מיהו הגדול מכולם?

קצת לפני הפיינל פור, אוהד גרינוולד אירגן פאנל מ-10 מדינות שונות כדי לבחור יחד את עשרת המאמנים הכי גדולים בתולדות הכדורסל האירופי. פיני, תירגע, אתה בפנים

אוהד גרינוולד

דומה כי אין עוד מסגרת של כדורסל בה שליטתו ומשמעותו של המאמן גדולה יותר מאשר בכדורסל האירופאי. ה-NBA הוא משחק של שחקנים; שחקני המכללות צעירים, בלתי מנוסים ולא תמיד מסוגלים ליישם את הוראות מאמנם. הכדורסל האירופאי, יותר מכל, הוא פוקנציה של האיש העומד על הקווים. "מי שאומר לך שאפשר להצליח באירופה ללא מאמן גדול מדבר שטויות", סבור מאנוס פפאדופולוס, ג'נרל מנג'ר פנאתינייקוס, ומוסיף כי "למזלנו, לנו יש את המאמן הטוב ביבשת".

לקראת פיינל פור היורוליג הקרוב יעמדו המאמנים במוקד. פאו של ז'ליקו אובראדוביץ' תפגוש את אולימפיאקוס של פנאיוטיס ינאקיס, שינסה לתרגם את ההצלחה ברמת הנבחרות אל רמת הקבוצות; בחצי הגמר השני ימתין אטורה מסינה לצ'אבי פסקוואל הצעיר, שיבקש להוכיח כי ניסיון הוא לא הכל. ולרגע מאורע חגיגי זה החלטנו להיוועץ בחברינו ברחבי היבשת, ולדרג את עשרת המאמנים הטובים באירופה בכל הזמנים. הרשימה המלאה לפניכם.

משתתפים: ולדימיר מוז'ייצב (ראש דסק כדורסל, "ספורט אקספרס", רוסיה), סטפנו פיני (יורובאסקט איטליה), דראזן בריידיץ' (ראש דסק כדורסל, "וצ'רני ליסט", קרואטיה), פז'ה סאריץ' (ראש דסק כדורסל, "ספורטס ז'ורנל בלגרד", סרביה), פאבלו מאלו דה מולינה (עורך ראשי של אתר הליגה הספרדית), איגור ג'יורוביץ' (ראש דסק כדורסל, "סלובינסקי נוביצה דיילי", סלובניה), גוקאן טורה (כתב אתר היורוליג בטורקיה), ניקוס ורלאס ("פרוטאת'ליטיס", יוון), לינאס קוניגליס (פרשן הכדורסל של הטלוויזיה הליטאית), וכן אודי הירש (סגן עורך וואלה!), אלי סהר (עורך מדור הספורט, "ישראל היום") וירון ארבל (כתב אתר היורוליג ואתר פיב"א-אירופה בישראל).

כל אחד מהמשתתפים התבקש לנקוב בעשרה שמות, ללא צורך בדירוג פנימי. כל בחירה הייתה שווה נקודה אחת. הדירוג התבצע על פי סיכום כלל הנקודות, כאשר במקרה של שוויון הכריעו כמות התארים, הניסיון וההשפעה של המאמן על קבוצותיו בפרט, ועל הכדורסל האירופאי בכלל.

עוד בוואלה! NEWS

התחפושת שתפיל את כולם: כך הופכים ליפהפייה בין-גלקטית בפורים

לכתבה המלאה

1. ז'ליקו אובראדוביץ'

רגעי שיא: שש פעמים אלוף אירופה, עם ארבע קבוצות שונות – פרטיזן בלגרד (92'), חובנטוד בדאלונה (94'), ריאל מדריד (97') ופנאתינייקוס אתונה (00', 02', 07'). בגביע ספורטה זכה פעמיים – עם ריאל (97') ועם בנטון טרוויזו (99'). כמאמן נבחרת יוגוסלביה זכה ביורובאסקט (97') ובאליפות העולם (98').

מידאס המודרני, המאמן המעוטר בתולדות הכדורסל האירופאי, וכל זאת בקריירת אימון בת 17 שנים בלבד וכשטרם מלאו לו 50. אובראדוביץ' הצליח לזכות בתארים משמעותיים בכל מקום בו עבד, וחולל סנסציות גדולות כאשר הוביל גם קבוצות קטנות לזכייה בתארים יבשתיים. בסיום העונה ישלים עשור פנומנאלי בפנאתינייקוס, עימה זכה גם בשמונה אליפויות יוון ובחמישה גביעים מקומיים. אובראדוביץ', יחד עם אטורה מסינה, הוא המאמן היחיד ברשימה שזכה בגביעי אירופה לפני ואחרי עידן שעון 24 השניות. למרות שנחשב למאמן קפדן וקשוח, אובראדוביץ' לומד, מתחדש ומשתכלל עם השנים, לא מתבייש להודות כי הוא מאמץ אלמנטים שונים ממאמנים ברחבי העולם ותמיד מתאים את סגנון הכדורסל לסגל העומד ברשותו. יותר מכל, אובראדוביץ' הוא ווינר עצום – למעשה, הסרבי הפסיד רק גמר אירופאי אחד בו השתתף – למכבי תל אביב, בעונת הסופרוליג 00/01. העונה תהיה לו הזדמנות לשפר עוד יותר את אחוז ההצלחה הבלתי-נתפס שלו, כשימריא עם קבוצתו בשבוע הבא לפיינל פור במדריד, שם יפגוש את אולימפיאקוס.

2. אלכסנדר (סשה) גומלסקי

רגעי שיא: שלוש פעמים ברציפות אלוף אירופה עם ASK ריגה (58', 59', 60'), אלוף אירופה עם צסק"א מוסקבה (1971). כמאמן נבחרת ברית המועצות זכה בלא פחות משבעה טורנירי יורובאסקט, וכן באליפות העולם 1982 ובאולימפיאדת 1988.

גומלסקי הוא האיש אשר הפך את ברית המועצות למעצמת הכדורסל ששלטה ביבשת בשנות ה-60' וה-70'. אלוף אירופה הראשון עם ASK ריגה ומאמנה האגדי של צסק"א ונבחרת ברית המועצות. זכה באינספור תארים מקומיים עם ASK וצסק"א. הניח את היסודות המקצועיים לקבוצת הצבא האדום. מאמן שנחשב לפורץ דרך בתחומו ולכזה שהקדים את זמנו. גומלסקי הוא אחד המאמנים שהשפיעו יותר מכל על התעצבותו של הכדורסל האירופאי. אלמלא אובראדוביץ' זולל התארים, היה כנראה מדורג במקום הראשון. ב-1995 נבחר להיכל התהילה האמריקאי. הלך לעולמו באוגוסט 2005.

3. אלכסנדר (אצה) ניקוליץ'

רגעי שיא: בין 1970 ל-1973 העפיל עם וארזה הגדולה לארבעה מעמדי גמר אליפות אירופה, וקטף שלושה גביעים. כמאמן יוגוסלביה זכה במדליית זהב ביורובאסקט 77' ובאליפות העולם 78'.

ניקוליץ' נחשב לאבי הכדורסל הסרבי, ולמורם הרוחני של דור המאמנים האקס-יוגוסלבים שהשתלטו על הכדורסל האירופאי החל משנות ה-80' ועד ימינו, בראשם אובראדוביץ'. גידל וטיפח דורות רבים של שחקנים, בסרביה (פרטיזן, הכוכב האדום) ובאיטליה (וירטוס בולוניה, פורטיטודו בולוניה, פזארו, וארזה). בתהילה האמיתית זכה כמאמן וארזה, עימה, כאמור, גרף שלוש אליפויות אירופה. כמאמן נבחרת יוגוסלביה זכה גם במדליית הכסף באליפות העולם 63' וביורובאסקט 61' ו-65', ובמדליית הארד ביורובאסקט 63'. ניקוליץ', שנבחר ב-1998 להיכל התהילה האמריקאי, הלך לעולמו בשנת 2000.

4. אטורה מסינה

רגעי שיא: שלושה גביעי אירופה – אחד עם וירטוס בולוניה (1998) ושניים עם צסק"א מוסקבה (2006 ו-2008). זכה עם בולוניה באליפות היורוליג בעונת הפיצול (2001) ובגביע ספורטה (1990).

על פי תחזיות רבות, יהפוך מסינה בקיץ הקרוב למאמן האירופאי הראשון ב-NBA, וזה אומר כמעט הכל. גאון כדורסל, אבל אחד שדוגל במשחק מבוקר, על גבול המתוכנת. הכדורסל של המאסטרו האיטלקי הוא אומנם בעל אוריינטציה הגנתית ואינו נוצץ במיוחד, אבל נחשב ליעיל ביותר ביבשת. אשף ברזי הסקאוטינג, וידוע כמאמן שמכין את קבוצותיו טוב מכולם למשחקי מפתח. לאורך הקריירה הצליח לאלף שחקנים שמרוויחים מיליונים, ובצסק"א מתמודד בהצלחה עם כמויות עצומות של אגו. בזכות התנהלותו, שקידתו וחריצותו הפך לנערץ בקרב הדור הצעיר של מאמני הכדורסל האירופאים, אשר רבים עולים אליו לרגל לצורך השתלמויות ובקיץ לוקחים חלק בקליניקות המקצועיות שעורך. הפסיד פעמיים לאובראדוביץ' במשחק על תואר – גמר היורוליג של 2002 וגמר היורוליג 2007 – וכל עוד לא גבר על הסרבי, חובת ההוכחה היא על מסינה.

5. פיני גרשון

רגעי שיא: מחזיק גביע הסופרוליג (2001) ואלוף אירופה (2004-2005) עם מכבי תל אביב. אלוף ישראל עם גליל עליון (1993).

נכון להיום, גרשון (יחד עם מסינה) הוא עדיין המאמן המצליח ביותר ביבשת בעידן שעון 24 השניות, עם שלושה תארים אירופאים, אולם בשבוע הבא יקבל האיטלקי הזדמנות לעקוף אותו, ואילו אובראדוביץ' (שני תארים) יוכל להשתוות אל השניים.

גרשון תמיד נחשב למאמן חדשני, הדוגל בכדורסל ראוותני, ובקדנציה השנייה כמאמן מכבי שכלל אותו לכדי שלמות. מכבי של גרשון הייתה לקבוצה היחידה מאז ספליט הגדולה של סוף שנות ה-80' אשר הצליחה לזכות בשני גביעים אירופאים רצופים, ועשתה זאת כשהיא משחקת כדורסל שובה-עין וחסר תקדים שהשפעותיו ניכרות בכל רחבי אירופה. לחובתו עומדת העובדה שזכה בתארים משמעותיים רק כמאמן מכבי תל אביב, וזאת כאשר הדריך את אחד הסגלים המוכשרים ביותר אי-פעם. מעל הכל, גרשון לא הוכיח עקביות, כשלצד עונות נהדרות חווה כישלונות ופיטורים רבים, ולכן לא עומד כרגע בשורה אחת עם הגדולים באמת.

6. בוז'ידאר מאלקוביץ'

רגעי שיא: ארבע פעמים אלוף אירופה, עם שלוש קבוצות שונות – ספליט (1989 ו-1990), לימוז' (1993) ופנאתינייקוס (1996). מחזיק גביע קוראץ' עם אוניקאחה מאלגה (2001).

עם כל הכבוד לאובראדוביץ', בעיני רבים נחשב דווקא מאלקוביץ' למאמן החשוב באירופה בשנות ה-90'. הכדורסל האיטי והמחושב שלו הפך לשם דבר ביבשת, והפך למקובל במיוחד באותן שנים. אותו סגנון גם עזר לו לחולל סנסציות אדירות, דוגמת הזכייה באליפות אירופה עם לימוז' ב-93' – שנחשבת עד היום להפתעה הגדולה ביותר בתולדות המפעל. מאלקוביץ' זכה בתארים מקומיים כמעט בכל מקום בו אימן – בקרואטיה עם ספליט, בספרד עם ברצלונה וריאל מדריד, בצרפת עם לימוז' וביוון עם פנאתינייקוס. מאלקוביץ' נחשב לאחד הקורבנות הגדולים של שעון 24 השניות, שכן התקשה לבצע את ההתאמה לסגנון הכדורסל החדיש והחל לשקוע.

7. דושאן איבקוביץ'

רגעי שיא: אלוף אירופה עם אולימפיאקוס (1997), מחזיק גביע קוראץ' עם פרטיזן בלגרד (1979) ופאוק סלוניקי (1994), מחזיק גביע ספורטה עם אא"ק אתונה (2000), מחזיק גביע יול"ב עם דינמו מוסקבה (2006). כמאמן נבחרת יוגוסלביה זכה בשלוש מדליות זהב ביורובאסקט (89', 91', 95') ובאליפות העולם 1990, זכה במדליית הכסף באולימפיאדת 1988.

רק תואר יורוליג אחד ניתן למצוא ברזומה העשיר של דודה איבקוביץ', אך הוא המאמן היחיד שזכה בכל ארבעת התארים האירופאים הגדולים – יורוליג, קוראץ', ספורטה ויול"ב. רס"ר ומורה כדורסל, כמיטב המסורת הסרבית. נחשב לאחד המאמנים המובילים ביבשת בשנות התשעים, אולם בעשור האחרון לא הצליח לשחזר את ההצלחה. הכישלון הגדול בצסק"א וההדחה בחצי-גמר הפיינל פור שנערך במוסקבה ב-2005 מכתימים במעט את הרזומה המפואר. זכה בתארים מקומיים עם צסק"א, אולימפיאקוס, פאוק סלוניקי, פרטיזן בלגרד, אא"ק אתונה ואולימפיאקוס פיראוס.

8. פדרו פרנדיז

רגעי שיא: ארבעה תארי יורוליג, 12 אליפויות ספרד ו-11 גביעים עם ריאל מדריד.

אגדת כדורסל ספרדית. אימן 13 שנים בלבד, ולמרות זאת זכה בהספק תארים חסר-תקדים. אם היה ממשיך לאמן ייתכן והיה עומד היום בראש הרשימה. נחשב לגאון כדורסל ולמי שהיה אחראי לתור הזהב של ריאל מדריד. את תקופתו בריאל סיים עם מאזן פנומנאלי של 90-437, לרבות שלוש עונות ללא הפסדים בליגה הספרדית. בשנת 77' זכה בתואר "המסדר האולימפי" – מאמן הכדורסל היחיד בהיסטוריה שזכה בכבוד. באפריל 2007 נבחר להיכל התהילה האמריקאי.

9. מירקו נובוסל

רגעי שיא: גביע קוראץ' (1972), גביע ספורטה (1982) ואליפות היורוליג (1985) עם ציבונה זאגרב. שתי מדליות זהב ביורובאסקט 73' ו-75' כמאמן נבחרת יוגוסלביה, מדליית כסף באליפות העולם 74' ושתי מדליות אולימפיות אולימפיות ב-76' ו-84'.

אגדת כדורסל קרואטית. נובוסל העמיד אינספור כוכבים גדולים והפך את ציבונה זאגרב לשם דבר בכדורסל האירופאי. גם על נובוסל נטען כי הקדים את זמנו, בשל סגנונו הייחודי. אימן את נבחרת יוגוסלביה הגדולה, עימה זכה בשתי אליפויות אירופה ברציפות. בשנת 1985 נבחר למאמן השנה באירופה. נבחר להיכל התהילה האמריקאי.

10. סווטיסלב פשיץ'

רגעי שיא: אלוף אירופה עם ברצלונה (2003), אלוף אירופה עם נבחרת גרמניה (1993), מחזיק גביע קוראץ' עם אלבה ברלין (1995). אלוף אירופה עם נבחרת יוגוסלביה (2001), אלוף העולם עם נבחרת יוגוסלביה (2002).

השם המפתיע ביותר ברשימה. למרות שמאז הזכייה ביורוליג עם ברצלונה לא אימן מועדון-על אירופאי, נחשב פשיץ' לאחד ממוחות הכדורסל המבריקים אי-פעם. הפך את הכדורסל הגרמני לשם-דבר, עם זכייה סנסציונית ביורובאסקט 93'. עם אלבה ברלין שלט בכדורסל הגרמני של סוף שנות ה-90'. ב-2003, כאמור, הצליח לעמוד בלחץ והביא לברצלונה גביע אירופאי ראשון בתולדותיה, בעונה בה אירחה את אירועי הפיינל פור. כמו כן, זכה עם ברצלונה בשתי אליפויות ספרד רצופות. פשיץ' זכה בתארים גם כמאמן נבחרת יוגוסלביה. בשנים האחרונות סבל מחוסר מזל, אולם בעיני רבים נחשב למאמן בעל מגע של קסם.

ohadgreenwald@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully