סרט המשך

לאורך השנים נחשב תפקיד קפטן נבחרת לאומית בכל ענף לאחד היוקרתיים בעולם הספורט. לצד המחויבות שיש לאותו חבר בנבחרת להוביל, להדריך ולתת את העצה הנכונה בזמן הנכון, ישנו גם החלום שאותו שחקן יניף את תואר האליפות המקומית, האירופאית, העולמית. בישראל תפקיד הקפטן מוגדר באופן מעט שונה: הסיכוי שאותו שחקן יניף תואר כלשהו נמוך מאוד, והקפטן, מלבד מעמדו כסטאטוס קוו בנבחרת, חשוף לביקורת מצד התקשורת, וצריך להיות זה שעומד בראש המחנה ולספוג בעיקר אש.

לנבחרת ישראל בכדורסל היו לאורך השנים סוגים שונים של קפטנים, מכוכבים ועד לוחמים. בהיסטוריה היותר רחוקה של הכדורסל הישראלי ניתן למצוא בתפקיד הקפטן דמויות מפתח בהתפתחות הענף כמו אברהם שניאור, שהוביל הנבחרת באליפות העולם, תנחום כהן מינץ וטל ברודי. בשנים האחרונות היו אלה מיקי ברקוביץ', שהיווה את דמות המנהיג המוכשר, דורון ג'מצ'י, כוכב הנבחרת, נדב הנפלד, אחד הקפטנים הכי פחות מוערכים, גור שלף, מעין מנהיג אפור ומאיר טפירו, שלעולם לא סומן ככוכב, עד שקיבל את אותה משבצת.

עם עזיבתו של טפירו את הנבחרת לפני שבוע, החלו הספקולציות בנוגע לתפקיד הקפטן הבא. לא מעט שחקנים וותיקים בתוך החבורה של צביקה שרף רואים את עצמם כמועמדים לגיטימיים לרשת את התפקיד, אך ההחלטה בסופו של דבר תיפול בידיים של המאמן עצמו, שצפוי להתייעץ עם הועדה המקצועית של האיגוד. יצאנו לבדוק מי מבין ארבעת המועמדים הבולטים ראוי לקבל את תפקיד הקפטן, ומי בסופו של דבר יעמוד בהמנון בתחילת אליפות אירופה הקרובה בפולין כמייצג של מדינת ישראל.

באופן כללי: חוזר לנבחרת אחרי שלוש שנים של היעדרות בשל פציעה. אילולא החזרה לכושר לקראת סיום העונה במכבי, סביר להניח שלא היה מוצא את עצמו בכלל בסגל הנוכחי של צביקה שרף. בשנת 2004, בעת המשבר בין מאיר טפירו למולי קצורין, שימש בורשטיין כקפטן רק בטופס המשחק וסירב לקבל את התפקיד באופן מעשי, צעד שהקנה לו נקודות רבות בין שחקני הנבחרת בשל הלויאליות לקפטן הקודם.

מנהיג או לא? השאלה האלמותית. בורשטיין עמד בעבר בפני שתי סיטואציות דומות - פעם במכבי תל אביב, פעם בנבחרת. אחרי שדחה את האפשרות להיות הקפטן של הכחול-לבן במקום טפירו, העדיפו הצהובים למנות לתפקיד הקפטן שלהם את דרק שארפ במקום גור שלף הפורש. למרות זאת, ולמרות שלעתים נראה כי בורשטיין נוטה להיעלם במהלך משחקים, הגארד הוותיק הוא ללא ספק המנהיג השקט. בנבחרת מספרים כי לא יפחד לקחת את השחקנים ולהוציא אותם ממצבים קשים, להיות המאמן של צביקה שרף על המגרש.

היסטוריה בנבחרת: 72 פעמים לבש בורשטיין את המדים הלאומיים, בהם רשם 803 נקודות בלבד. הופעת השיא שלו היתה במשחק אימון מול צרפת, אז קלע 25 נקודות, אך גם בשנת 2005 ו-2003 הוכיח בורשטיין שהוא בין השחקנים המובילים של הנבחרת, כשלא פחד לגלות אחריות. ההישג המשמעותי ביותר של הנבחרת בשנים האחרונות היה המקום השביעי באליפות אירופה 2003, ובורשטיין היה זה שהוביל אותה אל רבע הגמר עם סל ניצחון בשנייה האחרונה על סלובניה. בשלוש האליפויות בהן השתתף רשם מעל 10 נקודות למשחק.

מעמד מקצועי: לא ברור איפה ישתלב אצל צביקה שרף בקיץ הקרוב. סיום העונה המוצלח יקנה לו מקום ב-12 שיסעו לפולין, וככל הנראה גם מקום ברוטציה. בין אם יפתח בחמישיה או יעלה מהספסל, אין ספק כי בורשטיין הוא עדיין אחד השחקנים החשובים בנבחרת, ודקות המשחק שלו צפויות להיות בהתאם.

לסיכום: העובדה שבורשטיין חוזר לנבחרת אחרי שלוש שנים מעמידה אותו בסימן שאלה מסוים, אך מלבד זאת אין שחקן ראוי ממנו לתפקיד הקפטן.

באופן כללי: אין מישהו שמסמל טוב יותר את נחישות השחקן הישראלי מעידו קוז'יקרו. בשנים האחרונות הוא פחות יעיל משהיה באליפות אירופה 2003 ומהעונות המצוינות בהפועל ירושלים, אך בכל פעם שהוא מתייצב על המגרש בשביל הנבחרת ניתן לראות את ההקרבה שלו והעובדה שהוא לא מהסס להתייצב למלחמה. כבר 6 שנים רצופות מצוי קוז'יקרו בקו החזית של הכדורסל הישראלי וההערכה שלו בקרב צוות המאמנים היא רבה. גם קמפיין מוקדמות לא מוצלח שלו לא מנע מצביקה שרף לתת לו מקום בחמישייה הפותחת.

מנהיג או לא? קוז'יקרו מצטייר בתקשורת כבחור חביב מצד אחד, וכשחקן שלא מפחד להגיד את אשר לבו מהצד השני. העובדה כי בארון התארים שלו מונח רק תואר אחד אמנם פועלת לרעתו, ויכולת ההנהגה שלו עדיין מוטלת בספק מסוים, אך ההקרבה שלו ברגעים החשובים מאפילה על כל שאר האספקטים.

היסטוריה בנבחרת: קוז'יקרו רשם 573 נקודות ב-116 הופעות במדים הלאומיים, מה שמציב אותו בין עשרת השחקנים בעלי מספר ההופעות הגדול ביותר בנבחרת בכל הזמנים. משחק השיא שלו היה באליפות אירופה 2003, אז קלע 18 נקודות בניצחון על לטביה שבסופו של דבר שלח את ישראל אל שלב ההצלבה. בשני הקמפיינים האחרונים - מוקדמות אליפות אירופה 2009 ואליפות אירופה 2007 - נמצא קוז'יקרו בנסיגה מסוימת.

מעמד מקצועי: אם במוקדמות אליפות אירופה מצא עצמו קוז'יקרו בחמישיה לפני ליאור אליהו, באליפות עצמה הוא צפוי להיות המחליף הראשון לגבוהים. ההקרבה ההגנתית שלו מול שחקנים פיזיים יכולה לפעול לטובתו, לעומת הרכות של אליהו. את דקות המשחק שלו הוא ירוויח בהגנה, והעובדה שצביקה שרף מאמין בו תקנה לו הזדמנות להוכיח זאת מחדש.

לסיכום: אם המדד לקבלת סרט הקפטן היה מידת ההשקעה בנבחרת, קוז'יקרו היה זוכה בתואר בקלות. אלא שהדעיכה המסוימת, והעובדה שלא ידוע עוד כמה שנים ישחק בנבחרת, מורידה במעט את סיכויו.

באופן כללי: אליפות אירופה 2007 הייתה הפריצה המאוחרת של גרין, שהפך בין רגע לאחד מהשחקנים המפתיעים ביבשת והשחקן המוביל של הנבחרת. למרות שמעמדו במכבי תל אביב אינו של שחקן חמישייה, בנבחרת גרין הוא הגבוה הדומיננטי ביותר ב-6 השנים האחרונות והצלחת הנבחרת תלויה בו. העובדה כי הוא לא מתחמק ומופיע בכל פעם למרות עונות קשות, מאירה אותו באור חיובי כלפי חוץ וגם כלפי אנשי הנבחרת.

מנהיג או לא? למרות אותה אליפות נהדרת, בה הוכיח גרין שהוא עדיין מסוגל להפיק חלק מהפוטנציאל הרב הגלום בו, עדיין קיים הבדל בין יכולת מקצועית למנהיגות, וכל עוד הקבוצה היחידה אותה הוביל גרין הייתה בני הרצליה (שירדה ליגה באותה שנה), ניתן להבין שמנהיג גדול לא צמח כאן.

היסטוריה בנבחרת: 120 משחקים ערך גרין במדים הלאומיים, שממקמים אותו במקום השישי בכל הזמנים (כשעד סוף הקמפיין הוא צפוי לעלות למקום החמישי). 1161 הנקודות שקלע ממקמים אותו 84 נקודות בלבד מלבאן מרסר שממוקם במקום החמישי בין קלעי כל הזמנים. העובדה שאת קפיצת המדרגה שלו עושה גרין מדי אליפות אירופה רק מעצימה את התחושה שעם דקות משחק נוספות מדובר באחד מהסנטרים הגדולים בתולדות הכדורסל ישראלי. משחק השיא שלו היה באותו ניצחון הירואי על סרביה באליפות אירופה 2007, בו קלע 26 נקודות והוסיף 12 ריבאונדים. בנוסף, לא החמיץ הסנטר קמפיין מאז שנכנס לנבחרת ב-2001, עובדה מרשימה לא פחות.

מעמד מקצועי: כשמצבת הגבוהים בנבחרת כוללת את קוקיה, תמיר, רות'בארט ואליהו, אין ספק כי מעמדו של גרין איתן, והוא הפך לסוג של באנקר עבור צביקה שרף.

לסיכום: העובדה כי לא הנהיג אף קבוצה עומדת לרעתו. אחרת, היה המועמד המוביל לתפקיד.

באופן כללי: בגיל 25 נראה כי חלומות ה-NBA של יותם הלפרין כבר חלפו מן העולם, והעובדה שהעביר עונה טובה באירופה חישלה אותו והפכה את הילד ממכבי לשחקן טוב יותר. אחרי שסחב על גבו את כל נבחרות הגילאים של ישראל להישגים משמעותיים, נכנס לנבחרת בסערה באליפות אירופה 2003, ומאז תפס בה מקום של קבע לצידו של מאיר טפירו בקו האחורי. לצידם של עמרי כספי וליאור אליהו יהיה הלפרין המנהיג הבא של הנבחרת.

מנהיג או לא? מוקדמות האליפות הנוכחית היו אמורות להיות השלב בו הלפרין יעשה את הקפיצה קדימה, אך רק כשהנבחרת הייתה עם הגב אל הקיר בשני המשחקים האחרונים הוא הוכיח כי יכולת ההובלה נמצאת בו. העובדה כי עד הקמפיין האחרון לא היה השחקן אותו ציפו לראות מציבה סימני שאלה רבים לגבי יכולת המנהיגות שלו. ברמת הקבוצה, מלבד אולימפיה לובליאנה, מעולם לא דרשו מהלפרין להוביל קבוצות בהן שיחק, וכשהייתה ציפייה כזאת ממנו בעונה שעברה במכבי תל אביב הוא סיפק את הסחורה בצורה חלקית בלבד.

היסטוריה בנבחרת: 83 משחקים בגיל כה צעיר מרכיבים נתון מרשים, וגם 853 הנקודות שלו לא הולכות בקלות. 23.5 נקודות בשני המשחקים הגורליים במוקדמות האליפות נותנות תשובה ראשונית לגבי היכולת של הלפרין להופיע למשחקים גדולים, והוא יוכל להשלים אותה במלואה עם הופעה טובה באליפות עצמה.

מעמד מקצועי: מעמדו בחמישייה בטוח, והפרישה של מאיר טפירו צפויה להעמיס על הלפרין נטל אותו טרם חווה, אך צביקה שרף לא יוכל להרשות לעצמו להוריד מהלפרין את הלחץ. מהאליפות הזאת נבחרת ישראל היא הנבחרת של יותם הלפרין, כפי שהנבחרות הקודמות היו של מאיר טפירו.

לסיכום: למרות גילו הצעיר, צביקה שרף צריך להסתכל אחורה ולראות את ההישגים של הלפרין בתור קפטן בנבחרות הצעירות וההתקדמות שלו משם. בשורה התחתונה, אין מתאים מהלפרין להוביל את הנבחרת בשנים הקרובות.

* הנתונים הסטטיסטיים על שחקני הנבחרת נאספו מארכיון הנבחרת שבאתר "ספסל"