פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        נדב הנפלד בקטן

        הוא לא חשב שייצא שחקן, עכשיו הוא רוצה לשחק עם הנבחרת באליפות אירופה. אורי קוקיה מחולון לא מעכל תואר ראשון בקריירה

        הדקות שעשו את ההבדל עבור הפועל חולון בגמר גביע המדינה היו הדקות של תחילת הרבע השלישי, אז השלימה הקבוצה ריצת 2:11 בדרך למהפך. מי שהיה חתום על הריצה היה אורי קוקיה, שהזכיר באותן דקות של הגנה עילאית לכמה אנשים את נדב הנפלד, בגרסה הקטנה והצנועה יותר. "זה כבוד מאוד גדול להיות מושווה לנדב הנפלד", אמר קוקיה הבוקר (שישי) בראיון לוואלה! ספורט, "בתור ילד כשהייתי בנוער והסתכלתי על שחקנים שאני רוצה להיות כמוהם, חשבתי קודם כל על נדב. נכון, זה לא טבעי ששחקן בא ועושה רק 4 או 6 נקודות למשחק. אני עושה הכל בשביל הקבוצה, אם זה לתת 12 נקודות ביום אחד כשזה תורי ואני שמח, ואם זה ביום אחר שאני בא ונותן הגנה עם כל הלב".

        תפסנו את קוקיה כשהוא מנסה לעכל את כל מאורעות ליל אמש: "הלילה הזה התחיל בשנייה שהסל של בריאן נכנס. היינו בטירוף מוחלט ונשארנו וחגגנו הרבה זמן עם אוהדים על הפרקט. זו הרגשה של כל כך הרבה סיפוק ושמחה, שאתה לא מסוגל לשבת לרגע ולחשוב על הניצחון הזה. זה מדהים שהאוהדים שלנו הגיעו כל כך מאוחר לפארק פרס, זה לא דבר כל כך פשוט. גם במסעדה אחרי זה הגיעו אוהדים ורקדו על השולחנות ועשו כיף. נהנינו ביחד, זה היה המשך מדהים לכל הערב הזה. כולנו מתחילים לעכל את זה לאט לאט שאנחנו זכינו בגביע. זה טירוף. עכשיו אנחנו יודעים שהקבוצה שחשבו שתרד בהליכה, פתאום זוכה בגביע המדינה. כבוד להיות אחד השחקנים בהפועל חולון".

        בין אשכנזי לפרנקו

        קוקיה בן ה-27 הוא סיפור סינדרלה. הילד לא היה ברדאר של הכדורסל הישראלי עד שנלקח בגיל 16 להפועל תל אביב, שם נפגש לראשונה עם דני פרנקו. "גדלתי במחלקות הנוער של יבנה ורחובות", משחזר קוקיה, "עד שלא הגעתי להפועל תל אביב ולדני פרנקו, לא חשבתי שאני אהיה שחקן בוגרים. זה לא היה במחשבה שלי. לא בגלל היכולת שלי, זה פשוט לא עבר לי בראש. בגיל נוער לא תופסים את זה שאתה מתקרב לבוגרים. דני היה המאמן הראשון שמעבר לדברים שהוא תרם למשחק שלי בשנתיים בהפועל תל אביב, הוא גרם לי להאמין שאני יכול להיות שחקן בוגרים. הוא מלווה אותי מאז אותן שנתיים, ואני שמח שיכולתי לזכות איתו בגביע".

        קוקיה עבר לגליל עליון ומצא בית בנהריה אצל אבי אשכנזי. אחרי תקופה קצרה בבני השרון חזר לנהריה לחיקו של אריאל בית הלחמי, אצלו קיבל פחות דקות. בתחילת העונה שעברה חזר אשכנזי לאמן במכבי חיפה, וקרא לקוקיה לשורות הקבוצה. "בהתחלה הייתה התלבטות לרדת או לא, כי חשבתי שאחרי שבע שנים בליגת העל פתאום לרדת ללאומית יהיה מוזר", סיפר קוקיה על לבטיו, "האמנתי בעצמי ובאבי אשכנזי שאני אוכל לחזור לליגת העל. העונה הזאת עזרה לי המון, גם שמחתי להיות שחקן שמשחק 30 דקות למשחק, וגם להיות בקבוצה שעולה ליגה".

        - לא היית רחוק מלשחק בצד השני של משחק הגמר. היית בהתלבטות ארוכה אם לחתום בחולון או בחיפה. מה היו השיקולים?

        "אני מאוד אוהב את האנשים שבחיפה ואת אבי, הייתה התלבטות לא פשוטה. ידעתי שבחיפה בונים קבוצה גדולה ושתרוץ לצמרת הליגה, אבל בחולון ידעתי שאני אהיה בורג יותר משמעותי. בנוסף, זה גם להיות עם דני, אז זה הכריע".

        - בכל זאת, ניצחת את אשכנזי במעמד השיא של הקריירה שלו. מה אמרת לו אחרי המשחק?

        "אבי אימן אותי ארבע שנים, עם שני פיינל פור ופעמיים עלינו ליגה. אמרתי לו שאני מאוד אוהב אותו, ומצטער שככה זה נגמר בשבילו. אמרתי לו שאני מחזיק לו אצבעות ושהוא ימשיך לעשות את העבודה הטובה כמו שהוא עושה עד עכשיו".

        בין היורובאסקט לפיינל פור

        קוקיה שיחק בדצמבר עם נבחרת ישראל בטורניר אמסטרדם, וזאת בשל היכולת המצוינת שלו עד כה העונה. "החוויה באמסטרדם עם הנבחרת הייתה משהו מיוחד", מודה קוקיה, "זו הייתה פעם ראשונה שלי בנבחרת ונהניתי לשחק אצל צביקה שרף, ארז אדלשטיין ורוני בוסאני. לקראת אליפות אירופה אני לא יודע מה יהיה, בשביל זה יש מאמן. אם אני אגיע, אני אהיה הכי שמח בעולם. אם לא, אני אעודד את הנבחרת מהבית כמו שאני עושה בדרך כלל".

        עד היורובאסקט בפולין, לקוקיה חשוב לא להתרסק עם חולון בליגה, אחרי ההייפ של הזכייה בגביע. "מעבר לזה שאנחנו מאוד שמחים ומאוד מאושרים מהשבוע האחרון, אנחנו ריאלים. אנחנו קבוצה טובה, אבל אנחנו לא עם תקציב שמתקרב לקבוצות האחרות שבצמרת הליגה. סוד ההצלחה שלנו זה החיבור והקבוצתיות. אנחנו קודם כל רוצים להבטיח את המקום בשמונה הראשונות. ברגע שנהיה שם, אנחנו נעשה את הצרות לקבוצות שנפגוש ברבע הגמר, ואולי נעפיל לפיינל פור".