שנה על תנאי

ביולי אשתקד, עת ערכה הוועדה המארגנת של דרום אפריקה 2010 את אחת מאותן בדיקות שגרתיות והחליטה לפסול את איצטדיון פורט אליזבת, גם ספ בלאטר, נשיא פיפ"א, החל לנוע באי נוחות במקום מושבו בשוויץ. ההחלטה לבחור בדרום אפריקה כמארחת, שזכתה גם כך לקולות התנגדות לא מעטים אחרי התמודדות שנויה במחלוקת שהייתה פתוחה אך ורק למדינות היבשת השחורה, המשיכה לעורר עוד ועוד תהיות.

עבור יבשת אפריקה זהו אירוח ראשון של מונדיאל ובכלל של אירוע בסדר גודל עולמי, ודרום אפריקה, בתור הנציגה הנבחרת, רוצה להציג עצמה לעולם באור חיובי ככל הניתן ולהשלים את המסע אליו יצאה לפני 20 שנה עם ביטול חוקי האפרטהייד ב-17 ביוני 1990. הצלחת ארגון הטורניר בדרום אפריקה עשויה לשנות את תדמית היבשת כולה, כשלכולם ברור שאירוח של אירועים עתידיים מונח כאן על הכף. כשלון, ואפשר לחלום על מונדיאל אפריקאי נוסף בעתיד הנראה לעין.

אז כשעתיד היבשת כולה רובץ על גבה, כלכלתה במיתון לראשונה זה 17 שנים והיא מונהגת על ידי נשיא שנוי במחלוקת שחזר לפוליטיקה אחרי האשמות בגין סחיטה, הונאה ואפילו אונס, אין ספק שדרום אפריקה בלחץ ואולי גם פיפ"א, בתור הגוף שהעניק לה את הפריבליגיה. בדיוק שנה לפני שריקת הפתיחה של מונדיאל 2010, 11/6, כולם שומרים על אופטימיות זהירה, אם כי גם המארגנים תוהים בינם לבין עצמם – הייתכן שדרום אפריקה לא תהיה מוכנה בזמן? ואם כן, האם האירוע הגדול בתולדות המדינה יעבור בשלום?

הנקודה המרכזית עליה מצביעים גם בוועדה המארגנת וגם במסדרונות התאחדות הכדורגל העולמית, נוגעת בגרמניה. גם לפני המונדיאל הקודם, ובכלל באירועי הספורט עתירי הרייטינג בשנים האחרונות, קונן החשש שהמדינה המארחת לא תעמוד בלוח הזמנים או תיכשל מבחינה ביטחונית, אך בסופו של דבר היא הציבה רף חדש למארחות העתידיות. "נעשתה הרבה עבודה מאז מאי 2004 ועוד נדרש מאמץ נוסף עד תחילת המשחקים ביוני 2010, כשהנושאים המרכזיים הם כמובן ביטחון, תחבורה ושיכון האוהדים האורחים", הרגיע ז'רום ואלק, מזכ"ל פיפ"א. "גם בגרמניה היו ספקות ובסופו של דבר הסכימו כולם כי מדובר היה במונדיאל המוצלח ביותר. הבחירה בדרום אפריקה הייתה נכונה ומדויקת, אין לי ספק".

כשהמארגנים מציינים את גרמניה כמודל, הם לא מתכוונים רק לתוצאה הסופית אלא לדרך בה הושגה ולאחדות המופגנת שהציגה האומה הזו במהלך כל תקופת המשחקים. "אנו רוצים ליצור מדינה אחת מאוחדת עם השקפה אחת, למרות החלוקה הברורה שהייתה בעבר", הכריז יו"ר הוועדה המארגנת של דרום אפריקה 2010, דני ג'ורדאן. "בגרמניה הייתה הפרדה היסטורית בין מזרח למערב ואצלנו בין שחורים ללבנים. אירוח הגביע העולמי יכול להיות הדבק שיבנה חברה אחת מגובשת במדינה".

כדי ללכת בדרכה של גרמניה, יודעים הדרום אפריקאים שהם זקוקים להצלחה של הנבחרת – מעבר מינימלי של שלב הבתים - סביבה יתאגדו כולם, וחשוב מכך, מינימום בעיות פנימיות. בשתי הקטגוריות מצפה עבודה רבה, אך הצרות החברתיות מטרידות הרבה יותר. האוהדים המקומיים הצטרפו למעגל העבודה הנרחב בבניית האצטדיונים ובהקמת התשתיות, אך חלקם הגדול הביע התמרמרות על תנאי העבודה - 14 ראנד לשעה (פחות משבעה שקלים) מקבל פועל במתחם איצטדיון מ'בומבלה בעיר נלספרויט – אם זה באמצעות שביתות תכופות או הפגנות. העובדים יודעים שיישלחו לביתם מיד בסיום הפרויקט ודורשים תנאי עבודה משופרים, אך טענותיהם נפלו עד עתה על אוזניים ערלות. "הטורניר הענק הזה מתחיל מאיתנו, הפרטים הקטנים, ואסור לשכוח את זה", הזכיר אחד מנציגי הפועלים.

"הדבר הכי חשוב זה שהמונדיאל הזה יהיה אפריקאי ולא אירופי, אסייתי או דרום אמריקאי - חייבים להדגיש את הזהות", קבע טרי פיין, כדורגלן עבר אנגלי הנחשב לאחד מפרשני הכדורגל הבכירים בדרום אפריקה. ופיין יודע על מה הוא מדבר. התנפלות על הכרטיסים לא נרשמה עד לחודש האחרון, על אחת כמה וכמה מבחינת האוהדים המקומיים, שלרובם הגדול אין אפילו את האמצעים לרכוש את הכרטיס הזול ביותר (10 דולרים) לטורניר ההרצה של גביע הקונפדרציות.

החשש הוא שדווקא הקהל הצבעוני - זה שמספק תפאורה נהדרת במשחקי הנבחרת, אך נמצא במעמד סוציו אקונומי נמוך - לא ימהר לקנות כרטיסים, במיוחד אם מדובר ב"שתי נבחרות זרות שלא מעניינות אותנו", כפי שהגדיר זאת אחד האוהדים. ואם כבר יקנו, יתפתו למכור את הכרטיסים לתיירים תמורת כסף קל, וכך יאבד המונדיאל מזהותו ונוכחות הדרום אפריקאים לא תורגש.

בשבוע האחרון, לקראת פתיחת גביע הקונפדרציות, אולי חל המפנה הדרוש בנושא ציפיית האדם הפשוט לאירוע. האיצטדיון בפורט אליזבת, אותו אחד שנפסל לפני שנה וגרם לדאגה בחלונות הגבוהים של פיפ"א, נפתח באופן רשמי והיה לראשון שעבודתו הסתיימה מבין חמשת המגרשים החדשים. "זו דחיפה משמעותית קדימה", אמר ג'ורדאן הנרגש. "זהו הראשון מבין חמישה, וגם השאר מתקדמים בקצב משביע רצון. כולם יהיו מוכנים בדצמבר הקרוב".

פיפ"א מיהרה לערוך סקר בנושא, וממצאיו העלו כי הדרום אפריקאים חשים גאווה ומאמינים ביכולתם לעמוד במשימת האירוח. 94% מהנשאלים בסקר הודו בכך, ו-89% אף בטוחים שהמדינה תפיק מכך רווחים בטווח הארוך ותשפר את דימויה בעולם לאין שיעור. מאידך, 60% לא היססו להצביע על הבעיה המדאיגה מכל, וטענו שהאוהדים האורחים צריכים לחשוש בעיקר מרמת הפשיעה במדינה.

מדי יום נרצחים בדרום אפריקה 50 אנשים! זו כמות העולה על זו של ארצות הברית, לה אוכלוסייה גדולה פי שישה. לכן, אין פלא שכולם פה אחד מצביעים על בעיות הביטחון, הן כסכנה הראשית עבור האוהדים והן כמכשול המרכזי העומד בפני המארגנים. מעל 40,000 שוטרים ואנשי ביטחון יאבטחו את המשחקים – כמות מכובדת לכל הדעות – אך האזרחים בדרום אפריקה חשים כי האבטחה המתוגברת במתחמי האירועים תוביל להפקרות באיזורי מגוריהם, שיהיו מן הסתם מוגנים בצורה פחותה מהרגיל.

אחרי שאירוח משחקי ליגת הקריקט ההודית עבר בצורה חלקה וללא אירועי אלימות מיוחדים, הרשו לעצמם גם מארגני המונדיאל לנשום לרווחה, אם כי ראוי לציין שאוהדים מעטים הגיעו מהודו כדי לצפות במשחקים. "אירחנו במדינה 146 אירועים בינלאומיים מכובדים וכולם עברו ללא כל תקלה", הבהיר ג'ורדאן. "הליגה ההודית בקריקט תשוחק כולה בדרום אפריקה, עקב התקפות הטרור האחרונות במומבאי, הבחירות הנערכות שם והמתיחות עם פקיסטן, ואני בטוח שגם גביע הקונפדרציות יעבור בשלום. מחכים לנו בפינה, אבל אנחנו נעמוד בזה".

ג'ורדאן יודע שאסור להדליק מדורות עכשיו, כשאחוזי הפשיעה הגבוהים מדאיגים את מי שמתעתד להגיע למונדיאל, ולכן מנסה ביחד עם הממשל לפתור בכל דרך את משבר התחבורה, שעלול בסיטואציה מסוימת להוביל למעשי אלימות קשים. הנשיא ג'ייקוב זומה החליט לנצל את ההזדמנות ולהכניס לתוקפה את שיטת האוטובוסים, כפי שנהוג בעולם המערבי, אך המהלך נתקל בהתנגדות נחרצת מצד ארגון נהגי המוניות – 25,000 איש המייצגים את אחת התעשיות המשגשגות במדינה.

בשביתה האחרונה שלהם, לפני שלושה חודשים, נהגי המוניות גרמו לכאוס ביוהנסבורג הבירה, התעמתו פיזית עם שוטרים ותקפו נהגי אוטובוס, שאחד מהם אף נורה. "כנראה שרמי המעלה במדינה מבינים רק באמצעות שביתות", אמר רלף ג'ונס, ממנהיגי המאבק. "אנחנו מרסנים את האנשים שלנו, אבל מי יודע מה יכול לעשות אדם ברגע של כעס. זה יכול להיות מסוכן". הנשיא זומה הבטיח לזמן אליו את הנהגים על מנת לדון בפשרה שתהיה מקובלת על כולם, ומארגני המונדיאל בטוחים ש"הכדורגל יהיה בסופו של דבר המפתח לפתרון".

ב-14 ביוני, ממש עוד מספר ימים, תיכנס דרום אפריקה לשבועיים של חזרה גנרלית. מלבד ניסוי כלים נוסף שתערוך נבחרת הבפאנה בפאנה של ג'ואל סנטנה, תהיה זו בעיקר המדינה שתעמוד במבחן רציני בגביע הקונפדרציות. כל ארבעת האיצטדיונים בהם ישוחק המפעל עברו שיפוצים בתקופה האחרונה וכבר הוכשרו לקראת המונדיאל, קצב הכרטיסים לטורניר ההכנה ולמונדיאל עצמו מתגבר מיום ליום וגם המלונות בהיכון.

"גביע הקונפדרציות מבשר על תחילתה של שנה נפלאה עבורנו, כשאנו למעשה בפתחו של עידן חדש", בישר הנשיא זומה לבני עמו. "אחת ההשקעות הגדולות ביותר של המדינה שלנו נעשתה לקראת מונדיאל 2010. כולנו, הממשל והאזרחים גם יחד, נרתמנו למשימה והתחייבנו להפוך את האירוע למורשת הגאה שנשאיר לילדינו. המדינה תפיק מהאירוע רווח עתידי גדול ואנחנו על המסלול הנכון לקראת הטורניר המוצלח ביותר שידע הגביע העולמי".

450,000 מבקרים עתידים, על פי התחזיות, להיכנס לגבולות דרום אפריקה בתקופת הגביע העולמי בשנה הבאה. מה שמבשר על תנופה אדירה לכלכלה המקומית. "ללא האירוע הזה ובהתחשב במשבר הכלכלי, דרום אפריקה הייתה היום במקום אחר לגמרי", גרס ד"ר אזאר ג'אמין, מומחה לכלכלה במדינה המארחת. "המונדיאל צפוי לספק תוספת של 2.52 מיליארד דולרים לתוצר הלאומי הגולמי של דרום אפריקה. זהו שגשוג רציני עבור מדינה מסוגנו, אותו אפשר לנתב לצמיחה רבת שנים".

פיפ"א, מצידה, לא צריכה לחכות לשנה הבאה וכבר עתה צוחקת כל הדרך אל הבנק. מונדיאל 2010 צפוי לשבור את כל שיאי ההכנסות, בעיקר הודות לעסקאות ענק בנושא זכויות השידור, כשארצות הברית היא השוק העיקרי. שנה לשעת השי"ן, וניתן לומר בוודאות שפיפ"א כבר הכפילה את הרווח מחוזי פרסום לעומת המונדיאל הקודם, כששילשלה לכיסה 3.4 מיליארד דולרים עבור הזכויות. אם כך, אפשר בהחלט להבין את ספ בלאטר שהפסיק לתת לבעיות בדרום אפריקה להפריע את מנוחתו, ומכריז בריש גלי: "זה יהיה המונדיאל הטוב מכולם".