שוטים ללא הגבלה

יום חמישי האחרון, מועדון בדרום תל אביב, השעון מצביע על 2:30 לפנות בוקר. על הרחבה נמצאים נציגים אמריקאים וישראלים של 8 מתוך 12 קבוצות בליגת העל, לנציגים של שבע קבוצות יש אוטוטו אימון בוקר. ברקע פרשת דיאור פישר, אבל לאף אחד לא ממש אכפת. השעה והפרשה לא הפריעו לאותם זרים, שהאחרונים שבהם עזבו את המועדון אחרי השעה 4:00, חלקם אחרי ששתו כמות נכבדת של אלכוהול, והפכו לסכנה מוחשית לציבור כשעלו על רכבם.

הסיפור הזה רק מראה שפרשת דיאור פישר הייתה רק קצה הקרחון של תופעה שהיא ממש לא נחלת מכבי תל אביב בלבד. תרבות הבילויים חרגה מזמן מכל פרופורציה מקובלת, ולדעת רבים אי אפשר כבר לדלג עליה בטענה שהם בסך הכל בני אדם שרוצים להתפרק. ברוב המקרים, אותה תרבות בילויים מגלמת את תפיסת הזרים שכאן, בישראל, מותר לעשות הכל, ואף אחד גם לא ממש בודק (לפחות עד שתופסים אותך). התופעה, לפני הכל, מייצגת הפקרות. לאחרונה, מבלי שזה ייצא לציבור, קנסה מכבי חיפה ארבעה משחקניה הזרים אחרי שבילו בתל אביב עד השעות הקטנות של הלילה יומיים לפני משחק ליגה. בקבוצות אחרות, כשהמקרים פשוט הופכים לבלתי נסבלים, מוצא את עצמו השחקן הסורר מחוץ לקבוצה, אך גם באותן קבוצות מעטות שלא מתעלמות מהתופעה יודעים שאין באפשרותם לעצור את השיטפון.

אחד המקרים הפחות מוכרים הוא של רג'י מור, ששיחק בארץ בעונת 2006/7. מור הגיע למכבי ראשון לציון בתחילת העונה תחת גלעד כץ ובמשך 16 משחקים הציג יכולת סבירה, אך הקבוצה נכשלה מבחינה מקצועית. משחק אחד תחת עדי אזולאי הספיק למאמן כדי להבין מדוע שחקנים טענו שמור לא מספיק מפוקס באימונים. "הוא היה יוצא עד מאוחר והשמועות דיברו על כך שהוא עובד כברמן", נזכר אזולאי, "מיד הבנתי ששחקן כזה לא יכול להיות אצלי. הדבר הראשון שעשיתי היה לשחרר אותו".

עבור מאמנים בליגת העל, שחקנים זרים לא מפוקסים שבאים לאימון עם עיניים טרוטות זה לא משהו חדש או מפתיע. "לפני שנה ערכתי אימון בוקר ביום שישי, ואני מוצא שניים מהזרים שלי שאמורים לעשות מתיחות נרדמים על הרצפה", מספר מאמן בליגת העל, שסירב להיחשף. "הם טענו כי הכל בסדר והם קצת עייפים, אבל מבדיקה שערכתי הם היו במועדון עד 4 בבוקר. מי שיגיד לכם שזה לא נכון ושהזרים פה הם אחראים, פשוט משקר. שמעתי כבר ממאמן אחר שהוא תפס את אחד השחקנים שלו מקיא לפני האימון. הוא שאל אותו מה לא בסדר ואם הוא רוצה ללכת לרופא, אז השחקן הסביר לו שזה לא קשור וכנראה הוודקה שהוא שתה בלילה שלפני לא הייתה מספיק טובה. מיותר לציין שהשחקן לא שיחק כמעט באותו שבוע והוא שוחרר מהקבוצה".

מאמן הפועל ירושלים, גיא גודס, שעד לא מזמן נמנה על מעגל השחקנים, לא מתעלם מהבעיה: "הכל תלוי במידה, אתה לא יכול להגיד לספורטאים לא לצאת בכלל מהבית. זה הכל עניין של סיטואציה. ספורטאים צריכים להתפרק ולשאוף אוויר, אבל אתה צריך לדעת שאתה אדם מפורסם, ולדעת שיחפשו להתגרות בך. רק לך יש מה להפסיד. זה חמור מאוד אם יצאת בשבת ויש לך משחק ביום ראשון. הכל תלוי בכמה אתה ישן, כי אתה צריך שמונה שעות שינה".

שחקנים זרים שבאים לישראל נוהגים לעדכן אחד את השני בנוגע לתרבות הבילויים המופקרת הזו, והחדשים מיד קולטים שמותר להם לעשות כאן הכל. זה לא נוגע רק לאלכוהול, אלא גם לבחורות הצעירות שמחזרות אחריהם. לכולם זכור החשד לאונס של שחקני הפועל ירושלים, אבל זה לא מגיע מחלל ריק ולא משהו שהיה ונגמר באותה פרשה. "היה לי שחקן שבו זמנית יצא העונה עם שלוש נשים שונות", מספר מאמן בליגת העל. "כששתיים מהן הגיעו בו זמנית לאימון, זה יצר אי נעימות גדולה גם בקרב הקבוצה וגם בקרבן והתפתח לעימות מסוים. צריך להבין שחלק מהשחקנים האלה סיימו לא מזמן קולג' והם מגיעים לפה לישראל בתור אייקונים של תרבות ומתקבלים בזרועות פתוחות. אני לא מכיר הרבה גברים שלא היו מסכימים כשהרבה נשים רודפות אחריהם, אבל יש לזה תוצאות של אי שקט על המגרש".

לא פעם חיי הלילה והחופש המוגזם הם אלה שמשכנעים שחקן זר להגיע לכאן. בתחילת העונה, כשנחת קן טוט במכבי ראשון לציון, ניהלתי עמו שיחה מביתו בארה"ב והדבר הראשון שהוא שאל היה "איך הבחורות בישראל? עד איזה שעה פתוחים המועדונים באזור?". אחד מסוכני השחקנים בישראל יודע ש"אין ספק שכל שחקן עושה בדיקה כלשהי על האזור שהוא הולך לגור בו וזה נורמלי לגמרי. אם הוא שואל אותי אני מסביר לו על האנשים והתרבות הישראלית, ובהחלט שאני מזכיר שיש פה חיי לילה תוססים. לרוב השחקנים זה לא מספיק והם גם מדברים עם שחקנים אחרים שהיו בישראל וככה הם יודעים מה מותר פה ומה אסור".

אחד מבעלי המועדונים המובילים באזור המרכז היה קצת יותר גלוי: "ראיתי יותר מפעם אחת ששחקנים מגיעים אלינו או למקומות אחרים ישר משדה התעופה. זה המקום הראשון שלוקחים אותם לראות פה בישראל, אז לא צריך להתפלא אחרי זה שהם מבלים פה שעות ארוכות. אנחנו אישית מעודדים זרים להגיע אלינו, ועושים להם ערבים מיוחדים כי הם אנשים שאוהבים לבלות ומפזרים כסף. זו עסקה שפועלת לטובתנו".

קורי קאר, שמשחק כבר שמונה עונות בישראל, לא מבין את העליהום החדש על התופעה. "זה לא נורמלי לשחקן לשבת ולשתות בפאבים כשיש לך אימון בוקר, אבל הרבה דברים לא נורמליים קורים פה, משחקנים ועד אתלטים אחרים", אומר קאר, "רק בגלל ששחקן צריך לרוץ לאורך הפרקט, לא אומר שאסור לו ליהנות בכלל. אני חושב שזה לא גרוע כמו אלה שיוצאים ומנהלים עסק ב-8 בבוקר ועד 4 בבוקר הם מבלים. זה די נורמלי ששחקנים יוצאים, גם ישראלים וגם אמריקאים. גם בכל אירופה יוצאים עד השעות האלה, אני לא מבין למה אנשים מתפלאים. מועדונים נפתחים רק בשעות הקטנות של הלילה, זה די נורמלי להיות בהם עד שעה 4-3 לפנות בוקר. הבעיה היחידה צצה רק כשמתחוללת איזשהי תקרית. אם לא קורה כלום, לאף אחד לא אכפת שדיאור פישר יוצא עד 3 או 4 לפנות בוקר".

קאר מדבר על שתיית אלכוהול, אבל גורמים בענף הכדורסל סבורים כי ההפקרות הזו של הזרים החדשים שבאים לכאן גולשת גם לסמים. גם במקרה הזה, מספרים גורמי יודעי דבר, שחקנים סוררים מעדכנים את המצטרפים החדשים ומדווחים להם שאין בליגה שלנו בדיקות סמים מסודרות ועקביות. "זה ממש לא יפתיע אותי אם כשיתעשתו ויעשו בדיקות, יתפסו פה שחקנים רבים", עונה בכנות גיא גודס. "ביורוליג כמעט בכל משחק יש בדיקות אקראיות של כל שחקן בכל קבוצה. זה דברים שבודקים בכל מקום ובכל ליגה. אבל יחד עם זאת צריך להבין שהעלויות של בדיקות סמים הן מאוד גבוהות וכנראה לא עושים אותן מהסיבה הזאת".

באיגוד הכדורסל הבהירו כי מנהלת הליגה היא האחראית לערוך בדיקות סמים אל מול המחלקה לטיפול בסמים בוועד האולימפי, ושבתקופה שאחריות זאת הייתה מוטלת עליהם - בדיקות הסמים היו נערכות בתדירות גבוהה יותר. פנינו למנהלת הליגה, והדובר אלון סגל מסר כי "מנהלת הליגה אינה מקיימת בדיקות שכאלו באופן סדיר. כל קבוצה רשאית לקיים בדיקות למציאת חומרים אסורים בקרב שחקנים. אכן, בעולם ישנם מקרים שמתגלים מפעם לפעם, אבל לא ניתן להסיק שמדובר בתופעה כלל עולמית רחבה. ה'התמכרות' של השחקנים ושל האוהדים היא לכדורסל הנהדר שמוצג בליגת ווינר בשנים האחרונות".

מאמן בליגת העל היטיב לסכם את הסיטואציה: "מישהו יתעורר יום אחד אחרי שאחד הזרים חס וחלילה יסיים את הקריירה על רחבת הריקודים, או כשיתגלה שחלק גדול מהזרים משתמשים בסמים ותיפתח ועדת חקירה. זה שאין בדיקות סמים זה מספיק גרוע, אבל העובדה שנותנים לזרים את הלגיטימציה לעשות כל מה שעובר להם בראש זה דבר אחר. חוסר המקצוענות צועק לשמים, אבל כולם משלימים עם זה כדי שהשחקנים לא יברחו מפה".