חייבים לכבוש, איכשהו

משחק מספר 88: צ'לסי - ברצלונה (היחסים טרם נקבעו)

הקרב הגדול על המקום בגמר. המשחק הראשון עמד בצילן של הטקטיקות, הסגירות האלכסוניות, והרצון, בעיקר, כמובן, של הכחולים מלונדון לא לספוג שערים על מנת להעביר את ההכרעה לסטמפורד ברידג'. ראשית, תיקו נטול שערים לאו דווקא תמיד טוב, מכיוון שאז מספיק לברצלונה, שמן הסתם מוכרת כקבוצה שאוהבת לכבוש שערים, להבקיע אחד בשביל להביא את צ'לסי למצב בעייתי בו היא צריכה לנצח את המשחק.

שני, לא מן הנמנע כי גם המשחק הזה יתאפיין בטקטיקה והרבה הגנה. צ'לסי מעוניינת לא לספוג כי אז היא תצטרך להבקיע לפחות שניים, בעוד ברצלונה יודעת שאם היא תספוג יהיה לה קשה מאוד להבקיע אחר כך נגד ההגנה המבוצרת של הכחולים. מצד שני, יכול להתפתח משחק מרתק, של נדנדה, כאשר מספיק שער ראשון של אחת הקבוצות כבר בדקות הפתיחה כדי לגרום לטלטלה, שכן, בגלל ה-0:0, כל קבוצה תצטרך לכבוש אז.

האם אנו עדים שוב בפני קרב כל אנגלי בגמר, או שמא ברצלונה תצליח לפרוץ את מחסום האנגליות, ואחרי הגמר בשנה שעברה בו ניצחה מנצ'סטר יונייטד את צ'לסי, תעפיל לגמר המפעל היוקרתי, שלוש שנים לאחר שניצחה את ארסנל בפריז עם מהפך והנפת הגביע בפעם השנייה בהיסטוריה של המועדון. ההימור 1.