ההפסד מתחיל בתוכנו

"כולם להירגע!", צווח רובי בלינקו בחדר ההלבשה של עירוני אשקלון, דקות לאחר שנחתמה אחת הסנסציות הגדולות שראה ההיכל הזקן מימיו. ג'רון רוברטס קיפץ בחדר הקטן בלבוש מינימאלי, טרה קלי דיבר אל עצמו. יתר אנשי הקבוצה התרוצצו מפינה לפינה כאחוזי תזזית, מנשקים ומחבקים איש את רעהו. "ניצחנו רק משחק אחד! אל תשכחו שזו סדרה!", ניסה המאמן להשליט סדר באנדרלמוסיה, אך מאמציו עלו בתוהו. כאשר אחד השחקנים חטף בקבוק מים והחל להרטיב את החוגגים, גם בלינקו נשבר. "אני גאה בכולכם, אתם גברים", אמר. "מחר יום חופש. יודעים מה, קחו ארבעה ימי חופש".

זה היה, ככל הנראה, אחד הערבים המפדחים בהיסטוריה של אנשי סגנית האלופה. פיני גרשון נמלט מהפרקט מיד עם הישמע הבאזר. דיוויד פדרמן נותר במקומו, בוהה בלוח התוצאות. שמעון מזרחי עטה את ארשת הפנים המלנכולית, זו שכבר רשומה על שמו בטאבו. גם שחקני הקבוצה השפילו מבט כשחלפו על פניהם של האשקלונים העולצים. "היינו צריכים לתת יותר מעצמנו", הודה עומרי כספי. ודרק שארפ, שבנה קריירה על שלשות ניצחון בלתי-אפשריות, עמד הפעם מצידו השני של המתרס. "המשחק הזה נהדר כי אפשר להפסיד בצורה הזו. עלינו למחצית הראשונה רכים. אשקלון רצו את הניצחון יותר מאיתנו".

"זה לא היה משחק גדול שלנו", אמר טרה קלי, וצדק. זהו המקור לתחושת ההשפלה הצורבת עימה הלכו המכבים לישון. בעבר נפוצה הסברה כי רק ערב פנומנאלי של הקבוצה האורחת יכול להניב, בתנאים מסוימים, ניצחון ביד אליהו. אולם אשקלון עשתה זאת אמש עם 66% בלבד מקו העונשין, ואולי חמור מכך – בעזרת 44% דלים מהשדה.

לעומת זאת, 15 הדקות האחרונות הסתיימו בנוק-אאוט אשקלוני בריבאונד – 8:20 – נתון מדהים, שנבע בעיקר מהתאבדות קולקטיבית על ריבאונד ההתקפה (תשעה אופנסיב ריבאונד לאשקלון ברבע האחרון ובהארכה). ראשון טרנר, שסיים משחק עם דאבל-דאבל מפלצתי של 27 נקודות ו-19 ריבאונדים, היה אחראי על עשרה מתוכם. "ידעתי לפני המשחק שתהיה לנו בעיה נגדם", ניסה גרשון לתרץ בסיום. "כנראה שהפינה הזו באולם היא פינה עם הרבה מזל. בגמר הגביע זה היה טולברט, היום קלי, שניהם שחקנים של פחות מ-30% משלוש, שקלעו שלשות בלתי-אפשריות. נראה לי שיש שם למעלה וינטלטורים שדואגים להכניס את הכדורים פנימה".

רק בסמוך לחצות יצא מרכוס בראון מחדר ההלבשה של מכבי. הוא גרר את רגליו באיטיות לאורך המסדרון, בדרכו ליציאה האחורית – הדרך הבטוחה ביותר להימנע ממפגש עם עשרות הזאטוטים שממתינים בסיום כל ערב מחוץ לשער 9, בתקווה לזכות בכמה חתימות וצילומים – אבל נבלם בידי מספר עיתונאים. בתחילה היסס לדבר; לאחר מספר הפצרות התרצה, ופצח במונולוג של כעשר דקות תמימות. "הם שרטו יותר מאיתנו", סיפר. "לא ייתכן שטרנר לוקח 19 ריבאונדים. אנחנו לא משחקים כיחידה אחת, לא מתפקדים כקבוצה. אנחנו לא משחקים עם השחקנים המנוסים. אני מנסה לעשות את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר, אבל יש כאן עוד שחקנים", רמז.

כבר תקופה ארוכה שבראון מסתובב מתוסכל. מערכת היחסים בינו ובין קרלוס ארויו, מספרים בקבוצה, רעועה במיוחד. לאורך העונה האשים בשיחות סגורות את הרכז הפורטו-ריקני באגואיסטיות ובחוסר פרגון. "איך אני יכול לעשות נקודות כשאני לא מקבל את הכדור?", תהה. אולם הבעיה של מכבי חורגת בהרבה מהמערכה המתמשכת בין שני הגארדים החשובים ברוטציה של גרשון. מקורבים למועדון מדווחים על משבר חברתי עמוק, שנמשך זה זמן רב. חבורת הזרים נבדלת מחבורת הישראלים, כאשר גם בתוך החבורות הללו קיימות תתי-קבוצות. "אין הרבה אהבה בחדר ההלבשה. כל אחד דואג בעיקר לעצמו", אומר מקורב למערכת.

גם בהנהלה שורר כאוס. מן הידועות היא שמכבי, זו שבימים הטובים ידעה לשמור על המידע החשוב בכספת, הפכה למסננת. הכל דולף החוצה. גרשון, נטען במערכת, השתולל כאשר שמותיהם של מספר שחקנים בהם חשק לעונה הבאה פורסמו. "אתם לא מבינים איזה נזק זה עושה לנו", התרה בבוסים. חשדנות היא שם המשחק החדש במכבי. לא מזמן המריא גרשון למשחקי ההכרעה של היורוקאפ בטורינו, שם עקב אחר צ'אק איידסון, שחקנה של ריטאס וילנה. הוא כנראה לא סיפר על כך לאיש. כשראשי הקבוצה הגיעו לאימון וראו כי שרון דרוקר מעביר אותו, הם החלו לשאול שאלות. רק אז, בדיעבד, נודע להם על הנסיעה של גרשון לאיטליה. כמובן שגם המידע הזה דלף בסופו של דבר החוצה.

"יותר גרוע מזה לא יכול להיות", אמר רענן כץ בשיחה ממיאמי. "הכל מתחיל ונגמר בכך שהשחקנים עושים מה שהם רוצים. הם מבלים, לא מתנהלים כמו מקצוענים. בשלב הזה של העונה הם היו צריכים להיות בשיא הריכוז, אבל כנראה שיש כאלו שפחות אכפת להם. זה לא מתקבל על הדעת. כשהשחקנים ירוויחו כמו מורים, הם יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם. כשמשלמים להם כפי שאנחנו משלמים, כדאי שייקחו את המקצוע ברצינות. בחיי, אני לא מבין אותם. עכשיו זה זמן לעבודה, שיבלו בסיום העונה".

בכירים אחרים בקבוצה נשמעו מתוסכלים עוד יותר. יש ביניהם שמתקשים להבין את הרציונאל שעומד בבסיס הרוטציה של גרשון – הם תמהים מדוע זוכים שחקנים מסוימים לקרדיט מופלג, בעוד שאחרים סובלים מספסול מתמשך. "מה ההיגיון בלהשאיר שחקן כמו ארון מגי על הספסל במשך 44 דקות?", הקשה גורם במועדון. "אם הוא היה מספיק טוב כדי שפיני יתעקש להחתים אותו, לפחות שיעשה בו שימוש. אם הוא לא טוב, בשביל מה להביא אותו ולשלם לו כסף?".

כיצד תצליח מכבי לסיים את העונה, בהתחשב בכמות האיבה שזורמת בעורקי המועדון, היא שאלה גדולה; כיצד תצליח לבנות בקיץ קבוצה חדשה – משימה שדורשת שיתוף פעולה רציף ועקבי בין כלל הגורמים במערכת – זו כבר שאלה לגמרי אחרת.

ohadgreenwald@walla.co.il