סיפורי מספרים

18 שחקנים בלבד בליגת העל קלעו מעל 80 אחוז מקו העונשין העונה, כשמתוכם ארבעה שחקנים ניגשו לקו העונשין פחות מ-20 פעמים בכל העונה, כך שאת הנתונים שלהם יש לסמן בכוכבית. בעונה שעברה קלעו 29 שחקנים בליגה מעל 80 אחוז, כאשר חמישה קלעו מעל 90 אחוז (לעומת שלושה בלבד העונה).

בתחתית רשימת הקלעים נמצאים במפתיע לא מעט גארדים, אלו שהליכה לקו העונשין אמורה להיחשב עבורם כמתנה. עודד שעשוע קלע העונה 38 אחוז מקו העונשין, ליאור ליפשיץ דייק ב-50 אחוז בלבד מהזריקות כמו ארז כץ וארז קוחנסקי. שמוליק ברנר המציא סגנון חדש של זריקה עם 53.5 אחוז מהקו, ומתחת ל-60 אחוז נמצאים גם יוגב אוחיון, אבי סוכר ורועי ברקוביץ'. הקבוצה החלשה בליגה בקליעה מהקו היא בני השרון, שקלעה רק ב-63 אחוז קבוצתי מהקו, מספרים שלא מתאימים לקבוצה בליגת העל.

החוק הרוסי קובע שהישראלים צריכים לקבל 40 אחוז מדקות המשחק של השחקנים על המגרש, בציפייה שהישראלים יתרמו גם 40 אחוז מהנקודות של הקבוצה. בשנים הקודמות הדעות היו חלוקות לגבי הצלחת החוק הרוסי והאם הוא הביא להגדלת העומק של השחקנים הישראלים בקבוצות, ונדמה שגם עתה השאלה הזאת נותרת פתוחה.

נכון למחזור ה-21, בשלוש קבוצות בלבד בליגת העל תרמו השחקנים הישראלים למעלה מ-40 אחוז מהנקודות. במכבי תל אביב תרמו הישראלים 46.4 אחוז מהנקודות כשהם ממלאים 47 אחוז ממכסת הדקות של הקבוצה. בעירוני קרית אתא קלעו הישראלים 43 אחוז מהנקודות כשהם ממלאים 50.2 אחוז ממכסת הדקות. גם גליל/גלבוע בצדיקים עם 41.1 מהנקודות ב-46.3 ממכסת הדקות. במקומות האחרונים נמצאות עירוני רמת גן, שם הישראלים קולעים 33.6 אחוז מהנקודות ב-43.2 אחוז ממכסת הדקות, ואילו בגבעת שמואל הישראלים קולעים 28.2 אחוז מהנקודות ב-43.8 ממכסת הדקות. בסך הכל קלעו הישראלים 37.7 אחוז מהנקודות בליגה, מעט מתחת למטרה הכללית.

אחרי שנתיים בהם מלך הריבאונדים של ליגת העל קטף פחות מ-10 ריבאונדים למשחק, השלים ראשון טרנר סיבוב שני מדהים והוא השחקן הראשון זה שנים רבות בליגת העל שמסיים את העונה עם ממוצע של דאבל פיגרס בנקודות ובריבאונדים. מצבת הריבאונדרים בליגת העל העונה השתפרה לעומת שתי העונות הקודמות, כאשר 29 שחקנים קטפו למעלה מ-5 ריבאונדים למשחק לעומת 14 בעונה שעברה ו-16 בעונה לפני כן. לעומת זאת רק שני ישראלים נמצאים ברשימת 20 הריבאונדרים המובילים, כשהצדיקים הם אורי קוקיה עם 7.1 ריבאונדים ועידו קוז'יקרו עם 6.7 ריבאונדים.

בעונה שעברה ניצלה הפועל חולון משחק ריבאונד התקפה משובח, שכלל 14 ריבאונד התקפה בממוצע למשחק על מנת לנצל את יתרונותיה הרבים על פני היריבות בדרך לניצחונות. לעתים היה נדמה כי חולון מעבירה התקפות שלמות של למעלה מדקה בזכות השליטה האבסולוטית בריבאונד ההתקפה. גם העונה חולון היא המובילה בקטגוריה עם 12.9 ריבאונד התקפה למשחק, ומאחוריה עם 11.5 נמצאות מכבי חיפה והפועל ירושלים. מוליכת הטבלה, מכבי תל אביב, נמצאת אחרונה בקטגוריה זו, עם 8.8 ריבאונד התקפה בלבד למשחק, זאת השנה השנייה ברציפות. מקבוצה עם עומק מתחת לסל כמו ממכבי היה אפשר לצפות למספרים קצת יותר טובים בקטגוריה חשובה שבזכותה משיגים יתרון ממשי על היריבה. אולי בעונה הבאה ישתנה המצב.

ב-2006/7 הספיקו לריקארדו מארש 20.9 נקודות כדי לזכות בתואר מלך הסלים, בעונה שעברה עשה זאת סטיב בארט עם 21 נקודות למשחק, העונה לואיס פלורס שבר את השיא השלילי של כל הזמנים עם 19.8 נקודות בלבד למשחק, והפך לשחקן הראשון שלקח את התואר עם פחות מ-20 נקודות.

אם בשנים עברו היו עוד מספר שחקנים שאיימו על גבול 20 הנקודות, העונה התחום הזה הפך לחלומי. ליגת העל בכדורסל הפכה לסניף של הליגה האיטלקית והיוונית, וההגנות החלו לשלוט ביד רמה בליגה. בין הליגות הגדולות באירופה, רק בשתי הליגות הנ"ל, שבהן באופן מסורתי כמות הנקודות ירדה, אין לפחות שני קלעים עם מעל 20 נקודות למשחק. כמות הנקודות בישראל ירדה אל גבול 80.8 נקודות למשחק, וזאת בעיקר בזכות מכבי תל אביב והפועל ירושלים, שבלעדיהן הסכום היה מתקרב יותר אל 74.8 נקודות. משחק ההגנה של הכדורסל הישראלי השתפר במעט, אך המגמה הבולטת היא על היעדר שחקנים התקפיים טובים. הכדורסל ההתקפי בישראל תקוע, וכל קבוצה שמצליחה לצאת מהמשבר מצליחה לפרוח ולהיאבק בצמרת.

13 שחקנים עד גיל 20 ערכו העונה את עונות הבכורה שלהם בליגת העל, יותר מפי שניים מאשר עשו זאת בעונה שעברה. הנוער בישראל ממשיך להצמיח שחקנים בכמות מוגבלת, וגם כאלה שצומחים לא מקבלים מספיק דקות. גל מקל, שנכנס לקטגוריה זו רק בגלל מספר מועט של משחקים שערך במכבי תל אביב, הוא הנציג הבולט של הדור עם 6.6 נקודות ו-2.6 אסיסטים ב-16.3 דקות למשחק. לצדו אפשר לציין גם את יחזקאל סקוורר, שקיבל 13.9 דקות בגבעת שמואל והוסיף 2.9 נקודות. שאר השחקנים ביחד לא הגיעו אל מספר הדקות שמקל וסקורר קיבל. בן לזר ונדב הרוש הפכו לילדי הפוסטר של הפועל ירושלים שעולים בדקות האחרונות לכל תשואות הקהל, וכך גם יותם שירן ואלון סקל בהפועל חולון כשהראשון הגיע בתור הבטחה גדולה.

מי שסומן בתחילת העונה כפוטנציאל גדול לפריצה וכנראה יעשה זאת בעונות הקרובות הוא בן רייס, שבגיל 18 קיבל 8.1 דקות בבני השרון והחזיר ב-2.1 נקודות, אך גם במשחק מצוין של 14 נקודות במלחה מול הפועל ירושלים. איגור נסטרנקו הראה ניצוצות במכבי ראשון לציון, אך אז גויס לצבא וכיום משרת כחייל קרבי וככל הנראה לא יחזור בקרוב למגרשים. ספק אם שמעתם על שניר יאנוס, טל אזולאי או טל קרפלס, כולם ערכו העונה את הופעות הבכורה שלהם בליגה אחרי תקופה מוצלחת במחלקות נוער שונות. כל עוד המאמן הישראלי ימשיך לא להאמין בנוער, ימשיכו הקבוצות לבזבז כספים על שחקנים מיותרים והעתיד של הכדורסל הישראלי יעמוד בסימן שאלה.

בעונה שעברה שיחקו בישראל 32 שחקנים מעל גיל 32, ורובם אף הובילו את קבוצותיהם בזכות הניסיון וחוכמת המשחק. העונה החליטו בכדורסל הישראלי שגיל 32 הוא מבוגר מדי, ורק 18 שחקנים העסיקו שחקנים מעל גיל זה, בעוד שבמספר קבוצות מפתח באירופה משחקים בסגל חמישה ושישה שחקנים מעל גיל 30. הכדורסל הישראלי ממשיך להפריש מעליו את השחקנים הוותיקים, וגם אלה שנשארים מוצאים את עצמם על קצה הספסל, צמאים לדקות משחק. שני הוותיקים ביותר, משה ברנר ודרק שארפ, קלעו 5.5 נקודות למשחק בממוצע, כשהאחרון, שהתרגל לשחק דקות רבות בליגת העל, ירד ל-13.1 דקות ב-15 משחקים בלבד במהלך העונה.

מספר קבוצות בחרו שלא להאמין בשחקנים המבוגרים, רובן לא הצליחו. עירוני קרית אתא לא אספה לשורותיה ולו שחקן ותיק אחד, ומצאה את עצמה ללא ניסיון ובמקום האחרון. גליל/גלבוע המשיכה את הרוח הצעירה של הקבוצה, כשאבישי גורדון שנושק לגיל 32 מייצג את הוותיקים. גם עירוני נהריה החליטה על קונספציה צעירה, ונקלעה לקרבות על הכניסה לפלייאוף. בצד החיובי ניתן לציין את בריאן טולברט (כמעט 35), מרכוס בראון (כמעט 35), מאיר טפירו, איירה ניובל וראשון טרנר (34), יריב יצקן וקורי קאר (33) ועומאר סניד (32), שהפכו את הניסיון שלהם להובלה. רובם עברו את גבול 12 הנקודות למשחק, היו הדומיננטיים בקבוצות שלהם, והצילו את העונה לחלק מהמאמנים.

טענה נפוצה בליגה היא שהמשחקים פתוחים וצמודים, וכל קבוצה יכולה לנצח ביום נתון. 132 משחקים נערכו העונה בליגת העל, כאשר 72 מתוכם נגמרו בהפרשים של עד 10 נקודות. 22 משחקים נגמרו בהפרש כולל של מעל 21 נקודות. המחזור הצמוד ביותר היה המחזור ה-18, שבו ארבעה משחקים נגמרו בפחות מ-5 הפרש. מנגד, במחזור השני ובמחזור ה-12 נגמרו שלושה משחקים בהפרש של מעל 20 נקודות. הקבוצה במשחקיה הושגו התוצאות הצמודות ביותר היא מכבי ראשון לציון, שבשש הזדמנויות העונה ניצחו או הפסידו בהפרש כולל של עד 3 נקודות. הקבוצה שבמשחקיה הושגו ההפרשים הגבוהים ביותר היא עירוני קרית אתא, שב-9 מתוך 21 הפסדיה חטפה מעל 21 נקודות הפרש.