בריאנט: "יותר לא אשמע את הביקורת עליי"

וידאו: רויטרס

השינוי סומן במשחק החמישי נגד דנבר בגמר המערב. עד אז הלייקרס שייטו בנחת מול יוטה, קרטעו נגד יוסטון ונראו מהוססים ולא ממש חדים כשניצבו מול הנאגטס. אבל במשחק החמישי ההוא, אבני הריחיים החלו לנוע, ושחקני הלייקרס כתשו והתגלגלו בנחישות אל האליפות. יחסי הכוחות בסדרת הגמר נגד אורלנדו התבררו כבר במשחק הראשון, אז הלייקרס דרסו את המג'יק, ובעזרת הגנה אדירה וקובי בריאנט אחד, הבהירו מי רוצה ויכולה לקחת את התואר, ומי רק רוצה. זה נגמר הלילה (בין ראשון לשני) כשהלייקרס ניצחו 86:99 באולרנדו, וסגרו את סדרת הגמר עם 1:4 מרשים.

"אדליק סיגר לזכר רד אאורבך, הוא היה בחור נהדר", אמר המאמן המנצח פיל ג'קסון, אחרי הבאזר שסגר את העונה. ג'קסון, חבוש בכובע עליו הספרה הרומית "10", הפך הלילה רשמית למאמן המעוטר בהיסטוריית ה-NBA כשרשם אליפות עשירית, ושבר את שיאו של אאורבך, שעמד עם 9. "זה קצת סוריאליסטי לצפות בזה, עשינו עבודה טובה בחצי השני ולקחנו את המשחק. הקבוצה הזאת למדה מהניסיון שלה. ההישג של זכיה באליפות עשירית הוא בלתי רגיל. עשיתי את זה במשחקי בית וחוץ ובכל הדרכים. הדרך היא החשובה".

אגב, רנדי אאורבך, בנו של רד, לא משווה בין ההישגים של ג'קסון לאלו של אביו. "אבי לקח אליפות ראשונה למועדון, ואז הוסיף עוד שמונה רצופות. פיל עשה זאת עם שתי קבוצות שונות, בלי המשכיות. זה סיפור אחר, שיא אחר לגמרי. אפשר להשוות את ההישגים של ג'קסון לשמונה אליפויות ברציפות, לתשע בעשר שנים?".

בכל אופן, האליפות הנוכחית מתוקה לא רק עבור ג'קסון, המחזיק בשיא, אלא גם עבור קובי בריאנט. במשך שנים הוא נאלץ לשמוע ששלוש האליפויות הקודמות בהן זכה היו בזכות שאקיל אוניל, ושהוא לא מספיק גדול כדי להוביל לבד קבוצה אל הטבעת. לאורך הפלייאוף הזה בריאנט ענה למבקריו ואוהדיו משחק אחר משחק בתצוגות נהדרות, הן בפן האישי והן בפן הקבוצתי. הלילה הוא קלע 30 נקודות (והוסיף 6 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 2 חטיפות, 4 חסימות), וזכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר. "שמעתי את הביקורת הזאת, ויותר לא אשמע אותה", אמר בריאנט, "זה הציק. זה היה אתגר, אנשים אמרו שלא אוכל לעשות את זה והוכחתי להם שהם טעו. אנשים יכולים לראות את הקבוצה הנהדרת שהיתה לי ולשאקיל ביחד, היינו שניים דומיננטים, אבל גרמנו לזה לעבוד".

אפרופו שאקיל, הביג דיזל שלח איחולים חמים לבריאנט בטוויטר. "מזל טוב קובי, זה הגיע לך, שיחקת נהדר", כתב שאקיל, "תיהנה מזה בנאדם, תיהנה מזה. ואני יודע מה אתה אומר לעצמך עכשיו: שאק, מה הטעם של התחת שלי".

"יש לנו אוסף של חבר'ה ואחרי מה שעברנו בשנה שעברה שינינו גישה, רצינו להיות קבוצה טובה יותר בהגנה וכשבאמת עשינו את זה, זה היה לא ייאמן", הוסיף בריאנט. "לקח הרבה זמן עד לאמבטיית השמפניה בחדר ההלבשה". אחר כך החמיא הממבה למאמנו ג'קסון. "הוא גורם לאנשים לעבוד יחד, זה הדבר הכי גדול. הוא דואג לכימיה וזה הכי חשוב, כי כשעומדים יחד אפשר לעבור הכל וכשמשחקים לבד אפשר להתפרק. בחדר ההלבשה הוא נהנה מהאליפות הזאת, הוריד את המשקפיים, נשען אחורה וספג את השמפניה. זה רגע מיוחד לפיל וגם בשבילנו".

דרק פישר נשאל מה ההבדל בין הקבוצה שהפסידה בשנה שעברה לבוסטון לבין זאת שניצחה את אורלנדו והשיב: "בשנה שעברה הצטרפו אלינו שחקנים באמצע הדרך, והפעם התחלנו הכל ביחד. הנסיעות באוטובוסים, הטיסות, הכל גיבש אותנו".

פאו גאסול, שעבר בעונה שעברה לסטייפלס סנטר ממפיס, הסכים עם חברו, והוסיף: "הניסיון משנה שעברה גרם לנו להיות מגובשים, להתבגר כקבוצה". הספרדי, שקלע 14 נקודות והוריד 15 ריבאונדים במשחק ההכתרה התייחס להיותו אירופי שמגיע לפסגה: "קשה לתאר בכלל את ההרגשה, כי זה כל כך מדהים. אני מרגיש כל כך טוב, ואני מקווה שהרבה אנשים נהנו מהסדרה".

לאורך העונה מעטים הימרו שאורלנדו תגיע לסדרת הגמר, אבל החבר'ה של סטן ואן גנדי עמדו בכל האתגרים. הם נקלעו לפיגור מול פילדלפיה, אבל יצאו ממנו והמשיכו למפגש עם בוסטון, אותה הדיחו מהמירוץ אחרי ניצחון במשחק שביעי. בגמר המזרח, מול קליבלנד, הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה, הם פרחו והציגו משחק קבוצתי גדול, שקנה להם מקום בגמר. המג'יק העניקו לפלייאוף הזה הרבה רגעי קסם וגרמו לחובבי הליגה הנאה רבה. האתלטיות והחיוך של דוויט הווארד, חוכמת המשחק של הידו טורקוגלו והרוח הקבוצתית של רשארד לואיס, רייפר אלסטון, מיקאל פייטרוס וחבריהם הפכה את המג'יק לקבוצה שפשוט כיף לראות.

בגמר המג'יק האמינו שהם יכולים לעשות את זה, אבל הניסיון של הלייקרס והעובדה שלא הצליחו לעשות את ההתאמות הדרושות כדי להתמודד עם שחקניו של פיל ג'קסון הותירה אותם מאוכזבים. "לא התמודדנו טוב עם התסכול, לא שלטנו בכדור, נלחמנו בחצי השני, אבל הייתה להם תשובה להכול. אין לי הרבה מה להגיד", אמר ואן גנדי בסיום, "אני מודה לשחקנים על מה שעשו השנה, הם קבוצה נהדרת".

"הלייקרס זכו באליפות, אז כנראה שהם הכי טובים בליגה. הם פשוט קבוצה גדולה", החמיא ואן גנדי ליריבה, "אין לי תשובה מלאה, אבל כשקבוצה לוקחת אליפות צריך לתת לה את הקרדיט. הם היו פשוט נהדרים. אני חושב שפיל ג'קסון הוא המאמן הכי גדול בליגה. אני חושב שאם אני לא טועה, הוא זכה ב-51 סדרות פלייאוף, תבדקו בספרים ותראו כמה מאמנים ניצחו ב-50 משחקי פלייאוף".

"האם הם היו הקבוצה הטובה יותר בסדרה? כן", אמר דוויט הווארד המאוכזב בסיום. בסדרת הגמר סופרמן התקשה להפגין את היכולות אותן הראה לאורך הפלייאוף. הווארד סיים את הסדרה עם ממוצע של 17 נקודות, אך לא הראה עקביות במשחקו. "מה שאנחנו יכולים ללמוד מהניסיון הוא שאנחנו חייבים לדעת לשחק 48 דקות, כל המשחק. הם לחצו אותנו ושיחקו כמו קבוצה שרעבה לאליפות".