פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        בעקבות הכבוד הראמוס

        אופיו המופנם הפריע לו בטוטנהאם, אבל האגו הקטן שלו מול שחקנים עשוי לעזור לחואנדה ראמוס להשתקם בריאל. לא שזה מבטיח לו חוזה במדריד

        אומרים ש"אין שמחה כמו שמחה לאיד", וכך באוקטובר האחרון אוהדי סביליה וגם חלק מאנשיה היו מאושרים. לא רק בגלל שהקבוצה שלהם התבססה במקום השלישי בליגה ללא הפסד, אלא גם מכיוון שטוטנהאם כל כך התקשתה באנגליה. והיכן הקשר בין מחט לתחת? בחואנדה ראמוס כמובן, לו הסובבים את הקבוצה האנדלוסית התקשו לשכוח ולסלוח על הנטישה בדיוק שנה לפני כן לטובת הכסף והזוהר של בירת אנגליה.

        התרנגולים היו מצויים אז בעיצומה של פתיחת העונה הגרועה בהיסטוריה שלהם וכשהדברים לא הולכים, החרא מתחיל לצוף. ראמוס אמנם הוביל את סביליה לצמרת הספרדית ולשתי זכיות בגביע אופ"א, אבל כשבצפון לונדון הפסד גרר הפסד וכשמעמדו של בטוטנהאם התערער, התחילו אוהדי הכדורגל באנגליה לשמוע יותר ויותר את השם מונצ'י, הוא המנהל הספורטיבי של סביליה, רמון רודריגז ורדחו.

        אוהדי סביליה, כך נכתב בכמה הזדמנויות, כעסו על ראמוס כשזה עזב, אבל דאגו לציין בפורומים שונים שאם המנהל הספורטיבי היה נוטש, הקבוצה הייתה בבעיה אמיתית. "ראמוס הוא חצי בנאדם בלי מונצ'י לצידו", הוסיף בעל טור באחד מעיתוני ספרד. אחרי הכל, הסבירו בחצי האי האיברי, מחלקת הנוער שייצרה כישרונות כסרחיו ראמוס, חוסה אנטוניו רייס, דייגו קאפל וחסוס נבאס כבר הייתה שם הרבה לפני שהמאמן בן ה-54 הגיע. גם להנחתתם של דני אלבס וז'וליו בפטיסטה האלמוניים ושל לואיס פביאנו שכשל בפורטו היה אחראי אותו מנהל ספורטיבי.

        הספרדים השקיפו בעניין על הנעשה בבירת אנגליה ולמרות שדאגו לציין את העבודה הגרועה שעושה המנהל המקצועי של טוטנהאם דמיאן קומולי ואת חילוקי הדיעות בינו לבין המאמן, טענו שאולי בעצם ראמוס לא הפך את סביליה לגדולה, אלא סביליה הפכה את המאמן לגדול. פחות מחודש חלף והמאמן הספרדי פוטר מעבודתו בצפון לונדון, אלא שבמקום להתחיל מחדש בקבוצה מהדרג השני, עוד שישה שבועות עברו והוא זכה באחד מהג'ובים הנחשקים בעולם הכדורגל, מאמן ריאל מדריד.

        חוסר מנהיגות

        חואנדה ראמוס אמנם הפסיד חמש פעמים בלבד ב-28 המשחקים הראשונים שלו בטוטנהאם, אבל ניצח חמש פעמים בלבד ב-26 המשחקים האחרונים שלו בקבוצה. לקראת סוף השנה שעברה הוליך הספרדי את קבוצתו לזכייה בגביע הליגה אחרי ניצחון דרמטי על צ'לסי העשירה והנוצצת. התואר הראשון של התרנגולים מאז 1999 השכיח עונה בינונית שהסתיימה במקום ה-11 בליגה, אבל בקיץ איבדה הקבוצה את דימיטאר ברבטוב ורובי קין ולא מצאה להם תחליפים הולמים.

        "ראשי טוטנהאם התעניינו רק בכסף ולא בתחרותיות", התלונן המאמן לפני מספר שבועות על מכירתם של שני החלוצים, אחרי שכבר נטל את המשרה בריאל מדריד. העונה הזו לא התחילה בצורה לא טובה או בצורה רעה, היא נפתחה בצורה הכי גרועה שיכולה להיות ושכדור השלג התחיל לגדול הוא חשף את אחת מהמגרעות הבולטות של ראמוס - חוסר מנהיגות.

        "הוא לא מסוג המאמנים שאוהבים לגלם את הדמות הראשית במחזה - את זה הוא משאיר לשחקנים", סיפר שוער סביליה, אנדרס פאלופ, על מאמנו לשעבר, "הוא מעדיף להתרכז בללמוד ולנתח את הקבוצה שלו ואת היריבה. כשהוא הגיע לסביליה היה לנו מנהג לפיו חלק מהשחקנים שואגים על שאר השחקנים רגע לפני העלייה לדשא כדי להלהיט את הקבוצה. הוא כיבד את המנהג שלנו, אבל הוסיף את הדבר שלו וקיים שיחות אישיות קצרות עם כל אחד מהשחקנים לפני משחקים".

        אם לא די באופיו המעט מופנם, ראמוס התקשה לדבר אנגלית שוטפת ובאנגליה החלו לדווח על בעיה בתקשורת בינו לבין השחקנים וטענו שהם הפסיקו להאמין ביכולותיו להוציא את הקבוצה מהמקום אליו נקלעה. דייויד בנטלי וג'ונתן וודגייט התבטאו בחריפות נגד היכולת שהציגה הקבוצה ולקראת סוף דרכו בלונדון, פניו הכבויות והשיתוק של הספרדי על הקווים, העידו שכנראה שהוא בעצמו הפסיק להאמין.

        חוסר ברירה

        אין הרבה קבוצות גדולות בעולם שיבחרו מתוך מודעות במאמן חסר כריזמה שידריך אותן, אבל ריאל מדריד בהחלט יכולה להתמודד עם אחד כזה. עם שחקנים כמו איקר קסיאס, פאביו קנבארו, גוטי ומעל כולם ראול, הבלאנקוס כבר הוכיחו בעבר שהם יכולים להסתדר בלי אגו נוסף על הקווים. מהבחינה הזו לא הייתה כל מניעה מרמון קלדרון ופג'ה מיאטוביץ' מלהתרכז בקדנציה של ראמוס בסביליה, לשים בצד את זו בטוטנהאם ולשכור את שירותיו.

        עם זאת, הבחירה בראמוס לא הייתה בגלל אופיו כמו בשל העובדה שהוא היה המאמן הפנוי הכי טוב בשטח שהסכים לחתום על חוזה לחצי עונה בלבד. ראמוס יצא לאנגליה בראש מורם וחזר לספרד עם הזנב בין הרגליים. כך קרה שכשאנשי מדריד הרימו טלפון והשליכו לכיוון המוניטין שלו חבל הצלה פוטנציאלי, למאמן לא הייתה כל בעיה לחתום רק בצורה בלתי שגרתית רק עד סיום 2008/9. "לא הייתי אומר 'לא', הגענו לסיכום בצורה מיידית. למעשה הופתעתי מהמהירות בה הכל קרה", סיפר אחרי שהגיע למשרדי המועדון. לעיתונאים אמר שהוא בסך הכל בא לארוחת בוקר ויצא כמאמן אחת מהקבוצות הגדולות בעולם.

        באותו יום הייתה ריאל מדורגת במקום החמישי בטבלה והמילה "משבר" בהחלט הייתה ראויה. ראמוס הוא בוודאי לא האיש שיודע להוציא קבוצות ממשברים והשבועות האחרונים שלו בטוטנהאם מעידים על כך היטב, אבל ראשי הבלאנקוס ידעו שסיפור האליפות אבוד ושלעומת זאת חומר השחקנים טוב מדי מכדי לפספס את אחד מארבעת המקומות הראשונים.

        מה שנשאר לריאל העונה זו ליגת האלופות וההצלחות של המאמן במפעלי נוק אאוט בשנים האחרונות התנקזו לעוד נקודה שנזקפה לזכותו. מ-2006 הניף האיש מקסטיליה לה מנצ'ה פעמיים את גביע אופ"א, פעם אחת את הגביע הספרדי ופעם אחת את גביע הליגה האנגלי. ביחד עם הסופר קאפ האירופאי והסופר קופה הספרדי זכה ראמוס בשישה תארים בפחות משלוש שנים והמשימה הגדולה שלו היום היא ליגת האלופות.

        חוסר הבהירות

        האישיות המאוד לא סוחפת שלו לא סייעה לחואנדה ראמוס לבנות יחסי אנוש טובים, ובספרד מספרים שאפילו נשיא סביליה, חוסה מריה דל נידו, לא סבל אותו למרות ההצלחות. הוא לא נהנה מכריזמה דומה לזו של מאמנים מובילים אחרים, אבל בספרד מכבדים אותו והעובדה שהסוכן שלו, ג'ינס קרבחאל, מייצג גם את ראול ומחזיק ביחסים טובים עם הצמרת הניהולית במדריד, בוודאי לא הזיקה.

        מעבר לכך, מבחינת שני הצדדים החתימה הגיעה בעיתוי הנכון ביותר ולמעשה היוותה יד לוחצת יד. מבחינת ראשי ריאל הם החתימו את המאמן הטוב שהיה פנוי והיה מסכים לחתום לחצי שנה בלבד ומבחינתו של ראמוס הוא קיבל הזדמנות לתקן את המוניטין שניזוק בלונדון מאז תחילת עונת 2008/9. "כבר עבדתי בעבר תחת חוזים קצרים", ספק הסביר, ספק תירץ, "ככה גם אני וגם המועדון נוכל לראות אם אנחנו מרוצים אחד מהשני".

        השאלה כעת היא האם ריאל מדריד תציע למאמן המצליח כרגע (שמונה ניצחונות ליגה רצופים) אבל המאוד לא סקסי שלה להאריך את חוזהו. הבלאנקוס הם הקבוצה ה-12 אותה מדריך המאמן בן ה-54 ב-16 שנות קריירת אימון. מעולם לא עבד בקבוצה אחת יותר משלוש עונות ויתכן מאוד שבקיץ הקרוב כבר יקבל עבודה בקבוצה ה-13 שלו. באנגליה כבר החלו לצוץ שמועות על חזרה שלו, הפעם לניוקאסל והעניין הוא לא באם יגיע לצפון-מזרח אנגליה, אלא בשאלה מדוע השם שלו בכלל נקשר למקומות אחרים. אבל זהו המאמן הנודד והבודד חואנדה ראמוס וזוהי ריאל מדריד.

        חוסר הבהירות סביב עתידו של המאמן לא מפתיע. הרי כשמדובר על ריאל מדריד מדובר על מועדון שפיטר את יופ היינקס אחרי זכייה בליגת האלופות ב-1998, על מועדון שהראה לויסנטה דל בוסקה את הדרך החוצה יממה אחרי שהוא זכה באליפות ב-2003, על מועדון שפיטר את פאביו קאפלו אחרי זכייה באליפות ב-2007. ימשיך או לא ימשיך? אפשר רק לנחש.