להשעות את ההשעיה

"אני לא מאשים את מאיר לוי, כי שיפוט עבורו זוהי רק השלמת הכנסה. אולי כשהשופטים ירוויחו 20 אלף שקלים בחודש ויתעסקו רק בשיפוט, הם יבינו שכל טעות עלולה לפגוע להם בעבודה ולעלות במשכורת ואז ישפטו בצורה אחידה", כך תקף בסוף השבוע ג'קי בן זקן, הבעלים של מ.ס. אשדוד, את השופט שאישר לסמואל יבואה והפועל תל אביב שער מעורר מחלוקת בבלומפילד. מאיר לוי, ששם מבטחו באותו אירוע על קוונו והתעלם מקריאת השופט הרביעי, לא שובץ למשחקי השבת הקרובה. האם זו הדרך בה ילמד את הלקח? לא ממש בטוח.

לוי, שהחלטתו העירה מחדש את ההתעסקות הבלתי פוסקת בטעויות השופטים והשלכותיהן, יכול לפנות לשותפו לפרשת הוצאות הרכב, משה בוחבוט, אשר בתחילת העונה הושעה לתקופה בת חודש ימים עקב פנדל לא מוצדק שהעניק להכח עמידר רמת גן בדקת הסיום במשחקה נגד בני יהודה. העונש לא ממש הועיל לשופט הצעיר, שמאז הספיק לפשל במספר משחקים נוספים, ולאחר שריקה מוטעית לפנדל לזכות הפועל פתח תקוה נגד מכבי תל אביב בינואר פשוט לקח אחריות, ניצל מהשעיה נוספת ונשלח לשפוט בליגה הלאומית.

את הדרבי התל אביבי בעוד שני מחזורים לא ישפוט בוחבוט וגם לא מאיר לוי. יהיה זה בכיר שופטי קפריסין, קוסטס קפיטאניס, שינהל את המשחק על מנת לאשש טענה לפיה שופטים מחו"ל עדיפים על שופטי ארצנו. אלא שמבט לעבר הנעשה במערב והגישה בה נוקטים באירופה כלפי טעויות השיפוט, מראה שלפחות בתחום הזה אנו חלק אינטגרלי מהיבשת. גם שם מאמינים שהשופטים (המקצוענים) שלהם הם הגרועים בעולם, משעים אותם ללא הרף ומחפשים בנרות פתרונות חיצוניים.

בתחילת העונה ניסו קברניטי הליגה האנגלית לרענן את השורות בתחום השיפוט בפרמיירליג, והקפיצו אל רשימת 20 השופטים הבכירים את סטיוארט אטוול בן ה-26, ששנתיים קודם לכן עוד שפט במשחקי יום ראשון אחר הצהריים בליגות החובבים. ההימור התגלה ככישלון חרוץ, כשהשופט הצעיר, אותו אחד שאישר בספטמבר את "השער שמעולם לא נכבש" (כדור שהיה רחוק לפחות מטר מקורת השער והורחק מקו החוץ כדי למנוע קרן, אך נחשב על ידי אטוול כשער חוקי) במשחק בין רדינג לווטפורד בליגת המשנה, לא מפסיק לפשל.

אטוול כבר הושעה העונה, הורד לליגות הנמוכות ונחתך בכל כלי התקשורת, אך מצא את דרכו בחזרה לליגה הראשונה. איך מי שנחשב מיד עם עלייתו לפרמיירליג כגרוע בשופטי אנגליה ממשיך לקבל אשראי? פשוט מאוד – המבחר דליל והעתיד מדאיג. לא לחינם קרא גרהאם פול, השופט האנגלי לשעבר שודאי זכור לכולם כמי ששלף שלושה כרטיסים צהובים ליוסיפ סימוניץ' הקרואטי בטרם הרחיקו במונדיאל 2006 במשחק נבחרתו נגד אוסטרליה, להפסיק עם השעיות השופטים ובאין אפשרות אחרת – להעניק להם את כל הביטחון הנדרש.

"אם הכדורגלנים דארן בנט ועאמר זאקי היו שופטים, הם ודאי היו מושעים מהמשחק הבא על הטעויות שגרמו לקבוצותיהם לאבד נקודות", הסביר פול את גישתו ב'דיילי מייל'. "צריך להבין שהשעיית שופט רק מערערת את ביטחונו העצמי, שזה אולי הדבר ההכרחי ביותר עבורו. האם שופט שהושעה חוזר טוב יותר? זו צריכה להיות השאלה המנחה את מקבלי ההחלטות. אני חושב שלא. צריך לעודד אותם להמשיך ולקבל החלטות אמיצות, גם אם ישגו בסופו של דבר".

כשפול, שתלה את המשרוקית לפני הגיל המקסימלי, מדבר על הענקת ביטחון בלית ברירה, הוא מתכוון לכך שבני דורו נושקים לסיום הקריירה ותחליפים הולמים לא נראים באופק. "זהו בהחלט זמן מדאיג עבור השיפוט בכל העולם", הסביר פול. "הבכירים פורשים אחרי שנסחטו עד הרגע האחרון, הכוחות החדשים לא משכילים לבסס עצמם ובדרגים האחרים שלנו יותר ויותר שופטים פורשים בשל יחס משפיל מהסובבים. צריך לתת בהם אמון". באנגליה מדווחים על אובדן של 7,000 שופטים מדי עונה, רובם מוותרים על המקצוע בשל היחס לו הם זוכים מצד שחקנים, מאמנים ואוהדים.

אם באנגליה נוקטים עדיין בהקפאת שופטים ומתן עונשים, באיטליה הגישה מעט שונה. שופט העבר האגדי, פיירלואיג'י קולינה, מתפקד כיום כיועץ מיוחד ללא שכר של איגוד השופטים האיטלקי, ומתוקף עברו משמש ככתובת לכל טענה כלפי השופטים באיטליה. אך מי שחשב שדמותו של קולינה תרכך את התקשורת והאוהדים ותביא למיתון הביקורות, נחל אכזבה מרה. קולינה בוחר להסביר את החלטות השיפוט מעוררות המחלוקת בעצמו ("פעם חשבתי שכדאי לשופטים להגיע למסיבת עיתונאים ולתת הסברים, אך כעת אני מבין שזה יכול רק להזיק מבחינה פסיכולוגית") ובשל כך הפך יעד לקיטונות בוז ולעיתים אף איומים.

באיטליה, בניגוד לאנגליה ואפילו למתרחש כאן אצלנו, לא מאפשרים לשופטים להביע את עמדתם באשר להחלטות. יתרה מכך, לאחרונה אף שללו מהם את האפשרות לנהל בלוגים באינטרנט ולהיות חברים בפייסבוק. "השתיקה מפריעה לנו יותר מכל, כי היא מצביעה על חוסר אכפתיות", הסביר הבעלים של פיורנטינה, דניאלה דלה-ואלה, אחרי שבכיר שופטי איטליה, רוברטו רוזטי, לא העניק לקבוצתו פנדל בסן סירו נגד מילאן. "יש לנו המון כבוד לשופטים והבנה שהטעויות הן אנושיות. אנו רק מבקשים יותר תשומת לב. אין לנו עניין בהשעיות ועונשים, את הטיפול המשמעתי אנחנו משאירים לקולינה".

גם רוזטי, אשר נחשב על ידי רבים ליורש של קולינה, היה מעורב השנה בלא מספר אירועים מפוקפקים. כולם זוכרים את אישור השער שהבקיע אדריאנו בידו בדרבי המילאנזי בו ניצחה אינטר 1:2 את מילאן בפברואר – החלטה שעוררה זעם בתקשורת ("75 אלף צופים ראו את אדריאנו כובש ביד ורק רוזטי והקוון שלו לא שמו לב") אולם זכתה לגיבוי מלא מקולינה שאמר כי השער חוקי ולא נקט בהליכים משמעתיים כלפי רוזטי, אשר יש אומרים כי זוכה לחסינות בהתאם למעמדו.

שופט העבר, שכבר השעה מספר שופטים בחוסר רצון משווע, עובר עימם על הטעויות מדי מחזור ומנסה ליצור אחידות בפסיקותיהם בעזרת דיונים שבועיים ועיסוק נרחב בחוקים החדשים. אחד העניינים עליהם קולינה שם דגש – נושא שעלה גם אצלנו בשבוע האחרון – נגע באחריותם של הקוונים (או עוזרי השופט): "אסור להם להתערב במקרים שהם בשליטה בלעדית של השופט, אבל במצבי נבדל ההחלטה היא 99% שלהם. צריכה להיות חלוקה ברורה והבנה של מהות התפקיד, וכך נגיע לרמת שיפוט גבוהה יותר".

בצרפת משוועים לפיגורה בדמותו של קולינה שיבוא ויתקן את תחלואי השיפוט בארצם. בזמן שברוסיה מנסים להביא את דיק יול, שופט העבר ההולנדי, על מנת לעשות עבודה יסודית עם שופטיהם ולייצר שניים שיוכלו להיכלל בסגל השיפוט של מונדיאל 2010, בצרפת מנסים עוד ועוד טכניקות על מנת לקזז טעויות ולהוריד את הנושא מסדר היום. עד כדי כך שנשקלת ברצינות האפשרות לבצע חילופי שופטים עם גרמניה בעונה הבאה. נשמע מוכר?

העונה הקודמת בליגה הצרפתית הייתה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל. רמת שיפוט כל כך גרועה לא ראו בארץ הבאגט כבר שנים, ביורו 2008 לא היה ולו נציג צרפתי אחד בסגל השופטים, ומאמני ומנהלי הקבוצות השתלחו ללא רסן באנשים בשחור. "אני לא מתכוון ללחוץ את ידם של האנשים המתנשאים והשחצים האלה", זעם באפריל אשתקד אנטואן קומבוארה, מאמנה של ואלנסיין שהורחק שלוש פעמים בשנה אחת וניהל משחקים רבים מהיציע.

נקודת השבר הזו, שהולידה מחאה מצד המאמנים נגד השופטים ומצד השופטים כלפי התקשורת (שספרה 85 טעויות שיפוט מכריעות עד אפריל), הביאה לפגישת פיוס בין כל הצדדים בתחילת העונה ולשינוי הגישה. בצרפת החליטו לאפשר פתחון פה לשופטים כדי להסביר את החלטותיהם אחרי משחקים, ומנגד ביקשו לרסן את התנהגות הספסלים בעזרת מתן סמכות יתר לשופט הרביעי. על עונשים לשופטים מעדיפים לוותר שם, בעיקר בשל העובדה כי אין מספיק אנשי מקצוע המסוגלים לנהל משחקים בליגה הבכירה.

מנהלת הליגה הצרפתית, כפועל יוצא מהקשר הבלתי נמנע עם נשיא אופ"א מישל פלאטיני, היא מהמתנגדות הבולטות לשימוש בוידאו. למרות זאת, החליטו בתחילת העונה להקים בנוסף לוועדת המשמעת המוכרת, גם ועדת צפייה אשר תחליט בעזרת וידאו באשר לנושאים כגון פגיעות ללא כדור, עבירות מסוכנות וניסיונות להטעות את השופטים ("הרמאות זו הבעיה הכי גדולה שלנו", תקף את השחקנים השופט טוני שאפרון). אותה ועדה אמנם עוררה כעס מצד השחקנים על כך שהעונשים אף פעם לא זהים גם אם מדובר באותו מקרה בדיוק, אך בסך הכל התגלתה כמועילה, אם כי עדיין לא מרתיעה.

אם חשבתם שאצלנו מחכים בשקיקה להחלטות ועדת המשמעת של ההתאחדות, לא ראיתם מה קורה כשמדובר בוועדת הצפייה הצרפתית, שם בעיקרון מתקבלות ההחלטות בשיטת "עין תחת עין". במשחק בין טולוז למונאקו פגע בברוטאליות שייק מ'בנגה מטולוז באלחנדרו אלונסו, במה שהתברר בדיעבד כעבירה שסיימה עבור הארגנטינאי את העונה. על אף ששופט המשחק בחר לשלוף צהוב בלבד, לאחר צפייה בקלטת הוחלט להשעות את השחקן הפוגע עד לתום העונה – זמן מקביל לתקופת החלמתו של הנפגע. על עלייה ברמת השיפוט קשה עדיין לדווח, אך לפחות נעשה מזעור נזקים כלשהו המפחית את הביקורת. "טעויות שיפוט תמיד יהיו, כאן ובכל מקום", הסביר מרק באטה, יו"ר איגוד השופטים הצרפתי. "המטרה שלנו היא לצמצם אותן וליצור אינטרקציה טובה יותר עם יתר הגורמים במשחק".