פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ברק מחבר את ירושלים

        יצחקי, שחייב לפתוח מול יוון, מחבר את הפאזל של עטר. חמי אוזן סוגר מחזור ותוהה: איך נותנים לאייל ברקוביץ' להמשיך לפרשן את המשחק המרכזי

        כוכב: ברק יצחקי

        אנשים אוהבים להדגיש את הכישרון של ברק יצחקי, ושוכחים לפעמים לגעת בחלק לא פחות חשוב בכוח שלו - הכוח המחבר. יצחקי הוא לא רק שחקן מצוין, הוא גם עושה את אלה שלידו מצוינים. יוסי מזרחי חיכה לו בסבלנות לקראת הפוטו פיניש של האליפות הראשונה, ויצחק שום ורומולו התגעגעו אליו מאוד בחלק השני של האליפות השנייה. יצחקי, כשהוא לא משחק מסובך מדי, הוא שחקן שמעניק השראה. כשהוא טוב, ברוכיאן טוב ובן שושן טוב. יצחקי הוא דבק והוא מוביל אנשים לשחק כמוהו. התיאום בינו לבין ברוכיאן ובן שושן הוא על עיוור אחרי כל כך הרבה שנים יחד, אבל התיאום הזה מבוסס קודם כל עליו. יצחקי כשחקן ויצחקי כחולייה מחברת הוא הסיכוי היחיד של בית"ר לקחת אליפות שתסגור מעגל עם האליפות שהוא בעצמו סידר ליוסי מזרחי. הוא היחיד שיכול לעשות את ההבדל מסמואל יבואה או יניב קטן.

        השאלה היא האם דרור קשטן רואה את זה. יצחקי בהרכב ולא רק בסגל יכול לעשות את ההבדל בין תיקו מול יוון לניצחון. כשיצחקי נכנס לכושר ושורה עליו הרוח, הוא טוב יותר מכל השגרירים אחריהם עקב קשטן, ווינר שייתן את השער הגורלי שאחרים יחמיצו. הוא חייב לשחק לפני גולן, ברדה, קולאוטי או בן סהר. הוא יכול להקל על בניון יותר מכולם ולעשות גם את שחקני הנבחרת טובים יותר. כהרגלו בקודש, יצחקי התעורר בדיוק בזמן, בחלק הנכון של העונה. יכול להיות שהעימות עם אלברז היה זה שהעיר אותו וגרם לו להבין מה ציפו ממנו בקיץ ומה נדרש משחקן שמרשה לעצמו לבקש החלפה של שחקן אחר. באותו רגע, יצחקי לקח אחריות עליו ועל הקבוצה שלו, ויצר תקווה מחודשת לבית"ר ולנבחרת, לעשות את הבלתי ייאמן.

        כוכבית: ניר דוידוביץ'

        ניר דוידוביץ' לא הצטיין יותר מדי במשחק הניצחון מול הפועל פתח תקווה, אבל גם לא ספג. חיפה שינתה הרכב, ניסתה להחליף אווירה, אבל לא הצליחה לנפק משחק שיתעלה על מה שראינו ממנה כל העונה: לפרקים כדורגל בינוני פלוס, לפרקים כדורגל בינוני מינוס. אפשר לכוון את האש לאלישע לוי בעניין, אבל החלק שלו בכך הוא לא גדול. צריך לומר את האמת, הסגל של מכבי חיפה, נכון לעונה זו לפחות, הגיע לקצה גבול היכולת. אם הוא לא מספיק מרשים במשחק אחד ולא מספיק מרשים בשאר המשחקים, הוא כנראה לא מספיק מרשים. אלישע לוי בנה אותו בצניעות כי הוא התכונן לעונה צנועה, והיכולת שלו היום לתמרן עם השמיכה הקצרה היא מוגבלת. למזלו, נותרו לו 11 מחזורים בלבד עד שהוא יוכל להתעורר ולקום מחדש לעבודה.

        דווקא דוידוביץ', אחרי שני סיבובים חסרי מזל, יכול להיות האקס פקטור של מכבי חיפה, סוג של שביט אלימלך בסיבוב השלישי של עונת הדאבל. דוידוביץ', למרות שני הסיבובים הללו, הוא עדיין שוער שגדול על הליגה שלנו, ואם יחזור לכושר שיא יוכל לשנות את התמונה. כי חיפה, למרות מוגבלותה, שווה שער בכל משחק. בסיבוב השלישי קורה לא פעם ששחקן גדול שהתחבא ברוב העונה פורץ ומוביל, דבר שדוידוביץ' יכול לספק לאלישע לוי. עד כה, שחקניו הותיקים השאירו אותו חשוף לבד תחת המתקפה התקשורתית, לא התייצבו לצד המאמן ויצאו חוצץ נגד הביקורת על יכולת הקבוצה. דווקא התעוררות של דוידוביץ' יכולה להעיר את שחקני מכבי חיפה למיני מומנטום אחרון לקראת הפוטו פיניש של הליגה.

        נורה אדומה: בני סכנין

        בימים כתיקונם, פיטורי אייל לחמן היו מעמידים את הכדורגל הישראלי על הרגליים ומעלים את סכנין על שולחן הדיונים. אלא שסכנין איבדה אותנו מזמן ואנחנו איבדנו אותה. הגימיק המגזרי הסתיים, ואיתו נחשף הריק המקצועי במועדון. סכנין הפכה לקבוצה לא ממש מעניינת, אחרי ששברה העונה את שיאי הביזיון של עצמה פעם אחר פעם. מפרשת הבשמים, דרך עזיבת פרדי דוד ועד הסכין שננעץ בגבו של אייל לחמן. בהתחלה חשבנו זו טעות, אחר כך סברנו שמדובר בחוסר מזל, אבל היום התמונה יותר מדי ברורה מכדי שהיא תדהים אותנו. סתם קבוצה שכונתית, רקובה, מאוסה ומלאה באינטריגות פוליטיות וקהל שכבר די התעייף. גם אנחנו קצת התעייפנו מהם וקצנו בתקווה שיום אחד יצמח משם משהו אחר, משהו טוב. כמה פעמים כבר אפשר להגיד שזה עצוב?

        מאחורי הכותרות: איל ברקוביץ' ואבי נמני

        1. אפשר היה בכיף לחבר כאן טענה על כך שערוץ 10 יורה לעצמו ברגל בכך שהוא ממשיך להעסיק את אייל ברקוביץ' כפרשן במשחק המרכזי, למרות שהאיש הורשע באיומים ותקיפה. אבל זה לא יהיה נכון. לערוץ 10 לא איכפת, כמו שלערוץ הספורט לא איכפת להעסיק פרשנים שעובדים במקביל בקבוצות אותן הם מסקרים, כמו שלהתאחדות לכדורגל לא איכפת ממעשיו של דודו דהאן וכמו שלמכבי תל אביב לא איכפת מנאום המוקה של פיני גרשון. במדינת ישרארייטינג ערוץ 10 לא שונה מאף גוף בחברה, והוא בסה"כ משקף נורמה מקובלת של היעדר נורמות.

        גם אתם חלק מזה. גם אתם, בפעם הבאה שאוהדי בית"ר יפרצו למגרש או אוהדי הפועל תל אביב יזרקו רימון הלם, תבלעו כל מילת גינוי של ברקוביץ', ותשכחו במהרה שהוא בכלל לא התחרט על תקיפת דני עציוני ("נותנים במה לכל ג'וק"). גם אתם, בפעם הבאה שפרשן ערוץ 10 יתקוף את ראש הממשלה על מינוי מסריח, תביעו יחד איתו שאט נפש, ותשכחו שאותו ערוץ נהג באותה צורה כשהמשיך להעסיק את הבריון שהופך את ילדיו לבריונים מכוערים כמוהו. מה זה משנה אם קוראים לו רמון או ברקוביץ'. נכון, אם הייתם במקום ערוץ 10, מזמן הייתם עוצרים הסחף המוסרי הזה, אבל מה לעשות שאוטוטו מתחיל הישרדות ואחר כך יש את הסרט עם האמת של רביבו, ואתם לא מתכוונים להחמיץ.

        2. לא ברור מה קדם למה: הבכיינות הקטנונית של מכבי תל אביב בתקשורת על טעויות השופטים או האופי של קבוצה קטנה שהיא מגלה במשחקים. מה שיותר ברור הוא איך מכבי תגרום לשופטים לפחד ממנה מחדש – לא דרך העיתונים, אלא דרך ניצחונות. כל עוד מכבי משחקת כמו קבוצה קטנה שלא יודעת לתרגם יתרון בשדה לתוצאה סופית, גם השופטים יתייחסו אליה ככה.

        גם בכותרות

        "אבי נמני עוד יוביל את המועדון לתארים"

        המחזור הבא: בית"ר ירושלים – הפועל תל אביב

        אפשר להבין למה אלי גוטמן יצא מודאג מהדרבי. נכון, מצד אחד הקבוצה שלו שוב לא הפסידה משחק שבו היא לא שיחקה טוב, ואפילו ניצחה אותו. להפועל תל אביב לא היתה בתחילת העונה את היכולת לא להילחץ תוך כדי משחק מיכולת רעה ולהבין שגם ככה אפשר לנצח. אבל מצד שני, הלחץ של יום שני והידיעה שכל קבוצות הצמרת ניצחו לפניה, הפריעו מאוד להפועל להשתחרר. עד היום, הפועל לא הכירה לחץ כזה, לחץ שהיה בעיקר עליה. בסיבוב השלישי, הלחץ הזה הולך להיות הרבה יותר גדול ולהפועל תל אביב עומדים להיות יותר משחקים בימי שני.

        אלא שכל זה יצבור תאוצה רק לאחר המשחק בטדי, בו דווקא כל הלחץ יהיה על בית"ר ירושלים. הפועל תל אביב הוכיחה בדרבי שיש לה את היכולת לנצח את אותה קבוצה שלוש פעמים בעונה, אבל בית"ר מוכיחה במחזורים האחרונים שהיא למדה להיות תכליתית יותר בהתקפה מאז אותה סדרת החמצות במשחק הבית האחרון מול הפועל תל אביב. יצחקי וברוכיאן הרבה יותר חופשיים ולא כבולים לאזור אחד במגרש והרעיונות במשחק ההתקפה הרבה יותר מפותחים מסתם כדורי רוחב ללא כתובת. שתי הנקודות האלה יעמדו ביום שני למבחן גמר.

        הבעיה של בית"ר תהיה הרצון של הקהל בנקמה על ה-0:4. אין דרך לתכנן נקמה, נקמה נולדת תוך כדי משחק, מכוח המקרה. אם שתי הבעיטות הראשונות לשער נכנסות, יהיה על מה לדבר. עטר והשחקנים יהיו חייבים להסביר לקהל במהלך השבוע שגם 0:1 יכול להיות נקמה בסיום העונה. אם הקהל לא יסתפק בזה, ויתחיל להלחיץ כהרגלו את השחקנים כבר במחצית הראשונה, התסריט של המשחק הקודם בטדי עלול לחזור. אוהדי בית"ר צריכים להעביר את הלחץ להפועל תל אביב ולא לשחקנים שלהם.