מתגעגעים אליך, אלכס

ה-15 באוקטובר 2008 היה עוד ערב משחקים שגרתי במסגרת הבינלאומית. ישראל ספגה שער שיוויון בדקת הסיום בלטביה, אנגליה, ספרד, גרמניה והולנד המשיכו לשייט במוקדמות לעבר מונדיאל 2010 ורק בבראגה השתנו סדרי עולם. "הוא מתרכז רק בעצמו ומשחק לבד, לא אכפת לו מהנבחרת או מהשחקנים האחרים", התרעמו האוהדים המאוכזבים של נבחרת פורטוגל כשהם מכוונים את זעמם כלפי מספר 7 באדום. אחד, כריסטיאנו רונאלדו. שריקות הבוז הצורמות לעבר כדורגלן השנה ומי שנחשב על ידי רבים לטוב בעולם, המחישו את עומק הצרה אליה נקלעה פורטוגל.

גם 50 דקות של יתרון מספרי לא סייעו לפורטוגל לפצח את ההגנה האלבנית, ולאחר התיקו 0:0 ("זה תיקו מתחת לאפס", לעגו בעיתון 'א-בולה') השלימו הסלסאו שלושה משחקים ללא ניצחון, כשלפני כן הסתפקו בתוצאה זהה בשבדיה והופתעו בביתם על ידי דנמרק שניצחה 2:3. ההפסד לדנמרק היה הראשון של פורטוגל בבית במסגרת המוקדמות מאז 1993. המכנה המשותף? גם אז למאמן הנבחרת קראו קרלוס קיירוש.

מי שהיה עוזרו הנאמן של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד ובארצו זכור בעיקר כזה שהוביל את דור הזהב (פיגו, רוי קוסטה ושות') לשתי זכיות באליפות אירופה לנבחרות צעירות ב-1989 ו-1991, קיבל הזדמנות שניייה בנבחרת הבוגרת. קיירוש הבטיח גדולות ונצורות ("הכל יהיה שונה, איתי פורטוגל תגיע לטופ העולמי"), אולם עד עתה משמש כשק חבטות תקשורתי ומהווה תחליף חיוור במיוחד לקודמו, הברזילאי לואיז פליפה סקולארי.

ביוני 2004 פורטוגל היתה ברקיע השביעי. מספר שבועות לאחר זכייתה של פורטו בליגת האלופות, אירחה המדינה את טורניר היורו ונחשבה לאחת המועמדות לקטוף את התואר. העסקנים סברו כי מכאן ישכילו למנף את הכדורגל הפורטוגלי. "תראו את ספרד, הכדורגל שלהם פרח מהרגע בו אירחו את מונדיאל 1982", אמר ז'ילברטו מדאיל, יו"ר ההתאחדות הפורטוגלית. "גם אנחנו מדינה של כדורגל, יש לנו את אחת הנבחרות הטובות בעולם, היינו אלופי אירופה בכל הגילאים והקבוצות שלנו עושות חיל במפעלים האירופים. עם האיצטדיונים החדשים ואירוח היורו, אנו בדרך לעתיד טוב יותר".

אלא שהנבחרת של סקולארי נעצרה בגמר על ידי יוון העיקשת, והאווירה השתנתה כעבור חודש. הנבחרת חזרה להיות זנב לאריות – נבחרת של רבע גמר – והקבוצות לא ניצלו את הבאזז סביב הכדורגל לצרכיהן הפרטיים. כך מיצבה עצמה פורטוגל כמדינה שתמיד מפגינה נוכחות במפעלים הגדולים, אך כנראה לא מסוגלת ליותר מזה. "אם מדור הזהב של פיגו לא הפקנו דבר וגם החבר'ה של רונאלדו נכשלו במבחן הגדול, אולי הבעיה עמוקה ממה שחשבנו", כתבה הפובליצסטית לאונור פיניאו.

קפטן הנבחרת לשעבר, ז'ורז'ה קוסטה, גורס שהכל מתחיל מהמנטליות המקומית. "אנחנו, הפורטוגלים, פשוט עם חסר סבלנות. תמיד אנו צריכים לראות תוצאות מיידיות ולא נותנים לאף אחד את הזמן לעבוד ביסודיות. ברור שכך קשה לעבוד. כעת, למשל, הנבחרת של קיירוש במצב לא קל", התייחס קוסטה למצבו של מאמנו לשעבר בנבחרת הצעירה. "אני מאמין שצריך לתמוך במאמן ובשחקנים, בעיקר בזמנים כאלה. זו נבחרת בעיצומו של תהליך".

יש אומרים שכעת קיירוש משלם את מחיר ההתנגחויות בסקולארי במהלך הקמפיין הקודם. הברזילאי, שהוביל את נבחרת פורטוגל לגמר יורו 2004, לא נהנה מפופולריות גואה בקרב שחקניו בשנותיו האחרונות בתפקיד וקיירוש לא ויתר על הזדמנויות לעקוץ. "אני לא מבין למה אנחנו צריכים מאמן זר", תהה קיירוש בעבר, "חסרים בפורטוגל מאמנים? למה לא ממנים גם יושב ראש התאחדות מברזיל? כדאי שיבינו שלמאמן זר אין שום אחריות כלפי הנבחרת. הם באים בשביל הפרנסה, לא מתוך מחויבות. זו שגיאה מחשבתית שלנו".

על אף העבודה האדירה שעשה לצד פרגוסון באנגליה, למינויו של קיירוש לא היו יותר מדי תומכים נלהבים. בפורטוגל מכנים אותו הפרופסור, ולא תמיד בהקשר חיובי. לעומת סקולארי, שהיה אאוטסיידר אך גם אדם נלהב, אגרסיבי וכזה שידע לגרום לעם הפורטוגלי להתייצב לצד נבחרתו, קיירוש הוא תיאורטיקן בעל דיבור שקט ואדם חסר תשוקה. גאוניותו בכל הקשור לטקטיקה והבנת המשחק נשכחה במנצ'סטר.

כעת, כשהנבחרת נמצאת ערב המשחק הגורלי נגד שבדיה ועם חמש נקודות בלבד לאחר ארבעה משחקים, בפורטוגל בטוחים שההימור על קיירוש היה מוטעה. "העיכוב בהחתמת סקולארי היה המשגה הראשון, אז הגיעה הבחירה הלא ברורה במאמן ממוצע כמו קיירוש ועכשיו, כדי להוסיף חטא על פשע, משאירים אותו בתפקיד", הסבירה פיניאו. "הרי את התהילה שלו כמאמן ראשי הוא עשה אי שם לפני 20 שנה בנבחרת הצעירה, עם סגל שפשוט אי אפשר היה להפסיד איתו. מאז הוא רק כשל".

ומה עם השחקנים, איפה החלק שלהם בכישלון? מבחינת קיירוש, עיקר האשמה נופלת על... כן, שוב סקולארי. המאמן יליד מוזמביק סבור כי קודמו לא חשב לרגע על העתיד והתרכז רק בניסיונות להגיע להישגים באופן מיידי. "נבחרת לאומית היא כמו פרה", פצח קיירוש במשל אחד מיני רבים פרי מוחו. "אם אתה מאכיל ואז חולב אותה, אז הכל בסדר. אם אתה רק חולב ואף פעם לא מאכיל, הפרה תמות".

דווקא אחד השחקנים המרכזיים בנבחרת, מאניש, תקף את חבריו וסיפר על סגל מפולג ועמוס אינטרסים שלא ממש מחויב למדים הלאומיים. "יש שחקנים שלא רוצים להיות איתנו ופוגמים ברוח הקבוצתית. לדעתי הם צריכים לפנות למאמן ולבקש שחרור", אמר קשר אתלטיקו מדריד, כשהוא ככל הנראה מתכוון לרונאלדו וחבריו הצעירים. קיירוש חשב אחרת: "זה לא קיים. צריך להבין שאת הקבוצתיות והאחדות לא קונים בסופרמרקט. זה קורה בשלבים, דרך משחקים ולאחר שחולקים מספיק זמן יחד. אין עניין של שכר או קריירה אישית כמו שקורה במועדון, נבחרת מציעה דברים אחרים לגמרי. מדובר כאן בלבישת חולצת הנבחרת, והמשחק עבור הדגל, החברים והמשפחה".

כדי להשתחרר מסטיגמת ה"דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" שהדביקו לו בארצו, ביצע קיירוש תפנית חדה וויתר על 40% מהסגל שנטל חלק ביורו 2008. המאמן, שמתקשה להתמודד עם התקשורת הפולשנית, נכנע ללחצים וזימן בין היתר את השוערים אדוארדו (בראגה) ובטו (ליישואש) על חשבון הצמד הכושל קווים ורוי פטריסיו. "עידן חדש נפתח, אנו מנסים דברים שונים", הסביר קיירוש את המהלך. יו"ר ההתאחדות (כן, עדיין אותו אחד מ-2004) שוב הגיע כדי להפיץ אופטימיות וטען כי "עכשיו כולם רואים עד כמה השחקנים נחושים, וזאת הסיבה שהם הקדימו להופיע למחנה האימונים. אני מאמין ש-2009 תהיה השנה של פורטוגל".