מישהו הזכיר את אנלקה?

אחרי ההפסד לאיטליה בגמר מונדיאל 2006, החליטו בנבחרת צרפת לבצע רענון מסוים ולהתחיל להזרים דם חדש. לפיכך, החליט המאמן ריימונד דומנק להפתיע ולזמן שני חלוצים צעירים לסגל לקראת משחק הידידות מול יוון בנובמבר. הראשון, ומי שתפס את הכותרות באותו יום, היה גונזאלו היגואין, חלוץ ארגנטינאי יליד ברסט - אלמוני עבור חובבי הכדורגל בצרפת - שפרץ לתודעה בזכות צמד שערים במדי ריבר פלייט בסופר קלאסיקו נגד בוקה ג'וניורס. עקב האפשרות שהיגואין עלול לסרב ולהעדיף את נבחרת ארגנטינה, צירף דומנק בתור גיבוי גם את ילד הפלא של ליון באותה תקופה, קארים בנזמה.

כמעט שלוש שנים חלפו והשניים שוב מוזכרים בנשימה אחת וצפויים להוות תחרות זה לזה, הפעם כשחקני ריאל מדריד. אחרי תקופת חיזור ארוכה מצד מרבית המועדונים הבכירים ביבשת ופלירטוטים מקבילים עם ברצלונה ("אני אוהב את ברצלונה, זה מקום שחלוצים פורחים בו"), החליט בנזמה לעבור לריאל מדריד, דווקא כשנראה בדרכו הבטוחה לידיו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד.

עבור גונזאלו היגואין, אולי השחקן הבולט של הבלאנקוס בעונה החולפת, מדובר בסוג של פגיעה באגו. דווקא כשביצע את הפריצה המיוחלת והתאקלם בצורה מושלמת בכדורגל הספרדי, מגיע שחקן עליו שולם כסף רב ומיועד לתפוס את המקום בהתקפה. אלא שלהיגואין יש את מה שלבנזמה עדיין אין – ניסיון של שנה בסיר הלחץ של מדריד והרבה אורך רוח. לא מעט מונח על הכתפיים של הצרפתי בן ה-21, בהתאם לתג המחיר שהוצמד לו וליכולותיו הידועות, אבל מידת הצלחתו תלויה בסבלנות שתהיה לו ובהסתגלותו למעמד החדש. היגואין קיבל את הזמן - פרויקט הגלאקטיקוס לא מאפשר לבנזמה פריבליגיה דומה.

מספר שבועות אחרי שובה של הליגה הצרפתית מפגרת החורף, החלו לצוץ קולות של ביקורת כלפי בנזמה. החלוץ המחונן התרגל לעובדת היותו יקיר התקשורת וחביב האוהדים בליון, ופתאום תשומת הלב הארצית הופנתה לכוחות עולים כמו אנדרה פייר ג'יניאק וגיום הוארו, בעוד בנזמה חווה תקופת יובש ראשונה בקריירה. ליון איבדה את היתרון הגדול בפסגה, אספה רק תשע נקודות בשבעה משחקים ובנזמה מצא את הרשת פעם אחת בלבד.

"צריך לזכור שהסטטיסטיקה של בנזמה טובה משל זידאן ופלאטיני בגילו", ניסה דומנק להגן על חניכו בנבחרת. "הוא משתפר בצורה עקבית וצריך לדעת להתמודד עם הלחץ שכרוך בתפקיד החלוץ. כרגע מופעל עליו לחץ גדול מדי בליון, והוא לא מספיק בוגר על מנת להתמודד איתו". המנהל המקצועי של ליון, ברנאר לאקומב, ייעץ לחלוץ להיות קבוצתי יותר ולא לנסות לכבוש בכל מחיר על מנת להשיב לעצמו את הביטחון, וכל אנשי ליון נרתמו למשימת "החזרת החיוך לפניו של הטאלנט".

למרות שסיים בסופו של דבר כסגן מלך השערים עם 17 כיבושים, בנזמה ישמח להשאיר את העונה הזו מאחוריו. ליון איבדה את התואר אחרי שבע שנים, נכשלה שוב בליגת האלופות והוא מצידו לא הצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב נבחרת צרפת. בשיטה של המאמן קלוד פואל תופקד בנזמה באופן קבוע כחלוץ המרכזי של ליון, ולעיתים קרס תחת הלחץ לספק שערים באופן עקבי, בטח ובטח לעומת המיקום כחלוץ שני בתקופת הדאבל עם אלן פראן, אז הבקיע 20 שערים ונבחר לשחקן העונה כשחלוץ כמו פרד הברזילאי עובד בשבילו ומפנה שטחים.

בליון נהגו בבנזמה בכפפות של משי וניסו לרצותו בכל מחיר. כשישב על הספסל מדי פעם ופעם, לא התבייש החלוץ להביע את מורת רוחו במשרדו של הנשיא ז'אן מישל אולאס, שהיה מתייחס לפניותיו בצורה מיידית, וכשמאמנים העדיפו לשבצו באגפים ולא כחלוץ, התלונן השחקן בפני אולאס ולאקומב עד אשר קיבל את מבוקשו. בריאל מדריד, על שלל כוכביה וסמליה, אף אחד לא ירוץ לנגב לו את הדמעות. עבור בנזמה זהו מבחן הבגרות.

"יש לו את חוש הריח לשערים של רונאלדו ואת השליטה האבסולוטית בכדור של זינדין זידאן", אמר על בנזמה המאמן שהעניק לו את המקום בהרכב ליון, ז'ראר הוייה. מגיל צעיר נאלץ בנזמה להתמודד עם ההשוואות לזידאן, בעיקר בשל מוצאו האלג'יראי ואותה יכולת כדרור מופלאה, אבל בסגנון משחקו הוא מזכיר דווקא את תיירי הנרי. בנזמה מתאים יותר לשחק כחלוץ נוסף, על אף כישוריו כחלוץ מרכזי, והוא מעדיף להגיע מאחור עם הפנים לשער כשהכדור ברגליו.

בנזמה הוא למעשה השחקן הגדול ביותר שיצא מהליגה הצרפתית מאז נמכר הנרי ממונאקו ליובנטוס בינואר 1999. הנרי עזב את הנסיכות ככוכב על ונחת באגף של הגברת הזקנה, שם התקשה להתמודד עם סגנון המשחק האיטלקי ובעיקר עם מעמדו החדש כשחקן מן המניין. הנרי, שהיה רגיל להיות האיש המרכזי והכתובת לכדורים במונאקו, הצליח לשקם את עצמו רק כאשר עבר לארסנל, שם קיבל מחדש את האמון כשחקן מוביל – מה שמאפשר לו בבגרותו להיות שולייה ללאונל מסי וסמואל אטו בברצלונה, כשחקן אגף. לא בטוח שלבנזמה יש את האופי הדרוש על מנת לשרוד תקופה קשה או לעבור מסלול דומה.

"בנזמה צריך להתנתק מהלחץ שהוא יחוש בתקופה הראשונה, וכך גם אם יגיעו בהמשך תקופות בהן לא יבקיע", תרם איבן זמוראנו, חלוץ ריאל מדריד ונבחרת צ'ילה בעבר, מניסיונו במדי הבלאנקוס. "הוא היה הכוכב הגדול של ליון, אבל בריאל זה סיפור אחר. עכשיו הוא ירגיש מה זה באמת להיות שייך למועדון גדול. קשה לשחק בריאל מדריד, אבל להבקיע שם שער זה חלום. ברגע שעשית זאת פעם אחת, אתה לא יכול בלי זה. הלחץ שהיה עליו בליון הוא כלום לעומת מה שמצפה לו בריאל. שם אין תירוצים, הוא חייב לעבוד קשה ולהתמיד".

בתור בן למשפחה עם תשעה ילדים, ניתן היה לצפות שלבנזמה תהיה לפחות הנכונות לחיות בהרמוניה עם חבריו לקבוצה ולנבחרת צרפת, אך בפועל מתברר שמדובר בילד מפונק ויהיר שצבר לעצמו לא מעט אויבים בקריירה הקצרה. בליון היו מי שהגדירו אותו כ'דיוה' ואילו שחקני הנבחרת הוותיקים העניקו לו ולשני הצעירים הנוספים בסגל ליורו 2008, חאטם בן ארפה (איתו בנזמה מסוכסך כבר שנתיים) וסמיר נאסרי, את הכינוי 'פרחחים'. למעשה, היחיד שסבל את נוכחותו של בנזמה בנבחרת היה נאסרי, ולהיפך.

לפני אחת הנסיעות של הטריקולור במהלך היורו, תיירי הנרי עלה לאוטובוס ורצה לשבת במקומו הקבוע, אבל בנזמה הקדים אותו ושלח את הנרי המושפל והכעוס למצוא מקום אחר. כל הנוכחים הרימו גבה לנוכח התנהגותו של הצעיר הפוחז, אך הבליגו. אחרי שלא שיחק מול הולנד במשחק השני בטורניר, בנזמה העצבני מתח ביקורת בחדרי ההלבשה על הנרי וליליאן תוראם, עד אשר הגיע קלוד מאקללה ונזף בו. תוראם, שכבר לא יכול היה לסבול את התנהגות הצעירים, החליט שההתבכיינות של בנזמה מצריכה כינוי חדש ולכן קרא לו 'בן ארפה' עד סיום הטורניר.

זה הסיפור של בנזמה. פצצת כשרון עם כישורים חברתיים נמוכים ואף בשמיים. בנבחרת צרפת, שם יש כוכבים גדולים ממנו כמו הנרי או פרנק ריברי, לא מיצה בנזמה את הפוטנציאל ואיכזב במרבית המקרים. במדריד, מלבד ההסתגלות לשיטת המשחק וההתאקלמות לאורח החיים החדש, יידרש ממנו שינוי אישיותי חד על מנת להפוך לכוכב במועדון גדול ולהצדיק את הסכום ששילם עבורו פלורנטינו פרז. אחרת, הילד שהושווה לזידאן ומזכיר את הנרי, יסיים את תקופתו במדי הבלאנקוס בקול ענות חלושה כמו ניקולא אנלקה.