בואטנג בקטן

במחזור הקודם אירחה בני יהודה את מכבי נתניה בבלומפילד. בערך בסביבות הדקה ה-70, סימן הקשר קובי מויאל למאמנו גיא לוזון שהוא לא יכול להמשיך וביקש להתחלף. הזהובים הוליכו 0:1 ומויאל היה אחד המצטיינים במגרש. שניים מבכירי השחקנים בבני יהודה פנו למויאל וביקשו ממנו להישאר על כר הדשא כדי לעזור לקבוצה לשמור על שער היתרון היקר ועל שלוש הנקודות החשובות. בצוות הרפואי די התפלאו על בקשת החילוף של הקשר הצעיר שידוע בקשיחותו וגם בסיום המשחק לא היה ממש ברור מדוע ביקש מויאל לצאת. גורם בקבוצה אמר בתום המשחק שנראה היה כאילו מויאל לא רוצה להיות נוכח על הדשא במידה והקבוצה תספוג את שער השוויון. מויאל יצא בסופו של דבר בדקה ה-75, והקשר הקרואטי הרוויה קובצ'ביץ', שנדחק לספסל בחודשים האחרונים, נכנס במקומו. בני יהודה כבשה כעבור מספר דקות את השער השני וניצחה לבסוף 0:2. מויאל זכה אמנם לשבחים רבים על משחקו, אולם במקביל נשמעו דברים בגנותו בגלל העובדה שביקש להתחלף. אחד מאוהדי הקבוצה שעמד ליד חדר ההלבשה אמר, ספק בצחוק ספק ברצינות, שמויאל רצה לצאת כדי לקבל את מחיאות הכפיים של הקהל.

הדברים של האוהד לא נשמעו הזויים, בדיוק כמו התחינות של אנשי בני יהודה בפני קובי מויאל (22) להישאר על הדשא. מויאל הוא אחד השחקנים הכי צבעוניים בבני יהודה, אבל באותה מידה אחד החשובים שבהם. סיפור הצלחתו המפתיע הוא סיפור הצלחתה המפתיעה של בני יהודה, לא פחות מאף אחד מכוכביה המדוברים של הקבוצה. סיפור הצלחה מאחר שמדובר בשחקן צעיר שיצא למסע נדודים אחרי שלא נקלט בקבוצת נעוריו. מסע נדודים שהתחיל עם תחושה חמוצה בכפר סבא, מסע נדודים שגמר לא מעט שחקנים בגילו שנותרו לרגע ללא בית. למויאל גם אין כישרון יוצא דופן, הוא מתעסק בהרבה דברים חוץ מכדורגל, הוא השחקן הכי מצחיק בקבוצה, ובכל זאת הוא מצליח להתעלות על הכל כשהוא עולה על הדשא, ולתת את ההרגשה שהוא יוכל בעונה הבאה אפילו להנהיג את הקישור של בית"ר ירושלים, אליה יחזור.

מויאל, הרבה לפני התקרית עם אניימה לפני שני מחזורים או עם שליו מנשה במחזור האחרון, הוא דמות יוצאת דופן שלא משאירה אותך אדיש. זאת ניתן היה ללמוד גם מהתקרית עם אלירן עטר, שנזרק מהאימון בשבוע שעבר. כמה צדדים יש לאופיו הצבעוני של מויאל. לפני יום הכיפורים הגיע לאימון הקבוצה רב, מלווה באישה מבוגרת, כדי לערוך כפרות לשחקנים. כל שחקן שהגיע תורו לברכה הקריא תוך כדי רשימת תולדות משפחתו (לדוגמה: "אני כפיר, בן ל..), אבל כשהגיע תורו של מויאל הוא אמר "אני, קובי מויאל, בן 21...". הרב עצר את מויאל ואמר לו שצריך להקריא את שם ההורים.

במקרה אחר, ביקש מויאל למתוח כמה מחבריו לקבוצה, התקשר אל מספר שחקנים ששהו יחד בתל אביב ואמר להם שהוא תקוע בחניון דיזינגוף סנטר, ואינו מצליח למצוא את רכבו. החברים מיהרו כמובן לעזרת חברם והגיעו לחניון. עד מהרה הסתבר להם שהקשר החליט להתבדח על חשבונם, כאשר בזמן שהם משוטטים בין קומות החניון בניסיון למצוא את מויאל ורכבו, הוא כבר היה בדרכו לירושלים מתפקע מצחוק ומבסוט מעצמו.

לאופיו הייחודי של מויאל, כאמור, יש כמה צדדים. במחזור הרביעי, אירחו הזהובים את הפועל קרית שמונה בבלומפילד. כשעתיים לפני המשחק התבשר מויאל על כך שהוא אינו בסגל ושאת המשחק הוא יראה מהיציע. הקשר שהיה בטוח שהוא צריך לפתוח בהרכב לאחר שתורגל ב-11 במהלך השבוע היה מתוסכל מאוד, ואפילו שיחת עידוד צפופה על כר הדשא עם עוזר המאמן, יעקב אסייג, לא ממש עזרה להפיג את הכעס והעצבים. מויאל מצא דרך מקורית לפרוק את זעמו. היה זה משחקו הראשון של קשר הרכש מהראן ראדי בקבוצה, ומויאל שם לב שראדי מתחמם במחצית עם החולצה מספר 9 שהייתה שייכת לו בשלושת המשחקים הראשונים. הקשר הצעיר לא היסס לרגע, הגיע אל ספסל קבוצתו והחל לצעוק ולקלל את ראדי ההמום שלא הבין על מה המהומה.

מויאל לא הסתפק בזאת ובדקה ה-46, עם פתיחת המחצית וכשראדי עומד יחד עם מנהל הקבוצה חזי ראלי על קו האמצע ומתכונן להיכנס למשחק, שוב ירד ממרומי תא הכבוד עד המעקה שליד הספסל וצעק לעברו של ראדי: "אל תדאג, אני עוד אראה לך מה זה, חוצפן". שחקני הספסל הסתכלו בהלם על מויאל, שבמקום לעודד את ראדי שנכנס להופעת הבכורה שלו, התעסק עם עניינים שוליים וחסרי משמעות. למזלו של מויאל, המאמן גיא לוזון והמנכ"ל משה דמאיו לא הגיעו עדיין אל אזור הספסל ולא נכחו בעת האירוע המביש.

אלא שבבני יהודה יודעים לשים למויאל גבולות, והיכולת שלו על כר הדשא היא, בין היתר, תוצאה של עבודה נכונה איתו. העונה, למשל, הפתיע מויאל את חבריו, כשירד מחדר ההלבשה ועל רגליו נעלים אדומות של אדידס, עליהן היה רקום שמו של השחקן באנגלית והספרה 9. "ככה מקבלים את הנעל כשמזמינים אותה מחו"ל", סיפר מויאל לחבריו שלא יכלו לעצור את צחוקם. יושב ראש המועדון חזי מגן צחק קצת פחות והמליץ למויאל בעדינות שלא לשחק עם הנעליים מנקרות העיניים. "זה נראה לא טוב", הסביר מאוחר יותר הבעלים לשחקן, ומויאל אכן לא שיחק עם הנעל המדוברת והשתמש בה רק באימונים.

מויאל מביא את כל הצבע הזה למגרש, אבל במקביל לא נותן לדברים האלה להפריע לו להצטיין במדי בני יהודה. מויאל, למי שלא יודע, היה שותף לעונת הדאבל של קבוצת הנוער של בית"ר ירושלים ב-2006/7 עם המאמן גיא עזורי. מויאל אף זכה לדקות משחק בבוגרים אצל לואיס פרננדז, אבל כשהגיע יצחק שום הוא הבין שהדרך להרכב בית"ר עוברת דרך הצטיינות בקבוצות קטנות יותר, תחת הסטטוס המפחיד: מושאל. בכפר סבא זה לא עבד, בבית"ר לא מצאו לו מקום מחדש, והאופציה הכי טובה היתה בני יהודה. מויאל הושאל לעונה אחת לבני יהודה ותפס מקום כמעט קבוע בהרכב של גיא לוזון, בדרך כלל על חשבונו של הקרואטי הרוויה קובצ'ביץ'. למרות שעדיין לא בישל ולא כבש, הוא מנהל את משחק הקבוצה ביד רמה, תוך שילוב לא רע בכלל של טכניקה, מסירה, מסירות ואגרסיביות.

גם כשמהראן ראדי הצטרף והקרב על ההרכב התחמם, מויאל שמר על יכולתו ומקומו ב-11. מעבר ליכולת שלו למסור פשוט ומדויק על שטחים קטנים ואפילו גדולים לפעמים, בליגה הרכה שלנו, לקשיחות של מויאל יש ערך מוסף. כי לפני הכל, מדובר בקשר קשוח מאוד, אחד שלא פוחד מקרבות מגע, וגם מנצח אותם. מויאל, למרות אופיו הקונדסי מחוץ למגרש, מבין את המשחק בצורה מצוינת כשהוא עולה על הדשא – נתון חשוב מאוד לקשר אחורי. קשר שיודע להעביר כדור בנגיעה מצד לצד ולשנות מומנטום במהלך המשחק. בנוסף לכל, למרות קומתו הנמוכה יחסית, הוא ניחן במשחק ראש מצוין. מדובר באחד הנוגחים הכי טובים בליגה, עם יכולת ניתור ומיקום יוצאת דופן בקרבות על כדורים באמצע המגרש. "יש לו את משחק הראש הכי טוב בארץ, זה שחקן שמסוגל לנגוח בקירות. קובי יכול לנגוח בכדורי כוח שאנחנו עובדים איתם בחדר הכושר ולא יקרה לו כלום, יש לו ראש חזק במיוחד", העיד עליו אחד מחבריו לקבוצה.

"מה סוד ההצלחה של מויאל?", נשאל שחקן אחר בבני יהודה. "הוא נותן את כל כולו על המגרש. מבחינה מקצועית, בכל פעם שהוא קיבל הזדמנות הוא הוכיח את עצמו על המגרש, הוא נלחם, הוא מחויב מאוד למערכת ואני אומר לך באחריות מלאה שכיום הוא הקשר האחורי שנמצא בכושר הכי טוב בארץ, לא פחות. הוא מקצוען אמיתי. בא לכל אימון ברצינות מלאה. הוא מגיע לאימון כמו למשחק".

סיפור ההצלחה של מויאל מפתיע יותר, כאשר רואים את אהבת הקהל אליו. וזאת, למרות שאת מויאל מעניינת בעיקר בית"ר ירושלים, אליה הוא עורג לחזור בהזדמנות הראשונה, ומדובר בקשר רכש מושאל שתופס מקום לשחקן בית. בבני יהודה קיבלו מזמן את התחושה שמויאל רואה בהם רק תחנת מעבר, אבל זה לא פוגע בחיבה אליו. אפילו כשראשי בית"ר שקלו להחזיר אותו כבר בינואר הקרוב, אחרי שדרק בואטנג נמכר לקלן. "במהלך חודשים דצמבר וינואר, כשדובר על כך שדרק בואטנג יעזוב את בית"ר ירושלים ובמקביל קיים סיכוי שלואיס פרננדס יגיע לאמן, כל מה שעניין את קובי היה האם כתבו עליו משהו בעיתונים או באינטרנט והאם הוא מוזכר כמועמד לבית"ר", סיפר השבוע גורם במועדון.

בעונה הבאה זה כנראה יקרה. בבית"ר צפוי צונאמי כלכלי, וכל המושאלים הצעירים אמורים לחזור כדי להשאיר את הספינה מעל המים. האם מה שהספיק לבני יהודה יספיק גם לבית"ר? האם בבית"ר יתעלמו מטור השערים והבישולים (0 ו-0) וכמו בבני יהודה יסתכלו על שאר הדברים שמויאל מביא למגרש, או שבטדי קשר אחורי צריך חבילה שלמה יותר? תהיו בטוחים שהערב במשחק מול בית"ר (20:50, ערוץ 10) מויאל יעשה הכל, אבל הכל, כדי להראות כמה הוא מתאים.