פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        דון ג'ובאני לא יורד מהבמה

        אחרי 70 שנה ואינספור ציוני דרך מרשימים, הכדורגל עדיין בוער בעצמותיו של ג'ובאני טראפטוני. עכשיו גם באירלנד מתאהבים בו

        במילאנו, בירת האופנה האיטלקית ואחת הערים החשובות באירופה, אין רגע דל. מרכזי הקניות שוקקי חיים במהלך היום, ובלילה מגיעה שעתם הגדולה של המסעדות והמועדונים, המושכים אליהם בין היתר את כוכבי הכדורגל של מילאן ואינטר.

        באותה עיר ממש, הרחק מהזוהר והפרסום, מחדר אחורי הנמצא במוסך של חבר, מנהל ג'ובאני טראפטוני, אחד מאנשי הכדורגל האהובים באיטליה, את ענייניו כמאמן נבחרת אירלנד. כך עשה כשאימן את נבחרת איטליה ושוחח עם כוכביו מאותו חדר קטנטן, וכך פועל גם עתה. איש פשוט ועקשן, שלא נתן לתהילה ולהון הרב שצבר לשנותו ולו לרגע.

        לפני שבועיים, ביום בו חגגו האירים את סנט פטריק'ס דיי, ציין המאמן האיטלקי המעוטר בהיסטוריה את יום הולדתו ה-70 וזכה לכבוד מלכים ברחובות דאבלין. גם אחרי חצי מאה בכדורגל העולמי, עם ציוני דרך כגון השמירה ההדוקה על פלה כשחקן נבחרת איטליה מול ברזיל ב-0:3 ב-1963, ששת תארי האליפות עם יובנטוס וזכיות גם באליפויות גרמניה, פורטוגל ואוסטריה, הכדורגל עדיין בוער בעצמותיו של טראפטוני, אולי אף יותר מתמיד.

        "אני מרגיש כמו בן 20", הסביר המאמן בחיוך כשהוא מוקף בבחורות איריות טובות מראה, ואולי גילה את סוד קסמו, כשהוא מוליך את אירלנד למקום השני בבית 8 של מוקדמות מונדיאל 2010 עם 11 נקודות, ערב המפגש הסנטימנטלי מול איטליה.

        הרצון להוכיח

        האירים, לזכותם ייאמר, קיבלו את טראפטוני, המאמן הראשון בתולדותיהם לא מהאי הבריטי, בחום ובאהבה מרגע היוודע דבר מינויו. גם הם שאלו עצמם, בדומה לאיטלקים, מה הוביל את האיש שהדריך במשך השנים שחקנים כמו דינו זוף, מישל פלאטיני, לותר מתיאוס, רוברטו באג'יו ואחרים להגיע דווקא אליהם, כשהשמועות דיברו בכלל על מאמן אפור כמו פול ג'וול האנגלי, אבל העדיפו פשוט להתענג על ההחלטה מאשר לבקרה. גם תהיות לגבי יכולתו של טראפטוני לתפקד בגילו המתקדם יורטו באופן מיידי.

        "אין בעיה עם הגיל שלו. הוא רץ מדי יום, מתאמן עם השחקנים, יש לו תשוקה מדהימה לכדורגל והוא רוצה להצעיד אותנו קדימה", הסביר ריי יוטון, כדורגלן העבר של ליברפול ונבחרת אירלנד, ואחד מחברי הוועדה שבחרה את המאמן.

        באיטליה, שם היו מי שהתבדחו על חשבונו של טראפ ואמרו שאימון באירלנד משול להודעת פרישה, הבינו כי הבחירה בנבחרת לאומית הגיעה מתוך הצורך להוכיח כי הוא מסוגל לייצר הצלחות גם במישור הבינלאומי. "הכישלון כמאמן נבחרת איטליה במונדיאל 2002 וביורו 2004 מהווה את הזיכרון הצורב ביותר בקריירה של טראפטוני, והוא מונע מתוך הרצון למחוק זאת ולהוריד את הקוף מהגב", כתב מרקו אנסאלדו ב'לה סטמפה'.

        באירלנד סבורים כי גם השכר בגובה 2 מיליון ליש"ט לשנה היווה משקל חשוב בהחלטה, אם כי המאמן האיטלקי מקפיד להדגיש כי לכסף אין חשיבות עבורו. "הייתה לי אפשרות לללכת לנבחרת אחרת, אבל הרגשתי שאלו הנסיבות המתאימות להגיע לאירלנד", הבהיר טראפטוני את הנושא. "ראיתי באירים דמיון למנטליות שלי, התחברתי לזה והאמנתי ששיתוף הפעולה בינינו יהיה מוצלח. ביקשתי מהשחקנים לתמוך בי ולסמוך עליי, ואני מרוצה שהם קיבלו זאת".

        ההשוואות בין מינויו של טראפטוני לזה של פאביו קאפלו באנגליה לא איחרו להגיע, על אחת כמה וכמה לנוכח ההצלחות המקבילות. "אין משהו מיוחד באיטלקים, זה פשוט הניסיון שלי ושל פאבלו כמאמנים במדינות זרות", הסביר טראפטוני. "למרות שאני מביא עימי את הגישה האיטלקית, לכל מקום יש את המנטליות והתרבות שלו. זה תמיד היה כך בכדורגל, אם כי בעשור האחרון דברים השתנו לחיוב והכדורגל נהפך גלובאלי יותר".

        מופע של איש אחד

        טראפטוני תמיד ידע להתחבר לתרבות המקומית, לא משנה היכן היה. באוסטריה נכתב עליו ספר על ידי צמד עיתונאים שהוקסמו מאישיותו, ובגרמניה מתקשים לשכוח כיצד חגג עם באיירן מינכן את הזכייה באליפות כשהוא עומד על מרפסת, לבוש שמלה בווארית מסורתית ושר בקולי קולות שירים באיטלקית. גם ההתפרצות המפורסמת שלו במסיבת עיתונאים, בה תקף בגרמנית קלוקלת את שחקניו מריו באסלר, מהמט שול ובעיקר סטפן שטרונץ, הפכה אותו לכוכב פרסומות והעצימה את הפופולריות שלו בגרמניה ובאיטליה גם יחד.

        "טראפ אף פעם לא ברח ממיקרופונים ועבורנו זה נהדר", אמר אנסאלדו. יש לו את היכולת להתאקלם בכל מקום, בזכות הכריזמה והרוח הרעננה שלו. מבחינתי הוא מתאים כמו כפפה ליד לאירלנד, כי גם הוא אדם עם נשמה גדולה ויכולת לספר סיפורים מצחיקים - בדיוק כמו התדמית שיש לאירים באירופה". עמיתו, פבריצו בוקה, מחזק: "טראפטוני שחקן, פילוסוף ומופע של איש אחד. אפילו ז'וזה מוריניו יכול רק לקנא ברפרטואר כמו של טראפ. כל שנותר לו באירלנד זה ללמוד את השפה האנגלית".

        במסיבת העיתונאים הראשונה בדאבלין אכן התקשה האיטלקי עם האנגלית וגרם לעוזרו ליאם בריידי להחוויר כסיד ביושבו בקהל. בריידי, אשר שיחק אצל טראפטוני ביובנטוס ולאחרונה עמד בראש אקדמיית הנוער של ארסנל, הגיע כדי לספק את הערך המוסף ולחזק את הקשר בין המאמן האיטלקי ועוזרו הבכיר מרקו טארדלי לבין השחקנים. "זה נהדר שיש אנשים כאלה לצידי, כמודל לחיקוי עבור השחקנים", החמיא המאמן בן ה-70 לשני עוזריו. "לבריידי יש גם את האפשרות להעביר בשמי דברים שאינני מצליח לבטא, וגם זה חשוב".

        למות על המגרש

        השאלה הנשאלת לגבי טראפטוני, והופנתה אליו לא אחת בזמן חגיגות ה-70 שלו, נעוצה, איך לא, בהמשך הקריירה. האם המשרה באירלנד היא האחרונה שייקח על עצמו, ולאחר שיוכיח לכולם את כוחו גם בזירה הבינלאומית יכריז על פרישה, או שמא זהו רק עוד שלב במסע הנדודים. "מעבר לרצון להצעיד את אירלנד למונדיאל 2010, אין לי תוכניות אחרות. אני משאיר הכל לאלוהים ומודה לו על כך שאני עדיין בריא ומלא מוטיבציה להמשיך לעבוד", אמר טראפטוני, קתולי אדוק, הידוע כמי שנוהג לשפוך מים קדושים בצידי המגרש כדי לטהר אותו מאווירה שלילית.

        גברת טראפטוני, פאולה, דווקא לחצה על בעלה לצאת לפנסיה ולבלות יותר איתה ועם הנכדים באיטליה, אך ההצעות המרובות להן זכה והרצון להמשיך ולאמן לא נתנו לג'ובאני מנוח. לבסוף, בתור פשרה בין בני הזוג, הוא בחר בכיוון של משרה לאומית ודחה הצעות מקבוצות באיטליה ואנגליה. "אשתי תמיד שואלת אותי 'מתי אתה כבר פורש?', ואני תמיד עונה לה: 'בעתיד'. היא מנסה למשוך אותי החוצה מעולם הכדורגל, אבל לא בהצלחה מרובה". אמר טראפטוני בראיון חגיגי לרגל יום הולדתו.

        כשהוא רואה את אלכס פרגוסון ממשיך לעשות נפלאות במנצ'סטר יונייטד ונזכר בעוד אחד מבני דורו, לואיס ארגונס, שהוביל את ספרד בקיץ שעבר לזכייה באליפות אירופה לאומות, מחשבות הפרישה כלל לא עולות אצל טראפ. ההפך הוא הנכון. "הניסיון חזר לאופנה כרגע. על פי ראיית עולמי, כדורגל הוא בית ספר - אתה אף פעם לא מפסיק ללמוד. אולי אנשים כמוני וכמו אלכס פרגוסון נשארו בבית הספר יותר מאחרים. לאדם כמוני, שאוהב את המשחק ומעולם לא חש נבגד, הדבר הנפלא ביותר יהיה למות על המגרש בזמן משחק".

        הג'וב האיטלקי

        בשבת סיימה אירלנד בתיקו מאכזב בבית עם בולגריה (1:1), וזאת לאחר שהוליכה משער שנכבש בדקת הפתיחה. הנסיגה לאחר הבקעת השער וסגנון המשחק ההגנתי, הביאו לניצני ביקורת כלפי טראפטוני, לראשונה מאז מונה למאמן. התקשורת האירית טענה שהנבחרת שילמה מחיר כבד בשל שמרנותו של המאמן, והגבירה את הדרישה לעשות שימוש בשחקן יצירתי מסוגו של אנדי ריד.

        "אני לא מבין את הדיבורים על הצגות של כדורגל. אם ארצה לצפות בהצגה, אלך ל'לה סקאלה' (בית האופרה הידוע של מילאנו) ואהנה שם", הגיב טראפטוני חובב האופרות. "בכדורגל, התוצאה והדירוג הם הדברים החשובים". הטרוניות באירלנד הזכירו את הביקורת נגד טראפ במהלך כהונתו כמאמן איטליה, אז נחשד כמי שהחזיר את הקטנאציו לאופנה והוחלף לבסוף ב-2004 על ידי מרצ'לו ליפי, האיש שירש אותו גם ביובנטוס עשר שנים לפני כן, ואותו יפגוש הערב (רביעי).

        ליפי, למרות הניסיונות ליצור איזושהי מתיחות בין השניים במהלך השנים, דווקא מפרגן מכל הלב לטראפטוני. "זה לא יאומן. בגיל 70 יש לו התלהבות של ילד בכל פעם שהוא נקרא ללמד כדורגל ברחבי העולם", אמר מאמן נבחרת איטליה. "כמו שאני מכיר אותו, הוא מסוגל להביא את הנבחרת שלו במוכנות שיא כדי לבצע איזו בדיחה על חשבוננו ב-1 באפריל".

        טראפטוני, שיהפוך לאיטלקי הראשון שיאמן נגד מדינתו במשחק רשמי, דווקא שמח לקבל בהגרלה את האזורי. "יהיה מוזר וללא ספק אתרגש בזמן נגינת ההמנונים כי אני איטלקי גאה", הודה המאמן. "אבל אני גם מקצוען שרוצה לנצח בכל מחיר". אולי לראשונה בקריירת האימון שלו, מגיע טראפטוני כאנדרדוג מובהק, מה שזירז אותו לשלוף מהמגירה בחדר האחורי במוסך את המנטרה המנחה אותו לאורך חייו: "עבור החלשים העתיד בלתי מושג, עבור הפחדנים הוא לא ידוע ורק עבור האמיצים העתיד הוא אפשרות חדשה".