המודל הצרפתי

ההתאחדות לא מנהלת, הקבוצות לא נשחקות ואף אחד לא מזלזל. לוזון, שומע? כך הפכו הצרפתים את גביע הליגה שלהם לפנינה

31/07/2009

בעונה האחרונה הרגישו בבורדו שיש להם הזדמנות פז לזכות באליפות אחרי עשור שחון ושליטה מוחלטת של ליון. למרות המאבק העיקש בצמרת מול מארסיי וליון והעייפות המצטברת, לורן בלאן הלך בכל הכוח גם על תואר גביע הליגה - המפעל השלישי בחשיבותו. בתקשורת היו מי שקראו למאמן הצעיר לנצל את משחקי גביע הליגה כדי להעניק מנוחה חיונית לכוכב יוהאן גורקוף, אבל בלאן השיב: "יהיה לכולם מספיק זמן לנוח בסוף העונה. אנחנו ספורטאים ורוצים לזכות בכל טורניר בו אנחנו משתתפים".

בסופו של דבר, לקח בלאן את כל הקופה. בורדו הביסה 0:3 את פריס סן ז'רמן בחצי הגמר, הניפה את הגביע אחרי 0:4 על ואן מהליגה השנייה בגמר וגם החזירה לעיר את תואר האליפות. הייתה זו הפעם השלישית בה בורדו זוכה בגביע הליגה מאז נכנס המפעל למתכונתו החדשה ב-1994, כאשר גם לפריס סן ז'רמן יש שלושה גביעים בארון.

הסיבה העיקרית לכך שגביע הליגה בצורתו הנוכחית מחזיק מעמד כבר 15 שנים, אחרי שבתקופות קודמות החליף מתכונות ושמות לעיתים קרובות, היא הפרס שבצידו. בניגוד למחוזותינו, הזוכה בגביע הליגה מקבלת את הכרטיס לגביע אופ"א (הליגה האירופית כיום) ולכן הזוכות בדרך כלל הן קבוצות בכירות, כאשר רק גוניון ב-2000 עשתה כבוד לליגה השנייה. במקרים מסוימים, כמו זה של פריס סן ז'רמן לפני שנתיים, תואר שכזה והתמורה שבצידו מהווים גלגל הצלה לעונה כולה.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה

ותודה למנהלת

ההבדל הגדול בין גביע הליגה למפעל השני בחשיבותו, הגביע הצרפתי, הוא בגוף המארגן. מפעל גביע הליגה שייך למנהלת הליגה ולא להתאחדות הצרפתית, ובדיוק כמו על הליגה, היא אחראית לשידורים ולמענקים הכספיים ודואגת לכך שהקבוצות יופיעו בהרכבים מלאים יחסית.

לקראת העונה הנוכחית ביקשו מספר מועדונים בכירים להעניק את הכרטיס האירופי ששמור לזוכת גביע הליגה לקבוצה שתסיים במקום החמישי, אבל הטלוויזיה הצרפתית המחזיקה בזכויות השידור למפעל הציבה אולטימטום והודיעה כי במקרה כזה לא תעביר את התשלום בסך 10 מיליון יורו למנהלת. בסופו של דבר הושג סיכום בעקבות ניצחונה של בורדו בגמר, והכרטיס אכן ניתן באופן חד פעמי לליל שסיימה חמישית, בשל שיבוצה של בורדו בליגת האלופות.

משחקי הגמר נערכים מאז 1998 באיצטדיון הלאומי סטאד דה פראנס, שמתמלא כמובן מדי שנה ללא שום קשר לקבוצות המשתתפות ולכן הטלוויזיה מעוניינת להחזיק בשידורים. גם קבוצות שלאורך הדרך בטורניר עלו עם הרכבים משניים ונתנו הזדמנות לצעירים או ניסו להחזיר שחקנים לכושר, מתחילות לקחת את המפעל ברצינות החל משלב רבע הגמר והרייטינג עולה בהתאם.

ארבעה משחקים עד לגביע

לגמר 2008, לדוגמה, העפילו פריס סן ז'רמן ולאנס, כאשר שתיהן במקביל נאבקות גם על ההישארות בליגה. שתי הקבוצות עלו בהרכבים מלאים במשחק שנערך ב-29 במרץ, כשמאמניהם טוענים ש"זכייה בגביע יכולה להפוך את היוצרות לקראת סיום העונה", וכך אכן היה. פ.ס.ז' השתמשה בניצחון 1:2 בגמר כמנוף למסע ההינצלות, בעוד לאנס המתוסכלת מצאה עצמה על הכביש המהיר בדרך לליגה השנייה. מי שחשב שמדובר במפגש ידידותי וחסר חשיבות, צריך היה להביט לעבר היציעים שם ניהלו מחנות האוהדים הקנטות הדדיות שהסעירו את המדינה בימים שלאחר מכן.

גם מי שלא הכיר את גביע הליגה בצרפת שמע באותם ימים אפילו את הנשיא ניקולא סרקוזי מתבטא בחריפות נגד הכרזות הגזעניות שהניפו אוהדי פ.ס.ז' כלפי אוהדי לאנס ואזרחי צפון צרפת. בעקבות המקרה איימה המנהלת לגזול מפ.ס.ז' את התואר ולמנוע ממנה להגן עליו בעונה שלאחר מכן, אך הפריסאים ערערו ונלחמו עד אשר הוחלט להענישם בקנס בלבד.

אבל אולי הדבר הכי חשוב במפעל, מלבד השידורים הישירים, הרגשות המתגברים לקראת סופו והיחס המקצועי, הוא מיעוט מספר המשחקים. בניגוד לגביע הצרפתי, בו נוטלות חלק גם קבוצות חובבים, בגביע הליגה מורשות להשתתף קבוצות מהליגה השלישית ומעלה. הקטנות מתחילות את השתתפותן כבר בסוף יולי ואילו האלופה וסגניתה נכנסות למעגל המשחקים רק בשלב שמינית הגמר שמתחיל בנובמבר. כל המשחקים נערכים בשיטת הנוק אאוט, ללא שלב בתים מעייף וללא משחקי גומלין. לכן לבורדו הספיקו ארבעה משחקים בלבד כדי להגיע למעמד ההנפה. בישראל, רק לשם השוואה, רק בשלב הבתים ההתחלתי מחכים לקבוצות שישה משחקים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully