פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עלייה וקוץ בה

        תופעה חדשה בליגות הנמוכות ובמגזר הערבי: קבוצות עולות ליגה עם תקציבי ענק ומתרסקות בעונה שאחרי. כפר כנא משלמת את המחיר

        בליגות המקצועניות מתקבלים לאחרונה יותר ויותר דיווחים כי הרשויות המקומיות ובעלי המועדונים מתחילות להקטין תקציבים לקבוצות הספורט. בין היתר, מספרים שם, המיתון הכלכלי בישראל מהדק את חגורת התקציב לקבוצות הכדורגל. אלכס שניידר, דניאל יאמר וארקדי גאידמק הם רק חלק מתוך רשימת בעלים שבעונה הבאה כבר לא ימהרו להכניס את היד לכיס. אבל אם בליגת העל העסק לא דופק, מה תגידו על הליגות הנמוכות יותר, שם המצב מתחיל להיות קשה מאי פעם. ודוגמאות לא חסרות.

        אתמול (שני) הגיעה רק החותמת – בית הדין המשמעתי הפחית שתי נקודות על תנאי לשנתיים ממאזנה של מכבי כפר קנא בשל עבירות בקרה וקנס אותה ב-50 אלף שקל. לפני שלושה שבועות העניק אותו בית דין הפסד טכני להפועל אום אל פאחם שהגיעה עם שמונה שחקנים למשחק ליגה, בעיקר בגלל שאין לה כסף לשלם לשחקנים שלה. "קבוצות הכדורגל שלנו מתחילות להיזהר", אומרים במגזר הערבי, "הן חוששות שיקרה להן מה שקרה לאום אל פאחם ובני ג'דידה, שעד לפני שתי עונות היו אימפריה בליגה א' עם יומרות להגיע בתוך חמש שנים לליגת העל, והיום קבוצות מפורקות מקצועית וכלכלית". בחלק מהקבוצות מתחילה להיכנס לתודעה יותר ויותר אופנת ההבראה. הבעלים הפכו יותר מחושבים. אולי ככה זה כשהביטוח הלאומי מתדפק על דלתות המועדון ומס הכנסה לוחץ.

        עולים ומתרסקים

        אומנם ההתרסקות המקצועית של בני ג'דידה (שאחרי שנתיים בליגה הארצית יורדת חזרה לליגה א') והנפילה של הפועל אום אל פאחם (הסינדרלה של גביע המדינה לפני שנה) נובעות מסיבות שונות, אך כשמסתכלים על השורה התחתונה, מדובר בתהליך זהה. אום אל פאחם, שרק עלתה השנה לליגה ארצית לאחר אינספור ניסיונות וחוזרת חזרה לאחר ההתרסקות, חרגה מתקציב הענק שהעמידה לעצמה בליגה הרביעית. אין פלא, אם כך, שיניב אברג'יל, רמי עאמר ורפי כהן, כוכבי ענק באופן יחסי, ברחו על רקע מצבה הכלכלי. גם בני ג'דידה משלמת את המחיר על תקציבי הענק שהשאירו בור גדול. "עלינו ליגה אם תקציב פי 1.5 מהמקובל", סיפרו גורמים בשתי הקבוצות. "זה יצר בור ענק שלא יכולנו לכסות. בעונה שאחרי התקציב גדל, אבל חלק נרחב ממנו הלך לחובות".

        "יש שלוש סיבות עיקריות לקריסה", מסביר יו"ר ג'דידה, עאדל כיאל, "הסיבה הראשונה היא הקיצוץ בתמיכה מהרשות (350 אלף שקל בשנתיים האחרונות). הסיבה השנייה היא שהספונסרים משכו את התמיכות (200 אלף שקל, א"י), והסיבה השלישית היא שאין מגרש ביתי, לכן אין קהל ואין כמעט הכנסות, זה שווה 150 אלף שקל בשנה". העונה שכרה ג'דידה שני מגרשים, בנהריה (45 אלף שקל) ובטירת הכרמל (25 אלף), לא כולל נסיעות. "שחררנו את כל הכוכבים, בגלל זה ירדנו ליגה", מסביר כיאל. "אבי דנן, ענאן פרו, מיכה שושן, כולם עזבו. המסקנה שלי היא שלא צריך להשקיע כסף ולעלות ליגה, צריך להשקיע רוחבית, במחלקת הנוער. כשעלינו ליגה עם סמיר עיסא התקציב היה מיליון שקל. החתמנו את אבי אבוטבול, כמיל בראנסי, חמודי כיאל, וואהיב כיאל, אילן טל וויטלי ציגנקוב, כי התחרינו עם אום אל פאחם על עלייה. לא נשאר כסף. תראה מה קרה למקר. המועצה שלנו לא תמכה, הם ניסו להשקיע והתפרקו. אם יבוא גורם חיצוני, אולי נמכור".

        "אני לא חושב שבני ג'דידה פשטה רגל, איך אפשר לומר שאני פירקתי את ג'דידה אם היא התפרקה בעונה השנייה שלה בליגה הארצית ולא בעונה שאחרי?", שואל עיסא שמעלה העונה את הפועל עראבה לליגה הארצית, בפער ניכר ועם הקלפים המנצחים שלו, יניב אברג'יל ורג'יד בראנסי. "בהפועל אום אל פאחם הסיפור שונה. הם הסתבכו אחרי שעזבתי. אתה תצחק, אבל אם הייתי נשאר היינו מסיימים את העונה ברווח של מיליון שקל, לפחות. הבאתי מעל 5,000 איש למגרשים. הקהל, כאות מחאה וכצעד מגמתי, נטש את הקבוצה בגלל זה". עיסא טוען כי הקריסה הכלכלית מגיעה בכלל מכיוון אחר. "הרבה אנשי עסקים רצו להיכנס ולגלות מעורבות, אבל היה מי שהחליט שזה לא מתאים לו כי הוא דיקטטור. כשאני הלכתי, לא היו חובות. מדובר בכספים שחייבים משנים קודמות".

        איך עוברים לתהליך הבראה?

        הלקח הזה היה אחד משורה של לקחים שהעירו את ראש עיריית עפולה, אבי אלקבץ, למציאות חדשה. לא מזמן הוא החליט לנקות את השולחן, פיטר את ההנהלה, סילק את המקורבים והחליט לנהל את העסק לבד. "כשהגעתי במחזור התשיעי היו לה שש נקודות, אבל בסוף הבטחנו את הישארותנו בליגה", הוא משחזר ומסביר מדוע פתח בהליך הבראה. "היו דברים לא תקינים. החלפנו הנהלה חודשיים אחרי תחילת העונה, סגרנו את כל חובות העבר. משהו כמו 500 אלף שקל. היינו אמורים להעמיד להם 700 אלף שקל נוספים לניהול השוטף, אז התקציב הכולל העונה גדל. לאן הלף הכסף? לחובות עבר, שחקנים, גופים שונים, בוררים ועורכי דין, חברות הסעות. אנחנו נמצאים היום בהסדרים מול מס הכנסה וביטוח לאומי. תוך שנה נצא מהמצב".

        אלקבץ מסביר כי החלק העיקרי בהבראה היה המעבר לשחקני נוער. "רוב השחקנים מרוויחים שכר מינימום, חלק חיילים, אין כמעט מס הכנסה וביטוח לאומי. לפני שלוש וחצי שנים נבחרתי לקדנציה הראשונה, בנינו קבוצת נוער אחרי 20 שנה, היא שיחקה בליגה רביעית והיום היא בצמרת הליגה השניה. איך הסתדרנו עם 700 אלף שקל? הנוסחה היא פשוטה. 18 חיילים, 3,000 שקל בחודש, זה קצת יותר מחצי מיליון. יובל שוואט, ילד בן 19, הוא מלך השערים של הליגה. לזה אני קורא הישג".

        האם הלקח נלמד?

        התשובה להליך לא בריא היא לא בהכרח הבראה לטווח הקצר אלא התמדה, משום שהוכח שגם קבוצות שהחלו לצאת מהמשבר עשויות להיקלע לתוכו בחזרה. מכבי כפר קנא מהליגה הארצית סיימה במקום השמיני ותתמודד במשחקי המבחן מול עירוני רמת השרון מהליגה הלאומית. ב-2002 היא ירדה לליגה השלישית אחרי שמונה שנים רצופות בליגה השניה, אבל העונות ההן צברו לה חובות גדולים. "מאז שירדנו ליגה צברנו חובות לביטוח לאומי ולספקים בהיקף גדול", מעיד המנכ"ל אבו חל'ף חוסאם. "כשיש חובות צריך לסגור אותם, אז איך אפשר להעמיד תקציב מינימום?", הוא שואל. "בליגה השנייה היה תקציב של 3.5 מליון שקל, אבל אתה משלם למס הכנסה 30 אלף שקל בחודש ויורד. התקציב ירד ל-600 אלף שקל ופתאום אתה לא עומד בתשלומים. יש שיטה אחת שאומרת: מינימום שחקנים, מקסימום תרומות, ומנסים לשרוד. השיטה השנייה היא להביא שחקנים אלמוניים, לגייס שחקני נוער ולהתאושש".

        בכפר קנא מקווים שהעונה הבאה, כנראה בליגה השנייה, לא תגרום להתמוטטות, כפי שקרה בפעם הקודמת שהקבוצה נשרה ממנה. חוסאם מאשר כי אפילו המועצה מתחילה להדק את החגורה. "עם הכסף שהם נותנים (110 אלף) אני סוגר את סעיף הכיבוד, את הקפה. אתה יודע כמה פעמים העונה התווכחתי עם נהג האוטובוס? לא היה לי כסף לשלם להסעות. ראיתי כבר הרבה קבוצות בחיים שלי, חלק מהן התפרקו בגלל 1,500 שקל, דמי רישום להתאחדות. אבל מה, בליגה השנייה יש לך מרווח תמרון, יש עם מה לשחק בגלל התמיכות. האם הלקח נלמד? את זה נדע כנראה רק בעונה הבאה".