גווארדיולה: "כל העונה אנחנו תוקפים. עכשיו המזל היה לצידנו"

צילום: רויטרס
עריכת וידאו: גדי וינסטוק

בשביל רגעים כאלה אנחנו רואים כדורגל. במידה מסוימת, ה-2:6 המדהים של ברצלונה על ריאל מדריד לפני שבוע היה אולי אחד המשחקים הטובים בהיסטוריה של המועדון, אבל התיקו 1:1 עם צ'לסי הערב (רביעי), היה המשמח שבהם. לפחות בתקופה האחרונה. ככה זה: מועדון שידע בעיקר סבל ותסכול במשך 182 דקות יתפוצץ וייאחז ברגע אחד - קטן וקצר ככל שיהיה - של אושר. זה בדיוק מה שקרה לברצלונה - ברצלונה הגדולה, הקבוצה הטובה והמהנה באירופה הלילה, במשחק שייכנס לפנתאון של הכדורגל העולמי - לא בגלל רמתו הגבוהה, כי אם בזכות המתח והדרמה האדירה.

הקטלונים הגיעו לסטמפורד ברידג' עם תוצאת 0:0 מהמשחק הראשון, וידעו כי הם יהיו חייבים להבקיע כדי לעלות. הפתיחה לא בישרה להם טובות: בדקה התשיעית בעט מייקל אסיין פצצה מדהימה שנשקה למשקוף ומצאה את דרכה אל הרשת. 0:1 לצ'לסי, וכעת ברצלונה לא יכולה אפילו לגרור את המשחק להארכה או פנדלים. קבוצתו של גווארדיולה היתה חייבת להבקיע - משימה לא מסובכת עבורה בכל משחק נורמאלי, שכן מדובר בקבוצת ההתקפה הטובה בעולם - אלא שמולה עמדה צ'לסי של חוס הידינק, אולי קבוצת ההגנה הטובה בעולם. הכחולים ניטרלו לחלוטין את בארסה, תסכלו אותה, ואף היו ראויים למספר פנדלים שלא נשרקו. ואז הגיעה הדקה ה-66, והשופט למעשה החזיר טובה לצ'לסי, כשהרחיק באופן לא מוצדק את אריק אבידל. ברצלונה בעשרה שחקנים. ברצלונה חייבת שער כדי להציל לעצמה את קמפיין ליגת האלופות - כדי להציל את הדיעה הציבורית, זו שטוענת שמדובר בקבוצה גדולה, אבל רק בגבולות ספרד.

הקטלונים יצאו קדימה, אך נעצרו שוב ושוב בהגנה האנגלית האדירה. ואז, גבירותי ורבותי, הגיעה הדקה ה-93. מבצע של לאו מסי - שנעלם במשך רוב המשחק - הסתיים במסירה לאנדרס אינייסטה. הגאון הקטן, אולי השחקן המצטיין של בארסה בעונה המדהימה הזאת, מניף את הרגל, ובנגיעה אחת - קטנה, מדויקת, מושלמת - מעיף את הכדור הישר אל החיבורים. גיים. סט. מאץ'. 1:1, דקה 93, ברצלונה בגמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר יונייטד ב-27 במאי. תמיד ידענו שבכדורגל יש דרמה, והרבה, אבל היום קיבלנו גם הוכחה לדבר נוסף שמפציע מדי פעם במשחק הכדור הנפלא הזה: צדק.

עם השריקה לסיום המשחק, ברצלונה שחררה כמויות אושר שספק אם נראו על פני השחקנים הללו כל העונה. כן, הם הבקיעו 100 שערים בספרד העונה וכן, הם ניצחו את ריאל מדריד בתום משחק מדהים בדרך לאליפות נוספת, אבל המשחק הזה הוכיח כי מדובר בקבוצה גדולה עם אופי ענק, ולא רק בספרד, כי אם בכל אירופה. הדבר היחיד שמעיב מעט על השמחה - באופן יחסי, כמובן - הוא הרחקתו של אריק אבידל, שלא ישחק בגמר הנכסף, והכרטיס הצהוב השלישי של דני אלבס, שיחמיץ את המעמד הנוצץ אף הוא.

אחד מגיבורי ההעפלה הוא ג'ראר פיקה. הבלם הצעיר קנה לעצמו מקום בהרכב הקבוצה הטובה בעולם, והערב הציג עוד משחק מוצלח. "אין לי מילים, זה היה מדהים - להבקיע גול בדקה האחרונה ששלח אותנו לגמר", אמר הבלם הצעיר שניות אחרי הסיום, "עכשיו אנחנו צריכים ליהנות מן הרגע, ליהנות בגמר ברומא, ובתקווה גם לזכות בליגת האלופות".

מאמן הקבוצה, פפ גווארדיולה, ניסה להכניס מעט רציונאליות לטירוף. "בכדורגל אתה אף פעם לא יודע מה יקרה. התחלנו טוב, הגול של אסיין ערער אותנו, ואז צ'לסי התחילה לצאת למתפרצות", אמר המאמן. "היינו חייבים לקחת סיכונים, אבל אנחנו מהיום הראשון תוקפים, תוקפים ותוקפים, ובסופו של דבר המזל היה לצידנו".

עבור שחקני צ'לסי, להדחה הכואבת יש אשם אחד. לא שחקן הגנה או קשר אחורי ששכח לסגור את אינייסטה; לא ניקולה אנלקה או דידיה דרוגבה, שהחמיצו הזדמנויות לסגור עניין; לא. מדובר בשופט המשחק, טום הנינג אוברבו הנורבגי, שלטענתם מנע מהם שלושה פנדלים.

עם השריקה לסיום הקיפו שחקני צ'לסי את השופט, והיו קרובים לתקוף אותו פיזית. "זו בושה וחרפה", זעם חלוץ הקבוצה, דידיה דרוגבה, בעודו צורח על השופט. גם מאמן הכחולים עצמו, חוס הידינק, התקשה להסתיר את זעמו בסיום: "כמובן שאני מאוכזב. דיברו הרבה על הפנדלים שלא קיבלנו - תפסו את דרוגבה בחולצה, אבל היו שלושה מקרים אחרים שהיו מאוד ברורים. לא אגיד איך אנחנו באמת מרגישים, אבל זה פשוט היה לא צודק". באשר למשחק עצמו, הוסיף ההולנדי המתוסכל: "היינו צריכים להבקיע בכמה הזדמנויות, כמעט גמרנו את המשחק בחצי השני".

קפטן הכחולים, ג'ון טרי, נמנע מלטוות תיאוריית קשר סביב המשחק, אבל לא הסתיר את זעמו כלפי תצוגת השיפוט של הנורבגי תום הנינג אוברבו. " המילה קונספירציה היא אולי לא במקומה, אבל קשה שלא להתנהג כך כשאתה חם אחרי משחק. בכל אופן, אנשים סבורים שאסור היה לנו להתנהג כך, אבל העובדה היא שש החלטות גורליות במשחק נשרקו נגדנו, לעיני 40 אלף איש. השופט לא שרק לאף אחת מהן. לא אשתמש במילה רמאות. כולנו רוצים משחק הוגן. אפשר היה לראות בעימות הכפול שאנו שווים לברצלונה, במשך 93 דקות הם לא הגיעו למצב אחד. היינו צריכים לנצח במשחק ולא להחמיץ, אבל אם היינו מקבלים לפחות אחד מכל הפנדלים המוצדקים שהגיעו לנו, זה היה 0:2 ואנו היינו עולים".

"ראיתי כל אחד מהמקרים בהם השופט היה צריך לשרוק לפנדל, וזה שהוא לא העניק לנו לפחות שתי בעיטות עונשין מ-11 מטרים זה פשוט בלתי נתפס", המשיך טרי. "אם שחקן טועה ללא הרף, הוא מוחלף, השופט ממשיך לנהל את המשחק עד תומו. עשינו כל מה שצריך, תכנית המשחק עבדה ולא עלינו בגלל החלטות גרועות של השופט. הוא עשה בין 4 ל-6 טעויות קריטיות שהשאירו אותנו מחוץ לתחרות".

עדכון ראשון: 00:04, 07/05/09
עדכון אחרון: 10:00, 07/05/09