לא לחטוף זפאטה

לאלברטו זפאטה היה ברור שהוא מתכוון לעזוב את פנמה. השאלה רק הייתה לאן. במהלך חודש דצמבר המזוודות כבר היו ארוזות. הכיוון היה הליגה הסינית. החוזה סוכם, לחלוץ היה כרטיס טיסה ביד, אלא שברגע האחרון העסקה בין שני המועדונים התפוצצה. חודש מאוחר יותר, זה כבר היה סגור סופית. קבוצת CNI, העולה החדשה לליגה בפרו, הודיעה רשמית על הצטרפותו של החלוץ. אלא שאז הגיע הטלפון מנתניה. זפאטה עשה פניית פרסה, לא הודיע לראשי הקבוצה בפרו דבר ונחת במהלך בזק בארץ הקודש. רק בשני בפברואר, שלושה ימים לאחר נחיתתו בישראל, הודיע מאמן CNI כי השחקן העדיף לחתום בקבוצה אחרת.

סיפור ההצטרפות של זפאטה, שיערוך הערב (שני) את הופעת הבכורה שלו בליגה, למכבי נתניה, היה הזוי והפתיע גם את אנשי הכדורגל בפנמה. זפאטה יחגוג 30 ביום שבת ומעולם לא יצא לאירופה לפני כן. יתרה מזאת, נתניה היא התחנה השמינית שלו בקריירה והרביעית מחוץ לפנמה. היציאות הקודמות שלו מחוץ למדינה, היו קצרות ולא מוצלחות. רבים הרימו גבה כשהחלוץ קיבל אישור לעזוב את הנבחרת במהלך טורניר בהונדורס ולטוס לחתום בישראל. לזפאטה הייתה תשובה למבקרים: "בגיל 30, אני צריך לחשוב על עתידי הכלכלי".

זפאטה יהיה החלוץ הזר החמישי שמשחק בנתניה העונה. פרנסיס קיויו לא רצה לשחק בישראל, אוקוצ'ה הסתכסך עם האוהדים, ג'ורג' בה היה ברירת מחדל ותיירי טאזמטה נבעט בחוסר רגישות. נתניה, שוב תחת לחץ של זמן וללא התרשמות אמיתית, החתימה שחקן שמהווה תעלומה מבחינתה. אבסורד ככל שיישמע, המשך העונה של נתניה תלוי בהרבה ביכולת ההבקעה של זפאטה. לותר מתיאוס מצפה מהפנמי שיפתור את הבעיה הכי גדולה של הקבוצה שלו העונה – כיבוש שערים. בשביל זה, זפאטה יצטרך לפתור בעיה משלו – חוסר ההצלחה מחוץ לבית.

התחנה הראשונה של זפאטה מחוץ לפנמה הייתה ריאל אספניה מהונדורס. החלוץ, אז בן 20, לא שרד זמן רב וחזר אחרי עונה אחת להתחיל קריירה מצוינת במדינתו. הוא שיחק בטאורו, אליאנסה וצ'ורייו המקומיות, היה שותף לקמפיין הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2002 וכוכבו החל לדרוך. בינואר 2004, הוא ניסה שוב לצאת מגבולות פנמה, כשחתם בקבוצת הפאר מפרגוואי, אולימפיה אסונסיון. גם כאן, הסוף היה קצר. זפאטה לא התאקלם, לא כבש ומיעט לשחק. אחרי שלושה חודשים, כשהקבוצה עפה מגביע הליברטדורס והחליפה מאמן, זפאטה נשלח הביתה. "לחסוך בעלויות", נכתב בתקשורת המקומית. "הוא הרוויח סכומים גבוהים ולא תרם דבר".

החלוץ שוב חזר למולדתו לשתי עונות מוצלחות בסן פרנסיסקו הפנמית, ושב גם לסגל הנבחרת. ב-2007, החליט זפאטה לצאת שוב למסע. היעד היה פורטו ריקו איילנדרס מליגת ה-USL, הליגה הצפון אמריקאית, השנייה בחשיבותה ל-MLS. כהרגלו, זפאטה שוב היה רחוק מלהרשים. המאמן טוריביו רוחאס פוטר לאחר שרשרת תוצאות מביכות, ובמקומו מונה "הגנרל", קולין קלארק, שחקן נבחרת צפון אירלנד לשעבר. הרומן בין השניים החזיק מעמד שלושה חודשים בלבד. בסיום אותה עונה, זפאטה נשלח בחזרה לסן פרנסיסקו.

"הוא לא היה בתוכניות המקצועיות שלי. הוא תפס מקום של זר, ורציתי לעשות שינויים בסגל", אמר השבוע קלארק, שמאמן גם את נבחרת פורטו ריקו, לוואלה! ספורט. המאמן הפגין אמביוולנטיות כלפי החלוץ הפנמי: "הוא חלוץ שעובד קשה, שחקן קבוצתי, שיכול לשחק גם באגפים. זפאטה בחור חיובי ולא היו איתו שום בעיות. הוא לא סקורר גדול ולא הבקיע הרבה שערים אצלנו. בסיום העונה, הרגשתי שבעלויות שלו, אני יכול להביא שחקן טוב יותר".

למרות הכישלונות מחוץ לפנמה, במולדתו זפאטה נחשב למכונת שערים, מה שזיכה אותו בכינוי האימתני "זפאגול". בשנת 2008, זפאטה סיים את טורניר האפרטורה והקלאוסורה עם 20 שערים בסך הכל. ימים ספורים לפני ההגעה לישראל, הוא כבש את שער הניצחון של נבחרתו ב-0:1 על גואטמלה ברבע גמר מוקדמות "גביע הזהב" – אליפות צפון ומרכז אמריקה. במהלך אותו טורניר, כאמור, קיבל זפאטה אור ירוק ממאמן הנבחרת, גארי סטמפל, שמדריך גם את סן פרנסיסקו, עזב את הטורניר במהלכו וטס לחתום בישראל, יום לפני סגירת חלון ההעברות.

בעוד מכבי נתניה הייתה האופציה המועדפת על זפאטה, החלוץ היה הבחירה השנייה של מתיאוס. בנתניה כבר הודיעו על סיכום עם חברו של זפאטה לנבחרת, אדווין אגילר בן ה-23, אך זה שינה את דעתו ברגע האחרון ובנתניה מיהרו לעבור לתוכנית ב'. שני השחקנים הוצעו לקבוצה בתיווכו של חיים קסטל, אוהד המתגורר בפנמה, המצוי כנראה בקשרים קרובים עם המועדון ובמיוחד עם הנרי דוארטה, מאמנה הקוסטה ריקני של קבוצת הנוער של נתניה. קסטל המליץ על שני השחקנים, כמו גם על אלברטו בלאנקו שהתגלה כהצלחה, ועל פי הידוע ניהל את המגעים לשחרורם מול נשיא סן פרנסיסקו. ההתרשמות היחידה של מתיאוס מזפאטה, מספרים בנתניה, הייתה DVD ואותה המלצה של קסטל ודוארטה.

בנתניה סמכו על תקדים בלאנקו והלכו עם ההמלצה עד הסוף. יחד עם זאת, קשה שלא לתהות על עוד התנהלות תמוהה שהביאה את נתניה לאותה סיטואציה בה הוחתמו ג'ורג' בה ודניאל אומברטו – חוסר ברירה וסיכון מחושב, ברגע אחרון לפני תום מועד ההעברות. החתמת שחקן בדקה ה-90 בלי בדיקה מעמיקה. בלי מחשבה לטווח רחוק. פתרון זמני שיכול לעבוד ויכול להיכשל. הימור. מדוע פעמיים חיכתה נתניה ליום האחרון של מועד ההעברות על מנת לצרף שחקן בדחיפות? למתיאוס הפתרונים.

הסיבה המרכזית להחלטתו של זפאטה להגיע לישראל היא כלכלית, כפי שהעיד בעצמו בתקשורת הפנימית. החלוץ צפוי להרוויח בישראל כעשרת אלפים דולר ברוטו לחודש, שיפור של מאות אחוזים לעומת השכר הממוצע בפנמה, שם הכדורגל הוא חצי מקצועני. מבט אל סגל הנבחרת המקומית מגלה תופעה מעניינת נוספת – הוא כולל ארבעה לגיונרים בלבד. שלושה מהם משחקים במרכז אמריקה ואחד בקולומביה. כשלואיס מרין הגיע לנתניה, הוא הסביר כי הבין שהחלטה שכזו פירושה פרידה מחולצת הנבחרת. בקוסטה ריקה, כמו גם בפנמה, העדיפות במדים הלאומיים היא לשחקנים המשחקים בליגה המקומית, למעט כוכבים גדולים המשחקים בליגות אירופאיות בכירות. זפאטה בן ה-30 יכול להרשות לעצמו ויתור על המדים הלאומיים בתמורה לכסף הגדול בישראל. אגילר הצעיר העדיף לוותר.

עם כל המטען הזה, הגיע זפאטה למשבצת המושיע בהתקפה של נתניה. אחרי כישלון טוטאלי בעמדת החלוץ הזר, הקבוצה מעיר היהלומים משוועת לסקורר אמיתי, שיהפוך אותה לקבוצה מאיימת אמיתית. כזו שיכולה להישאר במרוץ לאליפות עד הרגע האחרון. אם לשפוט לפי הקריירה בפנמה, לזפאטה יש את הנתונים. אם להתייחס לקדנציות הכושלות מחוץ לפנמה, שהסתיימו אחרי תקופה קצרה, הסוף יכול להיות כמו זה של ארבעת קודמיו בתפקיד בקופסא. כך או כך, עתידה של נתניה וגם של חלוץ הרכש שלה תלוי מאוד במשחק מול חיפה. על כתפיו הרחבות של זפאטה, שעוד לא שיחק דקה בליגת העל, מונח כבר במשחק הראשון גורלה של עונה שלמה.