הוא עוד ישוב?

מלבד להצלחה החד פעמית בסכנין, קריירת האימון הפרובוקטיבית של אייל לחמן רצופה בכישלונות מהדהדים וסיפורים מוזרים. נדמה שעכשיו, אחרי שכבר פוטר פעמיים השנה, מתחיל שלב הסיכומים

ענבל מנור

שחקני עירוני ראשון לציון לא ישכחו את הלילה ההוא בבלגיה, בקיץ 1997. באישון לילה הם הוקפצו בבהלה, על בגדי השינה שלהם, אל תוך אגם הסמוך למתקן האימונים בו קיימה הקבוצה את המחנה. כמו חיילים של יחידה מובחרת, הורו להם להסיר את החולצות ולקשור אותן על המצח. לקול צעקות הדרבון של המאמן, אייל לחמן, ומאמן הכושר יוצא השייטת, הספורטאים האמיצים יצאו למשימה הלילית: לכבוש את האי. הפנים, אגב, היו מרוחות בחומר לא ידוע ומי שהיה שם משוכנע – מדובר בבוץ מעורב בצואה של ברווזי האגם.

הסיפור הזה - שהתרחש בתחילת דרכו של לחמן כמאמן ראשי בליגת העל וחזר על עצמו לא פעם גם בהמשך בקבוצות שונות - מסמל בעצם את אישיותו כמאמן כדורגל. הדימוי של קבוצת כדורגל כיחידה קרבית יכול להיתפס כחיובי, מדובר בגימיק חביב שיכול לעזור לגיבוש במחנה אימונים, אבל אצל לחמן נראה כי הנושא הזה הפך לדרך חיים שמסכמת את הכדורגל שלו, סטיגמה שנדבקה אליו ומסרבת לעזוב. הוא, מצדו, ממשיך לאמץ אותה וחי איתה בשלום.

הבעיה היא שאותה שיטה לא מיתגה את לחמן כמאמן מצליח, אלא להפך - רק הבליטה את החסרונות והחד גוניות שלו. לא פעם המשחק האגרסיבי חירב לו עונות שלמות בגלל פציעות בתוך הקבוצה וגרם למרמור בקרב חלק מהשחקנים, שלא קונים את סיפור היחידה הקרבית. דווקא העונה הנוכחית, אחרי החזרה שלו מגאנה, יכלה להוות תפנית בקריירה של לחמן, אבל בהרצליה הוא קיבל תקציב גדול ונכשל, ובסכנין, המקום היחיד בו באמת הרגיש בבית, הראו לו בשבוע שעבר את הדרך החוצה לאחר עליהום תקשורתי חסר תקדים. עכשיו מתחיל שלב הסיכומים.

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה

לא מתאים לכל אחד

מקובל להניח כי שיטת המשחק האגרסיבית של לחמן באה לחפות על חולשת הסגל בקבוצות אותן אימן, אלא שהדבר לא לגמרי נכון. בקיץ 2005 מונה לחמן לתפקיד המאמן בעירוני קרית שמונה וקיבל תקציב כיד המלך מהבעלים איזי שרצקי. "היינו הגלאקטיקוס של הלאומית, חומר שחקנים מטורף", נזכר שחקן ששיחק אז בקבוצה. "אבל הייתה מחנאות מגעילה. כולם היו נגד כולם, ובעיקר שחקנים שמזוהים עם לחמן ותומכים בשיטה שלו נגד השאר".

באחד האימונים התפתחה תגרה בין שרון עמר לאחד משחקני הנוער שהצטרף לאימונים. "זו לא הייתה תגרה רגילה, הם פירקו אחד את השני", מספר אותו שחקן, "שחקנים רצו להפריד, אבל הוא עמד בצד וחייך. מבחינתו, מכות באימון זה דבר טוב. הריגוש שלו זה תאקלים חזקים". אותם תאקלים וכניסות הם אלה שפירקו את קרית שמונה מבפנים. מכת הפציעות גרמה לתוצאות רעות, חילוקי הדעות בין השחקנים גרמו למחנאות. השחקן מסכם: "האימונים שלו הם סכנת נפשות. הרבה שחקנים לא אוהבים את הכסאח, הסגנון הזה פשוט לא מתאים להם".

משה סבג, ששיחק תחת לחמן בראשון לציון והפועל באר שבע, נזכר במקרה דומה: "הוא חילק אותנו לזוגות באחד האימונים וערך משחקון אגרסיביות בו אתה צריך להפוך את בן הזוג. הפכתי את שאדי אבו דיב וכתוצאה מכך הוא קרע את הרצועה הצולבת וגמר את העונה. זה גורם לך לחשוב על השיטה הזו".

הדרישה הבלתי מתפשרת לאגרסיביות גרמה לא פעם לפגיעה פנימית רצינית, ולמעשה לחמן הפך למפסיד הגדול מהשיטה שהוא עצמו בחר: במרוצת השנים הקבוצות שלו גם סבלו מפציעות חוזרת ונשנות של שחקנים, וגם הובילו את הליגה בצבירת כרטיסים אדומים. מעבר לסטיגמה השלילית ולפגיעה התדמיתית, נוצרה בעיה אחרת: הוא פשוט התקשה לנצח.

לא מתרומם

מבט אל הרזומה המקצועי של לחמן מעלה מספר תהיות. ב-12 העונות האחרונות לחמן אימן קבוצה אחת, או יותר, בשתי הליגות הבכירות. רק במחצית מהעונות הוא התחיל וסיים את העונה באותה קבוצה. הוא הוביל את ראשון לציון ומכבי פתח תקוה למקום ה-10 (מתוך 16) ובחצי עונה במכבי הרצליה פספס עלייה במחזור האחרון, זאת לצד כישלונות בקרית שמונה, הפועל עכו, כפר סבא, באר שבע וירידת ליגה עם סגל צעיר (אך מוכשר) בהפועל פתח תקוה. כמובן שההישג המזוהה ביותר עם לחמן הוא הזכייה בגביע עם בני סכנין ב-2003/4. סכנין של אותה שנה הייתה קבוצה בינונית, עם ההתקפה השנייה הגרועה בליגה מבחינת כיבוש שערים, שנלחמה נגד הירידה בסיבוב השלישי אך זכתה בגביע היסטורי. מאז לחמן לא הצליח למנף את ההצלחה (יש שיאמרו המקרית) לקריירה אישית מצליחה.

"לאייל יש ידע פנומנלי בכדורגל, אבל הבעיה שלו היא שהוא לא יודע להפוך אותו למציאות. הוא לא תמיד יודע איך להעביר את הידע הזה לשחקנים", סבור הבעלים של מכבי הרצליה, אריאל שיימן. "השחקנים בארץ, לטעמו, לא חכמים מספיק כדי להבין אותו ולעתים אני נאלץ להסכים איתו בנקודה הזו". גם מוטי קקון לא מטיל ספק בידע המקצועי של לחמן. "הוא מאמן שונה ויוצא דופן, הוא מאמין בדרך שלו ומבין כדורגל ברמה גבוהה. על צורת האימון אפשר להתווכח", טוען חלוץ העבר של הפועל פתח תקוה.

הדברים הללו משקפים עוד קונפליקט ששם מקל בגלגלים של לחמן. מצד אחד, השפה הגבוהה, הטון הכריזמתי, ההרצאות הטקטיות הארוכות והשימוש הנרחב בקלטות וידאו מכל רחבי העולם סימנו אותו בקרב השחקנים כקונצנזוס של ידע בכדורגל. מצד שני, אותם אלמנטים בדיוק גרמו לו להיראות כעוף מוזר בקרב שחקנים אחרים. אפשר להתווכח בשאלה במי טמונה הבעיה, אבל השורה התחתונה, מבחינת התוצאות, נותרה זהה: כישלון.

לא פוגע בזרים

על רקע חוסר ההבנה בין לחמן לכדורגלן הישראלי הטיפוסי, ההרפתקה שלו בהארטס אוף אוק הייתה סוג של מבחן. בראיון לוואלה! ספורט לפני כחמישה חודשים אמר לחמן: "תמיד גרסתי שכל מאמן ישראלי שייצא החוצה יצליח בגדול כי פתאום יהיה לו כל כך קל לאמן ולהביא לידי ביטוי את הידע". בפועל, אותם דברים שפגעו במאמן כשהיה בישראל, חזרו לרדוף אותו גם בקדנציה בת פחות מארבעה חודשים בקבוצת הפאר הגנאית.

המשחקים האחרונים של לחמן היו קשים עבורו. במספר הזדמנויות הוא נאלץ לצאת בחסות המשטרה מהמגרש, כשהוא סופג מטחי קללות מהקהל, שחלקו אף החרים את המשחקים. בתקשורת היו חלוקים לגביו. יש כאלה שאהבו מאוד את הפתיחות והנכונות להתראיין בגילוי לב, ואילו כלי תקשורת אחרים נתנו במה למבקר הגדול של לחמן – הארי זאקור. היו"ר לשעבר השתלח בלחמן בפומבי בכל הזדמנות, נלחם לפטר אותו בכל דרך והתפטר בעצמו לאחר שחברי ההנהלה הטילו וטו. בסופו של דבר לחמן שוב לא הצליח לסיים את העונה. "הייתה בעיה בינו לבין המועדון וחשבנו שעדיף שיעזוב. לא פיטרנו אותו. בסך הכל הוא מאמן וטוב ואני לא רואה סיבה שלא יחזור לאמן בגאנה בעתיד", סיכם השבוע בדיפלומטיות תומאס אוקינה, חבר הנהלת הארטס.

כשלחמן חזר מגאנה לישראל, הוא המליץ לקבוצות שונות על חמישה שחקנים ועורר את זעמם של קהילת סוכני השחקנים בארץ. אסיין ובורטיי הגיעו בהמלצתו לסכנין (עוד לפני שמונה למאמן), אופיי הוחתם בהפועל פתח תקוה, ואת גאדו ו-ורדיס לקח איתו להרצליה. מתוך החמישה, רק אופיי עדיין משחק בישראל. השאר נחלו כישלון חרוץ ושוחררו חזרה לארצם. "לחמן צריך להחליט אם הוא מאמן או סוכן", אמר השבוע סוכן שחקנים ישראלי.

לא לוקח הזדמנות

מכבי הרצליה הייתה אמורה להיות פתרון אידיאלי ללחמן: קבוצה עם תקציב גבוה בעונה שבה חמש קבוצות עולות לליגת העל הייתה אמורה להוציא את לחמן לדרך חדשה. "זו אחת הסיבות שרציתי לקחת אותו, לעזור לו לצאת מהסטיגמה", סיפר שיימן. "היו לנו הרבה שיחות ואף אחת מהן לא הייתה על אגרסיביות. נפלנו עם שחקנים והבחירה של הזרים לא הייתה טובה. נאלצתי להיפרד ממנו בגלל התוצאות. אחרי 13 משחקים היינו עם שמונה נקודות. זה הספיק לי".

גם סכנין יכלה להוות גלגל הצלה, אבל דווקא המועדון בו הגיע להישג המשמעותי בקריירה שלו הוא זה שהפנה לו עורף. בסכנין הבינו שהעליהום התקשורתי עשוי לפגוע בקבוצה ולא היו מוכנים להפוך לקורבן השבועי של השופטים הודות לאותה סטיגמה ידועה. בנוסף, גורמים במועדון סיפרו על אכזבה מהכישלון בבחירת הזרים, דווקא על רקע הידע הנרחב שלו בכדורגל, ועל ירידה בתפוקה של שחקנים יצירתיים ומערכת יחסים עכורה עם כמה מהבכירים.

לחמן ראה השבוע שוב את הדלת החוצה. הקשרים הענפים שלו בכדורגל הישראלי מבטיחים כי הוא עוד יחזור. הגדלת ליגת העל והלאומית ל-16 קבוצות רק מחזקת את ההערכה. השאלה היא האם כשלחמן יחזור למגרשי הכדורגל, נראה מאמן שונה או שמא אותן טעויות שהובילו אותו עד היום ימשיכו ללוות אותו גם בקדנציה הבאה?

תגובת אייל לחמן לא התקבלה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully