במה הם הכי טובים?

בסיום המשחק בין מכבי נתניה למכבי חיפה אמר איתי שכטר שהראש שלו כבר במשחק בטדי מול בית"ר, לה יש את הקבוצה הכי טובה בארץ. שכטר הוא לא היחיד שאומר את זה, אומרים את זה בכל העונה, בלי קשר לתוצאות או ליכולת של בית"ר. השחקנים, העיתונאים, המאמנים – כמעט לכולם זה נפלט מתישהו. לבית"ר יש את הסגל הכי טוב בארץ. לבית"ר יש את חומר השחקנים בטוב בליגה, בית"ר על הנייר היא הכי טובה. לא חשוב באיזו ורסיה של הטענה הם השתמשו, כולם ניסו בעצם לומר את אותו דבר. האם באמת יש לכך בסיס, או שמא אנשים מתקשים להשתחרר מהאקסיומות של השנתיים האחרונות, ולכן, בין היתר, הם מתקשים להוציא את בית"ר ממירוץ האליפות? בואו נבדוק.

בית"ר אומנם ספגה פחות ממכבי חיפה ובדיוק כמו מכבי נתניה (19 שערים), אבל זה לא קשור לעמדת השוער, כמו לרמת הבלמים ורמת הליגה. בבית"ר אפילו קשה לדבר על עמדת השוער, מאחר שאין שם מישהו קבוע. מי שהיה אמור להיות השוער הראשון של בית"ר, טברטקו קאלה, נותן את העונה הכי גרועה שלו בישראל, ומושך את טעויות פתיחת העונה המסורתיות שלו עמוק לתוך העונה הרגילה. אי אפשר לסמוך עליו יותר, קשה לבנות עליו יותר מדי, ובסך הכל מדובר בשוער שיותר מכביד על ההגנה מאשר מרגיע אותה.

להפועל תל אביב יש שוער הרבה הרבה יותר טוב, למכבי נתניה יש שוער יותר טוב, וגם למכבי חיפה, גם בכושר הנוכחי של ניר דוידוביץ', יש שוער יותר טוב. אפילו למכבי פתח תקווה, שספגה פחות מבית"ר, יש שוער איכותי יותר העונה, שוער שהוא חלק ממכלול. קאלה, בלשון החלוצים, הוא שוער אינדיבידואליסט. הוא לא משפיע על האחרים לטובה וכל מה שנותר לו אלו אותם משחקים בודדים שהוא תופס מדי פעם ומספק בהם שרשרת הצלות. שום דבר לאורך זמן. נעבור לעמדה הבאה.

מסקנה: חיפה, נתניה והפועל תל אביב טובות יותר.

לבית"ר יש אכן את הבלם הטוב בליגה, אריק בנאדו. בלם עם אופי, עם סדר בראש, עם יציבות בין משחק למשחק ובין עונה לעונה, עם מחויבות בלתי נגמרת, עם חוכמת משחק והשפעה חיובית על האחרים. אבל גם מניית בנאדו הבטוחה לא מקלה על הירידה אצל שאר השחקנים מסביבו. לשמעון גרשון אמנם חזרה לאחרונה המוטיבציה (ככה זה כנראה כשמתחילים לחשוב על הקבוצה הבאה), אבל באותה מידה האיטיות שלו הפכה עם הגיל לבלתי נסבלת, וגם חוכמת המשחק הגרשונית כבר מתקשה לא פעם לחפות עליה.

אבל גרשון עוד בסדר לעומת המגינים. אלברז הפצוע לא מסוגל לחזור להגנה בזמן, ולאלירן דנין אין מספיק אופי כדי להיות מגן בקבוצת צמרת. דנין לא חכם מספיק במשחק שלו, נוטה לנפילות מנטליות והתמיכה שלו במשחק ההתקפה מבולגנת בדיוק כמו במשחק ההגנה. עד כה, שחקני ההגנה של בית"ר תרמו 4 שערים בכיבושים ובישולים, וזה להבדיל מהגנת מכבי חיפה ששחקניה תרמו 6 שערים והגנת מכבי נתניה שחתומה על 12 שערים. רק הגנת הפועל תל אביב לא תרמה מספיק לצד ההתקפי כמו בית"ר, וגם לה יש השפעה על 4 שערים העונה. אלא שהגנת הפועל תל אביב עולה על זו הירושלמית בפרמטר זניח אחר – הגנה. בדיוק כמו הגנת נתניה. כרגע רק הגנת מכבי חיפה נופלת מזו הבית"רית, אבל זה לא אומר שלבית"ר יש בעמדה הזו עליונות.

מסקנה: יתרון על מכבי חיפה, חיסרון גדול מול מכבי נתניה והפועל תל אביב

לפני שנגיע לניתוחים הסובייקטיביים, כמה עובדות: שחקני הקישור של בית"ר היו מעורבים העונה ב-20 שערים (עמית בן שושן נכלל כאן כשחקן קישור), בעוד שהקישור האפור של לותר מתיאוס היה מעורב ב-23 שערים עד כה (כולל השחקנים ששוחררו). מכאן, זה רק נהיה גרוע יותר. הקישור של אלי גוטמן היה מעורב עד כה ב-25 שערים ואילו שחקני הקישור של מכבי חיפה חתומים או בכיבוש או בבישול על 32 שערים.

אבל לא שהיינו צריכים את המספרים או השחרורים האחרונים בבית"ר כדי להבין שסוד כוחה של הדאבליסטית בעונה שעברה נשחק לחלוטין. לקבוצה אין קשר אחורי טבעי, אין גיבוי לקשר האחורי המאולתר, ונעדרת מנהיג בחלק החשוב של הקבוצה. ברוכיאן בזבז את כל הפריצה שלו בתחילת העונה ומתקשה לעמוד במעמסה שנקראת עוגן של קבוצה, ומיכאל זנזברג נותן את העונה הכי גרועה שלו מאז שעזב את הפועל פתח תקוה.

אפשר לדבר על השובע (עידן טל) או על הילדים המוכשרים שעושים רק עכשיו את צעדיהם הראשונים בליגה (עידן ורד), אבל הנקודה ברורה. גם באזור הזה של המגרש אין לבית"ר יתרון – אולי קצת מבחינת השמות מול מכבי נתניה – וגם הניסיון של שחקניה לא בא לידי ביטוי. לבית"ר אין שחקן בקישור שיכול לקחת עליו את המשחק כשהדברים תקועים, שחקן שהוא מעל הקבוצה, כמו יניב קטן וטלקיסקי לפעמים.

מסקנה: שוויון כוחות מול נתניה, יתרון להפועל תל אביב ומכבי חיפה.

העובדות ידועות: בית"ר משחקת ללא חלוץ טבעי – ברק יצחקי, שבכושר בינוני מינוס מצטיין מעל כולם עם 9 שערים. טוטו תמוז עובר את העונה הגרועה ביותר שלו בבית"ר, וכאן בדיוק נגמרת מצבת החלוצים של הקבוצה. להפועל תל אביב יש 4 שחקני התקפה בסגל, לחיפה גם ולנתניה שלושה שחקני התקפה. מאזן הכיבושים של התקפת בית"ר – 12 – מצביע על יתרון ברור על נתניה (8 שערים – כולל שחקנים ששוחררו), יתרון קל על חיפה (10 כיבושים) וחיסרון ענק מול הפועל תל אביב (18 שערים). להבדיל ממכבי חיפה והפועל תל אביב, עומס הכיבושים בבית"ר לא מתחלק על פני יותר מדי שחקנים, או ליתר דיוק נופל בעיקר על שחקן אחד. אם טוטו תמוז לא יתעורר בסיום העונה, כפי שעשה אשתקד, לא תהיה לנו ברירה אלא להגיע למסקנה הבאה.

מסקנה: יתרון על נתניה, שוויון כוחות מול מכבי חיפה וחסרון מול הפועל תל אביב.

מסקנה נוספת: לבית"ר כבר מזמן אין הסגל הטוב בארץ וגם לא את השני בטיבו. המועמדות של בית"ר לתואר היא פועל יוצא של חולשת הליגה.