תסתכלו עליהם ותראו את הקבוצה

את מה שעובר על עירוני נהריה בתקופה האחרונה אפשר לסכם דרך תמונה אחת: היציעים. דקות ספורות לפני המשחק מול הפועל ירושלים, אפשר היה לחשוב כאילו האולם בעין שרה הולך להיות ריק מאדם – הרי מדובר בקבוצה מפורקת בלי סיבות רבות לשחק. אלא שעם שריקת הפתיחה כבר אפשר היה להרגיש אווירה ביתית כמו בימים היפים של הקבוצה. החבורה של יעקב ג'ינו כבר היתה גמורה, ריקה מתוכן, אך בניגוד לכל התחזיות היא ממשיכה לחיות ולבעוט - והפעם בהפועל ירושלים, שאף קיבלה על חשבון הבית שיעור חשוב לקראת מפגש אפשרי ביניהן בפלייאוף המתקרב. אם את היכולת המצוינת של רון לואיס, פיליפ ריצ'י ויוגב אוחיון למדנו להכיר, אז במשחק מול ירושלים קיבלו מתן נאור ודניאל גור אריה השראה מברק פלג שקיבל מגן הוקרה, והסבירו עבודה שחורה מה היא. במידה מסוימת, זוהי הרוח האמיתית של המועדון הזה.

"גורה בכלל הגיע לשנת הכנה", סיפר יעקב ג'ינו על גור אריה, בוגר מחלקת הנוער של מכבי תל אביב, ששיחק בנבחרת העתודה ובשנתיים הקודמות הציג יכולת נאה במכבי הוד השרון מהלאומית, "יש לו לב ענק והוא בא לקבוצה עם ארבעה שחקנים גבוהים. אותי הוא לא מפתיע, צריך לתת לו קרדיט - הוא גורם מרכזי לאיך שנראינו היום". בסיום המשחק היה עומאר סניד – אחד משחקני העונה, להזכירכם - בהלם לאחר מה שעשה לו הילד בן ה-21 ב-17 דקות של הגנה מצוינת. "תענוג לראות את ההתקדמות שלו", סיכם ג'ינו את ההווה הנחמד של הילד. עכשיו בואו נקווה שהוא יצרף גם קצת עתיד.

עוד שבוע עבר, ומכבי חיפה רשמה את הניצחון השלישי ברציפות שלה, כאשר הפעם עירוני אשקלון, שהגיעה עם רצון עז לנצח ולברוח מהתחתית, נפלה ברשת של אבי אשכנזי. דורון פרקינס המשיך בשלו, עם עוד תצוגה שמחזירה אותו לעמדת מועמד לתואר המצטיין של הליגה, אך הסיפור של המשחק היה מהלכי המאני טיים של גור פורת, שעלה בחמישייה ואחרי תקופה לא טובה חזר לעצמו. "פתחנו טוב את המשחק, וכשהקבוצה פותחת טוב זה משפיע על כולם. ההתפתחות של המשחק שיחקה לידיים שלנו, ולכולם יש יותר ביטחון. הרגשנו טוב עם איך ששיחקנו".

בשבוע הבא תפגוש חיפה את מכבי תל אביב, שלא הפסידה ב-12 המשחקים האחרונים בליגה, במבחן כוח חשוב עבורה. למרות זאת, נראה כי המשחק לא משפיע יותר מדי על החבורה של אשכנזי: "אנחנו לא מרגישים לחץ לקראת מכבי תל אביב", מעיד פורת, "כל משחק הוא חשוב וכל ניצחון יעזור לנו להגיע למטרה שלנו, שהיא כרגע לסיים במקום השלישי. אנחנו משתפרים בכל שבוע ומקווים להגיע לשיא ברגע הנכון".

באמצע הרבע השלישי במשחק בין מכבי ראשון לציון לבני השרון קרסה לפתע הקבוצה של עופר ברקוביץ' ואיבדה את המשחק באופן סופי. אוהדיה של ראשון לציון, שראו העונה מספר שיא של זרים על הפרקט, שלושה מאמנים שונים, ואינסוף השפלות מצד הקבוצות היריבות, מאסו סופית בשחקניהם. בצעד חסר תקדים החליטו האוהדים להשליך את צעיפיהם לפרקט, וחלקם החליטו גם להשליך חפצים אחרים במחאה. אם האקט היה רק סמלי ומרומז, דקות ספורות לאחר מכן המשיך הקהל בצעדי המחאה ועזב את האולם. בתגובה אמר הקפטן אבי סוכר במסיבת העיתונאים: "אנחנו לא רובוטים, אלא רק בני אדם שעושים טעויות. אם הם אוהבים את הסמל שיתמכו בנו וירימו אותנו, כי אנחנו צריכים אותם. אם הפיתרון שלהם זה להתנהג כמו שהם התנהגו היום, אז אולי חבל על הכרטיסים שהם קונים".

הקהל הכתום כבר הספיק להסתכסך העונה עם זיו ארז, שעזב לאחר שרשרת הפסדים ודרישה של הקהל, וגם על דבריו של סוכר לא עברו בשתיקה הכתומים המאוכזבים: "השחקנים הם באמת בני אדם ולא רובוטים", אמר בתגובה האוהד הותיק של הקבוצה, דדי קצב, "בניגוד לרובוטים, לבני אדם יש גם לב, נשמה, וכבוד עצמי. השחקנים הם כמו זומבים, עולים ויורדים על הפרקט. אין לנו בעיה שהם שחקני כדורסל גרועים, אבל לפחות שישאירו את הלב על הפרקט. שחקנים שמוכנים שכל הקבוצות בליגה ידרכו עליהם, ועדיין לא נלחמים בשביל הכבוד והקהל, כנראה באמת עשויים ממתכת".

21 שנה נמצאת הקבוצה מעיר היין בליגת העל, וידעה ימים טובים יותר וטובים פחות, אך באף אחת מהעונות לא נראתה כאילו השלימה עם הירידה מליגת העל לפני שזה קרה באמת, לפני שאולי יקרה. ריבים על הפרקט בין השחקנים, יושב ראש שעולה ליציע במהלך המשחק ומקורבים לשחקנים שמזילים דמעה במקום השחקנים עצמם. בעוד חודש יידעו סופית אנשי הקבוצה האם הם ירדו לליגה הלאומית, אך כמו שזה נראה עכשיו, אם יש מגיע בכדורסל, אז למכבי ראשון לציון מגיע לרדת. במידה מסוימת היא כבר ירדה.

הפה החלקלק של פיני גרשון שיגר לפני מספר שנים לאוויר העולם את אחד המשפטים המצחיקים והנכונים בליגת העל: "מי שהולך לישון עם ילדים, שלא יתפלא אם הוא קם רטוב". שלוש קבוצות בליגת העל הימרו במהלך העונה או בתחילתה על מאמנים שטרם אימנו בליגה, והתוצאות? ככל הנראה מלחמה עד השנייה האחרונה על ההישארות. המאמן היחיד שיכול להרגיש שהוא נכנס לרשימה ללא הצדקה הוא אילון ביהם, מאמן קרית אתא, שחומר השחקנים שלו, בניגוד לקבוצות אחרות, באמת חלש.

אורן אהרוני קיבל עוד בעונה שעברה את גבעת שמואל בליגה הלאומית, העלה אותה לליגת העל ונראה היה כי הוא הופך לסיפור הצלחה. אך כמו כל מגדל קלפים, ברגע אחד הוא התמוטט, ואהרוני לא מצליח לאחות את השברים. הישענות מוגזמת על קורי קאר, בתוספת העובדה שבקבוצה אין שחקן בעמדה מספר 3, מאירה את העונה של אהרוני באור שלילי. כמו מאמן הגבעה, גם עמיר עוזי קיבל מחמאות במהלך העונה, אך כמו אהרוני גם עוזי לא מצליח לתפקד במאני טיים. ההפסד אתמול למכבי תל אביב הוא מקובל, אך נראה כי רמת גן מתפקדת רק כשלא מצפים ממנה, וכשהלחץ עולה, הקבוצה נופלת.

השבועות הקרובים יכריעו לגבי עתידם של שלושת המאמנים הכישרוניים. מי שיירד ליגה ככל הנראה יחכה מספר שנים נוספות עד שיקבל הזדמנות מחודשת בליגת העל, ואילו הנשארים בליגה יזכו ככל הנראה גם להישאר בעבודתם. כל זה קורה כשמאמנים ותיקים ומוצלחים כמו צביקה שרף, ארז אדלשטיין ורוני בוסאני יושבים מחוסרי עבודה מתחילת העונה. אף אחד לא רוצה לשלם להם סכומים גבוהים, ולכן מסתפקים יושבי הראש במאמני הדור הבא, כביכול. עכשיו זהו גם רגע המבחן של אותם יושבי ראש: האם יש להם את הסבלנות באמת לטפח ולפתח את הדור הבא, או שמא היחס אליהם יהיה כפוי טובה ואינטרסנטי כמו בדרך כלל.

בכל פעם שאני נתקל מחדש באוהדי הפועל חולון, אני שוב מתמלא שמחה והבנה על הצלחת קבוצתם. העובדה שהמשחק מול מ.כ גבעת שמואל נערך באולם הקטן באור יהודה רק יצרה אפקט מרשים יותר בשביל הקומץ של חולוניה, שנעמדו על הכיסאות מתחילת המשחק ודחפו את הקבוצה עד הניצחון. מבלי להמעיט לרגע מההישג של שחקני חולון, הקהל שלהם יוצר אווירה מפחידה לקבוצה היריבה, אך בתוך אווירה ספורטיבית להפליא.

קשה היה לפספס את התדהמה של אנשי גבעת שמואל במהלך המשחק, שממוצע הקהל שלהם עמד עד כה על כ-100-200 צופים במשחק. כשהאולם באור יהודה רעד כולו אחרי עוד שלשה של בריאן טולברט, התדהמה הזאת לוותה בחיוך מריר. מצד אחד הקבוצה עשתה צעד נוסף לקראת הליגה הלאומית, אך מצד שני, כפי שהסתבר בסיום המשחק, לא נגרם שום נזק להיכל באור יהודה, ולמעט הוצאות האבטחה יוכלו בגבעה לרשום הכנסה כספית ראשונה לעונה זאת. בעונה כזאת, גם זה משהו.