פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מחלקת הנוער הטובה באירופה

        אם עקבתם אחרי עמרי כספי, ודאי שמתם לב גם לקבוצה שמייצאת היום הכי הרבה כישרונות, ולא רק ל-NBA: חובנטוד בדאלונה

        כשמלאו לנער הפלא ריקי רוביו 14, באי-כוחו וקבוצתו חובנטוד בדאלונה חתמו על הסכם שנוי במחלוקת, שיובא בקרוב בפני בית משפט ספרדי.

        נשיא המועדון, ג'ורדי וויאקמפה, ידע אז כי בידו יהלום אמיתי – פצצת כישרון של פעם בדור – וביקש לדאוג לכך שהפרה הזו תניב לקבוצתו הרבה ליטרים של חלב בעתיד. מיליונים, ליתר דיוק. במידה שרוביו יבקש לעזוב את המועדון לפני תום חוזהו, נכתב באותו הסכם, השחקן או קבוצתו החדשה יצטרכו לשאת בדמי פיצוי חסרי תקדים – 5.7 מיליון יורו.

        לפני קרוב לחודשיים, כך על פי דיווחים בספרד, דרש רוביו מבדאלונה להפחית מדמי השחרור, שכן ידע כי פניו מועדות לדראפט וכי גם בליגה העשירה בעולם לא תמצא קבוצה שתואיל לשלם את הסכום המפלצתי הזה. גם כך קובעים חוקי ה-NBA כי הפיצוי המקסימאלי שיינתן לקבוצה אירופאית עבור קטיעת חוזה של שחקן הוא כ-500,000 דולר בלבד. מהיכן יבוא יתר הסכום, רק אלוהים יודע.

        רוביו טען כי מדובר בסכום לא פרופורציונאלי, וודאי שבהשוואה למשכורתו השנתית ההתחלתית במועדון – 70,000 יורו לעונה. בעונה הקרובה אמור היה רוביו להשתכר כ-125,000 יורו בלבד. בשיחה עם עיתון מקומי בבדאלונה טען לאחרונה וויאקמפה כי "לא נדון בעתידו של רוביו עד אשר יחליט למשוך את התביעה. בכלל, אין לנו בעיה להמתין לפסיקת השופט בנושא".

        לא רק ספרדים

        בדאלונה אולי תתפשר בסופו של דבר ותסכים להפחית מדמי הפיצוי, אולם בכל מקרה תקבל סכום אגדי תמורת התרת חוזהו של רוביו. בכל זאת, דמי פיצוי הם מקור ההכנסה העיקרי של בדאלונה הצנועה, אחת משלוש הקבוצות היחידות בספרד – לצד ריאל מדריד ואסטודיאנטס – שמעולם לא ירדה לליגת המשנה.

        בשנים האחרונות ייצאה בדאלונה כוכב גדול אחר – רודי פרננדז שמו – ואל הדראפט האחרון, לצד רוביו שנבחר חמישי, שלחה שני נציגים נוספים: כריסטיאן איינגה, שחקן ממוצא קונגולזי שנרכש בידי בדאלונה עוד בטרם מלאו לו 18 (נבחר במקום ה-30 בידי קליבלנד), והנק נורל, שחקן פנים הולנדי שנרכש בגיל דומה (נבחר במקום ה-47 בידי מיאמי, והועבר מיד למיניסוטה).

        בקרוב צפויה בדאלונה להשלים עסקה מניבה נוספת, כאשר תעביר לשורות טאו ויטוריה את פאו ריבאס, רכז צעיר ומבטיח. ריבאס הוא תוצר טיפוסי של מחלקת הנוער הנפלאה שלה, אותה מכנה איש הכדורסל והסקאוט ירון ארבל "הטובה בספרד, אולי באירופה כולה". זו מחלקה שייצאה בשלושים השנים האחרונות כמות אדירה של כדורסלנים מעולים, חלקם הגדול גארדים, שריפדו ומרפדים גם כיום את הקבוצות הבכירות בספרד. ראול לופז (ריאל מדריד, נרכש לאחרונה בידי חימקי מוסקבה), סרגי וידאל (טאו ויטוריה), רוג'ר גרימאו (ברצלונה), אלכס מומברו (ריאל מדריד) – רשימה חלקית בלבד – כולם יוצאי מחלקת הנוער של בדאלונה.

        לא רק בכישרון מקומי מתמצאים אנשי בדאלונה. כאמור, שניים משלושת השחקנים ששלחה לדראפט האחרון אינם ילידי ספרד. בדאלונה מתמחה באיתור צעירים מכל רחבי היבשת, והגיוון האתני ניכר גם בקבוצה הבוגרת, בה שיחקו העונה נציגים מספרד, ארה"ב, סרביה, גרמניה, ליטא, צרפת והולנד. "זו לא ז'לז'ניק, לדוגמא, שמוציאה מתוכה רק שחקנים סרבים", מציין ארבל, "הם פשוט יודעים להיות במקום הנכון, בזמן הנכון, ולקטוף כישרונות גדולים".

        טבוע ב-DNA

        טיפוח צעירים הוא חלק מהאתוס של בדאלונה. "זה טבוע ב-DNA של המועדון", אומר פאבלו מאלו דה-מולינה, עורך האתר הרשמי של הליגה הספרדית. "חלק גדול מהתקציב הולך אל מחלקות הנוער. ריבאס, שיעבור בקרוב לטאו, משחק בבדאלונה בערך מגיל ארבע. הקהל וההנהלה מתים על הצעירים של המועדון. בדאלונה, חלק מבחירה וחלק מהכרח – בכל זאת, אין לה את הכסף שיש לריאל ולברצלונה, או אפילו שיש לטאו ולמלאגה – מספקת המון הזדמנויות. הזדמנויות, זו הפילוסופיה שעומדת מאחורי המועדון הזה".

        אין זה פלא, אם כן, שהאירוע המרגש ביותר במהלך מחצית משחקי הקבוצה הוא לא הופעתן של קבוצת המעודדות, כי אם הלהטוטים שמבצעים ילדי המועדון על הפרקט. "אתה רואה ילדים בני שמונה, שעולים למגרש במחצית וממש יכולים לשחק כדורסל. הם הרבה יותר טובים ממני. זה מדהים", מוסיף דה-מולינה.

        קבוצות הילדים, הנערים והנוער (עד גיל 20) של בדאלונה גורפות את כל התארים בספרד, כמעט מידי שנה. "יש מועדונים עם יותר ילדים במחלקות הנוער, אבל המערכת של בדאלונה היא בלי ספק הטובה ביותר", אומר דה-מולינה. "השחקנים של בדאלונה אולי לא הכי מהירים, או הכי גבוהים וחזקים; הם אולי לא סופר-אתלטים; אבל הם מאוד מוכשרים. מבחינת בסיס מקצועי, הם יוצאים מהנוער עם יכולות יוצאות מן-הכלל. קליעה, מסירה, עבודת רגליים – לילדים של בדאלונה תמיד יש את כל החבילה".

        או כפי שמנסח זאת העיתונאי הספרדי נאצ'ו מנדזה – אם אתה כדורסלן ספרדי מתחיל, אתה רוצה להגיע לבדאלונה. "פעם גם אסטודיאנטס הייתה מספקת המון כישרון", מספר מנדזה, "אבל בשנים האחרונות הם מתקשים מאוד. לבדאלונה יש את המסורת, את המאמנים שמאמינים במקומיים, את ההנהלה שדוחפת. בשורה התחתונה, צעיריי הקבוצה נהנים מתנאים סביבתיים שמאפשרים להם להצליח".

        חזון אאיטו

        הכישרונות הגולמיים רוביו ופרננדז לוטשו בידי אאיטו רנסס, שאימן את הקבוצה בין השנים 2003 ל-2008. עד אז נהגה בדאלונה למכור שחקנים לאחר עונה או שתיים בלבד במדי הקבוצה הבוגרת, אולם בתקופת אאיטו השתנו סדרי העדיפויות; בדאלונה החלה לעשות שימוש נרחב יותר בכישרונות המקומיים, ודהרה איתם אל עבר שורה של הצלחות. תקופת יובש, שנמשכה החל מאמצע-סוף שנות ה-90' ועד אמצע שנות האלפיים, הגיעה לסיומה.

        "אאיטו העלה לקבוצה הבוגרת שחקנים צעירים יותר, כדי לקבל מהם תפוקה גבוהה יותר בשנים הבודדות שיש להם בבוגרים לפני שמוכרים אותם הלאה", מסביר העיתונאי פראן מרטינז. "הוא הפך את רוביו לכלי נשק משמעותי כבר בגיל 16, ואת רודי פרננדז לאחד השחקנים הטובים באירופה בגיל 21". עם פרננדז, רוביו ורנסס, מגובים בתוצרים נוספים של מחלקת הנוער ובקמצוץ חיזוק זר, הניפה בדאלונה את גביע היורוקאפ בעונת 2005/6, ובעונת 2007/8 קטפה את גביע יול"ב ואת הגביע הספרדי.

        בקיץ שעבר עזב רנסס ואת מקומו תפס עוזרו, סיטו אלונסו. הקו המקצועי שהתווה המאמן הוותיק נשמר גם כעת. "אלונסו למד מאאיטו הרבה", אומר מרטינז, "והושפע ממנו במיוחד בכל הקשור למחלקת הנוער. הוא יודע איך להשתמש בחבר'ה הצעירים ולפתח את המשחק שלהם, כך שהקבוצה תהנה מהם גם מבחינה מקצועית".

        לא רק בדאלונה תהנה, כאמור; גם יתר קבוצות-העל בספרד, לצד קבוצות רבות ב-NBA. אם רק ילמדו שם את הלקח ממקרהו של רוביו ולא יחתימו שחקנים על חוזים דרקוניים, כמובן.

        ohadgreenwald@walla.co.il