פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ערבים זה לזה

        בין הפועל תל אביב למכבי חיפה קיים קו דמיון ברור: שתי הקבוצות הן מופת בקליטת בני מיעוטים וטיפוח כוכבים מהמגזר הערבי

        את הקיץ האחרון סביר להניח שחלוץ הפועל תל אביב ויקטור מרעי לא ישכח. קבוצת האם שלו, בית"ר נס טוברוק, סירבה לשחררו, ובמקום שמרעי הצעיר יעשה את צעדיו הראשונים בליגת העל, הוא נסחב לתהליך בוררות ארוך ומייגע. חצי שנה עברה ורק בתחילת פברואר נראה היה כי ההליך מתקרב לסיומו. במקביל, ניהל מרעי משא ומתן עם מכבי והפועל תל אביב. כשקיבל החלוץ הצעיר את האישור כי יוכל לשחק עוד העונה בליגת העל, נאלץ להכריע בין האדומים לצהובים. למרות שהצעתה של מכבי היתה טובה יותר במקצת, מרעי, אחרי התייעצות כמובן, החליט שעדיף לשחקן כמוהו מהמגזר הערבי לחתום בהפועל מכיוון שהשתלבותו שם תהיה קלה יותר.

        ביום שני, כשמכבי חיפה והפועל תל אביב ייפגשו למשחק העונה, לא רק שני הקהלים ינהלו קרב ביציעי קרית אליעזר, ציבור שלם במדינת ישראל יהיה קרוע בגלל המשחק. עובדה גלויה היא ששתי הקבוצות הן האהודות ביותר במגזר הערבי ובכלל בקרב אוכלוסיות המיעוטים בארץ. קו הדמיון הכי ברור בין שתי המתמודדות על תואר האליפות העונה, הוא בעובדה ששתיהן מופת בקליטת ערביי ישראל. הן נתנו בית חם ללא מעט כוכבים ערבים והפכו אותם לכוכבים שלהם – גישה שפויה שהבדילה אותן מקבוצות גדולות אחרות וסיפקה להן כלים נוספים להצליח בכדורגל הישראלי.

        שנאת ערבים – שער עצמי

        לא שכחנו את עלי עותמאן מהפועל ירושלים, אבל את פריצת הדרך שלו ריפעת טורק לקח כמה צעדים קדימה. אף שימי טורק לא הביאו יותר מדי אליפויות להפועל תל אביב, תרומתו בבניית הקשר הנצחי בין המגזר לקבוצה לא תסולא בפז. טורק היה לשחקן הערבי הראשון שמוזמן לנבחרת ישראל, ויחד עם קבוצתו הוכיח שהכל אפשרי. הוא עזר לחבר את יפו עוד קצת להפועל תל אביב, גרם לבני המגזר לחלום, להעריץ, והרחיב את בסיס השחקנים והאוהדים הפוטנציאלי של הקבוצה. ילדים ערבים נקראו על שמו, ושחקנים כמו ביברס נאתכו, סלים טועמה ומהראן לאלה נכנסו בשער הגדול שטורק בנה.

        "ההערצה אליי במגזר בזמן שהייתי שחקן היתה מטורפת", אומר טורק. "לאיפה שלא הגענו, היו מחכים לי אוהדים מהמגזר וחונקים אותי באהבה. המגזר הערבי תמיד היה פריק של כדורגל, ובאותם ימים הייתה משמעות רבה לכך שפתאום הוא מצא נציג בכיר בליגה הישראלית. אנשים שאף פעם לא דרכו באיצטדיונים, באו בהמוניהם למגרשים וקנו כרטיסים רק בכדי לראות אותי. אפשר לראות שעד היום, אותם אוהדים שהיו מגיעים ממשיכים להתייצב בבלומפילד והמשמעות לכך מבחינה כלכלית היא עצומה".

        טורק משליך את התיאוריה שלו גם על מכבי חיפה ושאר הליגה: "בעידן הכלכלי של היום, אין ספק שהפועל הרוויחה בגדול. הקהל הערבי אוהב כדורגל ואלפי אנשים מהמגזר הכניסו לאורך השנים הרבה מאוד כסף למועדון. העניין הוא שבמכבי חיפה, כמו בהפועל תל אביב, מבינים זאת ואילו בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב כנראה שלא. שלא לדבר על זה שמבחינה ספורטיבית זה לא הגיוני להצהיר שלא מוכנים להביא שחקן ערבי. מכבי תל אביב ובית"ר עושות לעצמן נזק כלכלי אדיר. כוכב ערבי היה יכול להביא לקבוצות האלה הכנסה כלכלית אדירה.

        "ההפסד הוא כמובן גם חברתי", ממשיך טורק . "זו הרי גזענות לשמה. בגלל שזו בית"ר, בהתאחדות מפחדים ממנה ולא עושים כמעט שום דבר בנושא. במקום לעקור את התופעה מהשורש, בהתאחדות מעדיפים לעבור על זה לסדר היום. אם ספורטאי אחר בעולם רק היה מעז להוציא הערה אנטישמית, כל כלי התקשורת בארץ לא היו מפסיקים לדבר על זה. בארץ לא מפסיקים לקלל ערבים על רקע גזעני ואף אחד לא נותן את הדין על זה. הפועל תל אביב ומכבי חיפה, עם בעלים וקהל שפוי, מוכיחות לכולם שלשחקן טוב יש מקום בלי קשר למוצא שלו. שחקן שהוא בעל פוטנציאל ומשתייך למיעוט בארץ, לא ירצה להגיע לאותם מקומות. אם רק נסתכל על הסגלים של שתי הקבוצות, נמצא שם שחקנים כמו נאתכו, לאלה, כיאל וגדיר, שהם ללא ספק כוכבים, בהווה או בעתיד. זה רק מעיד עד כמה קבוצות כמו בית"ר ומכבי תל אביב מפסידות. אפשר לקחת גם את המקרה של סלאם אבו סיאם, שספג קללות מהקהל של מכבי, כדי להבין למה שחקן מהמגזר לא ירצה להיות שם".

        המהפך של זאהי

        את מה שעשה טורק בהפועל, זאהי ארמלי עשה למכבי חיפה, כשעבר אליה משפרעם. ארמלי חתום על האליפות הראשונה של חיפה, נבחר לשחקן העונה, זומן לנבחרת והיה קרוב מאוד להגיע לליגת האיטלקית. כישרונו היה עצום, ולמרות שהגיע למכבי חיפה רק בגיל 26, הוא הפך לכוכב ופורץ דרך. ארמלי הוא זה שחיבר את האוכלוסייה הערבית של חיפה לקבוצה, וכמו טורק, הוא הביא אחריו אוהדים רבים מהכפרים באזור הצפון והייתה לו השפעה גדולה בכיוון השפוי שמכבי חיפה לקחה ברבות השנים.

        ילדים מכל איזור הצפון, שעד שנות ה-80' לא חשבו בכלל לנדוד לחיפה, החליטו בעקבות הצלחתו של ארמלי ללכת ולנסות את מזלם בירוק. שנים לאחר מכן, מינתה מכבי חיפה את ארמלי לסקאוט שלה במגזר בכדי שיאתר עבורה כשרונות צעירים. ארמלי, יותר מכל שחקן אחר, שכנע את מכבי חיפה בכדאיות הקשר הזה עם המגזר. מדובר, כאמור, בתרומה חברתית ותרבותית, אבל גם כלכלית. מספיק לראות את מאות המעריצים של בירם כיאל מהמגזר קונים חולצות שלו ושאר אביזרים של הקבוצה, כדי להבין זאת.

        "אני וג'ימי בהחלט עשינו מהפך במגזר", אומר ארמלי. "הוכחנו לכולם ששחקנים ערביים יכולים להביא תארים למועדונים ולהפוך להיות כוכבים. בזמני, כל השבוע אנשים במגזר היו מדברים על חיפה ועל ארמלי. לאיפה שלא הלכתי, היו באים לראות אותי מהמגזר. גם במרכז ואפילו בדרום. מכבי חיפה הרוויחה מעצם היותי במועדון הרבה מעבר ממה ששולם לי. בכל שבוע היו מגיעים מאות אוהדים שקנו כרטיסים למשחקים, ועד היום הדבר הזה נשאר. חיפה ניסתה לשחזר את ההישג איתי עם שחקנים אחרים. מאז, חיפה תמיד ניסתה לגדל שחקנים מהמגזר, מכיוון שהיא גילתה את הפוטנציאל שבא איתם.

        "עצוב לי שיש עדיין קבוצות כמו בית"ר, שלא רוצות לשתף שחקנים ערביים", אומר ארמלי. "זה דבר בלתי נסבל. אם בליכוד יש ערבים, אז בהחלט יש מקום שגם בבית"ר וגם במכבי תל אביב יתנו להם יותר במה. זה יעזור גם מבחינה חברתית וזה יכול לקרב בין תושבים ערבים ליהודים בירושלים. מעבר לכך, ההפסד מבחינה כלכלית הוא אדיר. היום יש מספר קטן של אוהדי בית"ר שהם ערבים, תתאר לעצמך כמה אוהדים יהיו לבית"ר במגזר אם שחקן ערבי יהיה חלק ממנה. הכדורגל היום הפך לעסק".

        גזענים, הפסדתם

        יאיר גלילי, ד"ר לסוציולוגיה של הספורט וראש יחידת המחקר בהתאחדות לכדורגל, מזהה גם את הרווח של שתי המתמודדות על התואר העונה מהקו השפוי הלא גזעני בו בחרו בעשורים האחרונים. "חשוב לזכור שעד הפועל טייבה, למגזר הערבי לא הייתה קבוצה בליגת העל להזדהות איתה, וכשארמלי וטורק הגיעו, הם גם יצרו בסיס אוהדים רחב שעד היום מלווה את הקבוצות הללו. לזכותם של שני המועדונים אפשר לציין כי הם שמרו על אותה דרך וכך חיזקו את אהדתם בקרב המגזר הערבי ואוכלוסיות מיעוטים אחרות", אומר גלילי.

        "בסוף שנות ה-80', עם כניסתו של יעקב שחר, הכדורגל החל בתהליך של יציאה מהפוליטיקה. עד אז כל קבוצה השתייכה למרכז פוליטי, ורק בית"ר נשארה עד היום קבוצה שמזוהה היטב עם מחנה הימין. בשל כך, היא מפסידה כלכלית את הפוטנציאל של אותם אוכלוסיות. למיטב ידעתי, גם מכבי תל אביב רוצה להצליח עם שחקן מהמגזר כי היא מבינה את הפוטנציאל השיווקי שטמון בכך, אבל סוחבת חוסר הצלחה בעניין, כפי שקרה גם עם סאלם אבו סיאם. היום השחקנים הטובים מהמגזר מבינים כי הפועל תל אביב ומכבי חיפה הם מקומות הטובים ביותר עבורם, וזה הדבר שידחוף אותם לשם בסופו של דבר. מכבי חיפה והפועל תל אביב מרוויחות מכך המון, בזמן שמכבי תל אביב ובית"ר מפסידות".