אסירי עתודה

אם יש מישהו שמייצג בצורה נאמנה את התהליך אותו עוברים שחקנים צעירים בישראל במעבר בין הנוער לבוגרים, זה יוגב אוחיון. כולם זוכרים את השבחים שהשחקן גרר בזמן שהוא ליהטט בנוער של הגליל ובמדי עמק החולה בליגת העל לבתי ספר. "יוגב בליגת הגמדים", היללו אותו באותם ימים הפרשנים והמומחים, כשהפסימים ניבאו לו עתיד מובטח במכבי תל אביב, בעוד האופטימים חלמו על ליגות בכירות יותר. ארבע שנים חלפו מאז שאוחיון סיים את התיכון והוגדר כ"התקווה הבאה", ובינתיים הוא בקושי מבסס את מעמדו כשחקן לגיטימי בליגת העל, עם ממוצעים בינוניים של 10.7 נקודות (28 אחוז לשלוש, 57 אחוז מהעונשין), 3.9 אסיסטים ו-2.3 איבודים למשחק. אוחיון, אין ספק, אפילו לא מתקרב למימוש הפוטנציאל, ונמצא רחוק מאוד, רחוק מדי, מהתקוות שתלו בו.

"אני חושב שאם הוא הגיע לרמה הזאת עם יכולת קליעה כזאת, אז יש בעיה באימון", טוען זיו ארז, אחד ממאמני הנוער המצליחים והוותיקים בישראל. וזה לא שיכולת הקליעה טעונת השיפור של אוחיון היא הבעיה היחידה של ישראל בפיתוח שחקני כדורסל. הקמפיין הכושל של נבחרת העתודה באליפות אירופה הנוכחית והירידה לדרג ב' מעלים על פני השטח בעיות רבות שעד כה טואטאו מתחת לשטיח. לצערנו, בחינה מדוקדקת של מקרי העבר מגלה שאחוז השחקנים המקומיים שמצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם שואף לאפס.

"תיקח את נבחרת העתודה של שנת 2000, נבחרת החלומות, מה יצא מהם?", שואל חנן קרן, רכז ומדריך ראשי בקורס למאמני כדורסל. "רוב השחקנים מאותה הנבחרת הם בקושי שחקנים בינוניים בליגת העל. כמה שחקני נבחרת יש מאותה נבחרת גדולה? בקושי שניים". ואכן, מאותה נבחרת עתודה מבטיחה של שנת 2000 רק טל בורשטיין ויניב גרין נמצאים כיום בדרך קבע בנבחרת הבוגרת, עם הבלחות של משה מזרחי. שחר גורדון פרש, איציק אוחנון נעלם, ומתי בפעם האחרונה שמעתם על אבי קזרנובסקי?

אפיק ניסים, עוד פליט של אותה נבחרת, מסביר מה קרה לשחקנים של אותה נבחרת: "כל מקרה עומד בפני עצמו, אבל צריך לזכור ששיחקנו שם מול שחקנים ששיחקו בליגות הבכירות באירופה, וכל שבוע היה להם משחק נגד קבוצות מהטובות ביבשת. אנחנו, לעומת זאת, חזרנו לשחק בארץ נגד קבוצות ברמה נמוכה. אפשר לספור פה על יד אחת את כמות שחקני היורוליג, כשבמדינות המובילות באירופה ישנם עשרות".

יש הטוענים שהבעיה הרבה יותר עמוקה. "הבעיה שלנו היא שמאמני הנבחרות הצעירות נמדדים על פי הצלחות בטורנירים ולא על פי השחקנים שהם מוציאים", אומר גורם בכיר בכדורסל הישראלי. "לא פעם אתה שומע שחקן כלשהו מספר איך הוא שיחק נגד טוני פארקר או נגד פאו גאסול ועל איך שהוא שיתק אותו באליפות אירופה, אבל איפה גאסול ופארקר ואיפה אנחנו? הסיבה העיקרית שאנחנו מנצחים באליפויות אירופה היא שיש לנו מערך סקאוטינג גדול לגילאים האלה, הנבחרות שלנו מגיעות למשחקים האלה מוכנות מאוד. אז אנחנו גונבים פה משחק ושם משחק נגד נבחרות יותר טובות מאיתנו, אבל מה זה עוזר לכדורסל הישראלי? במקום לשפר את השחקנים, עובדים בנבחרות הצעירות על נוסחאות טקטיות".

חנן קרן מוצא בעיה נוספת במערכת גידול השחקנים הצעירים בישראל: "הדבר המרכזי הוא שאין עבודה שמתחילה בקבוצה וממשיכה בנבחרת, אין תוכנית אב. זה נובע מכך שלאף אחד אין עניין בגידול הפרט מלבד להורים. שתי מערכות עובדות, אחת זו המערכת של האגודה, והשנייה היא המערכת של הנבחרת. האגודה לא משיגה שום דבר מגידול שחקן, כי בסוף גיל נוער השחקן הולך. לאיגוד אין עניין בפרט, יש לו עניין בשחקנים רק בתקופה המצומצמת כשהם משחקים בנבחרת. מה שיוצא זה ששני הגופים שאמונים על הכסף לא משקיעים בפרט מעבר לדברים הבסיסיים. היחידים שמשקיעים בפרט זה ההורים, אז ככה נראות הנבחרות".

אותה בעיה שמעלה קרן ידועה לכולם, אבל מה שמחמיר את המצב הוא העומס. חלק מהשחקנים המוכשרים נאלצים לשחק גם בליגות הנוער (ולעתים במקביל גם בנערים), גם בנבחרות, ואם זה לא מספיק - תוסיפו לכל זה גם את ליגת העל לבתי ספר. בשורה התחתונה ישנם כדורסלנים מובילים בגילאים 15 עד 18 שמתאמנים בשלוש או ארבע מסגרות שונות כל שבוע.

"אני חושב שיש עומס גדול מאוד על השחקנים", אומר אפיק ניסים. "כשיש הרבה אימונים ומשחקים, ושחקנים נמצאים בכמה מסגרות, יש עומס מנטלי ופיזי על השחקנים. בטווח הארוך זה פוגע בשחקנים". גם מורן רוט, רכז נבחרת ישראל, שדווקא לא שיחק בכל הנבחרות הצעירות, מסכים עם הקביעה על ריבוי המסגרות: "בלי ספק יש עודף מסגרות. כשאני הייתי בגיל הזה, הייתי נוסע מאשדוד, שיחקתי בקרית שרת חולון בבתי הספר, בנוער ברחובות ואחרי זה במכבי ובסופי שבוע עוד היו אימוני נבחרות. לי אישית היו שברי מאמץ ברגליים, ואני בטוח שזה נבע מהעומס. אם אין תיאום בין האגודות לנבחרות, אז הילד איפשהו נקרע. בכל מקום הוא רוצה לעשות הכי טוב בשביל המקום, והוא לא חושב על האימון שאחרי זה".

"ייאמר לזכותו של איגוד הכדורסל שהם מנסים לצמצם את ריבוי המסגרות", אומר אותו בכיר בכדורסל הישראלי. "בזה שהם הקימו את האקדמיה, הם מנסים למנוע את ריבוי המסגרות ולשים את כולם במסגרת אחת בעצם, אבל גם לגבי זה יש הרבה חילוקי דעות". רוב חילוקי הדעות האלה הם בין איגוד הכדורסל לבין מספר אגודות שמתנגדות לשחרר שחקנים צעירים שלהם לאקדמיה, אך חנן קרן מעמיד עוד שאלה: "אני בעד האקדמיה, אבל אם האקדמיה לא תתפקד נכון, היא לא תצליח. שאלת השאלות היא את מי ייקחו לאקדמיה. מישהו מאזור רחוקים בפריפריה לא יוכל להגיע לאקדמיה כי לא יידעו עליו. אם באיגוד רוצים לעשות את זה, אז צריכים לפתוח את האפשרות לכל אחד על פי רמה וקריטריונים של רמה. דבר נוסף הוא שחייבים להבין שאם זה יהיה הבסיס לנבחרת הקדטים, אז זה לא משנה אם הקדטים ינצחו או לא, זו לא המטרה, המטרה היא לבנות שחקנים".

"אני חושב שפיתוח שחקנים זו התמחות בפני עצמה", מגיב זיו ארז לשאלה כיצד הוא רואה את עבודת הנבחרות הצעירות. "יש שם אנשים שרוצים בטובת הכדורסל, אין לי ספק בזה, הם כולם רוצים. קשה לי להגיד לך שאני חושב שזה המודל האופטימלי. אני חושב שצריכה להיות עבודה פרטנית ואישית עם שחקנים". גם חנן קרן מסכים שבשביל לגדל שחקנים צריכים קישורים: "אני לא מבין איך יכולים למנות מאמן שלא עבד עם נוער למאמן נבחרת קדטים למשל. רוני בוסאני לא עבד עם גילאים כאלה לפני שהוא מונה למאמן נבחרת הקדטים. זה לא שאני בא בביקורת, אבל איך יכול לבוא בן אדם שלא עבד עם קבוצת נוער ולהיות מאמן נבחרת לאומית לגילאי נערים? ילד זה לא מבוגר, וצריך להבין את זה בצורת עבודה".

"המאמנים לא מספיק טובים", מצהיר אותו גורם בכדורסל הישראלי. "המאמנים חושבים בצורה מרובעת. כל פעם מכניסים לראש ססמאות מיותרות, על לכידות ועל ציונות, מה זה קשור לכדורסל? מה מכשיר את מאמני הנבחרות הצעירות לאמן את הנבחרות? למה אריאל בית הלחמי מאמן נבחרת העתודה ומאמנים שחתומים על פיתוח כישרונות לא מאמנים נבחרות? איזה שחקנים אריאל בית הלחמי פיתח? בית הלחמי הוא מאמן לגיטימי וטוב בליגת העל, אבל מה לו ולגידול ופיתוח שחקנים?".

לקרן, שבעצם אחראי להסמכת המאמנים שאחרי זה ממונים לאימון הנבחרות, יש הצעה כיצד למנות מאמנים: "כל מינוי צריך להיות תחת מכרז פתוח. כל מינוי של מאמן צריך להיות תחת פיקוח, וצריכים לקבוע תנאי סף. לא יכול להיות שיושבת ועדה וממנה בלי מכרז. יש מקומות שהאנשים הלא מתאמים נמצאים שם. זה לא שהם לא אנשים מוכשרים, הם פשוט לא מתאימים לתפקיד הזה. אם יסתכלו על הקריטריונים הנכונים, יבינו שיש אנשים שלא מתאימים. לדעתי, אי אפשר למנות אדם שאין לו תואר ראשון כמאמן נבחרות. ישאלו אותי אם התואר הראשון יעשה את הילדים יותר טובים? אז אני אגיד כן, כי כדורסל זה גם אינטליגנציה. מאמן צריך להבין גם בפסיכולוגיה, ולא פסיכולוגיה של 15 שעות בקורס מאמנים. בניית התוכנית צריכה להיות עבודת צוות, זה לא וואן מן שואו. כולם עושים טעויות, גם יורם (חרוש – א"נ), גם אני וגם כולם, בגלל זה צריכה להיות עבודת צוות".

לשאלה מהו הפתרון למה שמתרחש כיום בנושא הנ"ל, עונה אותו הגורם בכדורסל הישראלי: "יש תרופה למחלה הזאת והיא לא קשה במיוחד, והיא אפילו לא מסובכת לגילוי. אין ברירה אלא לעשות שינויים פרסונליים בצוות החשיבה של איגוד הכדורסל. יורם חרוש הוא בן אדם אינטליגנטי, נחמד ומוכשר, אבל אני לא חושב שהוא מתאים לתפקיד הנוכחי שלו. מי כן מתאים? אנחנו כל הזמן מדברים שאנחנו רוצים להיות כמו הליטאים, הספרדים והסרבים, אז אולי נביא אחד כזה".

הקיץ הנוכחי, שהמחיש בצורה קיצונית את הבעיות בנבחרות הצעירות, עשוי להוות צומת. אחרי סיום הקיץ יתכנסו באיגוד הכדורסל ויתחילו לתכנן את העתיד, כשהאקדמיה היא הצעד הראשון שמנסים להריץ. "אם באמת רוצים לפתור את הבעיות של השחקנים הצעירים, צריך להתחיל לעשות את זה החל מילדים כיתות ו' ", אומר מורן רוט, "צריך לתפוס כישרונות, לסמן אותם ולגדל אותם. צריך לבנות אותם נכון. הניצחון או ההפסד בכלל לא צריך לעניין ילדים בגילאים צעירים. צריך ללמד אותם יסודות, העניין הקבוצתי יכול לבוא אחר כך".

לזיו ארז, אצלו שיחק רוט, יש גם כן ראייה משלו לדברים: "צריך להכניס ילד למסלול ולבנות אותו. היום אומרים לילדים בגילאים צעירים לחדור לסל כל הזמן בשביל שיקלעו נקודות, אז אין פלא שהם לא יודעים לעשות ג'אמפ. צריך לקחת את הכישרוניים, וכל אחד לגופו, לבנות לו מסלול, ולפתח לו סגנון משחק וקליעה שמתאים לו". גם קרן מסכים שצריך לתת דגש לעבודה אישית: "איגוד הכדורסל צריך להקים נבחרת מחוננים, שיעבדו איתם רק בגוון אישי. כל קבוצת גיל תקבל מאמן לכל נושא. יבוא מאמן ריבאונד וילמד לקחת ריבאונדים, מאמן הגנה וילמד הגנה. צריך שיהיה איש מקצוע לכל נושא. צריך שיהיה לו"ז שחודש אחד עובדים קליעה, חודש אחר כדרור וכך הלאה. אחרת לא יהיו פה שחקנים עוד 100 שנים. נכון, זה עולה כסף, אבל מי שחשוב לו שיהיו שחקנים צריך להשקיע".