פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        עליית ליגה

        למרות שרוב המאמנים בכלל לא מודעים למעבר לליגה אירופית, יש כמה שינויים בגרסה החדשה של גביע אופ"א שעשויים לשרת אותנו בעונה הבאה

        הקמפיין של אופ"א לקידום המפעל החדש – הליגה האירופאית, אולי הצליח לעורר הדים בעולם, אך בישראל רוב אנשי הכדורגל אפילו לא זוכרים שבשנה הבאה יהיה מפעל חלופי לגביע אופ"א ולאינטרטוטו, למרות שחלקם ייקחו בו חלק ויושפעו ממנו בצורה זו או אחרת.

        אלא אם כן תצליח הליגה הישראלית לטפס 13 מקומות בדירוג, במסגרת השינוי נשלח באופן קבוע שלוש נציגות: מחזיקת הגביע והמסיימות במקום השני והשלישי. אחד השינויים המשמעותיים יהיה עבור הקבוצה שתסיים במקום השלישי ותעפיל לסיבוב המוקדם הראשון, שהמשחק הראשון בו יתקיים כבר ב-2 ביולי, חודש בלבד לאחר סיום הליגה. גם הנציגה שתסיים במקום השני לא תזכה למנוחה ארוכה מדי ותתחיל את העונה שבועיים לאחר מכן. מחזיקת הגביע תזכה להתחיל את העונה האירופאית רק ב-30 ביולי.

        "מאמן של קבוצה שתשחק בליגה האירופאית יצטרך לדעת איך לפתוח עונה מוקדם, כי זו תורת אימונים בפני עצמה", מסביר אלי גוטמן, מאמן הפועל ת"א. "צריך לדעת לא להעמיס יתר על המידה, כדי שהשחקנים יגיעו רעננים לרגעים המכריעים של העונה, אך מנגד להביא אותם לכושר טוב מספיק כבר בהתחלה. צריך לסגור את הסגל מהר מאוד, ורצוי שלקבוצה יהיה בסיס טוב ובלי שינויים רבים, כי אין הרבה זמן להתחבר".

        יותר מעפילות

        שינוי משמעותי נוסף יהיה בקלות היחסית בה יוכלו קבוצות ישראליות להעפיל לשלב הבתים, שגם הוא ישנה את פניו ויהיה דומה למקבילו בליגת האלופות. הליגה תורכב מ-12 קבוצות בנות ארבע קבוצות, סה"כ 48 קבוצות בניגוד ל-40 הקבוצות המחולקות לשמונה בתים של חמש קבוצות כיום. גם השיטה תהיה זהה לליגת האלופות – כל קבוצה תשחק פעמיים מול שלוש יריבותיה, פעם בבית ופעם בחוץ, ושתי הראשונות בכל בית יעלו לשלב הבא.

        הדרך לשלב הבתים אומנם אינה קצרה באופן משמעותי מגביע אופ"א, אך קלה בהרבה. לסיבוב המוקדם הראשון מעפילות 50 קבוצות, בהן המדורגת שלישית בישראל, שאמורה להיות בין הקבוצות החזקות בסיבוב ולעבור בקלות. לסיבוב השני מעפילות 25 המנצחות ועוד 55 קבוצות שעלו אוטומטית, בהן המדורגת שנייה בישראל. גם כאן לא צפויות קבוצות מאיימות במיוחד פרט למדורגת שלישית ביוון והרביעית בטורקיה.

        לשלב המוקדם השלישי מעפילה מחזיקת הגביע הישראלי, 40 המעפילות מהסיבוב הקודם ועוד 29 קבוצות, בהן מספר קבוצות מאיימות – המסיימות שישית באנגליה, באיטליה ובספרד, המדורגת שלישית בטורקיה, המפסידה בפלייאוף ביוון, וזניט סנט פטרסבורג הרוסית וגוטבורג השבדית שהבטיחו את מקומן.

        35 המנצחות יעלו לשלב האחרון לפני הבתים, שם יפגשו את 15 המודחות מהסיבוב המוקדם השלישי של ליגת האלופות ועוד 24 קבוצות המעפילות היישר לשלב הזה בהן – מחזיקת הגביע האנגלי, מחזיקת הגביע הספרדי, מחזיקת הגביע האיטלקי, מחזיקת הגביע הגרמני, מחזיקת הגביע הטורקי, מחזיקת הגביע הפורטוגלי, המדורגת חמישית באנגליה בספרד ובאיטליה והמדורגת רביעית בבונדסליגה.

        עם קצת מזל בהגרלות, והסיכוי הסביר שגם הישראלית שתעפיל למוקדמות האלופות תנשור בסופו של דבר לשלב המוקדם האחרון באופ"א, לא יהיה זה מופרך שיותר מקבוצה אחת תעפיל לשלב הבתים – מה שיוסיף לכל אחת מהמעפילות עוד שישה משחקים לעונה, שני משחקים בכל חודש באוקטובר, בנובמבר ובדצמבר, ואולי הכנסה נוספת ממשחק בית, דרך מכירת כרטיסים וזכויות שידור.

        כן, גם מבחינה כלכלית המפעל הופך לאטרקטיבי יותר, אם כי עדיין לא ברור עד כמה. נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, הכריז כי ספונסרים נוספים יאמצו את המפעל במודל זהה לליגת האלופות - כדור משחק רשמי, נותנת חסות ראשית, משנית ומפרסמות. בעונה שעברה הרוויחה ליגת האלופות 468 מיליון פאונד, שהתחלקו בין הקבוצות, בעוד גביע אופ"א נהנה מהכנסות של פחות מעשירית מהסכום - 32 מיליון פאונד. ההערכה באופ"א מדברת על כך שכבר העונה הסכום יחצה את רף ה-100 מיליון. כפועל יוצא מן העניין - כל קבוצה תרוויח פי שלושה על השתתפותה, והגעה לשלב הבתים תכניס קרוב למיליון פאונד ממענקים, מזכויות שידור וממכירת כרטיסים.

        יותר שחקנים

        תוספת של בין 10 ל-14 משחקים בעונה יכולה לטרוף את הקלפים עבור קבוצה, בעיקר קבוצה ישראלית אשר אינה רגילה לעומס משחקים שכזה. ניסיון העבר מלמד כי קבוצה ישראלית שהצליחה להעפיל לשלב הבתים, באופ"א או בליגת האלופות, לא הצליחה לזכות באליפות באותה השנה. "נכון שלא זכינו באליפות בעונה בה העפלנו לשלב הבתים באופ"א, אבל זה היה הישג בפני עצמו להגיע לשם", נזכר רוני לוי בימיו במכבי חיפה. "מי שרוצה להצליח בשתי החזיתות חייב סגל עמוק ואיכותי, יותר מזה שהיה לנו".

        המשוואה הזאת אולי פשוטה בעונה רגילה, אבל כשגם ליגת העל גדלה במקביל, קשה יותר להחזיק סגל רחב ואיכותי כששחקנים רבים יעדיפו להיות שחקני הרכב בקבוצות קטנות יותר בליגה הבכירה מאשר על הספסל של קבוצה גדולה. "זו באמת נקודה שמסבכת את הסיפור, ואולי תגרום לבעלי הקבוצות להוציא יותר כסף כדי לפתות את השחקנים האלה", מסביר לוי.

        "אין אפס, מי שרוצה להצליח באירופה תוך שמירה על המיקום הגבוה בליגה תצטרך סגל רחב בכל מחיר, אחרת אין סיכוי להצליח", סבור גוטמן. "הפיתויים יצטרכו להיות גדולים יותר, גם מבחינה כספית וגם מעבר", מוסיף רוני לוי. "אני מניח ששחקנים צעירים ומוכשרים עם אמונה עצמית יישארו וינסו לקנות את מקומם בהרכב, אבל אלה שיודעים שהם לא יהיו לעולם שחקנים מובילים, יעזבו. ואסור לזלזל בשחקנים כאלה – בעונה ארוכה שכוללת ליגה, גביע, גביע הטוטו, אירופה ונבחרות לחלק מהשחקנים – הם לעתים אלה שמטים את הכף בין הצלחה לכישלון".

        יותר סקאוטים

        מעבר להוצאות הכספיות הגדולות עבור שחקני סגל רחב של קבוצות הצמרת שישתתפו באירופה, עשוי להיווצר פה מעגל קסמים של מחסור בשחקנים ישראלים בכירים, מה שיוריד את רמת הליגה, אך במקביל יעלה את כמות השחקנים הצעירים שיקבלו הזדמנויות בקבוצות מרכז הטבלה, ואולי יתרום לכדורגל הישראלי בטווח הארוך.

        מה שיגרום למחסור גדול עוד יותר בשחקנים ישראלים בכירים, הוא הייצוא של השחקן הישראלי לאירופה שעשוי לגדול עקב השינוי במפעל השני בחשיבותו ביבשת. "אין ספק שאם יש יותר משחקים באירופה, ויותר משחקים בחוץ – יהיו לשחקן הישראלי הרבה יותר הזדמנויות להציג את עצמו", בטוח סוכן השחקנים גלעד קצב, שאחראי יחד עם אחיו רונן על ייצוא מרבית השחקנים מישראל. "כשהשחקן הישראלי מגיע לגביע אירופה הוא נותן את כל כולו, גם כי זו חוויה, וגם כי בראש שלו עומדת האמונה שהופעה טובה שם לא תיעלם מעיני הסקאוטים ויכולה לסדר לו חוזה משודרג בקבוצה אירופאית", מוסיף גוטמן.

        "המשחקים בזירה האירופאית מוציאים את המיטב מכל שחקן", מספר רוני לוי. "גם שינוי השיטה בשלב הבתים והעובדה שיהיו יותר משחקים באירופה עצמה וביותר מדינות, יעזרו לשחקן הישראלי לשווק את עצמו. ככה סקאוט לא צריך להגיע במיוחד לישראל, מה גם שאם שחקן נותן תצוגת תכלית בצרפת לדוגמה, כל ברנז'ת הכדורגל שם כבר תכיר את השם שלו, אפילו בלי שיהיה סקאוט במשחק"."עד כמה השינוי יהיה גדול אני לא יודע", מודה קצב, "אני לא מאמין שהמספרים יגדלו לעשרות, בטח שלא בקרוב, אבל בטוח שתהיה התקדמות לא קטנה".

        יותר תשתיות

        התהליך שעברו הליגה הבלגית והליגה הצ'כית בתחילת המילניום הוא דוגמה טובה למה שעשוי להתרחש בישראל. הצ'כים נהנו עד פתיחת המילניום הנוכחי מליגה לא רעה בכלל עם קבוצות פאר מקומיות דוגמת ספרטה פראג וסלביה פראג, על אף עזיבה של כוכבי הליגה לאחר יורו 96'. חוק בוסמן הביא לעלייה בביקוש לשחקנים אירופאים ממדינות עשירות פחות, והליגה התרוקנה מהכישרונות ונותרה בעיקר עם שחקנים צעירים, כשמי שמוכיח את עצמו נמכר במהירות הבזק לבונדסליגה או לליגה בכירה אחרת. הליגה אמנם מעניינת כמו צפייה בשלג היורד על פראג בחורף, אך הנבחרת נהנית ממלאי כישרונות מתחדש והמועדונים משקיעים יותר בתשתיות מחלקות הנוער מאשר בזרים.

        הבלגים, לעומתם, בעיקר עקב המצב הסוציו אקונומי הגבוה יותר במדינה והעבר הקולוניאליסטי, החליטו לא לוותר על הליגה, וכשהכישרונות המקומיים ברחו – החלו לייבא זרים מאפריקה ומדרום אמריקה (ולאחרונה גם מישראל) והפכו לתחנת מעבר בין המדינות המתפתחות לאירופה. הליגה אמנם נותרה ברמה לא רעה, אך הכסף הקל והמהיר פיתה את מרבית בעלי הקבוצות הבלגים שהחלו לעסוק יותר ויותר במציאת כישרונות צעירים מעבר לים על מנת למכור אותם בעבור חופן יורואים, ופחות ופחות בפיתוח כישרונות בלגים צעירים. הנבחרת הבלגית הפכה מנבחרת אירופאית מהדרג השני ומשתתפת קבועה באליפויות היבשת והעולם, לנבחרת שהעפילה רק למונדיאל אחד מאז עבר חוק בוסמן, וגם ממנו הודחה במהרה.

        לא ברור איזו בשורה תגיע אלינו בסוף, ולא רק בגלל שלישראל אין את מסורת הספורט הצ'כית ולא את המשאבים שיש בבלגיה. פשוט כי אנחנו לא יודעים לנצל הזדמנויות. מה גם שכמות הזרים בליגת העל מוגבלת, מה שמצביע על כך כי הליגה הישראלית תתמקם פחות או יותר במרכז הסקאלה בין השיטה הצ'כית לבלגית.

        יותר צעירים

        אין ספק שהשאפתנות הישראלית לא תוותר על המשך המאבקים בליגה, וההעפלה הקלה יותר לבמה האירופאית תעודד את בעלי הקבוצות להשקיע בזרים. גם הגבלת כמות הזרים והגברת ייצוא הישראלים עשויות לחייב את בעלי הקבוצות להשקיע יותר במחלקות הנוער ובטיפוח כישרונות צעירים. השאלה היא האם יהיה מי שינצל את האפשרויות החדשות. "בסופו של דבר, השינוי הזה אמור לעשות טוב לכדורגלן הישראלי ולכדורגל הישראלי, אבל למרבית הקבוצות ולליגה אני לא בטוח שזה יתרום", מסכם קצב. "מה גם שקודם כל צריך שהקבוצות הישראליות יעפילו בכלל, כבר למדנו על בשרנו שגם נגד קבוצות קלות וכשהכל נראה פשוט, אנחנו מצליחים להסתבך ולא לעלות". העובדה שמבדיקה שנערכה לצורך הכתבה, מרבית המאמנים של הקבוצות המועמדות לשחק במפעל בשנה הבאה לא מודעים כלל לשינויים בו, מצביעה שקצב לא טועה.