שוער הפועל פתח תקוה, שביט אלימלך, הודיע הערב (רביעי) להנהלת המועדון כי החליט לפרוש ממשחק פעיל לאחר שלא הצליח למצוא קבוצה בחודש האחרון. אלימלך, שבספטמבר יהיה בן 38, שיחק בקבוצה בעונה האחרונה ואת עונותיו הגדולות עשה במדי הפועל תל אביב. אלימלך צפוי לקבל תפקיד בצוות המקצועי בפתח תקוה, כאשר עמדת עוזר המאמן באה בחשבון.
אלימלך אמר הערב: "החלטתי לפרוש. אני שמח על הקריירה שעשיתי ועל הזכות לעשות. הגעתי להחלטה אחרי שהתייעצתי עם דני לוי. החלטנו שאשתלב בצוות המקצועי בשנתיים הקרובות. נעשה הכל כדי שהפועל פתח תקוה תעלה על דרך המלך". דני לוי הוסיף לגבי ההחלטה: "יש קבוצות שגורמות לשחקנים לעזוב בכוח. החלטתי לעשות משהו לטובת השחקן ולגרום לו לפרוש בצורה מכובדת".
אלימלך גדל במחלקות הנוער של מכבי תל אביב. את הופעת הבכורה בשער ערך בשלהי עונת 1989/90 ב-2:2 מול הפועל ירושלים, אבל לא תפס את מקומו בקבוצה הראשונה וב-1992 עבר לעירוני ראשון לציון מליגה א'. בתוך שלוש שנים עלתה הקבוצה לליגה הלאומית (היום ליגת העל), ואלימלך שיחק בשורותיה עד 1996. יחד עם זאת, השוער היה, יהיה ועודנו מזוהה עם קבוצה אחת - הפועל תל אביב, אליה עבר בקיץ שלאחר אותה עונה.
עשור באדום
אלימלך שיחק בהפועל תל אביב במשך 10 עונות והפך לאחד מאהובי הקהל בבלומפילד. הוא נטל חלק בקרבות תחתית עם הקבוצה, במאבקי צמרת ובמשחקי עונה. הקמפיין של הקבוצה בגביע אופ"א בעונה 2001/2, במהלכה הגיעה הקבוצה לרבע גמר המפעל, נותר מזוהה איתו יותר מאשר עם כל שחקן אחר והמשחק הזכור ביותר שלו היה זה בו הוא הפגין משחק הרואי נגד צ'לסי בסטמפורד ברידג' בשלב שמינית הגמר (1:1) וסייע לקבוצה להעפיל שלב.
בסך הכל זכה עם הפועל תל אביב בארבעה גביעי מדינה בשנים 1999, 2000, 2006 ו-2007 ובאליפות אחת בעונת 1999/2000, בסיומה זכה השוער בתואר שחקן העונה.
עם השנים פיתח לעצמו אלימלך מוניטין של שוער שמצטיין בין השאר גם בעצירת כדורי עונשין מ-11 מטרים ובשני משחקי גמר הגביע ב-1999 וב-2000, שניהם נגד בית"ר ירושלים, הוא הצטיין כשבגמר הראשון בלם שני פנדלים וכעבור שנה הגדיל לעשות כשעצר ארבעה בחצי הגמר נגד מכבי חיפה ושניים נוספים בגמר נגד בית"ר.
לקראת סיום עונת 2006/7 פורסמו בכלי תקשורת דברים שאלימלך אמר לאוהדי הפועל תל אביב בגנות ההנהלה וזו החליטה להשעותו. האוהדים עוררו מחאה חריפה, אך הצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה על חזרתו לפעילות ובגמר הגביע באותה עונה עמד ניל אברבנל בשער. בתום אותה עונה עבר אלימלך לעירוני קרית שמונה איתה הגיע למקום הרביעי בליגת העל ובקיץ האחרון נחת בהפועל פתח תקוה, במדיה העביר את העונה האחרונה שלו בקריירה.
למרות שבמשך שנים נחשב לאחד מהשוערים הטובים בישראל, אלימלך לא הצליח להותיר חותם של ממש גם במדים הלאומיים והוא לבש את אפודת שוער נבחרת ישראל 14 פעמים.
"אדם ושחקן מדהים"
עומרי אפק, ששיחק עם אלימלך בהפועל תל אביב בשנים 1999-2003, התייחס היום לפרישתו של השוער: "שביט הוא אדם ושחקן מדהים. כמה שהיה שחקן גדול, מעלותיו כאדם הם דווקא אלו שייחדו אותו. הדאבל שהפועל לקחה והעובדה שהקהל חזר למגרשים היו הרבה בזכותו. יש לשביט הרבה מאוד מניות בחזרה של הפועל לצמרת הכדורגל שלנו והופעות בלתי נשכחות בשער שלה. אישית, אני גאה מאוד שהיתה לי את זכות להיות בין ההשחקנים ששיחקו ועד היום נשארנו חברים טובים".
עוזר מאמן נבחרת ישראל, משה סיני, הוסיף: "אני זוכר שהבאתי את שביט להפועל. אומנם, בהתחלה זה לא היה שילוב מנצח, אבל ככל שהשנים עברו שביט תפס את המקום הראוי לו והפועל נהנתה משירותיו שנים רבות. אני יכול להגיד שמעבר לזה שהוא שוער גדול הוא גם אדם נפלא. יחד עם זאת, כמו כל דבר טוב ושביט בהחלט היה טוב לכדורגל שלנו, בסופו של הדברים מסתיימים. את הזמן אף אחד לא יכול לעצור וגם שביט הגיע לגיל שהוא החליט לסיים את הקריירה".
ניסים בכר היה המאמן שהעלה את אלימלך לקבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב, אחרי שמשה מרכוס השוער הראשון שבר את ידו והיום הוא אמר: "הוא היה שוער מצוין וידענו שזה שוער עם עתיד. שביט היה קודם כל בנאדם. בחור טוב שעבד קשה בכל הקריירה בכדי להצליח. אף פעם לא היה מפונק, עבר כמה קבוצות ובכל מקום אליו הגיע הוא תרם את התרומה שלו והוא מספיק חכם בכדי להבין שזה הזמן לפרוש".