פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אחד על אחד

        היעילות של אטו או הברק של איברהימוביץ'? הרעב של השבדי או הרקורד של הקמרוני? איזה חלוץ עדיף מבין השניים? השוואה

        כיבוש שערים

        זלאטן איברהימוביץ' מגיע לברצלונה כמלך השערים בליגה האיטלקית, אך בכל זאת מדובר בתחום המדאיג ביותר מבחינת הקטלאנים. סמואל אטו נחקק בהסטוריה של בארסה כסקורר מוכח עם חוש התמצאות מפותח ברחבה, כזה שיהיה שם כדי לדחוק את הכדור לרשת ברגע האמת. לאטו, מלך שערי קמרון בכל הזמנים והכובש המצטיין של אליפות אפריקה, יש מאזן מדהים של 130 כיבושים ב-200 הופעות בחמש שנותיו בברצלונה, לעומת 91 שערים ב-202 משחקים של זלאטן בחמש השנים שהעביר באיטליה, במהלכן סבל מבצורת בת שלוש שנים בנבחרת שבדיה. איברהימוביץ' אמנם נוטה להבקיע שערים יפים הרבה יותר, אבל בברצלונה לא חסרה איכות. במקרה הזה הכמות היא שקובעת.

        תוצאה: 0:1 לאטו

        גיוון התקפי

        זלאטן פותח בפני ברצלונה המסוגננת גם כך, עוד מבחר אופציות התקפיות. לחלוץ השבדי יש משחק ראש מצוין ויכולת לשמור על הכדור עם הגב לשער תוך כדי הטרדת הבלמים בזכות הנוכחות הפיזית, בדיוק באותה מידה בה הוא מסוגל לתקוף כשהכדור ברגליו ולכדרר מבעד למערך ההגנה. פיבוט עם רגליים של רקדנית בלט. אטו, כאמור, קטלני יותר מזלאטן, אך די חד גוני במשחקו. הקמרוני מתאים יותר מאיברהימוביץ' למשחק הלחץ שגווארדיולה סיגל לקבוצתו בשלבים רבים של העונה הקודמת, אך לא יכול להתמודד עם היתרון הטכני של זלאטן והעליונות שלו גם ביכולת המסירה. בזמן שאטו מנצל מצבים בתכליתיות, לזלאטן יש את הדמיון ליצור אותם לא רק לעצמו, אלא גם עבור אחרים.

        תוצאה: 1:1

        אגו

        נקודה כאובה אצל שני השחקנים, אם כי בהחלט מתקבלת על הדעת לנוכח הישגיהם. אטו לא הסתדר עם אחדים ממאמניו ובברצלונה ציינו אותו כגורם המעכיר את האווירה בחדר ההלבשה. האיחורים בחזרה מחופשות, מלחמות אגו עם רונאלדיניו, עימותים עם עיתונאים בקמרון והמרדף האינסופי אחר הכסף – הכל התקבל בברכה כל עוד השערים הגיעו במקביל. אבל לגווארדיולה זה לא התאים, למרות שהוא דחה לבסוף את הקץ בשנה. במקום אטו אמור להגיע שחקן שהתרגל לכך שכל המשחק וההתנהלות הקבוצתית סובבים סביבו, בין אם זה באינטר או בנבחרת שבדיה. ההבדל הוא שאצל זלאטן האגו מתבטא בעיקר על כר הדשא, בעוד אטו משאיר הכל בצד כשהוא רודף אחרי הכדור.

        תוצאה: עדיין 1:1

        רעב

        מהידיעות המגיעות מכיוונו של אטו ומספרות על דרישה ל'דמי פרידה' מברצלונה בסך של בין 10 ל-15 מיליון יורו, נדמה כי תאוותו היחידה של השחקן נותרה תאוות הבצע. החלוץ הקמרוני זכה בכל התארים האפשריים בספרד, קינח עם שני גביעי אירופה ובתחילת דרכו קטף את מדליית הזהב האולימפית עם נבחרתו. בגיל 28 הוא חייב למצוא מישהו שידליק אותו מחדש, ואולי ז'וזה מוריניו הוא האיש. איברהימוביץ', בניגוד מוחלט, משתוקק להשיג סוף כל סוף את תואר ליגת האלופות ובמישור האישי מכוון לעבר כדור הזהב, במטרה להיות השבדי הראשון שזוכה בפרס או לפחות מתברג בין שלושת הראשונים. לשם כך הוא מוכן לוותר על חלק משכרו ולהיות חלק מהמכונה הקטלאנית.

        תוצאה: 1:2 לזלאטן

        אז מי לדעתכם שווה יותר?