אז זהו זה. נותר לנו עוד יום משחקים אחד ב-NBA לפני תחילת הפלייאוף כשהלילה (בין שלישי לרביעי), כדי להגיע לשם, שוחקו שלושה משחקים - ולא רק שכולם היו בין קבוצות פלייאוף, באופן נחמד ומשונה כולם היו בין קבוצות שייפגשו בסיבוב הראשון. אטלנטה הצליחה לנצח את מיאמי במשחק איטי והגנתי שכלל בעיקר ספסלים 79:81, הסלטיקס התלהבו מפער שתי הנקודות ועשו את אותו הדבר לפילדלפיה, 98:100. הלייקרס, מצידם, הביסו את יוטה הדועכת 112:125, אך אל תתנו למשחקים המעט דלוחים שראינו הערב לבלבל אתכם; מדובר בסדרות פלייאוף נהדרות.
המירוץ לפלייאוף:
מזרח:
1. קליבלנד 15:66
2. בוסטון 20:61 (5 משחקים מאחור)
3. אורלנדו (23:58 (8)
4. אטלנטה 34:47 (19)
5. מיאמי 39:42 (24)
6. שיקאגו 40:41 (25)
7. פילדלפיה 41:40 (26)
8. דטרויט 42:39 (27)
מערב:
1. ל.א לייקרס 17:65
2. דנבר 27:54 (10 משחקים מאחור)
3. סן אנטוניו 28:53 (11)
4. יוסטון 28:53 (11)
5. פורטלנד 28:53 (11)
6. ניו אורלינס 32:49 (15)
7. דאלאס 32:49 (15)
8. יוטה 34:48 (16.5)
בוסטון מוכנה. בערך
בוסטון (20:61) - פילדלפיה (41:40) 98:100
במהלך הרבע השני, כשפילדלפיה פתחה יתרון דו-ספרתי, חשבו בוודאי בבוסטון: "הנה, שוב קבוצה אנדרדוגית תעשה לנו צרות בפלייאוף", כפי שהיה עם אטלנטה בעונה שעברה. אלא שאז התאוששו הסלטיקס הפצועים ונטולי ריי אלן וקווין גארנט, חזרו למשחק, ועם הגנה מצוינת ברבע האחרון, בפרט של פירס על איגודאלה בזריקה האחרונה שהיתה יכולה להביא להארכה, השיגו את הניצחון. שתי הקבוצות ייפגשו, כאמור, בסיבוב הראשון של הפלייאוף, והסדרה הזאת עשויה להיות צמודה יותר משניתן לשער, למרות הכושר הנורא שעובר על הסיקרס, שספגו הפסד שישי ברציפות. פול פירס הוביל את המנצחים עם 31 נקודות באותו מספר דקות, כולל הסל שהתברר כסל הניצחון, בעוד טוני אלן הוסיף 18 משלו וגלן דייויס 15. 25 של אנדרה איגודאלה לא עזרו לסיקסרס, שיחפשו נקמה כשהמשחקים באמת יהפכו חשובים.
"היינו צריכים לנצח", אמר בסיום אנדרה איגודאלה המאוכזב, "הם הרי שיחקו עם המחליפים ברוב המשחק. אם לא נשחק ברמה גבוהה בפלייאוף, נלך הביתה". נקודת האור של הסיקרס יכולה להיות חזרתו למגרשים של ת'אדוס יאנג, ששב מפציעה בקרסול כדי לקלוע 18 נקודות. מהצד השני, שבע קליעות מדויקות מחוץ לקשת היו הסיפור של המשחק מבחינת פול פירס. "היינו צריכים נקודות, אז ניסיתי לקלוע יותר הערב", אמר כוכב בוסטון. מאמן הקבוצה, דוק ריברס, שיבח את ספסל קבוצתו: "הוא היה פנטסטי הערב. זו החבורה שהולכת לנצח לנו משחקים בפלייאוף, להכין אותם היה מאוד חשוב".
והלייקרס מוכנים, נקודה
לוס אנג'לס לייקרס (17:65) - יוטה ג'אז (34:48) 112:125
במשחק המאוחר של הלילה, ידעו הלייקרס שניצחון, משמעותו פגישה עם הג'אז בסיבוב הראשון. במידה מסוימת, אולי עדיף היה להם יריבה אחרת, שלא עשתה להם צרות בעבר, אבל במידה אחרת - ובכן, כמו שלוס אנג'לס משחקת העונה, וכמו שיוטה משחקת בתקופה האחרונה, קשה לראות את הסדרה הזאת - כמו המשחק הלילה - הולכת צמודה. אחרי מחצית ראשונה יחסית צמודה פתחו הלייקרס מבערים, ובחצי שני התקפי נהדר סיימו את הסיפור. אנדרו ביינום, שחוזר לאט לאט לעניינים ובדיוק בזמן הנכון, הוביל את המלאכים עם 22, בעוד גאסול וקובי הוסיפו 20 ו-16 בהתאמה ללייקרס, שקלעו 61 אחוז מחוץ לקשת. מהעבר השני, דרון וויליאמס היה היחיד שתפקד בג'אז, עם 25 ו-13 אסיסטים.
"65 נצחונות עם הפציעות שעברנו זה חתיכת הישג", אמר בסיום קובי בריאנט על כך שהלייקרס השוו את העונה הרגילה השלישית בטיבה בתולדות המועדון. אנדרו ביינום, נראה טוב יותר עם כל משחק שעובר, אמר: "אני בהחלט מתרגש. אני חושב שהאדרנלין שלי בלבד יסחוב אותי לאורך המשחק הראשון". מנגד, מאמן המפסידה, ג'רי סלואן, בעיקר ריאלי: "בידיעה שאנחנו הולכים לשחק מולם שוב, זה נראה די עגום. אני שונא להגיד את זה, אבל זו האמת".
אטלנטה (34:47) - מיאמי (39:42) 79:81
מה לא היה לנו במשחק הזה: החטאות דאנקים, החטאות ג'אמפים פנויים, ובאופן כללי החטאות. בעצם, התשובה לשאלה צריכה להיות: כדורסל. כדורסל לא היה לנו במשחק הזה. אבל זה נורמאלי, כששתי הקבוצות נתנו לכוכבים לנוח לקראת הפלייאוף, וכמו במקרה של בוסטון ופילדלפיה, גם כאן ייפגשו השתיים בעוד מספר ימים לסדרה שמבטיחה, וגם תקיים הרבה יותר. פליפ מורי הוביל את מחליפי ההוקס עם 17 נקודות באחוזים האיומים, כשמהעבר השני ניצל מייקל ביזלי את היעדרותו של דווין וויד כדי להעמיד 23 נקודות ו-13 ריבאונדים.
כוכב אטלנטה, ג'וש סמית', ששיחק רק 12 דקות במשחק, היה מבסוט מאיך ששחקני המשנה של הקבוצה שיחקו: "שמחתי לראות את החבר'ה שלא שיחקו הרבה העונה, הם הציגו את הכשרון שלהם". גם מהצד השני, שמח דווין וויד על היכולת של חבריו - במיוחד מייקל ביזלי. "היה כיף לראות אותו". לגבי המנוחה שקיבל, הוסיף פלאש: "כל מנוחה עוזרת לגוף שלי. נשחק שוב מול אטלנטה רק בשבת, זו כמות טובה של ימים לנוח".