נשארו עם ההארכה בלבד

תוצאת המשחק הראשון, הדרך בה הוא התנהל, השיטה שמונהגת בסדרת הגמר – הכל הכתיב מסקנה די ברורה: המשחק השני בין אורלנדו מג'יק ולוס אנג'לס לייקרס יקבע לאן הולכת לה סדרת גמר ה-NBA, גרסת 2009: האם להוליווד, או שמא החבר'ה מפלורידה יעשו צעד גדול בדרך להפתעה אפשרית. הרי מפיגור 2:0 יהיה קשה לאורלנדו לחזור – מעט קבוצות מסוגלות לכך. וניצחון של המג'יק, ידעו באורלנדו, יאזן את הסדרה ל-1:1, ויעניק להם את יתרון הביתיות ואת המומנטום עם החזרה לפלורידה. לרוע מזלם, קיבלנו את האופציה הראשונה, עם 96:101 לזכות הקבוצה מקליפורניה.

אחרי התבוסה 100:75 במשחק הראשון, נערך לו הלילה (בין ראשון לשני) המשחק השני בסדרה, ואיזה משחק קיבלנו. בניגוד ל-48 הדקות הראשונות בסטייפלס סנטר, הפעם זכינו למתח, דרמה ושתי קבוצות שלשם שינוי היו נראות די שוות כוחות. במשך ארבעה רבעים הלך המשחק צמוד לגמרי, כשרשארד לואיס מחזיק את המג'יק במשחק במשך הרבע השני, וטורקוגלו עושה את אותו הדבר בדיוק ברבע השלישי. מהעבר השני, קובי בריאנט נכנס לעניינים באותו רבע בדיוק, ואל הרבע האחרון נכנסו הקבוצות כשהמג'יק מובילים בשתי נקודות. נדנדת הסלים המשיכה, ושתי הקבוצות פספסו מספר הזדמנויות לנצח את המשחק במהלך הזמן החוקי. אלא שבהארכה קיבלנו רק קבוצה אחת על הפרקט – לוס אנג'לס, המנוסה, המאומנת והמוכשרת יותר, שפשוט עמדה בלחץ, עשתה פחות טעויות ולקחה את המשחק.

הניצחון הזה, כאמור, משמעותי ביותר עבור הלייקרס. עם יתרון 0:2 בסדרה, ויתרון מנטאלי לא פחות חשוב, יוצאים פיל ג'קסון ושחקניו לפלורידה, בידיעה שניצחון באחד משלושת המשחקים שייערכו באורלנדו יקרב אותם עד מאוד לתואר האליפות הנחשק. גם קבוצות טובות מאורלנדו לא הצליחו לנצח שלושה משחקי בית רצופים במשחק גמר, וקשה להאמין שהמג'יק יעשו זאת מול יריבה עדיפה. למרות זאת, היו דברים מעולם, ועקומת השיפור של אורלנדו בפלייאוף הנוכחי – וגם, מהמשחק הראשון לשני – יכולה להכניס מעט אופטימיות באוהדי המג'יק המיוסרים כרגע. מה שבטוח, הוא שהפסד במשחק השלישי (בלילה שבין שלישי לרביעי), ואפשר להתחיל לסכם את הסדרה.

המשחק נפתח עם הגנות טובות וקשוחות משני הצדדים, כשכבר תוך שש דקות ספגו אנדרו ביינום מצד אחד וקורטני לי, מייקל פייטרוס ורשארד לואיס מהשני שתי עבירות מהירות. אורלנדו אמנם הגיעה לזריקות די נוחות, אך המשיכה את יכולת הקליעה הרעה מהמשחק הראשון, ודייקה רק בשניים מתשעת הניסיונות הראשונים שלה מהשדה. שתי הקבוצות המשיכו לאבד כדורים ולהחטיא לסירוגין, והרבע הראשון הסתיים ב-15:15. את הרבע השני פתחו המחליפים, כשמצד אחד נלסון ורדיק מרבים להחטיא, ומהשני דקות טובות של אנדרו ביינום העניקו ללייקרס יתרון קטן. האיש שהשאיר את המג'יק במשחק באותן דקות היה רשארד לואיס, שסוף סוף החליט להופיע לסדרה, ועם שלשה גדולה קבע שוויון 26:26 באמצע הרבע. פיל ג'קסון החזיר את החמישיה הראשונה, ושלשות של פישר, אריזה ובריאנט עזרו ללייקרס לפתוח יתרון, אותו דאג לואיס לסגור פעם אחר פעם (18 נקודות ברבע), ולחדרי ההלבשה ירדה לוס אנג'לס ביתרון 35:40, כש-20 (!) מסך הנקודות של המג'יק שייכות ללואיס המצוין.

הרבע השלישי נפתח בסימן קובי בריאנט. כוכב הלייקרס, שסיים מחצית ראשונה מאופקת, פתח את השניה עם שש נקודות מהירות, כשמהעבר השני יכולת נוראית של אלסטון מנעה מאורלנדו ליטול את היתרון. הידו טורקוגלו, שהיה חלש מאוד במחצית הראשונה, סוף סוף איפס את היד, ועם שלוש שלשות גדולות דאג להעלות סוף סוף את המג'יק ליתרון, הגם מינימאלי. ג'אמפר נוסף של הטורקי הנהדר ארבע שניות לסיום הרבע העלה את המג'יק ל-12 הדקות המכריעות ביתרון 63:65. את הרבע האחרון פתח למאר אודום בצורה מצוינת, תוך שהוא לוקח על עצמו את ההתקפה של הלייקרס ועם שש נקודות רצופות לא אפשר לאורלנדו לרוץ קדימה. ארבע נקודות של הווארד, ולאחר מכן שלשה גדולה של לואיס, שקצת נעלם מאז אותו רבע שני, העלו את המג'יק ל-75:77, שש דקות לסיום. המשחק המשיך ללכת הכי צמוד שאפשר, ונקודות של קובי מהעונשין החזירו את היתרון ללייקרס, 81:82, שלוש דקות לסיום.

ג'יי ג'יי רדיק, שהחטיא לכל אורך המשחק, תפר שלשה ענקית שתי דקות לסיום כדי להשוות ל-84:84 דרמטי, וסל מיד אחר כך של לואיס החזיר למג'יק את היתרון. אלא שקובי, עם הקרש, השווה מיד בצד השני – 86:86, דקה לסיום. אורלנדו הלכה לאיש הקלאץ' שלה, הידו טורקוגלו, שקבר זריקה ענקית וקבע 86:88 לקבוצתו. בהתקפה הבאה מצא איכשהו פישר את גאסול, שהשווה ל-88:88, 30 שניות לסיום. אורלנדו לא הצליחה למצוא זריקה, והכדור הגיע דווקא לקורטני לי הרוקי, שחדר לסל והחטיא. הלייקרס לקחו את הריבאונד, ומיד ביקשו פסק זמן, כשעל שעון המשחק נותרו תשע שניות. ג'קסון, איך לא, הלך לקובי, שנחסם בצורה יוצאת דופן על ידי הידו טורקוגלו מאחורה, ואורלנדו ביקשה פסק זמן משלה, עם פחות משניה לתום הזמן החוקי. טורקוגלו הרים את הכדור להאלי-אופ של קורטני לי, אך הרוקי שוב פספס הזדמנות לקנות את עולמו והמשחק הלך להארכה.

חמש הדקות המכריעות נפתחו בצורה מעט מבולבלת משני הצדדים. סל ועבירה של הווארד העלה את המג'יק ל-90:91, אלא שסל גדול של קובי ונקודות של פישר מהעונשין העניקו ללייקרס יתרון 91:93 מהצד השני. טורקוגלו החטיא, והלייקרס הלכו לפיק אנד רול של בריאנט וגאסול, שהסתיים בסל ועבירה גדול של הספרדי, שהעלה את קבוצתו ליתרון 6, דקה ו-20 לסיום. שלשה גדולה של לואיס עוד הספיקה לצמק ל-99:96, 26 לסיום. אלא שאודום סגר את הסיפור מהקו, וזה נגמר ב-96:101 גדול ללייקרס, ו-0:2 מבטיח בסדרה.

קובי אמנם הוביל שוב את קבוצתו, אלא שהפעם הוא ידע משחק בינוני בהרבה מזה הראשון בסדרה. סטטיסטית זה תורגם ל-29 נקודות, 8 אסיסטים ו-7 איבודים, כשהמצטיין האמיתי בשורות הלייקרס היה לא אחר מלמאר אודום. הפורוורד הנפלא קם מהספסל בדרך ל-19 נקודות (8 מ-9 מהשדה), ומשחק לחימה גדול. גם גאסול היה מצוין עם 24 ו-10 ריבאונדים. מהעבר השני, אפשר רק להרגיש סימפטיה רבה עבור המג'יק, ובעיקר עבור רשארד לואיס, כנראה במשחקו הטוב בקריירה. 34 נקודות, 11 ריבאונדים ו-7 אסיסטים לא הספיקו, וגם ה-22 של טורקוגלו בצירוף משחק הגנה הירואי יישארו, ככל הנראה, כתזכורת בלבד עבור המג'יק. תזכורת עבור מה שהיה יכול להיות, וחמק.