מקרוב זה נראה רחוק

התערבויות על סיגריות בין שחקן למנהל נבחרת, מאמן שסוגר חשבונות עם שחקנים ולא ממלאים את הוראותיו, ואוהדים שגונבים סדינים מהמלון כדי להכין שלטים. רק אחרי שחזר מכרתים, איציק יצחקי הבין עד כמה הבעיות של נבחרת ישראל נוגעות לכל החלקים בפאזל

02/04/2009

את הבעיות של נבחרת ישראל יש לראות דרך הדברים הקטנים. אחד מהם, מספרים שחקנים בנבחרת, הגיע כאשר מנהל הנבחרת, ישראל סטוצ'ינסקי, התערב עם אחד השחקנים על פקט סיגריות לגבי תוצאת המשחק הראשון מול יוון, וגם ניצח. מספר שחקנים בנבחרת העידו כי מנהל הנבחרת אף התגאה בזכיה, וגם אם הוא בסך הכל ניסה לעורר בשחקן מוטיבציה, יש במקרה הזה ללמד המון על התנהלות הנבחרת.

כי עבור הרבה אנשים, הבעיות של נבחרת ישראל מתחילות בנקודות האלה. בהתנהלות של אבי לוזון, בהתנהלות של שחקני הנבחרת, וכל מיני דברים קטנים שאולי מלמדים על דבר גדול. כי סדר, ארגון ומקצועיות של מערכת נמדדים בשטויות האלה. לא בטוח שהתערבות על פקט סיגריות או ההתעסקות בזוטות הם מה שהובילו להפסד, אבל איך כינה זאת גורם בהתאחדות לכדורגל אמש? "אין עשן בלי אש". כמה שהוא צודק.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן הזה יכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל

שחקנים מנייר

הנה עוד כמה דוגמאות, שלא ברור עדיין על מה הן מלמדות: על חומר שחקנים כל כך ישראלי במהותו, כזה שלא יודע להיאבק על מקומו בהרכב – מה שדי מצדיק את התלות הענקית שלנו באיכות הלא שכיחה של בניון, או שמא הם מעידים על מאמן מקובע שסוגר יותר מדי חשבונות. למה הכוונה? בנבחרת דיווחו השבוע על משחקי שליטה שפיתח המאמן הלאומי עם שחקניו, מה שהלך והחריף ככל שהמשחק בכרתים התקרב. כך, למשל, עלתה טענה בקרב השחקנים שהפכה לשיחת היום בקרב חלק מהם, לפיה קשטן החליט לסגור חשבון במהלך שני המפגשים מול יוון עם מספר שחקנים, בניהם גילי ורמוט, עמית בן שושן, אבירם ברוכיאן. השניים הראשונים עזבו את אצטדיון רמת גן מוקדם מדי כשגילו שהם לא בסגל. במהלך השהות במלון ברוכיאן ובן שושן שוחחו רבות עם ברק יצחקי שניסה לעודד את רוחם. שחקנים בנבחרת סיפרו כי השניים נראו מדוכאים באימונים ולא הבינו מדוע קשטן החליט לזמן אותם למשחק השני אם ידע שהוא לא מתכוון לכלול אותם בסגל. "לקשטן יש סטיגמה כזאת שהוא בא עם דעה קדומה", אמר אחד משחקני ההרכב. "יכול להיות שהמעשה שלהם הרגיז אותו ובאותו רגע הם גמרו אצלו".

על ורמוט נאמר כי קשטן, ששקל תחילה להרכיב אותו, החליט לשלוח לו מסר באמצעות הטריבונה לאחר שטל בן חיים התערב בחילוף שערך במשחק הראשון וביקש להכניס אותו לשדה ולא את בירם כיאל. הביקורת שנשמעה אחר כך, על המשחק ההתקפי שבו קשטן היה צריך לנהוג, הכעיסה את המאמן עוד יותר. עם או בלי קשר, ורמוט, ששוחח עם שחקנים ואמר להם כי הוא מרגיש שיש לו הזדמנות לעלות בהרכב ולהוכיח שמקומו שם, הופתע לגלות שהוא אפילו לא בסגל. אחד השחקנים בנבחרת אמר: "כמו שכולם יודעים, צריך להיזהר מאוד עם קשטן. טעות אחת ואתה מחוק לכל קמפיין".

אבל למרות מה שקראתם קודם, למטבע יש גם צד אחר. בנבחרת טוענים שבמהלך האימונים שנערכו לאורך השבוע, לפני המפגש ביוון, אבירם ברוכיאן לא ממש התאמץ באימונים. גורם בנבחרת אמר: "הוא עשה טובה שהוא רץ, פוזות מפה ועד הודעה חדשה. אולי הוא לא רוצה שיגלו אותו?". בנבחרת, שימו לב, העלו תיאוריה שנשמעת מופרכת ביסודה, אבל לאור היכולת שהקשר הציג באימונים, היא עשויה להישמע די הגיונית. "אולי כדאי שמישהו ישאל את ברוכיאן למה הוא מלהטט בליגה וכשהוא מגיע לנבחרת הוא לא מתאמץ. יכול להיות שהוא פוחד לצאת לחו"ל?", אמר גורם בכיר בנבחרת. "זה עניין של אופי ".

הוראות לפרוטוקול

ויש כמובן את העניין המנטלי, בו כשלה הנבחרת בצורה מוחלטת. כמו תמיד. שחקנים בנבחרת אמרו להגנתם שראשי המשלחת יצרו יותר מתח מיותר על זה שכבר היה קיים. השחקנים התלוננו במהלך השהות כי הנבחרת לא דאגה לתת להם שעות חופשיות מחוץ למלון. למעשה, הבילוי היחיד שלהם מחוץ לקירות החדרים היה באימון המסכם. "הקיפו את המלון כאילו מדובר ביחידה של משרד הביטחון", אמר אחד השחקנים. "כשאתה תקוע בתוך ארבע קירות כמעט 24 שעות ביממה זה בטח לא תורם לגיבוש לפני המשחק. השחקנים היוונים טיילו ברחובות יוון באין מפריע. אם משטרת יוון ידעה לשמור על האוהדים ואנשי התקשורת הישראלים, מדוע אף אחד לא דאג לנו?".

בנבחרת ניסו להוריד ממפלס הלחץ באמצעות השוער לירן שטראובר, שמלבד התרומה מניסיונו המקצועי עמד בראש צוות הבידור יחד עם מאמן השוערים, שורה אובארוב. שטראובר קיבל הוראה מפורשת לעודד חלק מהשחקנים. הוא עשה את זה היטב עם ניר דוידוביץ' ("ניר, אתה זקן. איך אתה שוער שני בנבחרת ואני, שוער צעיר, לא בסגל?") ורביד גזל ("באימון קשטן חילק אותנו לשתי קבוצות. שלושה זקנים שיחקו בקבוצה אחת. אובארוב, סיני ואתה"), ועם חלק מהשחקנים הצעירים במלון. אובארוב שר שירים במזרחית וניסה להרגיע את השחקנים. עד כאן בסדר, אלא שלפי עדות שחקנים קשטן וסיני הרבו להתבדח בנוכחות שחקנים עם מוטל'ה שפיגלר, מה שלא תרם להם כשגילו שהדיסטאנס והרצינות עם המאמן הלאומי באימונים הם בעצם בדיחה אחת גדולה. פעם אחת זה אפילו חצה את הגבול כששחקנים העידו שהמאמן הלאומי החזיק את בטנו וכמעט נפל לרצפה מרוב צחוק, כששפיגלר מעלה זיכרונות מהעבר ותורם למאמץ הלאומי. "אין בזה שום דבר פסול, אבל נראה לכם שאוטו רהאגל היה עושה את זה בנוכחות שחקנים?", שאל שחקן בנבחרת. זה קשטן? כנראה בנבחרת מקלקלים כל דבר.

דוגמה נוספת לכך, ניתן למצוא ברמת ביצוע ההוראות של השחקנים. יממה לפני המשחק הודו שחקנים בנבחרת כי שלושה דברים עשויים לקלקל להם את התוכניות. אחד מהם היה המצבים הנייחים. בנבחרת הודו כי אין להם מה לעשות מול המצבים הנייחים של היוונים ("כשהם מגביהים, צריך רק להילחם ולהתפלל"). באימון המסכם משה סיני ואליניב ברדה הרימו כדורים לרחבה ושחקני ההתקפה שלטו באופן אבסולוטי. קשטן וסיני שקלטו זאת הורו מפורשות לשחקנים להימנע מהכשלות בשליש הקרוב לשער, אבל שני השערים היחידים במשחק נגרמו כתוצאה מטעויות בחלק הזה. בסיום האשים קשטן את איתי שכטר כי הוא לא לקח את הכדור החוזר בגול הראשון ובחר לעודד את בירם כיאל, שגרם לפנדל. כיאל עצמו בכה בחדר ההלבשה והיה זקוק לעידוד מסיבי מחלק מחבריו לנבחרת, דקל קינן ובניון למשל, בכדי להתאושש. "אי אפשר להפיל את האשמה על שחקן אחד. המצבים שקשטן דיבר עליהם כל השבוע, תורגמו לשלושה שערים לנבחרת יוון בשני המפגשים", אמר אחד השחקנים, "תבין לבד מה זה אומר".

שלטים מסדינים

כפי שאתם רואים, הבעיות הרגילות בנבחרת הן בכל הרמות. שחקנים, מאמן, אבל אסור לשכוח את האוהדים. נבחרת יותר בריאה היתה מביאה הרבה יותר אוהדים למשחק חוץ כל כך קרוב, אבל עבורנו זה תלוש. הכישלון של הנבחרת הלאומית לגייס יותר מחצי מטוס של אוהדים הוא מחפיר. העובדה שמרבית האוהדים שישבו במטוס החכור הגיעו באמצעות זכייה בהגרלה של החברה המטיסה מקומם. אבל יותר מכל, היחס של ראשי ההתאחדות לאוהדים היה מביש.

בטיסה חזרה אף אחד מאנשי ההתאחדות לא טרח להודות לאוהדים על ההגעה. חלק מהאוהדים, שקנו חבילה שכוללת כרטיס טיסה זוגי ושהות עד המשחק בעלות כוללת של 7,000 שקל, אפילו לא זכו להערכה מיו"ר ההתאחדות ונעלבו. "בפעם הבאה", אמרו חלק מהאוהדים, "נראה את המשחק מהבית".

במהלך הטיסה למשחק נטל אריאל שיימן את זכות הדיבור וקרא לאוהדים והתקשורת לשתף פעולה ולהעניק גיבוי וחופש מוחלט לנבחרת עד המשחק. לאחר המשחק אף אחד לא הגיע להודות להם. טל בן חיים, קלימי סבן ויוסי בניון מחאו כפיים מרחוק, שאר השחקנים מיהרו לחדר ההלבשה והאוהדים התלוננו במהלך הטיסה על יחס מחפיר. "השחקנים ביזו אותנו", אמר אחד האוהדים. "בכרתים הם ידעו להתחנף כדי שנהיה איתם. אבל ברגע שהם הפסידו את המשחק סובבו לנו את הגב".

אגב, חלק מהאוהדים החליטו לעשות מעשה. כשלא מצאו שלטים שמהם אפשר להכין כרזות, הם הכניסו את הסדינים מהמלון למזוודה. כן, ממש ככה. חלק מהשלטים שראיתם ביציע ועליהם סימני זהות ישראלית, עשויים מסדינים של מלון מקומי בכרתים. מכאן אולי הכל מתחיל. בסיום המשחק כולם כמובן התפנו לעסוק בראשו של דרור קשטן (גורם בהתאחדות: "את המשחקים מול שלוש הקטנות בבית גם מאמן מדרגה פחות בכירה מסוגל לנצח, ולכן לא בטוח שיהיה נכון לעשות עכשיו מהפכות. אם המשחק מול שוויץ יהיה קריטי, זה יהיה הצ'אנס האחרון של קשטן להוכיח מה הוא שווה"), אבל זה אנחנו. נטפלים לבן אדם ומדביקים לו את כל הבעיות שלנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully