קצת לא הוגן, אבל דומה כאילו בפלייאוף, כל משחק הוא החשוב ביותר. חייבים לנצח את הראשון, חייבים לנצח את השני, ועל אחת כמה וכמה שחייבים לנצח את השישי. אל משחקי מספר 6, הגיעו הלילה (בין חמישי לשישי) אורלנדו ויוסטון עם הגב אל הקיר הצמוד לשדה התעופה, בידיעה ברורה שהפסד משמעותו סיום העונה וכל אחת היתה לוקחת אותה בצורה אחרת. אורלנדו הגיבה ראשונה, כשניצחה את בוסטון 75:83, ככל הנראה מכיוון שלבוסטון יש חוזה המחייב אותה לשחק כל סדרת פלייאוף שבעה משחקים או יותר. המג'יק כופים משחק שביעי ומכריע בבוסטון גארדן.
במשחק המאוחר יותר של הלילה, שוב הוכיחה יוסטון כמה אופי יש בה. ללא יאו מינג, ללא טרייסי מגריידי, ואחרי תבוסה איומה במשחק החמישי, היה נדמה כאילו זה רק עניין של זמן עד שהלייקרס יביסו שוב, הפעם את דרכם אל גמר המערב. אלא שיוסטון, העונה, פשוט לא מוותרת. פתיחת משחק אדירה של הרוקטס סידרה להם יתרון מוקדם, עליו הצליחו לשמור עד הסיום. זה נגמר ב-80:95 ענק לקבוצה המופלאה של ריק אדלמן, שפשוט מסרבת לדעוך.
אורלנדו - בוסטון 75:83 (3:3 בסדרה)
כשהסיפור הגדול של הקבוצה שלך קורה דווקא מחוץ לפרקט, אתה יודע שאתה בבעיה מסוימת. כך קרה לאורלנדו בתום המשחק הקודם כשכוכב המג'יק, דוויט הווארד, התלונן כי לא קיבל מספיק כדורים ברבע האחרון. בבת אחת, החלו שמועות על עזיבתו האפשרית של סטן ואן גנדי, ועל מחלוקות רבות יותר בין הסנטר והמאמן. אלא שהלילה, הצליחו גם האיש עם השפם וגם סופרמן לשים את הכל בצד, ופשוט לשחק. ואיזה משחק זה היה.
המחצית הראשונה הלכה צמוד, כשאף קבוצה לא הצליחה לברוח ליריבתה העיקשת. גם ברבע השלישי ההגנות החזקות של שתי הקבוצות נתנו את הטון, בעוד מצד אחד ניסה הווארד לדחוף את קבוצתו קדימה, ומהשני היו אלה פירס ורונדו שדאגו שזה לא יקרה. במשך חמשת הדקות הראשונות של הרבע השלישי, לא מצאה אורלנדו את הטבעת, בעוד בוסטון ניצלה זאת כדי לפתוח יתרון בן עשר נקודות. אלא שאז הגיע הרבע האחרון, ואיתו מומנטום מחודש של החבורה מפלורידה. למרות שלא פגעו במשך רוב המשחק, שלשות של לואיס וטורקוגלו בדיוק ברגע הנכון הובילו את המג'יק לריצת 2:11 לקראת הסיום, וזה הספיק ל-75:83.
הווארד, כאמור, רצה כדורים והלילה הוא גם קיבל אותם. סופרמן העמיד מספרים גדולים של 23 נקודות, 22 ריבאונדים ו-3 חסימות. לואיס הוסיף 20 באחוזים בינוניים, בעוד טורקוגלו הסתפק בתשע נקודות בלבד. מהעבר השני, המשיך רייג'ון רונדו להשתולל, הפעם עם 19 נקודות, 16 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-5 חטיפות, אלא שכשריי אלן קולע חמש נקודות בלבד, אתה יודע שאתה בצרות. המג'יק כופים משחק שביעי, והלב הגדול של האלופה המכהנת יעמוד למבחן נוסף. מישהו מוכן להמר נגדם?
יוסטון - לייקרס 80:95 (3:3 בסדרה)
במידה כלשהי, עלתה יוסטון למשחק השישי בסדרת חצי גמר המערב מול הלייקרס בנוחות מסוימת. למרות שהמוטו המחייב של הפלייאוף "נצח או לך הביתה" עתיד היה להתקיים גם הלילה, יוסטון יותר משחקת בשביל עצמה בשלושת המשחקים האחרונים. מאז הפציעה של יאו מינג אף אחד לא נתן להם סיכוי לעבור את הלייקרס, טענה שיש בה מידה רבה של צדק. הקבוצה הזו, ששמעה במשך שנים ארוכות כמה היא חלשת אופי וכמה לוזרים שני כוכביה הפצועים, מוכיחה בפלייאוף הנוכחי אופי שלא היה מבייש אלופות גדולות. ייתכן ואת הסדרה כולה יוסטון לא תעבור היא בכל זאת נחותה, פצועה, עייפה ופחות מוכשרת מול הקבוצה הטובה במערב אבל אחרי שתיגמר הסדרה הזאת, כבר לא נדבר יותר על רכרוכיות, כי אם על קבוצה אחרת לגמרי. קבוצה שנתנה הלילה הצגה נוספת מול קובי בריאנט וחבריו.
בפעם השלישית ברציפות בסדרה, פתחה יוסטון פתחה בצורה עדיפה, כשברוקס, ארטסט ובמיוחד לואיס סקולה האדיר נותנים את הטון ומריצים את הרוקטס ל-1:17 מדהים אחרי חמש דקות הראשונות. הלייקרס ניסו לחזור דרך בריאנט וגאסול, אלא שהפעם היו אלה באטייה ולאנדרי לסירוגין שדאגו לשמור על יתרון המארחת לאורך שאר המחצית, שהסתיימה ב-36:52 לזכות הטילים. אלא שבשלב הזה הידקו הלייקרס את ההגנה, והציגו לראווה את קובי בריאנט בהתקפה. כוכב לוס אנג'לס לקח על עצמו את הרבע השלישי, והחזיר את קבוצתו לעניינים.
הלייקרס כבר צימקו ל-4 בלבד, ואל הרבע האחרון עלתה יוסטון ביתרון 9. ארטסט ולאנדרי, שעלה בצורה מדהימה מהספסל, היו שם כדי להדוף את נסיונות החזרה של הלייקרס, ועל הרבע האחרון היה חתום ארון ברוקס הנפלא, שחתך את הגנת המלאכים פעם אחר פעם כדי להבטיח משחק שביעי ומכריע. מי היה מאמין? זה נגמר ב-80:95 ענק לרוקטס, שקיבלו 24 נקודות ו-12 ריבאונדים מלואיס סקולה, בעוד ארון ברוקס הוביל את רשימת הקלעים עם 26. לאנדרי הוסיף 15 מהספסל, בעוד ארטסט הסתפק ב-14. מהעבר השני, בריאנט אמנם סיים עם 32, אך עשה זאת באחוזים רעים (11 מ-27), ועם שלושה אסיסטים בלבד. גאסול הוסיף 14, אך הצוות המסייע (אודום 8, אריזה 7, פישר 2, ביינום 0) פשוט לא היה שם עבור הלייקרס, שתנסה לסגור עניין בבית. כל דבר אחר יהווה הפתעה ענקית אבל אם יש דבר אחד שיוסטון הוכיחה בימים האחרונים, זה כי הכל אפשרי, ועם הרבה לב ניתן לכפר על מעט כישרון.