הגענו לרגע המכריע בטורניר שש האומות 2009, והפעם המתח הוא עד לשריקת הסיום של המשחק האחרון ולא רגע אחד קודם. ווילס, הממוקמת שניה, תארח את אירלנד שנמצאת במקום הראשון במשחק שבו המנצחת לוקחת הכל. לפני המשחק הקובע יש עד שני משחקים שאמנם לא יקבעו את זהות האלופה, אבל יכולים להשפיע אפילו על זהות הסגנית וכמובן שיש עדיין הרבה ענייני כבוד לשחק עבורם.
במשחק הראשון איטליה תארח את צרפת (שבת, 15:15). איטליה נמצאת במקום האחרון בטבלה ורק ניצחון בהפרש לא הגיוני של כ-70 נקודות והפסד של סקוטלנד ימנע ממנה לסיים את הטורניר בתחתית הטבלה. הצרפתים עדיין לא התאוששו מהתבוסה המשפילה לאנגליה בשבוע שעבר, והמאמן ליוורמונט נותן כמעט לכל השחקנים ששיחקו לפני שבוע הזדמנות להוציא את התסכולים על האיטלקים. איטליה היא לא נבחרת שתתן לצרפת את התענוג הזה מצד אחד, אבל מצד שני צרפת ביום טוב יכלה לעשות לאיטליה את מה שאנגליה עשתה לצרפת ואפילו יותר גרוע.
במשחק השני תגיע סקוטלנד לאנגליה (שבת, 17:30) בתקווה לחזור על הניצחון מהשנה שעברה. אנגליה תעלה למשחק בדיוק עם אותו הרכב שניצח את צרפת ותקווה להמשיך את רצף הניצחונות על סקוטלנד, שלא ניצחה בטוויקנהם מאז 1983. גם סקוטלנד עולה למשחק בהרכב כמעט זהה לזה שהפסיד לאירלנד בשבוע שעבר, אבל האיש שהמשחק הזה חשוב ביותר בשבילו הוא המאמן הסקוטי היידן, שזה עלול להיות המשחק האחרון שלו בראשות הנבחרת אחרי כמה שנים ללא הישגים משמעותיים. הסקוטים יקוו להפתיע את האנגלים שצריכים להיזהר משאננות דוגמת צרפת.
המטרה: גראנד סלאם
במשחק המסכם של הטורניר תגיע אירלנד הבלתי מנוצחת לאצטדיון המילניום בקרדיף, למשחק נגד האלופה הנוכחית ווילס (שבת, 19:30). ווילס, שהייתה הפייבוריטית בתחילת הטורניר, מגיעה לאחר שני משחקים מאד מאכזבים בשני הסיבובים האחרונים, הפסד לצרפת וניצחון לא משכנע על איטליה. ווילס צריכה לנצח את המשחק ב-13 נקודות לפחות כדי לזכות באליפות שנייה ברציפות. הפעם האחרונה שווילס ניצחה את אירלנד בהפרש כזה הייתה לפני 26 שנים, אבל לווילס של היום יש בהחלט את הכלים כדי לעשות את זה שוב.
המאמן וורן גאטלנד ביצע שמונה שינויים מההרכב שבקושי עבר את איטליה. רוב השינויים הם בחוליית ה"פורוורדס", שם שמרו על מקומם בהרכב רק אלון ווין ג'ונס ואנדי פאוול. לשורה הראשונה חוזרים השמות המוכרים של ג'נקינס, ריס ואדם ג'ונס. בשורה השניה מחליף איאן גו את לוק צ'רטריס ובשורה אחורית חוזרים הקפטן ריאן ג'ונס וה"פלאנקר" המנוסה מרטין וויליאמס. בקו האחורי מחליף טום שאנקלין את ג'יימי רוברטס בעמדה מספר 13, והוא יחדש את קומבינציית מרכז השדה שזכתה בגראנד סלאם ב-2005 יחד עם גאווין הנסון, שעדיין לא הפסיד משחק שפתח בו נגד נבחרת מחצי הכדור הצפוני. השינוי האחרון הוא בעמדת ה"פליי הלף", שם חוזר סטיבן ג'ונס המנוסה במקומו של ג'יימס הוק.
גם אירלנד פתחה את הטורניר בסערה עם ניצחון מרשים על צרפת והבסה של איטליה בשבועיים הראשונים, אבל האטה בשני המשחקים האחרונים שבהם התקשתה מול אנגליה וסקוטלנד. לאירים מספיק הפסד ב-12 נקודות או פחות כדי לזכות בטורניר בפעם הראשונה מאז 1985, אבל אם תנצח היא גם תזכה בגראנד סלאם בפעם הראשונה משנת 1948 כך שהמוטיבציה האירית בשיאה. המאמן דקלן קידני ביצע שלושה חילופים להרכב שניצח את סקוטלנד. ה"הוקר" ג'רי פלאנרי יחליף את רורי בסט במרכז השורה הראשונה. מבקיע טריי הניצחון נגד סקוטלנד, ג'יימי היסליפ, יפתח בעמדה מספר 8 במקום דניס לימי. והשינוי המפתיע ביותר הוא בעמדה מספר 9, שם יורד לספסל איש המשחק מהשבוע שעבר פיטר סטרינגר, ובמקומו פותח תומאס או'לירי. במרכז המגרש קידני ממשיך להאמין בקומבינציה של הקפטן או'דריסקול וגורדון דארסי.
לאירלנד יש יתרון של 12 נקודות בפתיחת המשחק, אבל לווילס יש את יתרון הביתיות. לווילס יש את שחקן השנה שיין וויליאמס, אבל לאירלנד יש שלושה מועמדים לשחקן הטורניר מתוך חמישה בסך הכל. אירלנד לא זכתה בגראנד סלאם יותר מ-60 שנה, אבל ווילס לא ניצחה ביותר מ-12 נקודות 26 שנה. פשוט בלתי אפשר לחזות את זהות המנצחת במשחק הזה אבל תחזית שתתגשם ב 100% היא שיהיה משחק מצוין.