הדור שלא ידע את דורסמן

20 שניות לסיום המשחק בין הפועל חולון לעירוני נהריה יצאה הקבוצה של דני פרנקו להתקפה אחרונה. חודש אחרי הסל הדרמטי של בריאן טולברט בגמר גביע המדינה, החליטה חולון ללכת לקלע המוביל שלה, לואיס פלורס, וזה הגיב בסל ניצחון נהדר שהגדיל את רצף הניצחונות של אלופת המדינה לארבעה, בדיוק בזמן הנכון. פלורס חגג את הניצחון בטיפוס ליציע וחגיגה ספונטנית על התוף של האוהדים השרופים מאולם הפחים. התמונה הסוריאליסטית הזאת מגיעה חצי שנה בערך אחרי שאלופת המדינה הייתה בסימן שאלה לפתיחת העונה, אך הספקות החלו להתפוגג עם הגעתו של פלורס.

"האמת, לא ידעתי בכלל מה לחשוב כשהגעתי לכאן", מספר פלורס בראיון לוואלה! ספורט על הציפיות שלו מחולון, "לא ידעתי לאיזה קבוצה אני בא, לאיזה ליגה אני מגיע. הדבר היחיד שידעתי אחרי שבוע של אימונים זה שנהיה קבוצה שתנסה להגיע לפלייאוף. לא הכרתי את הקבוצות האחרות או את השיטה בליגה הישראלית ואיך הקבוצות משחקות כאן. ברגע שהתחלנו לשחק ולהבין אחד את השני, ידעתי שנהיה קבוצה טובה".

- בכל זאת, הגעת לקבוצה שלא ידעה איך היא תשרוד. הרגשת את זה בהתנהלות?

"לא הרגשתי שום קשיים. כשהגעתי לפה ראיתי שיש את קרטיס וויתרס ואת האתלטיות של דרון והקליעה של יהוא והמנהיגות של כריס. לא ידעתי מה החוזק של הליגה, אבל ידעתי שהליבה שלנו חזקה מאוד. ידעתי שאם נעבוד נוכל לעשות איזשהו הישג. ואז כשהתחלנו להתחבר בריאן טולברט הגיע והוא תרם לקבוצה. מהרגע הזה ידעתי שאנחנו טובים, אז לא, לא הרגשתי קשיים לאורך הדרך".

בניגוד לישראלים שמשחקים בחולון וכריס ווטסון ששיחק בעונה שעברה בקבוצה, הזרים שנחתו באולם הפחים לא ראו את הקבוצה המלהיבה שבנה מיקי דורסמן עונה קודם לכן. "דני אמר לכולנו באימון הראשון שהקבוצה שזכתה בשנה שעברה השאירה רק את כריס. אף אחד אחר לא נשאר. אפילו ההנהלה השתנתה", מספר פלורס על ההשפעה של אותה קבוצה על חולוניה של היום, "לא ציפו מאיתנו ועדיין לא מצפים מאיתנו להיות כל כך טובים. פרנקו אמר לנו לא לחשוב על הקבוצה משנה שעברה ופשוט להיות עצמנו, ליצור מסורת משל עצמנו והיסטוריה משל עצמנו".

פלורס, בן 28 בחודש הבא, נולד בעיר סן פדרו ברפובליקה הדומיניקנית. בצעירותו עבר עם משפחתו לשכונה הלטינית "וושינגטון הייטס" בניו יורק, ולאחר זמן קצר החל לשחק כדורסל. ילדותו של פלורס משפיעה על הקריירה שלו ועל המנטליות של השחקן, כך מעידים עליו אנשי חולון וכך הוא גם מעיד על עצמו. "באתי משום מקום ומאזור שאין בו כלום, גדלתי ברפובליקה הדומיניקנית בחלק במדינה שבעיקר יש בו חוות. לא חושבים שם על שום דבר חוץ מהחוות והפרות.

"ברגע שהגעתי לאמריקה ידעתי שאני חייב לעבוד הכי חזק. לא שיחקתי כדורסל עד גיל 10, בעוד שחקנים אחרים שגדלו איתי החלו כבר לשחק בגיל 5. בגלל זה תמיד עוזר לי לראות שחקנים אחרים מתאמנים ועובדים בצורה חזקה, כי אני מרגיש שתמיד אני חייב לעבוד יותר חזק מהם. אני בא ממעמד אחר, ותמיד חייב להוכיח את עצמי".

פלורס החל להתפתח בתור שחקן תיכונים מצוין בניו יורק וזכה בתואר שחקן התיכונים המוביל של העיר ובפרס על שם שון מניון בזכות 35.6 נקודות למשחק בממוצע בתיכונים. הוא אף זכה לאזכור מיוחד כאחד משחקני התיכונים המבטיחים בארה"ב, מה שלא מנע ממנו להגיע לאוניברסיטת ראטג'רס. אחרי עונה אחת בה לא השתלב עבר למכללת מנהטן, ישב עונה אחת מתוקף חוקי הליגה מחוץ לקבוצה, וחזר לשלוש עונות מדהימות כשבאחרונה ביניהן העמיד ממוצעים של 24 נקודות. כל הנתונים הללו הובילו אותו להיחשב לפוטנציאל לא מבוטל ולהיבחר במקום ה-55 בדראפט 2004 על ידי יוסטון.

למרות הבחירה בדראפט לא הצליח פלורס ליצור לעצמו קריירת NBA מוצלחת. אחרי שעבר בין יוסטון, גולדן סטייט ודנבר, עזב בתום העונה הראשונה את הליגה. "כשהגעתי ל-NBA לא הכרתי שום סגנון של כדורסל חוץ מכדורסל מכללות", מגיב פלורס על חוסר ההצלחה בליגה הטובה בעולם, "למכללות הגדולות יש סגנון כמו ב-NBA, עם הרבה פיק אנד רול, אבל המכללה שלי היא קטנה, אז שיחקנו שונה כדי להשיג ניצחונות. לא חשבו שם על העתיד. כשהגעתי ל-NBA לא הבנתי איך ליצור לעצמי מצבים, או איך לשחק בפיק אנד רול ולשמור עליו. עד שהבנתי איך לעשות את הדברים האלה זה כבר היה מאוחר מדי. לא היה לי את הצ'אנס להוכיח שאני שווה את המקום שלי בליגה הזאת. חבל, אבל בארבע השנים מאז למדתי הרבה".

פלורס שיחק שנתיים בליגה הראשונה באיטליה במדי רוזטו ורג'יו אמיליה, לפני שניסה את מזלו בליגה היוונית בעונה שעברה אך עזב וחזר לאיטליה לפבריאנו בליגה השנייה. בליגה השנייה באיטליה חזר להראות כדורסל טוב וקלע 22.2 נקודות והוסיף 4.1 ריבאונדים, אך למרות זאת הפתיע ונחת בהפועל חולון, "היו לי הצעות טובות יותר", מודה פלורס, "גם בקרואטיה וגם ויאדוליד הספרדית רצו אותי מאוד, אבל דני פרנקו דיבר איתי במשך חודש בטלפון ושכנע אותי. בתור שחקן אתה רוצה לשחק בשביל מאמן שמאמין בך ושיבנה את הקבוצה סביב הסגנון משחק שלך. לייצר שיטה שאני יכול להצליח בה, וזה מה שדני עשה. הרבה שחקנים הגיעו לכאן והתקדמו בקריירה שלהם, אז החלטתי לתת לזה צ'אנס וזאת הסיבה המרכזית שהגעתי לחולון".

- ובכל זאת, אוסף הכישרונות שיש לכם בקבוצה עדיין לא היה אמור להספיק כדי להגיע לאן שהגעתם עד עכשיו. איך אתה מסביר את זה?

"אם אתה מסתכל על השחקנים שלנו, מלבד דרון וושינגטון כולם שיחקו כבר באירופה ויודעים איך לנצח משחקים. יש לנו ארבעה שחקנים בחמישייה ועוד שניים על הספסל שיכולים לקלוע 20 נקודות למשחק, אבל אנחנו יודעים שזה לא מה שיעזור לנו לנצח. מה שמנצח משחקים זה הגנה, זה מה שאנחנו יודעים יותר טוב מכולם. כדי שנצליח מבחינה אישית, הקבוצה חייבת לנצח".

מי שאחראי בין היתר על האווירה הטובה בתוך חולון הוא בריאן טולברט, שהצטרף במחזור הרביעי לקבוצה. החיבור בין טולברט לפלורס על המגרש וגם בחיים האישיים הוא דבר נדיר, והשניים הפכו לחברים קרובים. אחרי סל הניצחון בגמר גביע המדינה אמר טולברט כי מעכשיו ידרוש בחוזה שלו בכל קבוצה לצרף את לואיס פלורס. "כשבריאן הגיע לכאן, לפני האימון הראשון הוא דיבר איתי", משחזר פלורס את הגעתו של טולברט לקבוצה, "הוא אמר לי שהוא יודע שזאת הקבוצה שלי והוא רק בא לעזור לי, שהוא לא ייקח לי זריקות ושאני תמיד יכול לפנות אליו. זה מצוין שהוא כאן, אני אוהב אותו, ואני חייב הרבה מההצלחה שלי אליו העונה".

כרגע ניצב פלורס במקום הראשון בטבלת מלך הסלים, עמדה שבדרך כלל השתייכה לשחקן הבולט בקבוצה במקום האחרון בליגה. "השיטה שלנו עוזרת לי לקלוע", אומר פלורס, "מי שהוביל את הקלעים בשנה שעברה קלע כמעט 25 נקודות (סטיב בארט ג'וניור, א"ש), אני קולע רק 19 בערך. הנקודות שלי מגיעות תוך כדי משחק קבוצתי, אני לא זורק כמו משוגע כמו קלעים אחרים. זאת התקפה קבוצתית. המאמן בונה לי מצבים תוך כדי המשחק, ואני חושב שאני תורם לקבוצה תוך כדי הקליעה שלי".

כשהמקום בפלייאוף כבר הובטח מזמן, כרגע נאבקת חולון על מקום שיבטיח לה את יתרון הביתיות. פלורס נשמע מוכן לרגעי ההכרעה של העונה. "כולם רוצים להגיע לפלייאוף, כי בשביל זה משחקים כל העונה. לכל קבוצה בפלייאוף יש סיכוי לנצח ולקחת את התואר. אסור לשכוח שמדובר אבל בסיטואציה שונה, שחקנים נפצעים תוך כדי ויש כאלה שנלחצים. אני מאמין שיש לנו סיכוי טוב יותר מהאחרות בגלל האחדות שלנו. אני לא רוצה ללכת ולהיות מי שקופץ כמו טיפש ולהגיד שאנחנו ניקח את האליפות אבל בהחלט יש לנו סיכוי טוב לעשות את זה".

- יש לך שאיפה מסוימת לקראת העונה הבאה, סימנת לעצמך קבוצה שתרצה לשחק בה?

"אני הייתי רוצה לשחק בשביל מועדון גדול כמו מכבי תל אביב או הפועל ירושלים או בני השרון. קבוצה שמשחקת במפעל באירופה ומשחקת בישראל. התאהבתי בישראל ואני נהנה מהליגה, זה הפעם הראשונה שאני נמצא במדינה שכולם מבינים אותי ואת השפה האנגלית. אם אני אשחק בקבוצת יורוליג פה או בקבוצה יול"ב קאפ במקום אחר, זה יהיה נהדר. אני רוצה להגיע לקבוצה בסיטואציה טובה. יש לנו קבוצה שעושה דברים היסטוריים פה בחולון, אז בקבוצה כזאת הייתי רוצה להיות. אם זאת תהיה קבוצת יורוליג, אני אשמח, אבל הכי חשוב זה להיות בקבוצה באווירה טובה כמו שיש לי בחולון".