הקנס של קאלה

אין לו תקשורת עם שחקני ההגנה, ואפילו גיורא שפיגל סבור ש"ההבאה של קאלה מסתכמת בציון נכשל". הערב (20.50, ערוץ 10), אחרי שסירב לשאת בעונש על התבוסה בבלומפילד, לשוער הקרואטי יש כמה פיות בירושלים שהוא צריך לסתום

16/03/2009

כשטברטקו קאלה היה במחנה אימונים עם בית"ר ירושלים, הבדיחה בין השחקנים הייתה שיש לקבוצה הגנה אילמת. קאלה עושה תנועות עם הידיים כששחקני ההגנה עונים לו בתנועות ביטול ולא מתייחסים אליו. "קאלה, למעשה, אף פעם לא באמת הגיע לבית"ר", אומר שחקן בדאבליסטית. "היו לו משחקים טובים ואת הגביע הוא למעשה הביא, אך מהיום שהגיע הוא חסר ביטחון כמו אחד שעלה מהנוער. עד היום אין לו תיאום אמיתי עם שחקנים בהגנה ושליטה במצבים נייחים. חוסר הביטחון הזה התחיל עם זה שהוא נכנס במקום קורנפיין, המשיך עם גול בקופנהאגן והגערות והנזיפות של שום לאורך העונה, מה שלמעשה גמר אותו. מכאן הוא לקח את כל העניינים להתעסקות בשטויות, להעיר הערות או לתת ראיונות שפגעו בשחקנים בכדי לנסות להחזיר לעצמו את הביטחון. כך הוא איבד הרבה מאוד מהתמיכה של החברים לקבוצה. יש לו תקופות של אימונים מדהימים, אימונים ברמה גבוהה מאוד, אבל בתכל'ס בית"ר זה לא אימונים אלא משחקים ולחץ".

הסיפור הזה מסכם בצורה מושלמת את הקדנציה של קאלה (34) בבית"ר, שגמר הגביע מול הפועל תל אביב בעונה שעברה היה בבחינת היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. שילוב של חוסר ביטחון וביטחון עצמי מופרז סידרו לבית"ר שוער יותר מדי אמוציונלי, יותר מדי אינדיבידואליסט, שההשפעה שלו על הקבוצה היא בהחלט לא מספקת. השפעה שכל שוער אחר היה יכול לספק עם סגל כזה ותקציב כזה. דווקא עכשיו, דווקא אחרי הספסול המתוקשר שלו, הסירוב לשלם את הקנס על התבוסה בבבלומפילד אותה ראה מהספסל והחזרה המוזרה להרכב, בית"ר צריכה את קאלה יותר מתמיד. העובדה כי הקבוצה חייבת לסיים את הסיבוב עם לפחות 80% הצלחה מניחה משקל רב מאוד על הכתפיים של השוער, שכרגע נראה כמו חסרון לעומת דוידוביץ', אניימה ושטראובר.

טוב לדעת (מקודם)

אל תתפשרו על מין לא מספק: כך תשפרו ביצועים - עם הנחה בלעדית

מוגש מטעם "גברא"

"אנחנו לא צריכים עוד בעיות עכשיו"

למרות כמויות הרגש המסורתיות בבית"ר, האמוציונליות של קאלה לא יצרה חיבור מנצח בין הצדדים. להפך, התברר כי בית"ר דווקא היתה צריכה שוער שייתן יותר שקט וסדר, ולא מאסה של ביטחון עצמי מופרז וחוסר ביטחון שהם בבחינת נדנדה לא בריאה. כדי להבין מאיפה מגיע חוסר הביטחון, צריך ללכת לתחילת הקדנציה של השוער הקרואטי. קאלה הגיע לבית"ר עם הרבה רעש, אחרי עונה טובה במכבי תל אביב, בה התעמת לא מעט עם שחקני ההגנה הצעירים של הקבוצה. בבית"ר זאת כבר הייתה אופרה אחרת. שחקני הגנה בדמות גרשון, בנאדו, בן יוסף, זיו ואמסלם כבר היו מוכנים לקפריזות של השוער ומהר מאוד העמידו אותו במקום. קאלה לא היה רגיל לחוסר היכולת שלו לגעור ולנזוף בשחקני ההגנה. כשמדי פעם היה עושה את הטעות וגוער בצורה לא מכובדת, הוא מייד היה נענה בכעס והשתקה. ככה נולדה התקשורת האילמת שלו עם ההגנה.

כפי שאתם מבינים, אהבה גדולה קאלה כבר לא ימצא אצל שחקני בית"ר. המזל הגדול של קאלה הוא המבנה החברתי האיכותי בבית"ר, שגורם לשחקנים להוציא כמה שפחות דברים החוצה ולשמור אחד על השני במטרה למנוע מהקבוצה להתפרק במצבי לחץ. אלא שקאלה הוציא את עצמו מהמבנה הזה בצורת ההתנהגות שלו, ולמעשה הוא אולי השחקן היחיד בסגל ללא גב אמיתי של שחקנים במצבים קשים. דוגמה קטנה לכך היא היחסים של קאלה עם טוטו תמוז. קאלה הירבה להעיר לתמוז ולעתים גם עשה זאת בצורה מעליבה, אך החלוץ הצעיר בדרך כלל ידע לשתוק ומקסימום להגיב לו בתנועות ביטול.

אך משקאלה ביקר את תמוז באחד הראיונות על רמת האימונים וההשקעה שלו, תמוז כעס מאוד. באחד האימונים שלאחר מכן בעטו תמוז ומספר שחקנים צעירים לשער ואחרי כל גול שהשוער קיבל, תמוז צחק בגיחוך והצביע לכיוון השוער בזלזול, כשהצעירים שאיתו צוחקים. קאלה לא אהב את זה וצעק לעברם לשתוק, כשמהצד עומדים חבורה של שחקנים וותיקים שלא מגיבים לסיטואציה וממשיכים לחדר ההלבשה, כשרק דוד אמסלם מרגיע את העניינים ואומר לצעירים:"יאללה, פרקו את הבלאגן, אנחנו לא צריכים עוד בעיות עכשיו". כפי שהבנתם, לא מדובר במקרה יוצא דופן.

"בית"ר צריכה לשאול את עצמה למה אין לקאלה ביטחון"

נשאלת השאלה כיצד שוער שהגיע לבית"ר כ"שדרוג" במקום קורנפיין, מגיע למצב כזה. לשורה אובארוב, אולי הדמות ואיש המקצוע שהכי חסרים לקאלה בירושלים, ברור שהאשמה היא במנהלי בית"ר. "לא כל שוער מגיע עם אותו ביטחון ועם אותה היכולת להתמודד במקום חדש", מסביר אובארוב. "יש שוערים שצריך להתנהג איתם אחרת ולתמוך בהם בכדי שיצליחו להביא את היכולות שלהם, אחרת הם רק ממשיכים ללכת אחורה. רפי כהן היה שוער מהרמות הכי גבוהות שאני ראיתי כאן, אך מאז שלמה שרף ומה שקרה בנבחרת הכל הלך אצלו אחורה, ולא היה מאמן שייקח אותו וייתן לו את הגב והביטחון לחזור ולהיות באותה רמה. אותו דבר שטראובר - עשה שדרוג גדול במכבי תל אביב, אבל תמיד היה הרבה רעש, לכלוכים והקהל לא אהב אותו, אך השיפור שעשה במכבי יחד עם הגב והשקט שקיבל בנתניה הוציאו ממנו את הכל.

"קאלה בבית"ר זה בדיוק אותו המקרה. אני שומע את הפרשנים שאומרים שמכבי תל אביב כקבוצת תחתית זה לא כמו בית"ר ירושלים בצמרת. זה שטויות. מכבי זה מועדון עם לחץ הכי גדול בארץ והוא היה מצוין והנהיג את ההגנה, גם אם זה עלה לו בהרבה טענות וביקורות. מועדון כמו בית"ר צריך לשאול את עצמו למה שוער כל כך איכותי לא מרגיש ביטחון תקופה כל כך ארוכה. כך לדוגמה את הפנדלים שבהם הוא הצטיין בשנה שעברה- זה לא מקרי. ברגע שכל הלחץ נרגע והוא הגיע למצב שאין לו מה להפסיד, הגוף השתחרר והוא הוציא מעצמו את כל היכולות הטובות".

יש משהו בדברים של אובארוב. קאלה הובא על-ידי יצחק שום, על רקע מינויו של קורנפיין המתוסכל למנכ"ל, מה שיצר משולש של מתיחות – קאלה, קורנפיין, שום. כשקאלה היה אחראי באופן ישיר לשערים שעלו לבית"ר בהדחה מול קופנהאגן, שום אמר בראיון ש"גם קורנפיין עשה טעויות כאלה" ויש הטוענים שהמאמן אף אמר בשיחות סגורות כי קורנפיין לא נראה לו מאוכזב מהסיטואציה שהקבוצה הודחה. המנכ"ל הנכנס לא אהב את ההתבטאות של שום ובשיחות עם אנשי המועדון אמר להם כי "טעויות כאלה עשיתי אולי בגיל של נבחרת אולימפית, לא אחר-כך. להגיד שאני לא מאוכזב מהסיטואציה זאת בושה, מה גם שהוא כנראה לא יודע שיש לי מענק גדול מאוד על הצלחה באירופה".

גורמים בקבוצה טוענים כי שום אמר לקאלה במספר שיחות שקורנפיין לא מפרגן לו ושהשוער קיבל זאת כעובדה. כשקאלה סופסל על-ידי עטר ואיים לתבוע את בית"ר על הקנס, קאלה כעס בעיקר על קורנפיין. מקורב לשחקן סיפר: "קאלה כועס כבר הרבה זמן כי קורנפיין לא נותן לו את החום והיחס הטוב והחברי אותו הוא נותן לשחקנים הוותיקים האחרים, ומתנהג איתו בדיסטנס מסוים. שחקנים נוספים התלוננו ואיימו דרך עורכי דין על הקנס, אך רק האירוע של טברטקו פורסם בתקשורת. בית"ר תקפו והסיתו נגדו. דבר אחד בטוח - החברים הוותיקים של קורנפיין יקבלו את הכסף עד הסנט האחרון".

"עוד יתחננו אליי שאני אשאר"

בבית"ר מסבירים כי האכזבה מקאלה היא שיצרה את הריחוק ממנו. גיורא שפיגל, המנג'ר עד לתחילת העונה הנוכחית והאיש שיחד עם שום אחראי עם הבאתו של קאלה, לא מתבייש להודות בטעות: "בשורה התחתונה, ההבאה של קאלה לבית"ר מסתכמת בציון נכשל. הוא לא הגיע לבית"ר בשביל משחקי הליגה, כי בליגה לקורנפיין היו את כל היכולות לעשות זאת ברמה גבוהה. קאלה הגיע כדי לסייע לקבוצה בניסיונות להתקדם במפעלים האירופאיים, אך לא כל החלטה מקצועית מצליחה, ובמקרה הזה ייתכן והסיטואציה הייתה קצת גדולה עליו עם כל הלחץ והבלאגן סביב בית"ר. במידה והיינו ממשיכים את הדרך שלנו הוא לקראת השנים הבאות בהתמודדות באירופה היינו צריכים לחפש שוער אחר שישדרג אותנו במשבצת הזאת, כי מה שקיבלנו מקאלה באירופה זה מה שנקרא - not good enough”.

דווקא בחודש האחרון, קאלה חוזר להראות ניצוצות כמו בשלהי העונה שעברה. לאחרונה, עטר פנה לשחקני ההגנה הוותיקים בראשות אריק בנאדו וביקש מהם: "קאלה שוער טוב, אבל הוא בלחץ- שימו הכל בצד ותחזקו אותו, תנו לו להרגיש בשליטה, רק ככה נרוויח אותו". הוותיקים שמעו והחלו לתמוך בשוער. קאלה בתחילה היה מאוד פגוע מהספסול, חש תסכול ובימים הראשונים הגיע לאימונים עם הראש באדמה. עם זאת, לאחר כמה ימים ובעידוד השחקנים הוותיקים השתנו פני הדברים.

קאלה אמנם נפגע ולקח ללב את הספסול, אך מנגד הופתע מאוד מהתפנית ביחס השחקנים ומהתחושה שקיבל מכולם. בבית"ר מספרים כי באחד מהימים המתסכלים על הספסל ראה אחד השחקנים את קאלה יושב בצד וניגש לנחם אותו, אך קאלה אמר לו: "אל תרחם עליי, אני רק יושב וחושב איך אני חוזר להיות מספר אחת. עוד יתחננו אליי שאני אשאר בסוף העונה, תזכור מה אני אומר לך. תוך שבועיים אני חוזר לשער וכולם יגידו שקאלה גדול. אותי אף אחד לא יכול לשבור". הערב, מול הפועל תל אביב, ההיא מגמר הגביע, הוא צריך לעמוד במילה שלו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully