בספרד מספרים שכשהווילה של רוברטו קרלוס במדריד נפרצה לפני מספר שנים ושלל רב נגנב ממנה, ז'וליו בפטיסטה, שאז שיחק איתו בריאל מדריד, זינק באישון לילה והגיע ראשון לביתו של חברו כדי להעניק לו כתף תומכת. עיתונאים מקומיים שמעו על כך וביום המחרת יצאו בכותרת "גנבים היזהרו, 'החיה' בעקבותיכם". עם או בלי קשר, תכולת הבית של המגן הברזילאי הוחזרה כעבור מספר ימים.
הפרטים המדויקים של הסיפור כנראה מצויים רק אצל השודדים האלמוניים, אבל האגדה האורבנית תוצרת מדריד מציירת היטב את בפטיסטה. ילד בגוף של מבוגר, אדם רגיש בעל צורה מאיימת. הברזילאי מתנשא לגובה של 1.87 מטר, מבנה הגוף שלו מזכיר כזה של מתאגרף והוא התחיל את הקריירה שלו כקשר אחורי. דריסות השחקנים היריבים תוך כדי ריצות לעומק המגרש זיכו באותו בברזיל לכינוי "הטנק" ומאוחר יותר כל הנתונים הללו חברו להם יחדיו והעניקו לו כינוי חדש, "החיה". "אני זוכר את הפעם הראשונה בה ניסיתי לתקל אותו באימון. הוא היה כל כך חזק", סיפר קולו טורה ששיחק עם הברזילאי בארסנל.
מצד שני ולעומת מראהו האימתני, מהלך הקריירה של השחקן בן ה-27 מוכיח שנפשו עדינה, שהוא זקוק לסביבה תומכת, לחברים קרובים, לברזילאים שיקיפו אותו וגם לאימו האהובה ווילמה, שגידלה אותו לבד בשכונת עוני ושאיתה הוא עדיין גר לפחות עד לפני שנתיים. לכל אלו ולדקות משחק בעמדה שהוא רוצה לשחק בה, למאמן שמבין את הצרכים שלו ויודע לנצל אותו ולקבוצה שתאמין בו.
אחרי שכל כך הרבה מאמנים וקבוצות לא נתנו לו את זה ולא פירשו נכון את הפער בין מראהו לאופיו, בפטיסטה מקווה למצוא את הנחלה ברומא ולהתחיל דרך חדשה בקריירה. הערב (שלישי), במדי ברזיל מול איטליה, זו יכולה להיות אבן דרך משמעותית בדרך לשם.
מחליף קבוצות, מחליף עמדות
בקיץ האחרון הגיע ז'וליו בפטיסטה לרומא, בחיפוש אחר תנאים שיסייעו לו להפיק מעצמו את המירב. אבל נחיתה שלו בבירה גרמה לאכזבה קשה אצל רבים מאוהדי הג'יאלורוסי, שקיוו לראות את לואיס פביאנו, וינצ'נזו יאקווינטה או אדריאן מוטו לובשים את מדי קבוצתם.
"פרנצ'סקו טוטי ראוי לשחקן הרבה יותר טוב מבפטיסטה לצידו", כתב אז ג'יימס הורנקאסל מצ'אנל 4, שפירש את רכישת הברזילאי תמורת סכום של כתשעה מיליון יורו כוויתור על התחרותיות: "אם חוסר האמביציה של ההנהלה תתפשט לשאר הקבוצה, ואני חושש שזה עלול לקרות, רומא תסתכן באיבוד אחד מארבעת המקומות הראשונים בליגה".
הביקורות לא הגיעו משום מקום ונגעו לשחקן ששנתיים קסומות בסביליה, בהן כבש 38 שערים ב-63 הופעות ועשה לעצמו שם ברחבי היבשת הישנה, הפכו להיסטוריה עתיקה. בפטיסטה עבר הרבה בשנים האחרונות. לא רק בין מדינות וקבוצות, אלא גם בין עמדות."אני מעדיף לשחק בקישור, מאחורי החלוצים, זו העמדה המועדפת עלי", חזר על דבריו שוב ושוב בשנים האחרונות, "אנשים לא מבינים את מה שאני אומר, אני אוהב לשחק בקישור ההתקפי".
דרך הצבתו בקישור האחורי או אפילו בכנף בריאל מדריד של לושומבורגו, דרך תפקודו כחלוץ בארסנל ועד חזרתו לסיבוב שני של משימות סביב עיגול האמצע בברנבאו, בפטיסטה הרגיש איבד את הביטחון וגם את המוניטין של אחד מהשחקנים המבטיחים באירופה. אלא ששם, על המגרש, לא נגמרו הבעיות שנבעו מהרכות הנפשית שלו.
מחפש בית, מחפש ביטחון
הצרות של בפטיסטה בריאל מדריד לא נגמרו במאבק על מקום בהרכב או על העמדה שהוא כל הזמן הזכיר שבה הוא רוצה לשחק. ביחד עם רוביניו, "החיה" סימל את חבורת הברזילאים של ריאל, שכללה גם את רונאלדו, רוברטו קרלוס, סיסיניו, מרסלו ואמרסון ושזכתה לאופוזיציה נחושה מצד הספרדים המובילים של הקבוצה.
אם "החיה" וחבריו סימלו את הצד הקליל בריאל, הרי שראול, איקר קסיאס ואחרים היו הצד השמרני והכביכול מפוכח ואחרי שבפטיסטה ורוביניו איחרו לשוב ממחנה נבחרת ברזיל, גוטי התנדב לומר ש"לפני שאתה שובר את הכללים אתה צריך להבין את התדמית העולמית של המועדון. זה יפה שהם מייצגים את ברזיל, אבל הם גם צריכים לזכור מי משלם להם כדי לזכות באליפות".
למרות שריאל מדריד זכתה בשתי אליפויות רצופות, הברזילאים שלה המשיכו להצטייר על ידי גורמים שונים כחלקה החולה של הקבוצה. איבן הלגרה סיפר בפומביות גדולה על ההסתייגות שלו מהדרך בה חבריו הברזילאים לקבוצה חוגגים שערים ועם הזמן החל הרכב דוברי הפורטוגזית בסגל להידלדל.
סיסיניו, רוברטו קרלוס וסיסיניו כבר עזבו מזמן ובקיץ האחרון נפגע רוביניו קשות מהאובססיה השנויה במחלוקת של רמון קלדרון לכריסטיאנו רונאלדו וביקש לעזוב גם כן. בפטיסטה, שראה את רפאל ואן וארט מצטרף לתחרות על מקום בהרכב והבין שבין כה וכה הוא לא נמצא בתכניות של ברנד שוסטר, הבין שעליו לעזוב למקום חדש, בו אולי ימצא ביטחון מחודש, בו אולי יתופקד בעמדה שלו, בו ימצא סביבה חברתית כמו שהוא אוהב. ברומא הוא הפך לברזילאי השמיני בסגל.
זיכרונות מלונדון, תקווה ברומא
למונדיאל 2006 בפטיסטה לא הוזמן על ידי המאמן קרלוס אלברטו פריירה וכמובן נפגע. "ברזיל שיחקה במונדיאל ואני שיחקתי גולף", סיפר, "הייתי מתוסכל, לא יכולתי לצפות במשחקים". דונגה, לעומת זאת, בינתיים מאמין בו יותר. למרות שעדיין לא כבש את מקומו בהרכב רומא בצורה קבועה, שערים של "החיה" נגד בורדו, סמפדוריה טורינו והכי חשוב לאציו, היו שווים לג'יאלורוסי שלוש נקודות בליגת האלופות, תשע בליגה ומבחינתו סימנו שהוא עדיין כאן.
ביום שלישי בערב יחזור בפטיסטה למקום שמהווה חלק מפרק בקריירה אותו היה רוצה לשכוח, אצטדיון האמירויות. מצד שני, בניגוד לתקופה שלו בארסנל, הפעם הוא יהיה מוקף בחברים לנבחרת ברזיל וילבש את החולצה שהוא כנראה הכי נהנה ללבוש.
אחר כך ישוב לרומא וינסה להמשיך לבנות את המוניטין שבנה לעצמו בסביליה ושגרם לארסן ונגר לרדוף אחריו במשך שנים ולריאל מדריד לרכוש אותו. "הכדורגל הוא פתלתל", אמר בייאוש אחרי שער שכבש נגד בטיס בעונה שעברה, "יום אחד אתה למעלה ולמחרת אתה למטה".
בדומה לז'וליו בפטיסטה, גם החיה בסיפור "היפה והחיה", מגלמת ניגודים בין מראה גס ומאיים לבין נפש סוערת ורגישה שמחפשת עמדה נוחה וסביבה אוהבת. באגדה הצרפתית מת החיה משברון לב אחרי שאהובתו מאחרת לשוב לטירתם המשותפת כפי שהבטיחה, אבל קם לתחייה והופך לנסיך יפה תואר אחרי שדמעתה של הנערה נופלת על גוויתו. אחרי שנים לא קלות שכללו מעברים תכופים בחיפוש אחר מקומו, מקווה "החיה" גרסת סאו פאולו שהנחיתה ברומא תהיה בבחינת הדמעה שתעיר אותו לחיים חדשים.