לא יותר מתואר כבוד

"הגביע הזה הוא קודם כל לכבודו של מני לוי. אני רוצה להודות לצוות המקצועי והרפואי שעבד איתי, ולחבורת השחקנים שידעו להרים את המועדון מהקרשים. אין במה טובה יותר מלנצח את האלופה, עם הרבה אופי, בפנדלים. אני עוזב את מכבי תל אביב עם הרבה אושר, היה לי חשוב להביא גביע שני ברציפות ושהקבוצה תגיע לאירופה". (ניר לוין, מאמן מכבי תל אביב, ידיעות אחרונות, מאי 2002)

עונת 2001/02 הייתה קשה למכבי תל אביב. אף שנחשבה לקבוצת צמרת, היא לא איימה על הכתר ומכבי חיפה לקחה את האליפות בהליכה. התמוטטותו של שחקנה, מני לוי, רק הקשתה על המועדון. חרף הקשיים, ניר לוין יצא מהעונה הזו עם תואר ביד וכרטיס לאירופה, אבל זה לא ממש השפיע על עתידו במועדון. "אחרי הגביע הראשון הייתה הערכה עצומה כלפי ההישג”, נזכר לוין, "אבל שלושה חודשים לפני שזכינו בגביע השני, כבר סיכמתי עם לוני הרציקוביץ' שאני לא ממשיך בקבוצה, אלא עובר להפועל פתח תקוה, וניר קלינגר הוחתם. הגביע כלל לא עמד על הפרק, וזכייה בו לא השפיעה כהוא זה על מה שסוכם".

הגביע נחשב לתואר השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי, ובכל זאת, מאמנים שהצליחו במפעל בעשור האחרון - זכו בו או הגיעו לגמר – לא זכו להכרה בהישג, להוציא אולי את אלי גוטמן, שהזכיה עם הפועל באר שבע ב-1996/97 מינפה לו את הקריירה בצורה משמעותית. הגביע נחשב לציון דרך, הוא בטח לא מזיק לרזומה, אבל ההצלחה במפעל לא מתייגת את המאמן כמצליחן ומזניקה אותו מעלה. הרציקוביץ' ולוין החליטו להיפרד כשהגביע כלל לא נספר, והוא מהווה מעין מתנת פרידה או רגע מתוק משותף ותו לאו. הערב יפתח שלב חצי הגמר, ועל הקווים יעמדו ראובן עטר ואלישע לוי, שניים שצברו קילומטרז' וניסיון בליגת העל (לוי יותר, עטר פחות), ועברו עונה מפרכת. שניהם יכולים לזכות בתואר ראשון בקריירה, אבל מידת הצלחתה של אותה קריירה לא תלויה בשאלה האם יניפו גביע או לא.

"הייתה לי עונה לא קלה, אבל מה שחשוב זה שבהיסטוריה יהיה כתוב שזכינו בגביע". (ניר קלינגר, מאמן מכבי תל אביב, ידיעות אחרונות, מאי 2005)

ההיסטוריה זוכרת, אבל בעלי הקבוצות, הקהל והתקשורת נוטים לשכוח די מהר את ההישג בגביע. בעונת 2004/05 אוהדי מכבי תל אביב לא חסכו ביקורת מהמאמן שהביא להם אליפות יחידה בעשור האחרון, וגם בעונה שלאחר מכן הביעו תרעומת על צורת משחקה של הקבוצה. הגביע היווה הפוגה בין ההפגזות, כשגם האופן בו הושג – ניצחון בפנדלים על מכבי הרצליה מהלאומית – שימש קרדום לחפור בו בור למאמן. הצלחה בגביע המדינה לא מתורגמת למינוף מעמדו של המאמן הזוכה.

“אני חושב שבעלי קבוצות בוחרים מאמנים בעיקר לפי הערכתם המקצועית, ושיקולים נוספים שעומדים על הפרק”, טוען פרדי דוד, זה שהיה קרוב לחולל סנסציה גדולה עם הרצליה באותו מעמד. "אימנתי את הפועל פתח תקוה לפני שהגעתי עם הרצליה לגמר, והכירו אותי כבר. ההישג עם הרצליה לא השפיע כלל על מעמדי, ולראייה, כשירדתי אשתקד עם הקבוצה ללאומית, קיבלתי פניות משלוש קבוצות בליגת העל וקבוצה אחת בלאומית, כך שההערכה נמדדת לאורך מספר שנים ולא על סמך הישג בודד. הצלחה שכזו עם קבוצה קטנה זה יפה, אבל זה נתפס כחד פעמי, ובעלי קבוצות פחות מסונוורים מזה".

בגמר 2007 הפועל אשקלון של מירו בן שמעון מתחה את הפועל תל אביב לדו קרב פנדלים, לאחר שברוב שלבי המשחק הפגינה כדורגל פתוח וחיובי. אשקלון נלחמה באותה עונה על חייה בלאומית, ובסופה נשרה לארצית. על אף שבן שמעון נחשב למאמן מנוסה, שהצליח להשאיר את אשדוד בליגת העל ואת ראשון לציון בלאומית, ההופעה ההיא של אשקלון בגמר לא שינתה את מעמדו וליגת העל נותרה חסומה עבורו. אף הנהלה לא חשבה לתת לו את המושכות, אולי משום שהוא חתום על ירידתה של אשקלון ואולי משום שנוצרה לו תדמית של מאמן קבוצות פריפריה קטנות.

“אני מאמן כ-14 שנה בבוגרים, ולמדתי במהלך השנים שאין קשר בין הצלחה או להמשך עבודה במועדון או קידום מעלה”, אומר בן שמעון. "אחרי שהייתי מרחק פנדל מזכייה בגביע, לא פנו אליי קבוצות מליגת העל וגם לא קבוצות מהלאומית. אני לא היחיד. אני לא טיפוס של טלפונים וליקוקים, לא מפרסם את עצמי. כל יו"ר שעבדתי תחתיו יכול להעיד שאני איש מקצוע רציני. זה פוגע בי, אבל אני לא בוכה ולא מתלונן, הרגעים בהם אשקלון העפילה והשתתפה בגמר היו רגעים של נחת רוח. אחרי הגמר לא ציפיתי לקבל טלפון ממישהו, כי אני יודע איך דברים עובדים. יש מאמנים גדולים – יותר או פחות – שנכשלים ולא תמיד האשמה על כתפיהם, אבל הם מיד מקבלים קבוצה אחרת לידיים, וכאלה שיש להם הצלחות מוכחות וניסיון רב, אך לא מקבלים אשראי".

"אנחנו עדיין בחלום, ולא קולטים את גודל ההישג. קבוצה קטנה באה ועשתה היסטוריה גדולה. זה דבר חד פעמי וקשה לי להאמין שעוד קבוצה תוכל לשחזר הישג כזה". (אלי כהן, מאמן הפועל רמת גן, ידיעות אחרונות, מאי 2003)

האדומים מהמכתש מימשו הלכה למעשה את סיפור סינדרלה, והארץ רעשה. בתוך ים השמחה שהקיף אותו, אלי כהן, מבלי משים, מנה את הסיבות שהפכו את גביע המדינה לתואר שאולי עדיין משפיע על צמיחת מועדונים (בית"ר ירושלים של 1976, סכנין של 2004), אבל לא משפיע על מעמד המאמן. אותה חד פעמיות עליה דיבר כהן, מגדירה את המפעל כרומנטי ודרמטי, אך יוצרת מלכוד והופכת את ההישג לתחום בזמן ומקום, וכזה שאינו נסמך על דרך המועדון אלא יותר על רוח המועדון.

חוסר היכולת לשחזר את ההישג, או לפחות להגיע לאותו מעמד, רק מעצימים את גודל ההישג בראי הזמן, ובה בעת מעמידים בפרופורציה את חלקו של המאמן. מאז שנת 1999 הפועל תל אביב רשמה חמש הופעות בגמר, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים רשמו שלוש, כך שהגעתן של קבוצות קטנות מליגת העל והלאומית לגמר היא מקרית. יוצאת דופן היא מכבי חיפה, שרשמה רק גמר אחד בעשר השנים הללו, אך זכתה בחמש אליפויות, וזו אולי הסיבה שזה לא ממש הטריד את יעקב שחר כשהחליט על מינויי מאמניו – עוד אינדיקציה לכך שמידת ההצלחה במפעל מוגבלת.

בניגוד לבן שמעון, הצלחתו של אלי כהן כן תרמה להכרה בו. “אחרי שזכיתי בגביע עם הפועל רמת גן, היו רק שתי קבוצות פנויות בשוק – סכנין ומכבי חיפה. ההצלחה בגביע כן מינפה אותי, כי סכנין פנתה אליי בהצעה, בדיוק לאחר שחזרה לליגת העל, אבל הייתי קשור בחוזה עם הפועל רמת גן, והמועדון לא הסכים לשחרר אותי. זכיתי וקיבלתי הכרה, אבל אם אינך זוכה בגביע, לא יזכרו אותך כי אף אחד לא זוכר את הסגן של בר כוכבא”.

הבעיה של אלי כהן וכל מאמן אחר שמגיע עם קבוצה לגמר, הוא שגם במקרה של זכייה, השיפור במעמד הוא זמני ואם הוא לא מנוצל, הקרדיט מתבזבז מהר. אמנם הוצע לכהן לאמן קבוצה בליגת העל, אך עונה לאחר מכן הוא שוב נשכח, וזכר ההצלחה עם רמת גן התפוגג מתודעת הנהלות ליגת העל וקיבל ממדים אחרים. "זו בעיה בכדורגל הישראלי, כי לא תמיד ההישגים והכישורים קובעים”, אומר כהן. "גביע זה יפה, אבל כדאי שיהיה מגובה גם בקשרים ויכולות אחרות. אבל אני לא מלין על כך, כי אני חושב שמי שטוב יגיע לאן שהוא צריך להגיע גם אם זה ייקח לו יותר זמן". המקרים של קלינגר ולוין מוכיחים שגם אם המאמנים ידועים ומוכרים, מגובים ברזומה מפואר כשחקני עבר ומקושרים בעבותות לעולם הכדורגל הישראלי, הצלחה בגביע היא לא תמיד הסוס שמושך את עגלת הקריירה.

הצלחת הקבוצות הקטנות תורמת לדרמה והרומנטיות במפעל, אך גם הופכת אותו לפחות זוהר, ולכן ההישג שבזכייה עשוי להיחשב כפחו?ת ומקרי – כזה הנובע בעיקר מחולשת הגדולות. "בגביע אפשר להיתקל רק במשחק אחד או שניים קשים ולהגיע רחוק”, מסביר לוין, שהניף שלושה גביעים בקריירה, מדוע גם זכייה בתואר השני בחשיבותו בכדורגל הישראלי לא תמיד מהווה קרש קפיצה. "יש משקל לסוג היריבות בדרך אל התואר, ולפי זה מעריכים את ההישג. בגביע הראשון שלי עם מכבי תל אביב ניצחנו את הפועל תל אביב בחצי הגמר ואת מכבי פתח תקוה בגמר, ושנה אחר כך ניצחנו את מכבי חיפה בגמר, אז ברור שיש לזה משקל. גביע הוא לא כמו אליפות, כי אליפות זה מסע ארוך וקשה, שנמשך לאורך כל העונה".

הערב אלישע לוי יכול להוביל את מכבי חיפה לגמר הראשון שלה מזה שבע שנים, אם ינצח את מכבי נתניה, וראובן עטר יכול להגיע מרחק ניצחון אחד משמירה על הגביע בארונה של בית"ר, אם רק יחלוף על פני הכח עמידר רמת גן. יזכו בגביע או לא, עתידם במועדונים עליהם הם מופקדים תלוי בגורמים אחרים. הנהלת מכבי חיפה ואוהדי הקבוצה ימדדו את לוי לפי תפקודו בליגה, והם מצפים ממנו להוליך את המועדון לאליפות; עטר ובית"ר נקלעו לבעיה פיננסית קשה, ועתידם המשותף תלוי בעיקר ביכולת הכספית של המועדון. שני המאמנים ישמחו מאוד לזכות בתואר וליהנות מהרגע המתוק, אבל העבר מלמד שלא כדאי לבנות קריירה רק על הצלחות בגביע.