פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אנחנו מתקרבים למפה

        היורוליג יכלול מפת כוחות שונה ממה שהורגלנו. חלוקת השלל מהמפולת ברוסיה יצרה תמורות, שבעתיד אולי יועילו למכבי

        “לכו אחרי הכסף”, ייעץ 'גרון עמוק', המשנה לראש ה-FBI מרק פלט, לעיתונאי הוושינגטון פוסט בוב וודוורד וקרל ברנסטיין, שחשפו את פרשת "ווטרגייט". המשפט הפשוט הזה, ההגיוני כל כך, נכון לכל מיפוי של מוקדי כוח והבנת המניעים, השינויים והתמורות שחלים בארגונים שונים. במובן זה, הכדורסל האירופי אינו שונה. המיתון הכלכלי בעולם פגע קשות בעשירי רוסיה. מאז מאי 2008 צנחה הבורסה הרוסית ב-80%, ואנשי פיננסים העריכו כי האוליגרכים ברוסיה איבדו יחדיו כ-380 מיליארד דולר. ההשפעה חלחלה במהירות לכדורסל הרוסי, ושינתה את פניו.

        בתחילת העונה שעברה דינמו מוסקבה המשיכה את מגמת "הכסף הגדול" עם דייויד בלאט, וסגל שכלל את אקס- ניו ג'רזי בוסטיאן נאכבר, הוליס פרייס, טרוויס הנסן ודאריוס לברינוביץ'. השיא היה כשהגארד האמריקאי ג'אנרו פארגו הוחתם לעונה תמורת 3.5 מיליון דולר. זה הסתיים בכישלון מהדהד הן באירופה והן בליגה, וזאת משום התמוטטותו הכלכלית של המועדון במהלך העונה. שחקנים עזבו, משכורות עוכבו והעסק התפרק לבלאט בידיים.

        בשנים האחרונות "הסופרליג" ניקזה אליה את טובי הכדורסלנים והמאמנים ביבשת, אולם המיתון העולמי וההתייחסות אל מועדוני הספורט כאל צעצוע, גרם למשבר כלכלי בכדורסל הרוסי ולירידת קרנו. דינמו סנט פטרסבורג היא דוגמה לכך. המועדון הוקם ב-2004 על ידי איש העסקים ולדימיר רודיונוב, שהשקיע כ-6 מיליון דולר בסגל הנוצץ שבנה עם דייויד בלאט. הקבוצה זכתה באותה שנה ביורוקאפ והתפרקה ב-2006.

        במהלך העונה החולפת והקיץ הנוכחי הליגה הרוסית התכווצה מבחינה כלכלית ושחקניה הנוצצים נפוצו ברחבי היבשת. בטבע אין ואקום. עם ירידת כוחה עלו הכוחות הישנים ביבשת – קבוצות מספרד, איטליה, יוון וטורקיה – ועטו על השלל. מפת הכדורסל משורטטת בימים אלה מחדש, כשעור הדוב הרוסי מחולק בין קבוצות הצמרת השונות, חלוקה שבטווח הקצר אולי מזיקה למכבי תל אביב, אך בטווח הרחוק עשויה לסייע לה.

        צסק"א אכלה אותה, ובגדול

        "נורילסק ניקל" היא חברת כרייה והנדסת החומרים הגדולה בעולם, המפיקה פלטינה, פלדיום וניקל. החברה בבעלות חברת ההשקעות הענקית "אינטרו", שמחזיקה בין השאר גם בקבוצת צסק"א מוסקבה. בראש הפרמידה של "אינטרו" עומדים שניים מהאוליגרכים הגדולים של רוסיה, מיכאיל פרוחורוב ו-ולדימיר פוטנין.

        פרוחורוב (42), חובב ספורט מושבע, שיחק בצעירותו בצסק"א ואימץ אל לבו את המועדון עם הפיכתו למיליארדר. אורח חייו הראוותני גרם למעצרו ב-2007 בחשד שסיפק שירותי מין לאורחיו במסיבת חג המולד הוללת באלפים הצרפתים. ברוסיה סיפרו שהממשל לא אהב את הפרשה הזו, פרוחורב נקלע לסכסוך עם שותפו פוטנין, ולבסוף מכר את חלקו ב"נורילסק ניקל". ללא פרוחורב, נחלשה הזיקה של החברה לצסק"א, ולאחר ש"נורילסק ניקל" הפסידה 449 מיליון דולר ב-2008, בצסק"א הרגישו הקיץ את חרב הקיצוצים.

        "התקציב יקוצץ באופן משמעותי וזו החלטתנו הסופית", הודיע בתחילת מאי ולדימיר סטרזאלקובקי, מנהל חברת "נורילסק ניקל", "אבל נדאג שלצסק"א יהיה את התקציב הגבוה ברוסיה". "נורילסק ניקל" קיצצה 30% מתקציב המועדון, והעובדה שהוא עדיין הגבוה ברוסיה מעידה על כך שנהרות הדולרים השוצפים ששטפו את קבוצות הכדורסל בליגה הרוסית הראשונה הופכים לנחלים.

        צסק"א החלה לחתוך בשומן. "העזיבה היא חלק מהאסטרטגיה החדשה של המועדון", אמר המנכ"ל אנדרי ואטוטין, והודיע כי סגנית אלופת אירופה תיבנה אחרת. "זה הזמן לתת הזדמנות למאמן רוסי (יבגני פשוטין, א.מ) ולשחקנים רוסים, חלקם צעירים מלאי מוטיבציה, שירכיבו שני שליש מהסגל". בעברית קוראים לזה "עונה פיננסית". זכייה ביורוליג לא על הפרק.

        גם חימקי מוסקבה, שתשחק השנה ביורוליג, סובלת ממספר בעיות כלכליות, וזו אחת הסיבות לכך שהסכימה למכור את הכישרון הפולני שלה, מאצ'יי לאמפה, למכבי. אולם יחסית לשאר הקבוצות ברוסיה, חימקי – עם המאמן סרג'יו סקאריולו, קרלוס דלפינו (השחקן היקר באירופה כיום עם יותר מ-3 מיליון דולר לעונה), ראול לופז, חורחה גרבאחוסה וקרלוס קבזאס – נמצאת במצב טוב ועשויה להגיע רחוק ביורוליג.

        הגדולות מתחזקות, הקטנות מלקטות

        בקיץ שעבר הייתה נהירה של שחקנים מה-NBA לאירופה, בעיקר לרוסיה, אולם נראה שהיא נבלמה. שחקנים הבינו שג'אנרו פארגו יכול לחתום על מיליונים בדינמו מוסקבה ולא לראות את הכסף, טרוויס הנסן לדוגמה, לא התבייש לומר לאוהדי דינמו "ראיתי את עצמי אפילו פורש מכדורסל בקבוצה הזאת, אבל עליי לדאוג לעתיד משפחתי". שינויי המגמה עוזרים לקבוצות הצמרת בספרד ויוון להחזיק שוב במושכות.

        מאז בחירתו של פלורנטינו פרז לנשיא ריאל מדריד, ואחרי זכייתה של ברצלונה באליפות ספרד, הבלאנקוס עושים הכל כדי להחזיר עטרה ליושנה ויעלה כמה שיעלה. ריאל לקחה את אטורה מסינה מצסק”א, הנחיתה את הפורוורד המוכשר של פרטיזן בלגרד, נוביצה ויליקוביץ', הוסיפה את הסנטר דריוש לברינוביץ' וצירפה את הרכז פבלו פריג'יוני. בתקשורת הספרדית דיווחו שגם אנטוני פארקר על הכוונת, ואם המשא ומתן עמו לא ייצא לפועל, ריאל תשוב לאופציית רימאס קאוקינאס.

        התמונה ברורה: רוסיה אאוט, מדריד אין. הקבוצות הרוסיות יצאו מהשוק, ולכן גם לברצלונה קל יותר להחתים פורוורד מוכשר כמו פיט מיקאל, ולהעביר לשורותיה את הסנטר הסנגלי של מלאגה, בוניפס אנדונג. טאו אולי נחלשה קצת, אך יש לה את היכולת לשלם 900 אלף יורו לעונה לליאור אליהו, מבלי שדינמו כלשהי תגנוב לה אותו.

        אפס פילזן היא כוח נוסף שחוזר לקדמת הבמה. אחרי שזכתה בצורה דרמטית באליפות טורקיה, החברה המאמצת "אפס" ראתה את הטירוף סביב הקבוצה, התלהבה, והגדילה את הקציב לכ-19 מיליון דולר, לעומת 14 מיליון בעונה החולפת. כשהטורקים, שלא הופיעו בפיינל פור מאז 2001, שמעו שצסק"א משחררת את טרנס מוריס, הם הסתערו על השלל. הם רכשו גם את הצלף איגור ראקוצ'ביץ' מטאו, ועתה הם, בצוותא עם ריאל, מחזרים אחרי ריקי רוביו. סיינה נהנתה אף היא מירידת קרנו של הכדורסל הרוסי, והחתימה את הגארד ניקוס זיסיס, שעזב את צסק"א. קבוצה קטנה יותר באיטליה כמו ביילה החתימה את הפורוורד של אוראל גרייט, וניה פליסניץ.

        גם אולימפיאקוס לא מורידה את הרגל מהגז. אחרי שבנתה קבוצה נוצצת עם צ'ילדרס, פאפאלוקאס ו-וויצ'יץ', היא לא היססה להעביר באמצע העונה שעברה את פארגו, שעזב את אותה דינמו מוסקבה מתפרקת. הקיץ אולימפיאקוס ממשיכה בטירוף אחרי שהפסידה את האליפות לפאו, ורמזה על כוונתה להחתים עוד שלושה זרים, חלקם מה-NBA, כדי לקחת את הכתר היווני מאוברדוביץ'.

        בליגה הצרפתית קבוצות הצמרת לה מאן (תקציב כולל של 8 מיליון דולר) ורואן (3.5 מיליון דולר) לא מצליחות להנחית כישרונות בולטים; בספרד הציל רוכש חדש את אסטודיאנטס מפשיטת רגל וג'ירונה נגרעה מהליגה בשל בעיות כלכליות; בסרביה נקלעה הכוכב האדום בלגרד לחובות עצומים, ויריבתה פרטיזן מתבססת על סגל מקומי צעיר; הקבוצות הבינוניות באיטליה כמו פזארו ואבלינו מקטינות את התקציב. היהלומים שנושרים מהליגה הרוסית מגיעים בעיקר אל הגדולות והחזקות שביבשת, בעוד הקבוצות הבינוניות והקטנות מצליחות לאסוף את הפירורים במקרה הטוב, או סתם לנסות לשרוד במקרה הרע.

        ואיפה מכבי בסיפור הזה?

        בטווח הקצר נראה שמכבי ניזוקה. הכישרונות הגדולים ביבשת התפזרו בין הקבוצות החזקות, שנראות חזקות יותר, ועתידות להתמודד נגד הגרשונים ביורוליג. גם הקבוצה הרוסית הנוספת שהצטרפה, חימקי, היא דווקא זו שהמצב ברוסיה פחות פגע בה. ההוצאות הכבדות כפו על מכבי בניית סגל מסוג אחר העונה, והקבוצה הנוכחית נטולת כוכבים, אפורה במידת מה, כזאת שמכילה שחקני דרג ב' מהיבשת ועדיין צריכה להתחבר.

        אולם בטווח הארוך יתכן שמכבי תרוויח מיחסי הכוחות החדשים ביבשת. המשכורות המנופחות שקיבלו שחקנים ברוסיה ייעלמו בהדרגה, והמספרים יהיו אפשריים יותר עבור מכבי. דווקא השפיות הכלכלית היחסית שנכפתה על קברניטי הקבוצה, יחד עם הכיוון שהוביל הצוות המקצועי, יוצרים קבוצה שהפוטנציאל שלה מזכיר את ימי נייט האפמן ואריאל מקדונלד של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. קבוצתית יותר, חכמה יותר, כזאת שבאה קטנה ויוצאת גדולה, כזאת שמתחילה שושלת מצליחה.

        מכבי אולי לא יכולה להביא שמות גדולים כמו ראקוצ'ביץ או קאוקינאס, אבל אלמלא המשבר ברוסיה הייתה מתקשה לשים ידה על כישרון כמו מאצ'יי לאמפה מחימקי או שחקן מבטיח כאנדרו ווישנייבסקי, שבא מספרטק סנט פטרסבורג. בלי שמות גדולים, אבל עם פוטנציאל, מכבי יכולה לצאת בשלום מיחסי הכוחות החדשים שיצרה קריסת הליגה הרוסית, ואולי בטווח הרחוק, יאמרו האופטימיים, לשוב ולחלום בגדול יותר.