טאו לעולם חוזרת?

בארון הגביעים של דושקו איבנוביץ' כבר ניצבים בגאווה גביע קוראץ', אליפות ספרד וארבעה גביעי ספרד, אבל דווקא בספרד יש כאלה שמתקשים לייחס למאמן המונטנגרי הקשוח תדמית של ווינר. "הוא זכה בתארים, אבל לא כל כך הרבה כפי שיכול היה לזכות", אומר פאבלו מאלו דה-מולינה, עורך אתר האינטרנט של הליגה הספרדית בכדורסל. "הוא לא כל כך גדול במשחקי לחיות או למות, ברגעי ההכרעה. איבנוביץ' זכה רק פעם אחת בליגה, ואף פעם לא ביורוליג. הוא בטופ. אבל אולי הוא לא מאמן של משחק אחד, של משחק מכריע". בפעם האחרונה שהוביל את טאו לגמר, בעונת 2005, איבד איבנוביץ' יתרון של שמונה נקודות על ריאל מדריד בדקה האחרונה של המשחק החמישי והפסיד תואר שכבר היה לו ביד.

גם העונה אפשר היה לראות תסריט דומה אצל איבנוביץ' בקבוצתו הנוכחית, טאו ויטוריה. ארבע פעמים נפגשו העונה טאו ויריבתה ברצלונה עד ה-24 במרץ, היום בו החלה סדרת ההצלבה בין השתיים ביורוליג. בארבעת המקרים (בשלוש מסגרות שונות - בסופר קאפ הספרדי, בליגה ובגביע הספרדי) הייתה ידה של טאו על העליונה, ואז הגיע רגע האמת: למרות שהניצחון הראשון בסדרה היה דווקא של טאו, ועוד בקטלוניה, הצליחה בארסה להפוך את היוצרות, לנצח 2:3 בסדרה ולזכות בכרטיס לפיינל פור.

הערב (חמישי) ייפגשו שתי הקבוצות לעוד סדרה של הטוב מחמישה, הפעם בגמר הפלייאוף הספרדי. לאיבנוביץ' תהיה הזדמנות נוספת לגרש את השדים, מול אותה קבוצה שזרקה אותו בעונת 2007/8 בבושת פנים, מספר שעות לפני פתיחת שלב הטופ-16 ביורוליג. "אני מכיר את מה שאומרים על איבנוביץ', על כך שהוא נוטה להפסיד את המשחק הגורלי", אומר נאצ'ו מנדזה, כתב "דיאריו ספורט" ואתר היורוליג. "אבל מצד שני, לפני שנתיים, כשאיבנוביץ' היה מאמן של ברצלונה, הוא ניצח את טאו במשחק החמישי בסדרה של הטוב מחמישה. אז אולי זה לא הוא, אלא בכלל טאו".

למרות הצפייה לאיזשהו מאבק נקמה, נראה שדווקא איבנוביץ' ממקד את המטרה בזכייה באליפות ולא בפיי-בק, כפי שטוען מנדזה: "איבנוביץ' מתייחס למשחקים מול בארסה כמו אל משחק נגד כל קבוצה, במיוחד כשעל הפרק עומדת האליפות". עם או בלי רגשי נקמנות, עדיין מצפים לנו שלושה עד חמישה משחקי כדורסל, שאמורים להיות מרתקים במיוחד.

הניצחון של בארסה על טאו ויטוריה ברבע גמר היורוליג היה גם רגע השיא של הקבוצה העונה. את הליגה הסדירה היא סיימה במקום השני, שני משחקים אחרי טאו. בגביע היא הודחה על ידי... ניחשתם נכון, טאו ויטוריה. עד כה מובילה טאו 3:6 במפגשים בין שתי הקבוצות העונה. ברבע גמר הפלייאוף בספרד טאו וברצלונה לא התקשו יתר על המידה, עם שני ניצחונות קלילים על בילבאו ו-ולנסיה בהתאמה. בחצאי הגמר זה כבר היה קצת יותר קשה, כשטאו הזדקקה לשלושה משחקים מול ריאל מדריד, ומנגד גם ברצלונה הזדקקה למשחק שלישי מול מלאגה.

אם מסתכלים על הסגלים של שתי הקבוצות אפשר למצוא כמה וכמה נקודות דומות. ראשית בעמדת הגארד: מצד אחד עומד איגור ראקוצ'ביץ', שמשחק תחת איבנוביץ', ומנגד האליל של ברצלונה, חואן קרלוס נבארו. מדובר בשניים מהגארדים היותר מוכשרים באירופה, כשאחד מהם נמצא כנראה בדרכו לליגה הטובה בעולם (ראקוצ'ביץ') והשני כבר היה שם, הצליח חלקית, והחליט לחזור אל המקום בו הוא נחשב לכוכב הבלתי מעורער.

גם מתחת לסל אין לקבוצות במה להתבייש. המאץ'-אפ המעניין של הסדרה בא דווקא משני שחקנים פחות מפורסמים: ליד וויל מקדונלד וטיאגו ספליטר, מירזה טלטוביץ' לא היה אמור להתבלט יתר על המידה, אבל הפורוורד הצעיר הצליח למצוא את מקומו ובעזרת יכולת קליעה נהדרת מבחוץ הוא מעמיד ממוצעים של 12 נקודות למשחק, בלמעלה מ-40 אחוז מטווח השלוש. מולו יעמוד ארסן אילייסובה, שסיפורו מזכיר במעט את טלטוביץ' - פורוורד גבוה שלפניו ברוטציה נמצאים מספר שמות גדולים, ובכל זאת מצליח להתבלט בעזרת אחוזי קליעה גבוהים מבחוץ. אילייסובה מעמיד העונה בספרד ממוצעים של 11 נק' ו-7 ריבאונדים, וכמו טלטוביץ', גם כן בלמעלה מ-40 אחוזים מחוץ לקשת.

מעבר לשני אלה, שתי הקבוצות מעמידות קו קדמי משובח במיוחד. את מקדונלד ובעיקר את ספליטר מטאו כבר הזכרנו, וביחד עם טלטוביץ' הם יוצרים מצבת גבוהים מעניינת שבוודאי מדירה שעות שינה מעיניו של צ'אבי פסקוואל, מאמן בארסה. גם לקבוצה הקטלאנית לא חסר כוח מתחת לסל: דניאל סנטיאגו, דייויד אנדרסן ופראן ואסקז מצטרפים אל אילייסובה, ומייצרים קו קדמי לא פחות מוכשר (אולי אף יותר), ובעיקר יותר עמוק ועבה.

לדעתו של מנדה, זה גם מה שיעשה את ההבדל בסדרה: "לבארסה יש סגל רחב יותר, וזה נותן לה יתרון משמעותי, במיוחד מתחת לסלים. טאו מגיעה לסדרה עם שלושה שחקני פנים משמעותיים, כשטלטוביץ' מרבה לצאת מחוץ לקשת, ואל מול סנטיאגו, ואסקז ואנדרסן יהיה לטאו מאוד קשה להתמודד מחוץ לקשת". פסקוואל משתמש בדרך כלל בעשרה שחקנים מידי ערב ולעיתים אפילו יותר, לעומת איבנוביץ', שלא נוטה להגדיל את הרוטציה שלו בטאו אל מעבר לשמונה שחקנים.

את ההבדל בין שתי הקבוצות עשוי לעשות דווקא יאקה לאקוביץ'. זו לא הייתה העונה הגדולה בקריירה של הסלובני, שהחמיץ לא מעט משחקים בשל פציעות שונות, והוא מגרד בקושי את ה-8 נקודות לערב. אבל דווקא מול טאו לאקוביץ' מקפיץ את ממוצע הנקודות שלו ביותר מפי 2, עד ל-17 נקודות למשחק. ייתכן כי ההסבר לכך הוא שמי שהופקד עליו היה פאבלו פריג'יוני, רכזה הוותיק של טאו, שלא ידוע כשומר המשובח ביותר בחבל הבאסקים.

בעוד שמרבית הליגות באירופה כבר נמצאות עמוק בפגרה, בטאו עדיין עוסקים בעיקר בקרב על הכתר הספרדי, אבל כידוע גם הם כבר החלו בהכנות לעונה הבאה, כשאחת ההחתמות עליהן הם צפויים להודיע עם סיום הסדרה היא זו של ליאור אליהו. כעת השאלה היא איזה מאמן יפגוש אליהו בויטוריה - כזה ששוב הגיע לבאר, זרק את הדלי, העלה אותו חזרה למעלה והוציא עכברים, או זה שהגיע לבאר, ועוד הבאר של האקסית שלו, ושתה ממנה לרוויה.