שיברון. כך אפשר לתאר את ההרגשות במחנה ניוקאסל אחרי ההפסד הערב (ראשון) 1:0 לאסטון וילה, והנשירה לליגת המשנה. מאמן המגאפייז, אלן שירר, הגיע כמושיע, כמשיח, ככל יכול של הקבוצה, אך גם הוא לא יכל להושיע את המועדון הגדול הזה, שנושר לצ'מפניושיפ אחרי 16 שנים בליגה הבכירה.
"זו ההרגשה הכי גרועה שיש", אמר בתום המשחק שחקן העבר הדגול, "זה כואב, זה נורא, אבל זו היתה חוויה מצוינת עבורי. נהנתי מזה, בצורה מסוימת, אבל אין לנו טענות. אני לא יכול להגיד שהיה חסר לנו מזל היום, או בעונה כולה. לא ירדנו היום כי לא היינו מספיק טובים - ירדנו כי לא היינו מספיק טובים לאורך 38 מחזורים".
גם שירר לא הכחיש כי יעשו שינויים רבים לקראת העונה הבאה באימפריה הנופלת מצפון אנגליה. הרי לניוקאסל כעת שחקנים רבים בעלי חוזה מנופח, ומועדון בנפילה מקצועית לא יכול להרשות לעצמו גם נפילה כלכלית. "יהיו שינויים רבים. שחקנים צריכים ללכת, שחקנים צריכים לבוא, וזה בהחלט כואב. נצטרך לבצע שינויים רבים, מלמעלה למטה. עשינו המון טעויות העונה, ועכשיו אנחנו משלמים את המחיר. כשאתה נכנס לתקופה גרועה, מאוד קשה לצאת ממנה".
המאמן סירב להתייחס לספקולציות על הישארותו או עזיבתו את המועדון. "לא היה לי זמן לחשוב על זה עדיין. זה מועדון מדהים, ראיתם את הקהל שלנו היום. היה מגיע להם יותר במשך כל העונה, ואני מקווה שהם יזכו לקבל את ההצלחה לה הם ראויים".
אל תפספס
סאות'גייט: "העתיד מתחיל מחר"
שחקן עבר גדול נוסף שלקח על עצמו משימה לא פשוטה שהסתיימה בליגת המשנה הוא גארת' סאות'גייט. בלם נבחרת אנגליה לשעבר קיבל את המושכות במידלסברו, אך ההפסד הערב 2:1 לווסטהאם סתם את הגולל על תקוותו שלו ועל תקוות אוהדי הקבוצה לשרוד בליגה העליונה. "זהו שפל עבור השחקנים שלנו, עבור הצוות המקצועי ועבור האוהדים שלנו", אמר סאותג'ייט המאוכזב בסיום.
לאור ההפסדים של האל וניוקאסל, ניצחון של בורו היה משאיר אותה בליגה. גורלה היה ברגליה, אך היא פספסה את הצ'אנס הגדול. "נתאבל הערב, אך העתיד מתחיל מחר. אנחנו יורדים לליגה מאוד קשה, אך רוצים לקחת את האתגר עלינו", הוסיף המאמן הצעיר.
מאז תחילת 2009 החלה מידלסברו לדעוך, ואת העונה כולה סיימה הקבוצה מצפון-מזרח אנגליה עם שבעה נצחונות בלבד. "זהו לקח ברור לכולנו. מכה חזקה. עכשיו נעמוד כמועדון כדורגל חזק, נספוג את הכאב, נילחם חזרה ונעבור הלאה", השתדל סאות'גייט לשמור על אופטימיות מסוימת. בערב עגום שכזה, זה כל מה שנשאר.