מתי תשתנה, קטש?

רק לפני היציאה לפגרה נראה היה כי האיחוד שחיבר בין גליל עליון לגלבוע יצר קבוצה שתהיה הפתעת הליגה ותאיים אפילו על גמר הפיינל פור. גוני יזרעאלי פרח, אלישי כדיר להט, בריאן רנדל נראה היה כזר הטוב שנחת בישראל ובריאן רוברטס תפר שלשה מכל פינה. אלא שאז בשיא ההצלחה הגיע הפסד ביתי להפועל ירושלים, בתוספת הדחה משמינית גמר גביע המדינה על ידי מכבי חיפה והמכונה הצפונית של חיים אוחיון ועודד קטש נעצרה. במקום להמשיך את המומנטום, עשו בגליל את כל הפעולות האפשריות כדי שהקבוצה תחזור למרכז הטבלה, הרחק מהפיינל פור.

הכל התחיל בשחרור המוזר של אלוסיוס אנגוניה, שאשתו לא קיבלה ויזת כניסה לישראל, ובשליחתו של ארון ניקסון לארצות הברית אחרי שלטענתו לא קיבל מספיק דקות. המגמה המשיכה בהחתמה ההזויה של דיון דוואל, שחקן שקלע 8 נקודות למשחק בליגה הצרפתית והסתיים בהחתמה של בראד בקמן, שהצטרף ללוקאס טישר מתחת לסל רק כדי להיות צמד הזרים שנראה הכי קרוב לאחים קזרנובסקי. נדמה כי לא בגליל ולא בגלבוע בדיוק בדקו את היכולות של בקמן, שחקן ששוחרר מהליגה הקפריסאית כמה חודשים קודם לכן. הישראלים של הקבוצה איבדו את הביטחון, והיחידים ששמרו על יכולת סבירה הם אלישי כדיר ודגן יבזורי.

בלי מנהיג אמיתי על המגרש ועם החלטות תמוהות של המאמן, שבחר לדוגמה לא לקחת פסק זמן ברגעים שעירוני רמת גן עשתה מקבוצתו צחוק, נראה כי דרכה של גליל/גלבוע לאיבוד הביתיות בפלייאוף הושלמה. רק נס יציל אותה מאכזבה. עודד קטש יקבל בשבוע הבא במשחק החוץ בחיפה צ'אנס אחרון להחזיר את קבוצתו לארבע הראשונות, כל תוצאה אחרת וההישג שלו מתחילת העונה יימחק סופית.

אלדד אקוניס, שים לב בבקשה: ללא קוקי בלצ'ר, הקבוצה שלך עוד עשויה לסיים בחלק התחתון של הטבלה. בפעם הראשונה העונה נעדר הגארד המבוגר והחשוף לפציעות של בני השרון ממשחק הליגה בירושלים, והקבוצה הסימפטית מהשרון התפרקה בפתיחה בדרך להפסד קל. כמאמר הקלישאה, בלצ'ר הוא השחקן שהופך את בני השרון מאוסף של שחקנים לקבוצה מלוכדת. אפילו מאיר טפירו, שמתחיל להראות סימנים של חזרה לכושר, מתקשה לעשות זאת. כמו גם ריצ'ארד רובי ושון ג'יימס שסוף סוף הגיעו לעונה, ובן רייס המוכשר.

בשני משחקי פתיחת העונה, קלע בלצ'ר בממוצע 3 נקודות למשחק, בני השרון הושפלה פעמיים ומשה וינקרנץ נאלץ להתפטר מתפקידו. לאחר מכן תפס אריאל בית הלחמי את מקומו, בלצ'ר חזר לשחק כמו שהוא יודע והקבוצה החלה רצף של ארבעה ניצחונות. הנפילה הבאה של הקבוצה הגיעה דווקא כשבלצ'ר נתן את משחקיו הטובים ביותר, כשבין המחזורים 7 ל-9 רשם ממוצע של 26 נקודות למשחק. בשבועות האחרונים הוא איבד את הידית, והקבוצה איבדה את החוט המקשר על המגרש. טוב יעשה אקוניס אם יחתים את בלצ'ר לעונה נוספת או שתיים, גם אם ישחק רק על רגל אחת.

איגוד השופטים החליט בשבועות האחרונים לגנוב את ההצגה של הכדורסל הישראלי. מעט מתח בליגה? את מי זה מעניין לעומת מלחמת העסקנים בין זאב קורן, דוד דגן והשופטים. האמת שקצת נמאס לשמוע על גידופים, מלחמת השיבוצים וההעלבות האישיות. השיא היה כשצמד חברי ועדת השיבוצים התפטרו לאחר שלטענתם ירמי אולמרט שינה את שיבוץ השופטים למרות שלא היה מורשה לכך. אולמרט בכלל נמצא בארצות הברית בביקור משפחתי, ואם זה אכן נעשה, זה נעשה משם. ללא שיקול מקצועי נכון.

הפיתרון לחוסר המקצוענות הבולט באיגוד הוא אחד: החלפת יו"ר האיגוד ובנייה מחודשת של המערכת. לפי המודל שנקבע במזרח אירופה, בליגות הבלקניות וגם בליגה הגרמנית, בראש האיגוד יעמוד אדם בלתי תלוי אשר מתחתיו תעמוד ועדה לא כפופה לאיגוד הכדורסל אשר תקבע את השיבוצים. רק ועדה מטעם איגוד השופטים, שמנועה מאינטרסים פנימיים של קבוצות, תוכל לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר. לא ייתכן שבראש ועדת שיבוץ השופטים יעמוד נשיא גבעת שמואל ירמי אולמרט. לא ייתכן שהקהל ירגיש לא בנוח בכל פעם ששופט שורק לטובת גבעת שמואל, כפי שקרה אמש (ראשון) בגבעת שמואל. הפתרון הוא לא טלאי על טלאי, אלא שינוי מהיסוד.

לפני כחודש נראתה האופטימיות של אילון ביהם וניב ברקוביץ' לגבי סיכוייה של עירוני קרית אתא לקאמבק ולהשארות בליגה כמעט פאתטית. אמש הוכיחה קרית אתא כי היא עדיין הקבוצה החלשה בליגת העל, אך אינה מתכוונת לוותר על מקומה בליגה ללא מאבק ראוי. בפיגור 16 נקודות 5 דקות לסוף הרבע השלישי, לקחה קרית אתא את היוזמה לידיים והפכה את התוצאה מול קבוצה מבולבלת של עירוני אשקלון, שמשתדלת בכל משחק מחדש לחלק מתנות ליריבותיה.

הסיכוי שקרית אתא תוכל בסופו של דבר לעשות את הבלתי ייאמן ולהישאר בליגת העל קטן מאוד, למרות הפלייאוף התחתון שיבטיח מאבק צמוד במשחקים האחרונים של העונה. אילון ביהם קיבל לא מעט ביקורת על מינויו בתור מאמן, בעיקר בגלל העזיבה של מאיר קמינסקי, אך הוא ממשיך בקו של קודמו ואפשר לראות ניצנים של כדורסל צעיר ותוסס בקבוצה. ניב ברקוביץ' הפך באופן סופי למנהל משחק, ולאדי ירמישין התיישב על משבצת הסקורר וארון ניקסון שהגיע מהגליל לוקח את מושכות ההנהגה. בשבוע הבא תצא קרית אתא לתבוסה צפויה מול מכבי תל אביב, אך אפילו הפסד ב-50 הפרש לא ימחק את החיוך מהפנים של השחקנים, שניצחו סוף סוף לאחר 12 הפסדים.

בתחילת העונה החליטו במכבי חיפה לא לצאת בהצהרות ודיברו על מקום בפיינל פור כהישג מכובד. אבי אשכנזי בנה סגל טוב ומאוזן, והקבוצה החלה במסע לעבר המטרות שהציבה לעצמנ. לקראת אמצע הדרך החלה חיפה לחרוק, ושלפה את רונלד רוס מגבעת שמואל כזר שישי, כאשר אחד מהזרים, בן סטרונג, לא מקבל דקות בכלל. חיפה העפילה לגמר הגביע למרות שבדרך איבדה את דורון פרקינס לחודש, ונראה היה כי הגעה לפיינל פור תהווה הישג מכובד לשחקניו של אשכנזי.

עם או בלי קשר להפסד בגמר, לאחר המשחק סיכם מאליק דיקסון בקבוצה כזר שביעי ושיין גאדסון נחת למבחנים. השינויים האלה הפכו את העונה של חיפה מנחמדה ללחוצה. מכבי חיפה עם דיקסון וגאדסון תהיה חייבת להכנס לפיינל פור ואפילו לאיים על האליפות, כי כרגע הסגל שלה יותר איכותי על הנייר מזה של הפועל ירושלים, עם או בלי החזרה של דורון פרקינס, והרבה יותר איכותי משל שאר הקבוצות בליגה מלבד מכבי תל אביב. בחיפה דיברו במשך כל העונה על בניית מסורת לקבוצה, אך בהחתמה של דיקסון נראה כי המטרה היא לא לבנות מסורת אלא לבנות קבוצה אחת טובה. בשלב זה המחליף של המחליף לעמדת הגארד הוא זר, והישראלים הפכו מהלב של הקבוצה לשחקנים שבלי החוק הרוסי ככל הנראה היו על הספסל. כשבונים מסורת צריך לעשות זאת בהדרגתיות, ובמכבי חיפה עשו זאת בבת אחת, הימור שעלול להפוך אותה לכישלון גדול מצד אחד, או להצלחה רגעית מצד שני.