נוער בסיכון

למה הגענו עד הלום?

מחלקת הנוער של הפועל פתח תקוה לא הייתה רחוקה מלהגיע העונה לקריסה טוטאלית. אבל אז בא זאב זלצר, ביקש מהמאמנים להחזיק עוד קצת בלי משכורות, ניסה להתרחק מהפוליטיקה בנוגע למגרשים של מאיר שמיר בסירקין ובכל זאת העמיד מחלקה גרועה על הרגליים. עכשיו, כשאין כמעט שכר למאמנים, אין כסף לשיפוץ, אין חדרי הלבשה נורמליים, אין מגרש אימונים והמים נותקו, לא בטוח שזה כבר יעזור.

קשר עם קבוצת הבוגרים?

הפועל פתח תקוה סיפקה לנו במהלך השנים לא מעט כישרונות, אבל הבעיה היתה שמהר מאוד מישהו ידע לגזור עליהם קופון שמן. שבחון ותמוז היו השרידים האחרונים של מה שאנו מכנים "שחקני בית גדולים", ומאז נעלמו עקבותיהם של שחקני הנוער והחלה המפולת שאם לא תיעצר, תוביל במרוצת הזמן לקריסה מוחלטת. למרות שבפתח תקוה ממשיכים לשלב צעירים בקבוצה הבוגרת, הרמה מפעם ירדה פלאים ורק מדיניות איבוד הכישרונות עדיין תקפה.

אימון, ניהול, מתקנים?

מתקני האימונים בסירקין שייכים למאיר שמיר, שנתן כנראה הוראה להוא בעירייה שאין איפה להתאמן כי האוהדים הפגינו באיזה טקס חנוכת בית כנסת שהקים. את השכונה הזאת אפשר למצוא רק בהפועל פתח תקוה, שעד היום האוהדים שלה לא בטוחים מי מנהל אותה. מבחינת מתקנים, כאמור, לקבוצות הנוער אין בית קבוע. מבחינת ניהול, הירידה ברמה לא פחות גדולה. ברגע שזלצר ניסה להטביע כאן חותם לטווח ארוך הוא פשוט נחסם כי אין למועדון הזה שקל. יכול להיות שזה מה שמרחיק את הזאטוטים למועדון הקטן, השכונתי-אך-המקצועי של האחים לוזון? אולי.

למה הגענו עד הלום?

מחלקת הנוער של הפועל ירושלים ייצאה בעבר בלא רחוק כמה שחקנים מוכשרים מהדרג הראשון (עידן טל למשל) והשני (שי אהרון, אמיר גולה, רם סטי, דן רומן), אבל תהליך הגסיסה הארוך והאיטי של המועדון המפואר הגיע כבר לכל פינה במחלקת הנוער. ולא מהיום. התוצאה: מסתמכים לא פעם על פליטי בית"ר.

קשר עם קבוצת הבוגרים?

עדיף ולא היה, אבל כמו שאמרנו: לא מעט מהרגליה הרעים של קבוצת הבוגרים התפשטו ואכלו לא מעט חלקות טובות בחממת הנוער, שעד לפני עשור עוד היתה מטפחת שחקנים לא רעים בכלל. אולי הפועל קטמון, האלטרנטיבה שקמה בעקבות הבושה, תתקן זאת בעתיד.

אימון, ניהול, מתקנים?

הפועל ירושלים יכולה בדרך כלל לגייס מאמנים מהאזור שלה, משום שכמו במקרה של באר שבע, גם לכאן מאמנים מהדרג הראשון לא ממהרים להגיע (חוץ מזה, אין כסף לשלם להם). לשחקני מחלקת הנוער אין מגרשים ברמה המתבקשת, אין חדרי הלבשה ולפעמים נדמה שעיקר התקווה של המחלקה הזאת לשרוד היא שבבית"ר ירושלים ישחררו להם שחקנים שיוכלו לעזור לקבוצת הנוער. בכל מקרה, הטובים שבהם יעזבו בחזרה לבית"ר, ואם לא, אז לקבוצות אחרות.

למה הגענו עד הלום?

ההחלטה של אלי טביב לנהל מועדון בלי אדם חזק שעומד בראש מחלקת הנוער היא לא רק מקוממת, אלא גם מלמדת על חשיבה שאין בה רצון של ממש להצעיד את המועדון בעוד כמה שנים קדימה. אבל גם לפני לכתו להפועל תל אביב, טביב לא שם יותר מדי על מחלקת הנוער והתבסס בקבוצת הבוגרים על לגיונות רכש שהגיעו מדי עונה.

קשר עם קבוצת הבוגרים?

רוב שחקני הסגל הצעירים בקבוצת הבוגרים בכלל הגיעו מהפועל תל אביב והזהות כבר לא קיימת. בכפר סבא אין קשר רציני בין קבוצות הנוער לבוגרים בגלל שאין מי שיתווך, שיתמוך, שיהווה דוגמה לשחקנים הצעירים שאולי כדאי להתאמץ כדי לשחק בכפר סבא. הרוב, אם לא הכל, מקרי.

אימון, ניהול, מתקנים?

המהפכה במחלקת הנוער, שכוללת את מינויו של אברהם מרצ'ינסקי לתפקיד מנהל מחלקת הנוער וחזרתו של אלי יאני למועדון, יכולה לעודד מעט. אבל רק מעט. הם יצטרכו להקים על חורבות מחלקת הנוער מחלקה חדשה לגמרי, למצוא אנשי מקצוע טובים יותר ואיכפתיים יותר כלפי האגודה ולמנף את המתקנים הספורים שיש לה, שבערים אחרות רק מייחלים להם, כדי להמציא שום ושרף חדשים.

למה הגענו עד הלום?

למרות הרצון האדיר של אלונה ברקת להחזיר את המחלקה למסלול הנכון אחרי שנים של הזנחה, שדי העבר עדיין לא הסתלקו באופן סופי, ומכאן כניסתם לכתבה הלא מחמיאה. חנן אזולאי, מספרים בבאר שבע, ששימש כמנהל המחלקה ועוזר מאמן בבוגרים, לא התעניין מספיק בנעשה בנוער. עם או בלי קשר, קבוצת הנוער ירדה ליגה, וקבוצת הנערים הלכה בעקבותיה.

קשר עם קבוצת הבוגרים?

בעונות האחרונות יצאו מספר כישרונות ממחלקת הנוער של באר שבע, אבל לא משהו שמזכיר את אגדות העבר ואת הפוטנציאל האדיר שטמון באזור. הכוכב (בונפלד) חותם על חוזה אחרי משא ומתן מייגע, המגן (אילוז) מוצא את עצמו מתווכח על 5,000 דולר, כשבתור לא עומדים יותר מדי צעירים שאמורים לשנות בעתיד הקרוב את הרושם. אולי אם ברקת תשקיע באותה צורה במשך 10 שנים ברציפות.

אימון, ניהול, מתקנים?

העירייה סיפקה כמה מגרשים באיכות טובה ואלונה ברקת באמת מתאמצת כדי שהשחקנים הצעירים שלה יתאמנו על איזה שלושה מגרשים איכותיים. זה עדיין לא מספיק. הבעיה הגדולה בבאר שבע היא בניסיון לגייס מאמנים חיצוניים. מאמנים מהמרכז פשוט לא מוכנים לקחת על עצמם את האתגר הזה, גם תמורת 15 אחוז יותר במשכורת, רכב צמוד ודירה לבחירה. איך סיפר לנו מאמן שהוצע לו לעבוד במועדון? "זה כמו לתת שנה מהחיים תמורת כסף. היית נותן?".

למה הגענו עד הלום?

למכבי נתניה יש משאבים טבעיים להיות כל מה שמחלקת נוער אחרת יכולה לחלום. ברחובות שלה מסתובבים ילדים עם פוטנציאל שאין באף מקום אחר, כאלה שאם תתנו להם כדור על החול (תשאלו את מאמן כדורגל החופים) הם יתרוצצו ללא הפסקה ויקרעו את הליגה. ובכל זאת, עיריית נתניה (לא לגמרי באשמתה) לא ממש קיימה את הבטחותיה לבניית אצטדיון מפואר עד סוף 2009 ומגרשי אימון ראויים. אז הנהלת מחלקת הנוער לא אשמה, העירייה מתנקה מאחריות ומי סובל? הילדים. אלא מי.

קשר עם קבוצת הבוגרים?

דניאל יאמר פיזר בעונה האחרונה הרבה מחמאות על השחקנים הצעירים שלו. לא שהפכנו קטנוניים, אבל בואו ננפץ איזו בועה שמישהו היה חייב לנפץ: אלמוג כהן וזאב חיימוביץ' (טוברוק), איתי שכטר (נצרת עילית), שניר גואטה ודניאל ליפשיץ (מכבי חיפה) ממש לא גדלו במגרש ברחוב זנגביל. לשחקן הכי מוכשר בסגל שעלה מהנוער קוראים אוראל דגני. גם הוא גדל במכבי חיפה.

אימון, ניהול, מתקנים?

האמת היא שעד כאן לא היינו מכלילים את מכבי נתניה ברשימת המידרדרות, אבל הסעיף הזה הוריד את הקבוצה לרמה הכי נמוכה שאפשר לחשוב עליה. בעונה שעברה ראינו במו עינינו איך הקבוצה הבוגרת של מכבי נתניה מגיעה לאימון בקופסה ומאלצת את הזאטוטים לאסוף מהר את הקונוסים וללכת הביתה. ברמת הניהול, נתניה רשמה לעצמה כתם נוסף עם השעייתו של בני לם. מבחינת השקעה ורצון, צריך להוריד את הכובע בפני הבעלים, דניאל יאמר. אבל אולי בדיוק בגלל זה בחרנו למקם את נתניה במקום שבו היא נמצאת. המון השקעה, פחות מתקנים ויחס לכישרונות.