כבוד? צריך לעבוד

ביום שני האחרון, כשהתפוצצה פרשת גיא גודס והפועל ירושלים, שוחחתי עם אחד ממקורביו של המאמן, שאמר לי ללא היסוס: "לדעתי ירושלים עוד תחזור לגיא, רק שעכשיו עמדת הכוח תהיה שלו". אחרי יום סואן שבו עודד קטש כבר כמעט הוכרז כמאמן הקבוצה ונשאר בגלבוע/גליל, ואפילו דן שמיר הספיק להכחיש את השמועות הקושרות אותו עם המועדון, חזר הכדור למגרש של גודס. בינתיים, שב המאמן מקרואטיה, כשבמקום מחויבות לירושלים הוא הופך לאחד השמות החמים בשוק המאמנים בישראל ובקבוצות הקטנות באירופה. למי ששכח, גודס היה מרחק נגיעה מכניסה לגמר הפיינל פור, ואם לא השיטה הנוכחית, סביר להניח שהיה מגיע לגמר מול מכבי תל אביב.

עכשיו יהיה זה זמנם של כל הצדקנים לומר שגודס היה צריך לסרב חד משמעית להצעת ירושלים לחזור לתפקיד המאמן, שהכבוד שלו נרמס. אותם מקטרגים צריכים לחשוב מה היה קורה לו הבוס שלהם היה שוקל להחליף אותם, מודיע להם שכנראה ייאלצו ללכת הביתה, אך בשל סיבה מסוימת מציע להם את המשרה בחזרה. בינתיים, הם יסתכלו על שוק העבודה ויגלו עבודות פחות אטרקטיביות שאפשרות הקידום מהן היא מוגבלת, בשכר יותר נמוך. כמה מהם היו יושבים בבית ולא נענים להצעה לחזור ירושלים? כנראה שמעט מאוד.

זו המציאות של הכדורסל הישראלי. עופר ברקוביץ לא המשיך במכבי ראשון לציון בעונת 2006/7, וחזר אחרי שמונה מחזורים כדי להציל את הקבוצה. עדי אזולאי, שהעלה את עירוני אשקלון לליגת העל, פוטר לקראת סוף העונה הראשונה של הקבוצה בליגה הראשונה, ושב להציל אותה ב-2007/8 מירידה רק כדי לא לא לסיים את העונה הנוכחית שוב. ויש, כמובן, את הדוגמה המוכרת של דייויד בלאט, שנשלח לעמדת עוזר המאמן במכבי תל אביב אחרי שכבר אימן את הקבוצה.

גודס הוא מאמן כדורסל שרשם ברקורד שלו כמאמן ראשי הצלחה גדולה עם מכבי ראשון לציון וכמעט הצלחה עם הפועל ירושלים. מעט מאוד מאמנים חזרו מאימון ירושלים לקבוצות נחותות ממנה בליגת העל, ואי אפשר לצפות מגודס, אחרי שאימן את ירושלים, לשים את האגו בעדיפות עליונה ולקחת את עירוני אשקלון, למשל, בשכר נמוך יותר. האפשרויות של המאמן ליציאה לאירופה הן די מוגבלות, ובשלב זה ריאל מדריד, אולימפיאקוס ואפילו קבוצות הצמרת בכדורסל הבלגי והצרפתי כבר החתימו מאמנים, ככה שיותר מדי סיבות לאופטימיות לא היו לו. האפשרות ללכת לבני השרון תלויה באלדד אקוניס שצריך לבחור בינו לבין דן שמיר. אפילו שם לא בטוח שהיה מקבל את המשרה.

כעת חוזר גודס לירושלים מעמדת כוח. הדעה הרווחת היא כי אותם אנשים שלא רצו אותו בירושלים לפני שבוע לא ירצו אותו גם אחרי המשחק השני של העונה, כשהקבוצה תפסיד במשחק החוץ בנהריה. אלא שלכולם בבירה ברור שהאפשרויות בשוק המאמנים לא יותר טובות. גודס לא עובד באותם תנאים שהיו לשרון דרוקר, ארז אדלשטיין ואפילו דן שמיר. הקהל בירושלים מעריך את גודס, למרות האכזבה ממשחקי המפתח של העונה שעברה, ויעריך אותו עוד יותר עכשיו. הוא חוזר חזק מתמיד לעמדת המאמן. בסופו של דבר, הבחירה של המאמן היא בחירת עסקית. הוא היה יכול לקבוצה קטנה יותר מירושלים, להצליח שם ולהתקדם ל... הפועל ירושלים. לחילופין, הייתה לו אפשרות לכתוב טורים לעיתון או לפרשן בטלוויזיה. את הכבוד הוא שם בצד ולקח את ההחלטה הנכונה. כי עם כבוד אף אחד עוד לא הלך למכולת.