פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לצאת גדול בכסף הקטן

        האם תקציב של 25 מיליון שקלים מחייב הכרזה על עונה פיננסית? לא אם מחלקים את העוגה כמו שצריך ומחזקים במקומות המתאימים. לתשומת לבך, נמני

        בשבוע שעבר, ימים לאחר סיום העונה וכששוב הוזכר שמו של סלים טועמה כמועמד לחזור להפועל תל אביב, פנו חלק ממנהיגי האוהדים האדומים להנהלה במסר חד משמעי: "אנחנו לא רוצים אותו בקבוצה". זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. מסר ברוח דומה הועבר גם בחלון ההעברות של חודש ינואר. הרציונל של המהלך, מצידם של אותם אוהדים, הוא הרצון לשמור על קבוצה בריאה חברתית על חשבון מי שנתפס על ידם כמנהיג שלילי, שעלול לפגוע במרקם. פגיעה כזאת, מבחינתם, עלולה להיות מסוכנת גם בצד המקצועי.

        בחירה נכונה של שחקני אופי ושמירה על מרקם קבוצתי הן חלק בלתי נפרד מהתהליך הכולל של בניית קבוצה, תהליך בו מצויות כעת מרבית קבוצות ליגת העל. חלון ההעברות נפתח בצורה הססנית וחשדנית מצד הקבוצות. על רקע הגדלת הליגה והמשבר הכלכלי, הקבוצות, במיוחד הקטנות יותר, מאמינות יותר ביכולתן לשרוד בליגה הגדולה ומחכות למציאות. השחקנים מצידם, במיוחד אלה של בית"ר ירושלים ומכבי נתניה המתפוררות, בוחנים את השוק בזהירות, ממתינים לראות כמה כסף יוכלו לקבל ולא ממהרים לסגור. כך קיבלנו פתיחה מנומנמת יחסית, שוודאי תקבל תאוצה ככל שמועד פתיחת האימונים יתקרב.

        במיוחד בעת משבר ואי וודאות, עונת המלפפונים ותהליך בניית קבוצה מקבל חשיבות יתרה. מכבי תל אביב היא דוגמה מצוינת. אם בשנה שעברה הזרים אלכס שניידר 70 מיליון שקלים, המשבר הכלכלי והתוצאות העלובות על המגרש גרמו לו להוריד את התקציב לסכום משוער של 25 מיליון שקלים. כיצד מחלקים נכון תקציב כזה, איפה שמים את הכסף הגדול, האם להסתער על השוק או לחכות לירידת מחירים? אלה השאלות שילוו את אבי נמני ואת מרבית מאמני קבוצות ליגת העל בעונה הקרובה. לקחנו 25 מיליון שקלים ומספר מומחים שבדקו עבורנו כיצד עושים זאת נכון.

        קודם השיטה, אחר כך השחקן

        מתקציב כולל של 25 מיליון שקל החלק מופנה לשכר השחקנים הוא בדרך כלל פחות מ-50 אחוז. המשמעות היא שהמאמן צריך לקבל החלטה אסטרטגית באילו עמדות במגרש ישקיע את הכסף הגדול ואיפה אפשר להתפשר. "תקציב שכר השחקנים אצלנו הוא 11 מיליון שקל", מספר גיא עזורי, מאמנה הטרי של הפועל באר שבע, מהקבוצות הפעילות בשוק. כשעזורי חתם בבירת הנגב, השם הראשון שהונח על שולחנה של אלונה ברקת היה של טברטקו קאלה. המאמן רצה קודם כל למצוא מחליף לאסי רחמים הפורש. "היה לי הכי חשוב להביא שוער עם ניסיון. אני מכיר את קאלה מבית"ר ירושלים וסומך עליו כך שזה היה יותר קל", מסביר עזורי את ההחתמה הראשונה שלו.

        "בבניית קבוצה בודקים את מה שיש בנמצא, שחקני בית וכאלה שקיימים בסגל. בונים עמוד שדרה – שוער, מרכז הגנה, מרכז שדה, מרכז שדה התקפי וחלוצים. אחרי זה מתפנים לאגפים והכל בהתאם לשיטות המשחק", מסביר אלי גוטמן את שיטת העבודה שלו. "הכי חשוב אמצע שדה, קשר אחורי וקשר קדמי. שם אשים את רוב התקציב". לזאב זלצר מנטרה דומה: "לקבוצה יש קיר, עמוד שדרה – שוער, בלם, קשר מרכזי וחלוץ. שלד של ארבעה שחובה שיהיו ברמה נאותה. כשיש לך ארבעה כאלה, סביבם בונים מערך. צריך לבדוק כמה נשאר מהתקציב אחרי שנבחרו ארבעת שחקני הציר".

        העוגנים עליהם מדברים גוטמן וזלצר חשובים, אך לא יכולים להיות מנותקים מקונפציית הכדורגל של המאמן. מכבי נתניה, למשל, נבנתה בקיץ 2006 על ידי איל ברקוביץ'. המנהל הספורטיבי דאז הסתער על השוק וקנה מכל הבא ליד עוד לפני החתמת מאמן. כשגוטמן הגיע לקופסא, הוא נאלץ להסתדר עם שחקנים שחלקם לא התאימו לשיטה שלו. המאמן ניסה לבצע התאמות, דרש שחרור של שחקנים מסוימים וכך למעשה נבנתה נתניה מחדש תוך כדי העונה ואיבדה נקודות יקרות בדרך.

        הפעולות החפוזות של ברקוביץ' מודל 2006 מעלות שאלה נוספת, שנשאלת לא אחת בהקשר של מכבי תל אביב בכדורסל: האם הדרך הנכונה להתנהל היא אכן הסתערות מוקדמת על השוק וסגירת סגל מהר ככל האפשר? עזורי מגן על דרך הפעולה שלו בבאר שבע: "זו קבוצה חדשה ואני מעדיף לגמור את בניית הסגל כמה שיותר מהר, אבל אני לא עושה דברים בחיפזון. אני מביא רק מה שאני רוצה ושחקנים שיתאימו לשיטה. אני מעדיף שהסגל יהיה סגור ושאוכל לתרגל את הקבוצה". זלצר מוסיף: "הדרך של הפועל באר שבע היא הדרך האידיאלית. הבעיה היא שיש הבדל בין הרצוי למצוי. הרצוי הוא לדעת איפה אתה עומד ומה אתה צריך. המצוי הוא שקבוצות התחתית מחכות ומאמינות ביכולתן לשרוד והגדולות מחכות בגלל בעיות תקציב".

        ליגת חלומות בתקציב זעום

        אז איפה בכל זאת אפשר להתפשר תקציבית? "בכדורגל המודרני כל עמדה חשובה בהתאם לסגנון. מי שמחפש טכניקה ומתפשר בעמדה של מגן, תיווצר לו בעיה באגפים וזה מאוד משמעותי", משיב גוטמן. עזורי מסכים: "בכל חלקי הקבוצה אני רוצה שחקנים שמתאימים לקונספט ולתפיסה שלי". זלצר מציג גישה יותר ריאלית: "אפשר להתפשר בבלם השני שיהיה שחקן משלים או באחד משחקני הכנף בהתקפה ולשבץ שחקנים צעירים שיוכלו להתפתח ולהיות חלק מהסגל העתידי. הקריטי במסגרת התקציב הוא לדאוג שיהיו לך שחקני ספסל בעמדות המתאימות, שיהיו מוכנים לכל תרחיש".

        נתרגם את הדברים למספרים. ההערכות בארץ הן שלאור הירידה הצפויה בהכנסות, הקיצוצים שנובעים מהמשבר והגדלת הליגה, שכר של שחקן בכיר יעמוד על כ-200 אלף דולר ברוטו לעונה. בהיעדר הסכומים המטורפים שהיינו עדים להם בעידן ארקדי גאידמק, תקציב של 25 מיליון שקל צפוי להיות השני בגודלו בליגה – אחרי מכבי חיפה (שהצהירה על 35 מיליון) ודומה לזה של מכבי תל אביב, הפועל תל אביב והפועל באר שבע.

        נבסס את הקבוצה הדמיונית על עוגנים שבלטו בעונה האחרונה בליגת העל. טברטקו קאלה או לירן שטראובר בשער. אריק בנאדו או דקל קינן במרכז ההגנה, קונה דג'קארידג'ה או ביוואן פרנסמן בקישור האחורי. אבירם ברוכיאן, יוסי שבחון או ג'וניור ויסה ינהיגו את הקישור ההתקפי ובחוד נפנטז על ברק יצחקי או איתי שכטר. חישוב של שכרם בעונה החולפת בהתחשב בקיצוץ הצפוי ובלי לקחת בחשבון דמי העברה, מביא את העלות לכמיליון וחצי דולר ברוטו – כשישה מיליון שקל. כלומר, מחצית מתקציב שכר השחקנים הלך לבניית הציר. שאר הכסף אמור להספיק להבאת זרים בעלות בינונית, שחקני ספסל ושחקנים צעירים לעיבוי הסגל.

        כישרון? אישיות

        הבעיה היא שכסף לא תמיד מהווה ערובה להצלחה. לא צריך ללכת רחוק לפרויקט הגלאקטיקוס 1 של פלורנטינו פרז בריאל מדריד או באיירן מינכן של העונה החולפת כדי למצוא דוגמאות. מכבי תל אביב התרסקה דווקא בשתי העונות בהן שפכה כספים ללא הכרה, כך קרה גם לבית"ר ירושלים בעונתו הראשונה של גאידמק. הסיבה לכך היא מרקם אנושי לא נכון, שפוגע בקבוצה ואוכל אותה מבפנים. הדגש בבניית קבוצה חייב ללכת גם לאספקט החברתי. מנהיגות שלילית (עיין ערך מכבי תל אביב) היא תופעה שיכולה לחרב עונה של קבוצה, יהא תקציבה אשר יהא.

        קחו את לותר מתיאוס כדוגמא. המאמן הגרמני לא בנה את הקבוצה בנתניה. כשפתח את האימונים, החל בהדרגה בתהליך של ניקיון. הוא שחרר כל שחקן שנתפס בעיניו כעצלן, בכיין, לא ממושמע טקטית או כזה שלא אוהב לעבוד. כשהקבוצה של מתיאוס הבינה את המאמן שלה, המרקם גבר על הסגל הבינוני והוביל להצלחות. גם בית"ר ירושלים של החלק השני של העונה הצליחה להתגבר על הבעיות הניהוליות כלכליות ולזכות בגביע בזכות לב גדול ולכידות קבוצתית ראויה לציון.

        כך שהדגש צריך ללכת לבחינה מדוקדקת בציציותיו של כל שחקן. במכבי תל אביב העדיפו להתעלם מההיסטוריה הבעייתית של דולי ג'ונסון ושילמו את המחיר. גוטמן למשל, לא ישכח קשר ארגנטינאי בשם רומן דיאז. אותו דיאז הגיע ללימסול של גוטמן לאחר שהאחרון קיבל עליו המלצות חמות לצד אזהרות לגבי אופיו הבעייתי והבלתי צפוי. "דיאז הוא השחקן הכי מוכשר שנפל לי לידיים, אבל הוא היה חולה נפש. הוא בא לקפריסין וברח. אחר כך שמעתי שהוא אושפז בארגנטינה", נזכר המאמן. עזורי מסביר את סדר העדיפויות שלו: "אני מחפש שחקנים שמשלבים כישרון עם אופי. האופי חשוב לי לא פחות. כשאני בוחר שחקן, אני מסתכל על האישיות שלו בזכוכית מגדלת".

        "כשבונים קבוצה, צריך להביא לכך ששחקנים מבינים אחד את השני. האווירה החברתית בתוך הקבוצה היא החשובה ביותר. אי אפשר לאמן שחקנים שלא אוהבים ולא מסתדרים ביניהם ולכן כל אש צריך לכבות באופן מיידי", מסכם דרגוסלב סטפנוביץ', המאמן הסרבי שניהל מגעים עם מכבי נתניה וחתם השבוע בוויבודינה נובי סאד הסרבית.

        תחקיר טוב מונע פספוסים

        הנדבך האחרון של בניית הקבוצה, שקשור באופן ישיר לבניית המרקם החברתי, הוא בחירה נכונה של זרים. סטפנוביץ', המאמן האחרון שהביא תואר לבאייר לברקוזן – את הגביע הגרמני ב-1993 – מספר כיצד הביא ברזילאי צעיר בשם פאולו סרג'יו, לימים אלוף עולם וכוכב רומא ובאיירן מינכן: "היו לנו 10-15 אנשים שהסתובבו בעולם וקנו לנו שחקנים. הם ראו אותו בברזיל ועקבו אחריו חודשים. מה הוא עושה לפני האימון, תוך כדי האימון ואחרי האימון. מהבוקר עד הערב. שאלו לגבי האישיות שלו ואז החלטנו לקנות. בדקנו היטב כמה פעמים לפני הקנייה. ברזילאים הם טיפוסים מורכבים, אם לא טוב להם והם לא מרוצים, הם עולים על המטוס הראשון לברזיל ונעלמים".

        גוטמן מוסיף: "אני בוחר זרים רק בנקודות שבהן אין לי ישראלים טובים. מתחיל את הבדיקה ביכולות הטכניות, הטקטיות והגופניות ואם אני מרוצה, מתחיל לבדוק את הפרסונה. כשמקבלים אוקיי גם בנקודה הזו, הנה לך זר". סטפנוביץ' מחדד את הטיפ "כשקונים שחקן צריך לבדוק קודם כל אם פיזית הוא מסוגל לשחק ברמה הגבוהה של הליגה הראשונה". נושא בדיקות רפואיות מקיפות הוא עניין שלא פעם מעדיפות קבוצות לחפף בתקווה ש"יהיה בסדר". אמיל אמבמבה, איליה יבוריאן, כריסטיאן אלברז ותיירי טזאמטה הם רשימה קטנה וחלקית של זרים שהגיעו לישראל עם היסטוריה של פציעות והמשיכו להצדיק את המוניטין.

        הגדלת הליגה והמאגר המצומצם של שחקנים ישראלים איכותיים יביאו למצב שאיכות הליגה תהיה תלויה באיכות הזרים. הקטנות יבנו עצמן סביב הזרים, הגדולות יחפשו מציאות לשדרוג הסגל. בדיקה מעמיקה ובחירה נכונה יכולה להיות שווה עונה טובה ולמנוע מצב של פספוסים והחלפה סיטונאית שמכבידה על התקציב. "קבוצות רציניות לא מתפשרות עם זרים וצריכות לעשות מעקב רציני. כשאתה נכשל עם עוגן זר, הכישלון הוא כפול – ביכולת המקצועית ובקופה", מסכם זלצר. עכשיו צריך לראות מי יכול ליישם את כל זה בפועל.