ורדר בר-מינן?

השחקנים מאבדים את הראש, המנהל המקצועי מאבד כיוון והמאמן מאבד קרדיט. ורדר ברמן, פעם מהקבוצות הקסומות באירופה, מאבדת גובה ועומדת בפני סוף עידן

13/02/2009

"צריך להיות חמור אמיתי כדי לקבל כרטיס אדום במשחק ידידות", מקפידים לכתוב בעיתוני גרמניה לאחר הרחקות של שחקנים במשחקי טרום עונה. טורסטן פרינגס, קשרה של ורדר ברמן ואחד שידוע בשיקול הדעת המוטעה שלו, זכה להיכנס לקטגוריה הלא מחמיאה, כשהורחק במהלך ההפסד 4:1 של קבוצתו לגלאטסראיי במשחק הכנה בפגרת החורף, לאחר שהעליב את השופט. למזלו של הקשר הגרמני, ההתאחדות החליטה להשעותו משלושה משחקי ידידות ולא הפעילה את העונש במסגרות רשמיות, אבל האירוע היה למעשה סנוקרת בפניו של מאמן ברמן, תומאס שאף, שראה את התרופפות המשמעת מגיעה לשיאה דווקא מכיוונו של אחד מיקיריו.

חודש קודם לכן, במשחק ההפסד 1:0 לקרלסרוהה החלשה, היו אלה דייגו וקלאודיו פיזארו שאיבדו את הראש וספגו הרחקות משמעותיות. הברזילאי נתפס בעדשות המצלמה חונק שחקן יריב והושעה מארבעה משחקים על ידי ועדת המשמעת, בעוד החלוץ הפרואני סטר למגן קרלסרוהה ונשפט לשלושה משחקים בחוץ. פרט לשני הכוכבים, גם פר מרטסאקר ומסוט אוזיל כבר ריצו עונשי הרחקה ארוכים העונה, ונדמה שלכולם מתרוצצים דברים אחרים בראש. הכל מלבד הדאגה למצב הקבוצה שממוקמת רק במקום העשירי בליגה הגרמנית.

ההרחקות המטופשות של פיגורות כמו דייגו וטורסטן פרינגס לא יכולות להפתיע את אוהדי ברמן, החשים בחוסר המחויבות מצד השחקנים. דייגו, וזה לא סוד, ממורמר עוד מתקופת הקיץ, אז המועדון הקשה על חייו כשניסה למנוע ממנו לייצג את נבחרת ברזיל בטורניר האולימפי. עם הזמן נראה שההדורים יושרו, אלא שאז הגיעה תקרית שלילת הרשיון המביכה, בה נתפס דייגו נוהג בשכרות ולאחר מכן מאשים את המלצר ("הוא כל הזמן המשיך ומילא לי את הכוס") ואת החוק המעורפל ("לא ידעתי כמה מותר לי לשתות"). בפגרת החורף הובהר שוב שלפליימייקר נמאס, כשזה עשה מאמצים לעבור ליובנטוס האיטלקית. בדומה לקשר הברזילאי, גם לפרינגס היו ענייני נבחרת על הראש. הקשר בן ה-32 הסתכסך עם מאמן גרמניה יואכים לאו, כשאיים לפרוש מהנבחרת בטענה כי הוא ראוי לקרדיט גדול יותר, ומאז התמקד בפולמוס עם יוגי ושכח ממחויבותו לקבוצה. הקבוצה שפעם היתה אחד הדברים הנעימים בכדורגל העולמי בכלל והגרמני בפרט, אבל העונה, אחרי ריכוז פרשיות שכזה, איבדה לא מעט מקסמה. כך שלמעשה נותר תומאס שאף בודד במערכה.

טוב לדעת (מקודם)

בשל ביקוש גובר לטיפול יעיל בכאבים: בי-קיור לייזר במבצע מיוחד

מוגש מטעם בי קיור לייזר

הקונספט קרס

ורדר ברמן, צריך לזכור, היא קבוצת ליגת אלופות לגיטימית בשנים האחרונות. מאז 2004/05 הירוקים-לבנים מגיעים בכל עונה לשלב הבתים בצ'מפיונס, תוך התבססות על כדורגל אטרקטיבי, מסעיר ובלתי צפוי באירופה ובמיוחד בבונדסליגה. תומאס שאף, סמל אמיתי ואיש של מועדון אחד, אשר הגיע לברמן ב-1972 וברבות השנים הפך לשחקן הקבוצה הבוגרת ולמאמנה, הוא האיש האחראי למעמדה של הקבוצה בשנים האחרונות כיריבה האמיתית של באיירן מינכן המפוארת. עם זאת, הקונספט ההרפתקני של שאף לא הוביל לתואר משמעותי מאז עונת הדאבל ב-2004, ועתה, כשהקבוצה מגמגמת בליגה והמקום בליגת האלופות נראה רחוק מתמיד, הקריאות להחלפתו רק מתגברות.

את האמביוולנטיות בדמותו של שאף מתקשים להסביר גם פרשני הכדורגל הגרמני. המאמן לא מרבה לחייך וממלמל בדרך כלל קלישאות שלא מוסיפות מידע למאזינים לו. "להוציא ממנו חיוך זו משימה כמעט בלתי אפשרית, וגם להבין מה הוא אומר זה די קשה כי השפתיים שלו בקושי זזות כשהוא מדבר", נכתב עליו במדינתו. בקיצור, אישיותו תואמת במדויק את הקריירה כשחקן הגנה אפור, אך זה לא מונע ממנו לדגול כמאמן בכדורגל התקפי וסוחף, ולזכות באהבה והערכה של כל סובביו. "מה המאמן כבר יכול לעשות?", תהה פרינגס לאחר ההפסד הביתי 2:1 לארמיניה בילפלד. "הטעויות הן שלנו ואנחנו כל הזמן חוזרים עליהן". גם הקפטן פרנק באומן התגייס לעזרה: "היה לנו פעם מאמן מוצלח מאוד (אוטו רהאגל – ת.י) שהיה כאן 14 שנים ולא תמיד סיים בין שלוש הראשונות. כולם צריכים להישאר רגועים".

בגרמניה מקפידים להזכיר כי בכל עונה של שאף, מלבד אותו דאבל היסטורי, ידעה הקבוצה עליות ומורדות שפגעו בסיכוייה לזכות באליפות, אבל את התקופה הנוכחית מגדירים כ"קשה ביותר בעשר שנות כהונתו". שאף צריך להתמודד עם דייגו שעסוק בעצמו ומאחר לאימונים, עם חוליית הגנה מבולבלת, עם פציעות בלתי נגמרות ומתבודדים כמו השוער טים ויסה, שלא ממש תורמים לגיבוש הקבוצתי. "השחקנים שבעים ולא מחוברים, חדר ההלבשה מסוכסך והביטחון אבד לחלוטין", נכתב ב'קיקר'. "האם מדובר בסוף עידן? ימים יגידו".

מגע הקסם נעלם

גם האוהדים מתחילים לאבד סבלנות כלפי המערכת, אם כי ביניהם יש חילוקי דעות לגבי האחראי למצב הסבוך. הביקורות נגד שאף מתחדדות עם הזמן, אך מי שמושך את מירב האש הוא המנהל המקצועי קלאוס אלופס. חלוץ העבר של נבחרת גרמניה קצר מחמאות רבות במהלך השנים על מדיניות הרכש המוצלחת שלו וניהול הכספים הנבון, כשידע לשים ידו על כשרונות עוד לפני המועדונים הגדולים של היבשת, או למצוא את התזמון המדויק לרכוש במחיר מוזל שחקן מבריק בתקופת משבר (דייגו מפורטו ב-2006).

העונה נדמה כי גם מגע הקסם של המנהל המקצועי התפוגג. "מדיניות הרכש של אלופס כשלה באופן טוטאלי. המהלכים שלו לא מריחים כל כך טוב", אמר אגדת העבר של ברמן, מקס לורנץ, על האיש שהצליח במשך השנים למכור שחקני מפתח (בדרך כלל לבאיירן מינכן) ולהתגבר על כך בעונה שלאחר מכן. "אני לא מבין מה עמד מאחורי החזרתו של קלאודיו פיזארו, איפה מערך הסקאוטינג שהונהג בעבר?". על המאמן, לעומת זאת, אין ללורנץ מילה אחת רעה: "הוא מבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, כפי שעשה בשנים עברו. השחקנים הם אלה שצריכים להתעורר ולהיות להוטים למשחק. אין להם את התשוקה וזה מדאיג אותי".

אלופס לא מתרגש מהביקורות. "יש לנו בעיות, אבל לא נדבר עליהן בפומבי אלא נטפל בהן כמו שצריך". באשר להמשך העסקתו של שאף, ידידו הקרוב ושותפו לדרך, הוסיף אלופס כי "הוא עושה עבודה נהדרת וכל הדיבורים נגדו הם חסרי שחר. אני מאמין בו ובתרומה האדירה שלו למועדון, אבל כולם צריכים להבין שהוא לא יכול לשים את הכדור מעבר לקו השער או לשמור על שחקן יריב בזמן מצב נייח. אלה טעויות פטאליות של השחקנים שחוזרות פעם אחר פעם". קשה להאמין שאלופס ישנה את דרכו ויפנה גבו לשאף, בעיקר כשבשנה הבאה הוא מתכנן להתמנות ליו"ר הדירקטוריון ולהפוך לאיש החזק במועדון.

העקביות אבדה

אלופס היה מאושר לו הקו העקבי בהצהרותיו היה נר לרגליהם של שחקני המועדון. אחרי פתיחת עונה רעה שכללה שתי תוצאות תיקו והפסד לבורוסיה מנשנגלאדבך בשלושת מחזורי הפתיחה, ורדר ברמן חזרה להציג את המשחק הסוחף והבריקה עם חמישיות על חשבון באיירן מינכן באליאנץ ארינה ועל הופנהיים בבית. מאז, לא רשמה הקבוצה שני ניצחונות רצופים, על אף הדגמות נוספות של כוח האש נגד הרטה ברלין ופרנקפורט. תוצאות אלה לוו כל העת במעידות בלתי מוסברות בליגה ובליגת האלופות, שם סיימה ברמן רק במקום השלישי בבית נוח יחסית, בו נטלו חלק פנאתינייקוס ואנורתוזיס פמגוסטה.

בסוף השבוע שעבר – שבוע בו ציין המועדון 110 שנים להיווסדו והמאמן שאף חגג עשור בתפקיד – נחלה ברמן הפסד 1:0 לשאלקה, בקרב המאכזבות והמאוכזבות של הליגה הגרמנית. עבור ברמן היה זה כנראה רגע סתימת הגולל על חלומות האליפות וליגת האלופות, שכן היא רחוקה כעת 13 נקודות מהמוליכה המפתיעה הופנהיים ו-11 נקודות מהרטה ברלין השלישית. "אפשר להגיד שלום למקומות הגבוהים", זנח תומאס שאף את הקלישאות ודיבר מהלב לאחר ההפסד בגלזנקירשן. "זה ברור לכולם ולא צריך להיות גאון כדי להבין זאת. עכשיו צריך להפוך את היוצרות, לחזור ולנצח משחקים כאלה וללכת קדימה".

הנחמה של שאף ואלופס הייתה היכולת המשופרת של הקבוצה וההזדמנויות הרבות אליהן הגיעה. חרף העובדה כי שיטת היהלום של ברמן נלמדה על ידי היריבות, וקבוצות כמו לברקוזן והופנהיים הולכות ומשכללות את הקצב המהיר והכדורגל הנועז שברמן עצמה טיפחה, שאף לא מתכוון להפוך את עורו ומאמין כי הגישה הזו תעזור לו במשימות הנותרות, אם זה בגביע או בגביע אופ"א.

אחרי שתפגוש את מנשנגלדבאך בסופ"ש, היריבה הממתינה בשמינית הגמר האירופי היא מילאן של קרלו אנצ'לוטי, ולברמן יש תקוות גדולות לגבי השלבים הסופיים של אופ"א, בעיקר כגלגל הצלה פיננסי. המועדון נחשב לרווחי ואף רשם הכנסות נאות בשנים האחרונות, אך בניגוד למועדונים אחרים אין לברמן בטחונות ליום סגריר. היעדרות מליגת האלופות, בנוסף לעובדה כי 60 מיליון יורו הושקעו השנה בשיפוץ האיצטדיון הביתי, עלולה להביא לנזק כלכלי. במקרה כזה, לא תיוותר לאלופס ברירה ומכירה של כוכבים מבוקשים מסוגם של דייגו ונאלדו תהיה הכרחית. אז בהחלט ניתן יהיה להשתמש בהקשר של ברמן בצירוף המילים "סוף עידן".

  • ורדר ברמן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully