מנג'ר נבחרת אנגליה לשעבר ואחד המאמנים הגדולים ביותר שיצאו מהממלכה, סר בובי רובסון, מת היום (שישי) בגיל 76. רובסון, שנאבק במחלת הסרטן בשנים האחרונות, התמודד לאחרונה עם גידולים ממאירים בריאותיו, והיום, כאמור, נכנע למחלה.
לרובסון 20 הופעות כשחקן בנבחרת אנגליה, ולאחר קריירה מצליחה כמאמן איפסוויץ', עמה זכה בגביע אופ"א ב-1981, מונה למאמן נבחרת שלושת האריות ב-1982. הישגו הגדול ביותר כמובן היה ההעפלה לחצי גמר המונדיאל בגביע העולמי באיטליה ב-1990 - ההישג הכי גדול של הנבחרת מאז הזכייה ב-1966 - ובזכותו זכה בתואר סר על ידי המלכה.
רק ביום ראשון הגיע רובסון על כיסא גלגלים לאיצטדיון סט גיימס' פארק למשחק לכבודו, שנערך מול 30 אלף צופים. רובסון אימן בין השאר גם בברצלונה, באיינדהובן, בפורטו ובניוקאסל, והיה דמות מוערכת ואהובה באנגליה ובכל רחבי העולם. בין היתר, היה גם ידיד נאמן לכדורגל הישראלי ומכר ותיק של יוסל'ה מירימוביץ' - כוכב מכבי תל אביב, מאמן מכבי תל אביב ומאמן נבחרת ישראל בעבר - אך אלו, מן הסתם, רק מעטים מתאריו ונספחים להשפעתו האדירה כאיש ספורט.
העלייה, הנסיקה, האכזבה
כאמור, אחרי תקופה מזהירה באיפסוויץ' (1969-1982) מונה רובסון למנג'ר נבחרת אנגליה, בה נהנה מסגל כישרוני שכלל את פיטר בירדסלי, גארי ליניקר, כריס וודל וג'ון בארנס. לאחר שכשל בניסיון להעפיל לאליפות אירופה ב-1984 ונקטל על ידי התקשורת, העפיל עם אנגליה לגביע העולמי במקסיקו ב-1986, שם ברבע הגמר רק יד הזהב של מראדונה מנעה ממנו העפלה לארבע האחרונות.
אחרי אליפות אירופה לא מרשימה ב-1988, הגיע אחד מרגעי השיא של נבחרת אנגליה. רובסון שוב הצליח להדהים את העולם (וקצת פחות את הממלכה, שבאותם ימים עדיין התקשתה לעכל את מעמדה של הנבחרת האנגלית בכדורגל העולמי) כשרשם הישג נפלא עם האנגלים בדמות העפלה לחצי הגמר במונדיאל 1990, כשהנבחרת של ליניקר, פלאט וגאסקוין הודחה בצורה אכזרית על ידי גרמניה בבעיטות 11 מטר.
מקורביו מספרים כי ההדחה הכואבת רדפה אותו עד יומו האחרון, שהוא התקשה לדבר על המשחק ההוא, ושהוא מעולם לא השלים עם התוצאה. רובסון - שבמצטבר אימן את הנבחרת 95 משחקים (מתוכם 47 ניצחונות ו-18 הפסדים) - הפך בעקבות הישגיו בנבחרת (רבי גמר וחצי גמר במונדיאל) למאמן השני של הנבחרת בלבד שזוכה לתואר סר מהמלכה, יחד עם סר אלף ראמזי.
הקסם החל, כאמור, ב-1969, כשאחרי קריירת משחק לא רעה (20 הופעות בנבחרת אנגליה, כולל במונדיאל 1958, וארבעה שערים בינלאומיים), הוא מונה למאמן איפסוויץ'. משם הכל היסטוריה. בין 1973 ל-1982 הקבוצה העפילה בכל שנה למפעלים האירופיים, כשרובסון רכש את תהילתו בכך שפיתח שחקנים צעירים רבים, והפך אותם מבחורים אלמונים לכוכבים צעירים. אלו היו הימים בהם גם פיתח את מיומנויותיו החברתיות הידועות, שהפכו אותו לדמות אב עבור כל שחקניו ולאגדה בריטית.
רובסון רשם היסטוריה כשזכה עם איפסוויץ' בגביע האנגלי הראשון שלה בשנת 1978, לאחר ניצחון על ארסנל באיצטדיון וומבלי. שלוש שנים מאוחר יותר זכו "הכחולים" בגביע אופ"א אחרי ניצחון על אלקמאר ההולנדית 4:5 במצטבר של שני המפגשים - ההישג המשמעותי ביותר שלהם עד כה - ובאותה שנה (1981) אף סיימו במקום השני בליגה. שחקני המפתח של הקבוצה בתקופה זו היו פרנס טיסן, ארנולד מורהן, קווין ביטי וג'ון וארק. אין צורך לציין שמאז עזיבתו של רובסון הקבוצה רחוקה מאוד מלשחזר את ימי הזוהר שלה.
עוד בוואלה!
לא מאמין איזה גול
נחזור ל-1990. אחרי ההצלחה בגביע העולמי באיטליה נהנה רובסון, אותו ג'נטלמן מעודן, מהערכה גדולה של מעריצי הכדורגל העולמי, ולקח על עצמו תפקידים גם מחוץ לממלכה. ב-1991 וב-1992 הוא זכה באליפויות הולנד עם פ.ס.וו איינדהובן, למרות חיכוכים עם הכוכב רומאריו, ולאחר מכן עבר לאמן את ספורטינג ליסבון ואת לואיס פיגו הצעיר. אחרי עונה אחת פוטר, אך ימיו בספורטינג השאירו לעולם הכדורגל מתנה גדולה בדמותו של ז'וזה מוריניו, שנבחר על ידי רובסון למתורגמנו.
שנה לאחר מכן "נחטף" רובסון על ידי היריבה פורטו, אותה החזיר מהר מאוד לימיה הגדולים: ב-1994 הקבוצה זכתה באליפות פורטוגל, ועונה לאחר מכן בדאבל. שנה לאחר מכן התגלה בפיו של רובסון גידול סרטני, והמאמן נאלץ להפסיק את עבודתו.
ב-1997 הוא חזר, ובגדול, היישר לברצלונה, שם התעקש עם ראשי המועדון לרכוש את החלוץ הברזילאי הצעיר והמבטיח, רונאלדו, שנהנה עם רובסון מאחת העונות המדהימות בקריירה שלו. המאמן האנגלי, שהתעקש להביא איתו לקטלוניה גם את עוזרו הנאמן מוריניו, זכה עם ברצלונה בגביע המלך ובגביע המחזיקות, אך לבלאוגרנה זה לא הספיק והוא שוחרר מתפקידו. מנגד, קשה לשכוח את התמונה הכי מפורסמת של רובסון מתקופתו בברצלונה, כשהוא מתרומם מהספסל בתדהמה אחרי שער נהדר של רונאלדו, ומסתכל השמיימה כלא מאמין על הביצוע שזה עתה ראה.
שישה חודשים לאחר מכן הוא חזר לפ.ס.וו לקריירה שנייה וקצרה, לפני שקיבל הצעה, בגיל 66, לאמן את הקבוצה אותה אהד כילד - ניוקאסל. רובסון, שהחליף בתפקיד את רוד חוליט, שיפר את הקבוצה ושחרר לא מעט מעצורים אצל אלן שירר, שלא הצליח תחת חוליט.
בעונת 2001/2 הוביל רובסון את המאגפייז מתחתית הליגה למקום הרביעי ועונה לאחר מכן הקבוצה אף הבטיחה את השתתפותה במוקדמות ליגת האלופות בפעם השנייה ברציפות, אך המאמן המעוטר סיים את הקדנציה שלו בניוקאסל ללא תואר אליפות. בהמשך הוא אף מונה ליועץ לנבחרת אירלנד, שנתיים אחרי שהתפטר בגיל 71 מניוקאסל.
המאבק על רובסון בסרטן היה מתוקשר מאוד והוא אף הקים ב-2008 את קרן הצדקה "קרן בובי רובסון" במאבק נגד הסרטן תוך הקמת מרכז בניוקאסל. הפופולאריות שלו הביאה את הציבור לתרום 500 אלף ליש"ט בשבעה שבועות, כשהסכום עומד היום על 1.2 מיליון.
