פנטזיסטים

לברנטי בריה הוא עוד דמות שנויה במחלוקת, אחת מיני רבות שחיו ובעטו ברוסיה הסטאליניסטית. בריה, שכמו המנהיג הגדול נולד גם הוא בגאורגיה, שימש כבכיר בממשל הקומוניסטי, היה אחד ממפקדי המשטרה החשאית ושמו יהיה קשור לעולם במדיניות "הטיהורים הגדולים" של סטאלין. באותה עת שימש בריה גם כנשיא הכבוד של דינמו מוסקבה, והוא לא הסתפק בצפייה במשחקים מיציע הכבוד.

ספרטק מוסקבה הוקמה ב-1922 על ידי ניקולאי סטרוסטין. הקבוצה נחשבה אז ל"קבוצה של העם" ותמיכה במועדון נחשבה אז לדרך לא רעה (וכמעט יחידה) להראות סוג כלשהו של התנגדות לשלטון. כשהקבוצה התחילה לרשום הצלחות בשנות ה-30 המאוחרות, בריה לא אהב את מה שראה וב-1942 נעצרו סטרוסטין ושלושה מאחיו ששיחקו אף הם בספרטק באשמת קשירת קשר לרצוח את סטאלין. "אם לא די בהתחזקותה של ספרטק על חשבון דינמו", כתב העיתונאי והסופר דן ברנאן, "בריה שיחק בעבר כמגן שמאלי בקבוצה גאורגיאנית, זכר ולא שכח לסטרוסטין כיצד הוא השפיל אותו במשחק בשנות ה-20".

ההאשמות בוטלו מאוחר יותר, אבל מקימה של ספרטק בכל זאת נשלח עם אחיו לגולג ולגבי הסיבות, כמו לגבי עוד ועוד סיפורים מרוסיה של אותה תקופה, חלוקות הדעות. במקור אחד נכתב שהם נמצאו אשמים ב"ניסיון לגרור בורגנות למוטיבים של הספורט הסובייטי" ועל פי מקום אחר הם הואשמו בגניבה. באופן מעט אירוני מי שחנן את האח ניקולאי שנים לאחר מכן היה דווקא בנו של סטאלין האב, ואסילי, עליו מסופר שהיה חברו הקרוב של הכדורגלן ואוהד של ספרטק מוסקבה. סטרוסטין שימש אחרי שחרורו כמאמן נבחרת ברית המועצות וכנשיא המועדון אותו הקים וב-1996 מת. ב-1989 פרסם ספר זיכרונות, אבל אופיו של סיפורו נותר כאילו נלקח מספר בלשים מרתק.

הסיפורים הללו נמשכים ונמרחים שוב ושוב ונוגעים גם לעולם הכדורגל. תפירת תיקים לשחקנים שלא שיתפו פעולה עם השלטונות, תיאוריות קונספירציה, שחקנים-מרגלים ועוד. ההיסטוריה של הכדורגל הרוסי יכולה לשמש עלילה מרתקת לסרט באורך מלא, אבל גם היום, עשרות שנים לאחר מכן וערב פתיחת עונת 2009, לא בטוח שהסרט הזה נגמר.

"רובין קאזאן לא תזכה השנה באליפות רוסיה", מנחש העיתונאי הרוסי רומן אנין, "כמובן שיכול להיות שהם יהיו בצמרת, אבל אני לא חושב שהם יזכו שוב באליפות גם ב-15-20 השנים הקרובות". עם הדברים הללו מסכימות גם מירב סוכנויות ההימורים, שמעניקות לאלופת רוסיה סיכויים פחותים מאלו של חמש קבוצות שונות לשחזר את הזכייה בתואר.

האליפות בה זכתה הקבוצה ב-2008 אמנם הייתה מפתיעה, אבל כך גם פסילתה ממועמדות אמיתית בצורה כל כך גורפת. "אני חושב שגם אם הם יכולים לזכות השנה שוב, לא ייתנו להם", מוסיף העיתונאי אנין, שמתקשה להסביר מעבר לכך את הפירוש של "לא ייתנו להם", אבל פותח עולם ומלואו.

באזורים מרוחקים מהמרכז ומהבירה מוסקבה משמש הכדורגל כמפעל סוציולוגי לכל דבר, ולשלטונות אינטרס ברור בהצלחת קבוצות מהרפובליקות המרוחקות, הצלחה שתעניק להם תחושת שייכות לרוסיה הגדולה. ב-2008, על פי התיאוריה, הגיע תורה של רפובליקת טטרסטן.

בשנה שעברה חגגה רובין קאזאן יום הולדת 50 והעיר עצמה ציינה 1,000 שנים להיווסדה (למרות שקשה לשים את האצבע על התאריך המדויק). ברפובליקה הטטרית, שקאזאן היא בירתה, החליטו להקצות בשנים האחרונות יותר משאבים כספיים לספורט ואת 2008 ביקשו לציין באמצעות תארים. המטרה סומנה ולשם כך הסגל של הקבוצה התחזק והתוצאות מיהרו להגיע, אבל בד בבד גם החלו להופיע שמועות על קניית משחקים והקלות מכיוון העסקנים.

בעולם הכדורגל הרוסי החלו לצוץ תיאוריות על כך שהשלטונות חפצו ביקרה של רובין וממש סללו עבורה את הדרך לזכייה באליפות בגלל שרצו להראות שטטרסטן היא חלק בלתי נפרד מרוסיה ונתנו לה מתנה לכבוד השנה החגיגית. הטענות כלפי ההתאחדות לכדורגל ומשרד הספורט, שבראשן עומד אותו אדם – ויטלי מוטקו, לא הגיעו בפעם הראשונה והזכירו תלונות דומות אחרי זכייתה של טרק גרוזני הצ'צ'נית בגביע ב-2004. למוטקו נחזור בהמשך.

חשדות לשני מקרים של הטיית תוצאות מהעונה שעברה נזכרים עד היום. באחד גברה רובין 0:2 על שיניק ירוסלאבל, במשחק עליו נרשם יחס הימורים חריג לטובתה של המנצחת; ובשני ניצחה הקבוצה את האלופה זניט סט. פטרסבורג 1:3 בזכות שלושה שערים ברבע השעה האחרונה של המשחק.

בחלק מגופי התקשורת הרוסית לא התביישו לטעון אז שרובין "קיבלה את התשלום על המשחקים שהיא מכרה בעונה שעברה", זכר לשש הנקודות שצברה זניט נגד הקבוצה הטטרית בעונת האליפות שלה. במשחק השני בין השתיים, אגב, שוב ניצחה רובין והפעם 1:4.

תואר האליפות הדיר את רגליו ממוסקבה בשנתיים האחרונות אחרי שקבוצות מהבירה זכו בו ב-14 מ-15 השנים הראשונות אחרי פירוקה של ברית המועצות. האחראית למהפכה הקטנה הייתה גזפרום, החברה הרוסית הגדולה ביותר וספקית הגז של מירב מדינות אירופה, שמשמשת כספונסרים הראשית של זניט סט. פטרסבורג והפכה אותה למעצמה כלכלית מבחינה כדורגלנית.

סט. פטרסבורג, במקרה או שלא במקרה, היא עיר הולדתם של ולדימיר פוטין הכל יכול ושל נשיא רוסיה המכהן, דימטרי מדבדב. האחרון שימש בעבר כיו"ר דירקטוריון החברה, פוטין ייצג אותה בעסקאות בינלאומיות שונות והמעורבות שלו בה נחשבת לעצומה ושייכת לכתבה אחרת שלא קשורה כלל לספורט. גם לשר הספורט ויו"ר ההתאחדות, ויטלי מוטקו, מעורבות בגזפרום, אבל חשוב לציין שהוא שימש בעבר כיו"ר זניט.

הכסף הגדול שהזרימה חברת הגז הטבעי לזניט סייע לה לרכוש שחקנים במיליונים, להנחית את דיק אדבוקט על הקווים ולבסוף לזכות באליפות ובגביע אופ"א. "לגזפרום היה חשוב להראות את הכוח של הקבוצה ושל העיר. הייתי שם אחרי שהם זכו ואנשים שם היו באופוריה", מספר רומן אנין. אלא שחשבון הבנק התפוח של המועדון לא זכה לכל הקרדיט ושוב עלו השערות על זכייה באליפות שהוכרעה על שולחן הדיונים של בכירי הממשל ולאו דווקא על הדשא.

בספרו "פוטבול דינמו", שסוקר חלק מההיסטוריה של הכדורגל הרוסי ושיצא לאור בשנה שעברה, ציטט מארק בנטס את ולדימיר בסצ'אטניך, שאמר דברים קשים: "אם הרשויות יילחמו בשחיתות בכדורגל, כמו שעשו האיטלקים, אני לא יודע מה יקרה. משהו נוראי, זה בטוח".

אלא שלא כולם שותפים לראיית השחורות של החלוץ שהיה אחד מהכדורגלנים הרוסים הבולטים בשנות ה-90. הספקולציות על כך שזניט סט. פטרסבורג "קנתה" את גביע אופ"א ב-2008, הוציאו תגובה נזעמת משחקן עבר גדול אחר, אנדריי קאנצ'לסקיס: "למה יש לרוסיה את הסטיגמה הזו? מבחינתי 'מאפיה' זו מילה מלוכלכת וזה מרתיח את כולם שהיא מופיעה. מטומטם לחשוב ששופטים או שחקנים מכרו את המשחק, הדברים האלו כבר לא קורים".

כנראה שבין הפסימיזם של בסצ'אטניך לאופטימיות של של קאנצ'לסקיס יש הרבה מאוד דעות שנבנו על פיסות ידיעות או שמועות, תיאוריות קונספירציה שונות או ידיעת האמת לאמיתה. צודקות או לא צודקות, נכונות או לא נכונות, הן שם והן מלוות את הכדורגל הרוסי בעקשנות ומזיקות לו, גם אם הן מלוות בהרבה עניין ואקשן.

כעת, אחרי ההצלחה של הנבחרת ביורו 2008 והזכיות של זניט ושל צסק"א מוסקבה בגביע אופ"א בשנים האחרונות, נראה שכל מה שנותר לכדורגל הרוסי הוא להתרכז בכדורגל ולהתנער מהתחושה התמידית שהניהול שלו נגוע באינטרסים חשוכים ולא כשירים, או לחלופין להיפטר מהשחיתויות אם הן אכן קיימות בו.

אחרי שהיא זכתה באליפויות ב-2005 וב-2006 נפוצו סיפורים רבים על כך שצסק"א מוסקבה שיחדה שופטים בדרכה לתארים. השנה היא נחשבת למועמדת הבכירה לאליפות. למה? לא בזכות קשריה בשלטון או ההערכות שהיא שוב תשחד שופטים, אלא פשוט "כי היא הכי טובה ונראה שהכדורגל הפך להיות יותר הוגן", אומר רומן אנין. אז האם עונת 2009 תהיה רק עונת כדורגל טוב, איכותי וכשר או עוד פרק בסדרת המתח הקרויה "הליגה הרוסית"?