תמונת מצב

מה נגיד על אוהדי מכבי תל אביב? הם מתמעטים מעונה לעונה, הם מתפלגים ממשחק למשחק. מחנה אחד תומך במאמן ההוא, מחנה אחר הולך אחרי השחקן ההוא. כל שנה מוכרים להם לוקשים חדשים, וכל שנה הם עדיין באים. תראו אותם. הדגלים מצוחצחים, הצבעים מקשטים, ולמרות הכיסאות הריקים אפשר בהחלט לומר שאם השחקנים שלהם היו רציניים כמוהם, מכבי בהחלט הייתה נראית אחרת

כמה משחקים בעונה ראיתם אותו כך? מחויך, משוחרר, קליל, משתף פעולה עם המצלמה ולא לחוץ מאיזה אסון שתכף ייפול לו על הראש. אבי נמני עבר השנה שינוי גדול. המיתוס הענק שלו והאהדה חסרת הפשרות של האוהדים כלפיו יעמדו למבחן יחד עם הקבוצה שהוא יבנה. אבל מישהו צריך לדאוג שהחיוך לא יחזור אליו רק במחזור האחרון. כי כדורגל שהוא סבל הוא לעולם לא כדורגל מצליח

גם באווירת השאנטי, מאור בוזגלו שיחק כמו כל העונה: הוא לא נתן משחק משחק גדול, אבל חתום על עוד שער של מכבי, כאשר בישל בפעם השביעית העונה. יחד עם תשעה שערים, בוזגלו חותם עונה לא רעה בכלל מבחינה סטטיסטית. בכל קבוצה שהיא לא מכבי תל אביב זו היתה עונה גדולה, שזה ניואנס שבוזגלו יהיה חייב להפנים לקראת העונה הבאה

מי שלא החמיץ את המשחק מול אשדוד היה, כמובן, מי שלא החמיץ העונה אף הזדמנות להיכנס לפריים - יעקב בוזגלו, אולי גיבור העונה של מכבי תל אביב. מה מתחולל אצלו בראש ולאן הוא מתכנן להעביר את בנו בעונה הבאה, תדעו בקרוב. רק תהיו בטוחים שהוא את המילה האחרונה לא אמר עדיין, וגם בקיץ הקרוב אתם תפגשו אותו

הכדורגל הישראלי נפרד בסוף השבוע, למי שלא ידע, משי הולצמן, מהחלוצים הבולטים שעברו בליגה בעשור האחרון. זה לא המקום לסכם את הקריירה של הולצמן ולבדוק האם עמד בציפיות, אבל שחקן ברמתו היה ראוי לפרידה מעט יותר מכובדת, ולא אירוע שמעטים יודעים אליו ובקושי מוזכר בכלי התקשורת. אפילו להגיד תודה שכחנו

גם קרית שמונה וגם הכח לא סיפקו במחזור האחרון סיבה רצינית לראות בהן מועדוני כדורגל רציניים, עם בסיס של קהל וקהילה מאחוריהם. קרית שמונה הנהיגה כניסה חופשית מול מכבי פתח תקווה, אבל האווירה היתה רדומה כמו במשחק אימון. הכח, למרות המסורת שלה, לא הצליחה להביא 1,000 אוהדים. הם אולי נשארו בליגה, אבל ייקח עוד הרבה זמן עד שהם יצדיקו את התואר קבוצת ליגת על. אם בכלל

להכח היה העונה רק איש אחד. לא היו לו שחקנים, לא היו לו אוהדים, לא עמדו מאחוריו עיתונאים או עסקנים. מי שלא מבין את גודל ההישג של דודו דהאן, שיסתכל בכנות על הסגל שלו ויענה על השאלה: כמה שחקנים מהם הכרת עד העונה? אחרי ההפסד להפועל תל אביב הוא אמר לכתבים שממהרים להוריד אותם ליגה, ואת התשובה לשאלה איך מתאוששים הוא ייתן מול הפועל פ"ת. גם הפעם הוא עמד במילה שלו

בהכח ניסו להתעסק רק במשחק מול הפועל פתח תקוה, אבל כאשר התחילו לזרום ההודעות מהמגרש בקרית שמונה, הם חדלו מכך. דהאן עוד הסתכל על הספסל בתמיהה, אבל רואים שגם הקשיב בשקיקה לשערי היתרון של מכבי פתח תקוה. הספסל חגג את זה בצורה קצת יותר מופגנת

עידן ויצמן הודה לבורא עולם, אבל גם לו עצמו יש חלק לא קטן בהצלחה של הכח. ויצמן, כמו כל שחקני הכח, שיחק יותר מדי בשטחים האפורים של הכדורגל הישראלי, אבל העונה קיבל הזדמנות ענקית בליגה הראשונה, וידע לקחת אותה. ויצמן מסכם את הכח של השנה: אלמונית, נחושה, רעבה, לוחמת. מה זה אומר על הכח? שבעונה הבאה הוא כבר יהיה באשדוד? תבינו לבד

ככה אוהדי הכח חגגו את המהפך בטבלה וההליכה למבחנים. מרגש, נוצץ, מרהיב. בסוף השבוע הקרוב הם יארחו את אחי נצרת למשחק הגומלין בקרב ההישארות, ומעניין יהיה לראות מי יביא יותר קהל למשחק הזה. לאוהדי הכח זו תהיה אולי הזדמנות אחרונה לצאת מהחורים ולעמוד לצד הקבוצה שלהם ברגע האמת, אחרת כל מה שקרה העונה לא יהיה שווה כלום