שלומי יציב, בינתיים

ערב המשחק באשדוד ניגש לכתבים אחד מאנשי מכבי חיפה וביקש שישימו לב לשלומי ארבייטמן. לדבריו, החלוץ מציג לאחרונה שינוי תפיסתי, בעיקר בזכות השיחות הרבות עם אלישע לוי. "אם הוא שם גול בשבוע שעבר, עכשיו הוא נותן עוד אחד. הכל אצלו זה עניין של ביטחון, פסיכולוגיה ושיחות".

אחרי כמה דקות ארבייטמן באמת הבקיע את השער הראשון. הוא רץ לאלישע לוי שחיבק אותו, אבל בתגובה דחף את ראשו של המאמן ועורר חיוך גדול על הספסל. אחרי החמצה שלו במחצית השניה, ארבייטמן כבר פנה לשלטים. הוא רץ לכיוון אחד מהם, בעט בו בחוזקה מספר פעמים, כשהוא מטיח בו האשמות שאי אפשר לכתוב אותן. בספסל של חיפה שוב נהנו מההצגה.

גם אחרי המשחק הזה העזו במכבי חיפה לומר לנו ששלומי ארבייטמן השתנה. הסבירו לנו שהזעם מופנה לתסכול ולא לדיכאון. שמשהו בו קצת התבגר, התיישב, נרגע אחרי משבר כל כך ארוך. שהעבודה עם אלישע לוי בצד המנטלי נושאת פרי. שהוא יותר מתרכז בכדורגל ובעיטות בשלטים הן כבר לא העיקר עבורו. לראיה, גם מול הפועל פתח תקווה הוא כבש. האמנם משהו השתנה?

עם עובדות אי אפשר להתווכח. לארבייטמן יש יכולת שאין לכל חלוץ בליגה: בשש השנים האחרונות, מאז ששיחק בבית"ר ועד היום, הוא כובש שער ליגה כל 219 דקות. אם הוא היה משחק בכל עונה 33 משחקים מלאים, הוא היה מסיים עונה ממוצעת עם יותר מ-13 שערים. ארבייטמן הוא גם שחקן רב-גוני. מתוך 44 השערים שהבקיע מאז ("יש לו הכי הרבה שערים בליגת העל ביחס לשחקנים בגילו", מעיד ירון גולן, ששימש פעם כמנכ"ל טוברוק וליווה את השחקן מקרוב), 12 נכבשו ברגל ימין, 21 בשמאל ו-11 שערים הובקעו בנגיחה. העונה הוא פתח בשבעה משחקים, מתוכם הוחלף בחמישה. הוא עלה 14 פעמים מהספסל ובישל שער אחד. מלבד ארבעת השערים בליגה, יש לו עוד שלושה בגביע הטוטו.

רק בעוד חודש ימלאו לארבייטמן 24, לכן גם האכזבה ממנו, למרות המספרים. מדובר בחלוץ עם נתונים נדירים, שלא מיצה 50 אחוז מהם. למזלו, אלישע לוי הסתכל בתחילת העונה על הנתונים ולא על הסטיגמה, אותה מאמנים אחרים ניסו לעקור מהשורש ללא הצלחה. בתחילת העונה אלישע לוי לא ממש ספר את הביקורות על ניפויו של עדן בן בסט, היום שחקן ספסל בהפועל תל אביב, והחליט שזה השחקן שמתאים לו. כשארבייטמן היה פצוע, הסבירו שזה עניין של החלמה. כשהוא לא פגע, אלישע לוי המשיך להאמין בו. "האמנתי בו כי חלוצים זה עניין של סטטיסטיקה", אומר היום לוי. "חלוץ, או שהוא עושה גולים או שלא. האמנתי שהוא יכול לעזור לנו ואני שמח שאני לא מתבדה. אני עדיין מאמין שהוא יכול לכבוש יותר".

למרות זאת, במהלך העונה ארבייטמן שקל מספר פעמים לעזוב בגלל מיעוט בדקות המשחק שקיבל מהמאמן. אחת השיחות עם אלישע לוי עסקה בחוסר האמון של המאמן בו, אבל מאז דברים השתנו. ארבייטמן, מספרים, התקשה להתאושש הרבה שנים מכך שהקשר המקצועי עם הגורו שלו, אלי אוחנה, נותק. אוחנה, בהחלט יכול להיות, עשה שני דברים נכונים עם ארבייטמן. הוא לא נלחם נגד החסרונות שלו ולא ניסה לתת לו דברים שלא העניקו לארבייטמן בנוער, להבדיל מהרבה מאמנים שניסו להנדס את ארבייטמן מחדש. אוחנה ידע שאין כבר מה לעשות בנידון, חוץ מלתת למימדים הפיזיים של ארבייטמן עוד ועוד דקות משחק. גם אם יעשה טעויות, נתונים כאלה תמיד יביאו בסוף שערים.

אוחנה סבור היום שאלישע לוי, למרות ההצלחה האחרונה עם ארבייטמן, עדיין לא הבין זאת סופית וחייב לספק לילד עוד דקות משחק. "לפי הסטטיסטיקה שלו העונה, הוא מוחלף ברוב המשחקים שבהם הוא פותח", קובע אוחנה, "המשמעות היא אחת – אם אתה לא טוב אתה בחוץ. זה לא תמיד נכון, אבל ברוב הפעמים כן. קח שחקן כמו יבואה למשל, שכובש הרבה. אם שלומי היה מקבל את אותן דקות משחק והיו לו שישה שערים היום, הייתי אומר שהוא כישלון. עושים לו עוול כי הוא שווה בין 12 ל-15 שערים בעונה. בעונות משוגעות, אפילו יותר".

"קשה לי להיכנס לראש של רוני לוי ואלישע, למה הם לא נתנו לו לשחק", ממשיך אוחנה. "כשרוני לוי דיבר איתי עליו אמרתי לו 'תחטוף'. גם היום אני חושב שהוא יכול להיות אחד החלוצים הטובים בליגה. הבעיה היא ששלומי צריך לשחק. זה שחקן שניזון מביטחון עצמי וגב מהמאמן. קשה לו לעלות ולתת רבע שעה, כשהוא משתתף במשחק אחד ושניים לא. הוא לא יפגע ככה. אני אומר - תן לו דקות והוא יחזיר לך.

"אני בטוח שאם שלומי היה נשאר בבית"ר, היום הוא היה שחקן נבחרת, ועוד לגיטימי", מסכם אוחנה. "משהו קרה לו בדרך. הוא התחיל איתי בבית"ר ועשה עונה מצוינת, אבל הניהול סביבו השפיע עליו מאוד. אני לא יודע מי הבעלים של הכרטיס שלו, אבל הוא לא רצה לעבור להפועל פתח תקוה. יש לי כבוד לפתח תקוה, אבל זאת לא בית"ר. לא מבחינת החשיפה, היכולת להתקדם והסיכויים להגיע לנבחרת. לשלומי לא היה מה לומר בעניין ואז חשבתי שזאת טעות שלו שעבר. הוא נתן בפתח תקוה עונה לא רעה, אבל מי זוכר את זה? תראה איזה אימפקט היה לו אצלי ואיזה בפתח תקוה".

את הנקודה הזו אלישע לוי הבין היטב. מאז שארבייטמן הגיע לחיפה, העצבים שאחרי ההחמצות, תנועות הגוף הפומפוזיות, הפכו לסימן ההיכר שלו. אלישע לוי הבין שהוא חייב להרגיע את הילד, ובזמן ששחקני מכבי חיפה היו הולכים לאכול, ארבייטמן היה נשאר לעבור אחרי האימון על הריכוז. מול השער ובכלל. "הוא עובד עם גיורגי (דרסיליה) ואיתי", מספר אלישע לוי. "זאת עבודה טכנית וטקטית, הרבה עבודה מול השער, כל הזמן מול השער. חלוץ צריך להרגיש רשת אחרי תקופה ארוכה שהוא לא כובש ואחרי הגול הראשון חזר לו הביטחון. אנחנו עובדים איתו בעיקר על ריכוז בטריטוריות מסוימות, פינה ארוכה וקצרה – למשל".

לא פעם, בהקשר הזה, ארבייטמן לוקח כדור אחרי האימונים וזורק לסל שמוצב בסמוך לחדר האוכל. זה מאפס אותו. בעונה שעברה, זוכרים בחיפה, ארבייטמן הרבה לדבר על חוסר מזל, שזה בעצם חוסר ביטחון. "למרות מה שהוא משדר על המגרש, איך שהוא רץ ומדבר, הכישרון שלו תלוי בעיקר בביטחון, ולא להפך", מספרים בחיפה. "אלישע מעודד אותו הרבה מאוד לפני משחקים. גם יניב קטן עושה את זה טוב. זה שחקן שצריך לעבוד איתו הרבה על החלק הפסיכולוגי. אחרי שהוא הבקיע שער לפני שני מחזורים, היה ברור שהוא יבקיע גם באשדוד. כשיש לו את זה, גם הגנה חזקה מאוד לא תעצור אותו".

וזה בדיוק העניין. השינוי התפישתי שעובר ארבייטמן בחיפה קשור לא מעט להסתגלות שלו לשחק בקבוצה אחרת מלבד בית"ר ירושלים ולהרגיש בבית. "הוא לוקח העונה הכל בפרופורציות, אכפת לו יותר מה יקרה במגרש ולא מה יכתבו", אומרים בחיפה. גם העונה, כמו תמיד, לארבייטמן יש בעיה לא פתורה בענייני כסף, בחוזה התלת-שנתי שלו במועדון. זאת העונה השנייה מבין שלוש של ארבייטמן בחיפה, כשבראשונה השתכר השחקן 80 אלף דולר. העונה וגם בעונה הבאה הוא ירוויח 120 אלף דולר, כשבכל העונה למועדון אופציה לשדרג את שכרו. "הוא ניסה לעלות את השכר ולא הצליח", טוען גורם בחיפה. "אם הוא היה מסיים את העונה שעברה עם עשרה שערים, היה על מה לדבר".

בעונות קודמות, ארבייטמן היה מקדיש לכך יותר תשומת לב ומפריע לעצמו, אבל הוא הגיע למצב שהוא לא יכול להרשות לעצמו להתעסק בעוד דברים חוץ מכדורגל. בחיפה היה מי שאמר שארבייטמן מאוד מאוכזב מהעיכוב שנוצר, אבל בינתיים לא ממהר לפתוח את הפה כדי שהקריירה לא תפגע. כשיש גולים, גם שמים לב פחות לצדדים "הפרובלמטיים" בארבייטמן. בנוסף לכל, את העונה הנוכחית הוא פתח עם פציעה טורדנית בקרסול, מה שהקשה עליו לחזור לכושר מלא. ת'מבינקוסי פנטאני נראה בשיאו, כבש שערים מבטיחים וארבייטמן שוב נדחק לעמדה לא נוחה. "הפציעה הטרידה אותו", מאשר לוי. "לקח לו זמן למצוא את המקום שלו. היום הוא יותר טוב פיזית, מנטלית, יש לו ביטחון. שלומי מאוד מוכשר והבקיע הרבה יחסית לגיל שלו. בגלל זה אנחנו גם עובדים הרבה מאוד מול השער. ברגע שהביטחון חוזר אליו, הוא לא מפסיק להבקיע. כמו הרבה שחקנים אחרים, גם הוא שחקן של ביטחון".

יש עוד בעיה אחת שעדיין לא נפתרה. בשנתיים האחרונות ארבייטמן כבש מספר שערים משפיעים, אבל הוא לא הכריע אף משחק בזכות שער ניצחון. בשש השנים האחרונות הוא כבש חמישה שערים מכריעים בלבד, שניים מהם בעונה הראשונה שלו בבית"ר. שער הערב מול מכבי תל אביב (20.50, ערוץ 10) יכריז סופית על סוף התקופה הרעה של ארבייטמן, וישים סופית בצד את הסטיגמה הפרובלמטית שלו (אוחנה: "הוא לא ילד טיפש ולגמרי לא בעייתי. זה לא מה שגרם לקריירה שלו להיקטע").

והכי חשוב, אלישע לוי אולי מראה במחזורים האחרונים מהי הדרך הנכונה לעבוד עם חלוץ כמו ארבייטמן. לא לנסות להפוך אותו למה שהוא לא, אלא פשוט לקבל את כל החבילה ולתת לה דקות משחק. בעזרת יד מלטפת ומרגיעה, זו כנראה הנוסחה. "אני לא יודע מה היה איתו פעם, היום הוא יותר בוגר ונוח לעבודה, הוא בכלל לא פרובלמטי", מגן אלישע. "הוא ישר איתי ויודע מתי לשחק ומתי לצאת. גם אם התלונן על דקות משחק, זה נעשה בפורום המתאים, בלי בעיות. הוא רק מתחיל ואני מקווה בשבילו שיגיע לנבחרת. חלק משלומי זה עניין הביטחון ולכן, למרות שזה לא קורה הרבה, מתי שצריך אנחנו משוחחים. הרבה פעמים הוא יוזם שיחות כדי לדבר על כדורגל, או דברים אחרים. זה עוזר לו. ראית איך התפרצויות השמחה שלו מול אשדוד? ראית איך הוא נראה אחרי הגול?".